אלופות: ליברפול כובשת את הברנבאו

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Claret&Blue, ‏25/2/09.

  1. Claret&Blue Member

    הצטרף ב:
    ‏23/2/06
    הודעות:
    4,149
    לייקים שהתקבלו:
    0
    http://www.need4league.co.uk/images/UEFA%20Champions%20League%202008.Xxx
    אחרי טעימה קטנה של ליגת האלופות אנחנו מקבלים עוד שני מפגשים גדולים בין יובה שתתארח בלונדון אצל צ'לסי, וליברפול שנודדת לספרד לסנטיאגו ברנבאו. פאנאתינייקוס תתארח באל מדריגל בקרב הסינדרלות בעוד שספורטינג ליסבון הצנועה תנסה להפתיע את באיירן המגמגמת.


    http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/52914.Xxxצ'לסי - יובנטוסhttp://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/50139.Xxx

    רביעי, 21:45, "סטאמפורד ברידג'", אנגליה.


    זה אולי יהיה המשחק השני בלבד של חוס הידינק בתור מאמן צ'לסי, אבל מבחינת רומן אברמוביץ' כבר כאן מתחיל המבחן האמיתי שלו. ליגת האלופות היא התואר היחיד שחמק בינתיים מידיו של האוליגרך הרוסי ואין גבול כמעט למה שיעשה כדי להשיג אותו. כולל למנות לחצי עונה מאמן שיאמן במקביל את נבחרת רוסיה.
    משחקו הראשון של הידינק בקבוצה היה באחד המגרשים הקשים ביותר באנגליה העונה, הוילה פארק של אסטון וילה. צ'לסי הגיע לאחר תיקו ביתי מול האל סיטי והפסד לליברפול שהביאו לפיטוריו של המאמן הקודם – לואיס פליפה סקולארי. הידינק אמנם לא חולל ניסים, אבל הקבוצה נראתה מאורגנת והצליחה לכבוש שער בפתיחה ולשמור על היתרון לכל אורך המשחק. בסוף המשחק נאספו השחקנים ל"חיבוק קבוצתי" ואולי זה מה שמסמל את תחילתה של תקופה חדשה של אחדות, אחרי שמועות על פילוג בסגל בתקופת סקולארי. מבחינה מקצועית ניתן לציין לטובה בעיקר את פרנק למפארד שתרם בישול נהדר לאנלקה והיווה איום על השער של בראד פרידל יותר מפעם אחת.
    צ'לסי תרצה להמשיך את הריצה הנהדרת שלה בסטמפורד ברידג' במסגרת הצ'מפיונס ליג. מאז פברואר 2006, אז הפסידה הקבוצה לברצלונה, היא בלתי מנוצחת בחמישה עשר משחקים.
    קשה לדעת איזה צ'לסי נקבל, כאמור, ראינו את הקבוצה משחקת תחת הידינק פעם אחת בלבד, אבל ע"פ הכלים שעומדים לרשותו של ההולנדי כרגע נראה שבהיעדר שחקנים שיכולים להוות איום אמיתי מהאגף המשחק ייפול על היכולת של הקישור ההתקפי של צ'לסי ובעיקר פרנק למפארד. למפארד, אחד השרידים היחידים מתקופת פרה-אברמוביץ' בסגל של הכחולים, יפגוש את אחד המאמנים שעיצבו אותו כשחקן – קלאודיו ראניירי. למפארד עד היום מוכיר לו תודה על כך: "יהיה מיוחד מאוד לראות את קלאודיו שוב. אני אוהב את הבן אדם. בלעדיו לא הייתי איפה שאני נמצא היום. הוא הביא אותי למועדון, שיפר את המשחק שלי והראה לי צד אחר של המשחק."
    ואם מדברים על הקישור, אז יבלוט בחסרונו מייקל אסיין שנולד למשחקים בהם השליטה במרכז המגרש כ"כ חשובה. ג'ון אובי מיקל שיחליף אותו יכול אולי לכפות על הפיזיות והנוכחות של הגנאי, אבל לא על הדחיפה קדימה וחוכמת המשחק.
    החיסרון השני החשוב הוא של ג'ו קול שגמר את העונה. בלי הקיצוני האנגלי צ'לסי מתקשה מאוד לפתח משחק אגפים ומאז הפציעה שלו נראה שלא מעט פעמים חסר את השחקן המבריק בצ'לסי שיעשה את המהלך היצירתי שצריך כדי לפרוץ הגנה מאורגנת.
    http://www.chelseafc.com/javaImages/b8/f8/0,,10268~5372088,00.Xxx
    שחקני צ'לסי חוגגים את השער הראשון בתקופת הידינק. במרכז - פרנק למפארד, איש המפתח


    נכתב ע"י רועי(Stretford Ender).

    יובנטוס של הליגה מגמגת,או לפחות גימגמה לאחרונה,בשש משחקיה האחרונים(כלומר לא כולל המשחק האחרון מול פאלרמו) יובנטוס נצחה פעמיים,הפסידה פעמיים ויצאה פעמים בתיקו,המשותף לכל המשחקים הללו היא שיובנטוס לא נראתה טוב ולא הרשימה,מה שעוד משותף הוא שיתוף השחקנים הרבים,כלומר בגלל פציעות שותפו כבערך 20 שחקנים שזה כמעט כל הסגל חוץ מהפצועים הקבועים,לא היה שחקן אחד(!) ביובנטוס שפתח בהרכב בכל אותם 6 משחקים,למרות שסביר להניח שסיסוקו היה פותח לולא היה מושהה.
    הדבר מלמד אותנו למה יובנטוס בעצם נראתה רע,בתקופה שבה נצחה את ריאל פעמיים וגם את מילאן בדרך ונראתה טוב היה כשהיה ליובה הרכב שרץ וקיבל בטחון,ואז שוב פציעות ומאמן לא החלטי וכולם זזים ומשתנים והקבוצה נראית רע.ודווקא במשחקה האחרון מול פאלרמו הייתה יובה טובה יותר מהתקופה האחרונה,ונראה שלאט לאט יובה תחזור לעצמה,השאלה היא איך היא תגיע לאלופות,להזכירכם גם בתקופה שקדמה לנצחון הראשון על ריאל באה יובה בתקופה רעה,אפילו רעה מזו של עכשיו אבל אז אלסנדרו דל-פיירו בא ויובנטוס שינתה לגמרי את המומנטום שלה.

    http://images.gazzetta.it/Media/Foto/2009/02/20/ranieri--346x212.Xxx
    ראנירי,משחקים כיסאות מוזיקליים ומאבדים נקודות

    מאז יובה שוב הספיקה להגיע לתקופה רעה,ודווקא שבופון חזר לשער הגנה התחילה להפצע ויובה ספגה 5 שערים בשני משחקים כשעד אותה תקופה ספגה 8 בכל העונה.אבל עכשיו נראה כאילו הכל מתבהר,ג'ורג'יו קייליני מעוז ההגנה חוזר ולצידו ניקולה לגרוטלייה הוותיק,בופון כבר חוזר לכושר וההגנה של יובה נראתה מצוין נגד פאלרמו ביום שבת האחרון,בקישור המקום המתחלף שליד סיסוקו צפוי להלקח על ידי טיאגו שנראה טוב בתקופה האחרונה,ראנירי צפוי לתת בו את האמון עקב השבועות האחרונים והניסיון באלופות על פני קלאודיו מרקיזיו הצעיר השאפתני שדווקא עושה חיל טוב כשנתבקש להגן על הדגל.קאמורנזי שחוזר לאט לאט לכושר משחק צפוי לקבל את ההרכב על מרקיוני ששימש כמחליפו בתקופה האחרונה ויחכה על הספסל למקרה ויצטרך לעלות,גם סבסטיאן ג'יובינקו,דוד טרזגה ווינצ'נזו יאקווינטה יחכו על הספסל למקרה ויובה תצטרך אותם ונראה כאילו יהיה ספסל יציב מאוד ליובנטוס בגשר והרבה אפשרויות לשנות.

    בהתקפה אמאורי ודל-פיירו יהיו הצרות של פטר צ'ך שיצטרך לשים לב,לאלכס ואמאורי אומנם אין נתונים מרשימים ב2009 אך ניתן לראות את השינוי שהם מכניסים לקבוצה שהם משחקים,ואם יובנטוס תגיע כמו שהיא הגיעה נגד ריאל,יצטרך הידינק לשים לב במיוחד לנסיך שהיה פשוט פנטסטי בשלב הבתים וכבש שערים נהדרים,גם אם יכבוש וגם אם לא נראה כי זקני יובה מגיעים למשחקי הצ'מפיונס במוטיבציה גבוהה מזו של משחקי הליגה. פאבל נדבד,בהחלט מזקני יובה, אמר העונה כבר שמשחקי ליגת האלופות בשבלו הם הדבר שהוא הכי מצפה לו,אולי בגלל זה הוא נראה רע במשחקי הליגה וחוזר להיות צעיר בכל פעם שפאץ' הכוכבים מונח על כתפו השמאלית,אולי כי הוא מרגיש שהוא צריך לכפר על 2002 ואולי כי זו באמת ההזמדנות האחרונה של פאבל נדבד לזכות בגביע ארוך האוזניים.

    דבר האוהדים

    אולי כבר נמאס לדון בזה,וגם בטח נמאס לאוהדי שאר הקבוצות לשמוע את זה,אבל זה לא מעניין אף אוהד יובה,כי בשנתיים שבהם אלסנדרו דל פיירו כובש 21 שערי ליגה בכל עונה,מעלה את קבוצתו מהליגה השניה,לא עוזב את הקבוצה ועוד מוסיף במכתב מרגש לאוהדים כי 'ג'נטלמן אמיתי לעולם לא עוזב את הגברת שלו' אי אפשר שלו לדבר עליו שוב,לא על מה שנתן כי זה כבר כולם יודעים,אלא יותר כמה מגיע לו,כמה מגיע לו לזכות שוב בגביע הזה,כמה מגיע לו לענות לכל הקוטלים והמבקרים,כמה מגיע לו גם לקבל את שחקן השנה בעולם,כדי שכולם יכירו בגדולתו,לא רק אנחנו,כדי שכולם יוכלו סוף סוף להניח את החצים נגדו ולהסכים שמדובר באחד מגדולי הכדורגלנים של כל הזמנים ולא רק של יובנטוס ואיטליה,שמדובר באגדה וסמל שכמוהו נשארו אחדים בעולם הכדורגל.
    זכייה שלו ושל יובה בגביע גם סוף סוף תחזיר אותנו למפה,תוציא אותנו באמת לדרך חדשה ותשכיח את זה שבילינו בליגה השניה וסבלנו בשנים האחרונות,מצד שני,אפשהו מקננת בי התחושה שרק הפסד שיוביל לפיטוריו של ראנירי באמת תקח אותנו קדימה,הוא פשוט לא מספיק טוב בשבלנו,לא מספיק ווינר,לא זה שיוביל אותנו להיות שוב כוח דומיננטי באירופה ובאיטליה.
    הגישה שלו שלא נותנת מקום לצעירים שגדלו במועדון גם שהם יותר טובים מחלק משחקני ההרכב מרגיזה,החוסר יכולת שלו לקחת החלטת קשות או לעשות חילופים בזמן והעובדה שעד עכשיו בכל הקריירה שלו ברגע האמת הוא עשה במכנסיים קפא במקום היא מה שמובילה אותי לחשוב שאולי אין מנוס,אבל אני בטוח גם שעם זאת כולנו נעדיף לסבול אותו כמה שנים בתמורה לגביע הנכסף,רק בשביל אלכס וגם בשביל פאבל נדבד,כי באמת מגיע לו,כי מגיעה לו ההזדמנות לתקן את אותו כרטיס צהוב מטופש שאולי בגללו לא זכינו באלופות בפעם האחרונה,מגיע לו ולנו נותר רק להחזיק אצבעות ולקוות שבסוף העונה ראנירי יוכל לגשת ליציע ולהגיד לנו לאוהדים הביאנקונרים ,'אמרתי לכם'.


    נכתב ע"י עמרי(Bianconeri).



    שחקני המפתח של אייסוקר:


    פטר צ'ך - האיש והקסדה

    במשחק הראשון של צ'לסי בשמינית גמר ליגת האלופות, יפגוש פטר צ'ך, אולי השוער הטוב בעולם, מתמודד רציני מאוד על התואר הלא רשמי הזה, ג'יאנלויג'י בופון. יש שיגידו שזה בכלל לא כוחות, ושהאיטלקי הוותיק הרבה יותר טוב ויציב מצ'ך, והם גם כנראה צודקים,. אך מה שרובם כנראה שוכחים זה שגם לצ'ך יש הרבה מה להציע, אפילו אם הוא עוד לא ב'קלאסה' של בופון.
    השוער הצעיר נולד בעיר פיזן שבצ'כיה, וגדל במחלקת הנוער של המועדון המקומי - אבל בעמדה שתפתיע רבים. מסתבר שצ'ך הצעיר שיחק כחלוץ, ורק לאחר ששבר את רגלו כשהיה בן כ10, החליט לעבור להיות שוער, וזו כנראה ההחלטה הטובה ביותר שעשה בקריירה - שכן כבר בהופעת הבכורה שלו המוקדמת שלו(בגיל 17) בביסאני היה ברור שמדובר במשהו מיוחד. הגובה העצום יחד עם האתלטיות המרשימה, הגמישות יוצאת הדופן והידע המצוין על המשחק, יצרו שוער שמוקדם מאוד היה אפשר להבחין שיגיע לטופ העולמי. לאחר רק שנתיים בביסאני, החליט המועדון הגדול בצ'כיה, סלאביה פראג, לרכוש את השוער שאז היה רק בן 19. גם בפראג הוא לא נשאר הרבה זמן, ואחרי עונה אחת עם 27 הופעות הוא החליט לעבור לצרפת, כאשר המועדון ראן החליט לרכושו בתמורה לסכום של 5 מיליון יורו - סכום לא מבוטל על שוער באותה התקופה. ובראן צ'ך באמת פרח. בשנתיים הוא שיחק בכל משחקיה למעט 5, וביסס את מעמדו כאחד השוערים הטובים בצרפת, כאשר הוא הוביל את המועדון הצרפתי למיקום שיא בליגה - המקום התשיעי בעונת 2003-2004. ואחרי העונה הנהדרת הזו, החליט מוריניו להביא אותו לקדמת הבימה האירופית.
    וצ'ך לא אכזב. עם 25 שערים נקיים ב37 הופעות, הוא הוביל את ההגנה המפחידה של צ'לסי לעונה עם 15 ספיגות בלבד וכמובן גם לאליפות, וכבר אז חלק הכתירו אותו כשוער הטוב בעולם. ואחרי שהצליח לספוג רק 7 שערים יותר בעונה העוקבת ושוב הצליח לזכות באליפות - כבר היה ברור לכולם שהוא הטוב בעולם.
    אבל אז הגיעה עונת 2006/07. רק חודשיים לאחר פתיחת העונה, צ'ך ספג פציעה ששינתה לו את הקריירה. במהלך התמודדות על כדור, השוער הצ'כי ירד לדשא, וברכו של סטיבן האנט, מגנה של רדינג, התנגשה לו בעוצמה היישר לגולגולת. צ'ך פונה מיד לבית חולים, בפציעה שלאחר מכן התגלתה כאחת שתשבית אותו עד ינואר 2007.
    יש שאומרים שצ'ך לא התאושש מאז, שהוא כבר לא אותו שוער ושהבטחון שלו אבד. אולי דווקא נגד יובנטוס, נגד שוער שנחשב לטוב בעולם, צ'ך יוכיח לכולם שהוא עדיין אותו שוער, קסדה או לא קסדה. כי יכולת כמו שהייתה לצ'ך לא שוכחים, גם לא אחרי זעזוע מוח...

    http://cache.daylife.com/imageserve/0afEfqD1WA6sB/610x.Xxx

    נכתב ע"י תומר(Scouser Tommy).


    ג'יאנלואיג'י בופון: השוער הטוב בעולם(?)


    מגיל צעיר סומן בופון ככישרון יוצא דופן,כבר בגיל 17 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי פארמה בסריה A,גיל מאוד מוקדם לשחקן ולשוער בכלל לקחת עמדה כלכך חשובה שבדרך כלל מאויישת על ידי זקנים,בייחוד באיטליה.בגיל 23 אחרי שזכה עם פארמה בגביע אופ"א הוא עבר ליובנטוס בסכום הכי גבוהה לשוער אי פעם(52 מיליון יורו) ומאז הוא השוער הראשון של יובנטוס כבר 8 שנים,מאז הוא משליט דיקטטורה באיטליה,אין ספק כי עלייתו של בופון גרמה לאינפלציה,עם עד לבואו עוד פרחו שוערים כגון פרוצי,פאליוקה וטולדו במדינה שתמיד הייתה מייצרת שוערים גדולים פתאום נראה כי יש אינפלציה,ועד היום לא נראה שוער שמתקרב לרמתו באיטליה.ארגון הIFFHS(ארגון העולמי להסיטרויה וסטטסיטיקה של כדורגל) העניק לו בשנים 03,04,06,07 את תואר שהוער הטוב בעולם ואף הכתיר אותו בתור השוער הטוב בכל הזמנים לפני כמה חודשים,כשהוא עובר אגדות כמו דינו זוף,יאשין ושמייקל.באיטליה עוד לא כולם מסכימים אבל בופון עוד רק בן 31 ומשחק ברמות הגבוההות ביותר מגיל 17 זה יוצא 14 שנים ברמות הגבוהות ביותר לשוער,שחוץ מליגת האלופות זכה בהכל ומעל הכל שומר על יציבות,קשה למצוא טעויות של בופון,המיקום שלו ההצלות שלו ובייחוד היכולת שלו ב1-1 הופכת אותו כנראה,לשוער הטוב אי פעם.
    אך לא הכל ורוד,בופון נפצע יחסית הרבה בשנים האחרונות וגם העונה הוא חוזר מפציעה ארוכה בשער החליף אותו מאנינגר שעשה עבודה לא רעה בכלל,ודווקא שחזר בופון יובה ספגה יותר,לאחרונה הוא חוזר לעצמו לאט לאט ונראה כאילו הוא שוב מנהיג ביד רמה את ההגנה אך ביובה מקווים שהפציעות האלה לא יחזרו וייאלצו אותה למצוא מחליף.פעם אחרונה שהוא נפצע לתקופה ארוכה הייתה ב05/06 גם אז יובה ספגה יותר דווא שחזר ואז הוא חזר כדי לקחת את גביע העולם ואליפות שנפסלה לאחר מכן,האם השנה יחזור כדי לקחת את ליגת האלופות?
    http://images.gazzetta.it/Hermes%20Foto/2009/02/16/0KEVFAPL--346x212.Xxx
    השוער הטוב בכל הזמנים?


    נכתב ע"י עמרי(Bianconeri).



    http://www.uefa.com/ml/images/logos/50X50/50051.Xxxריאל מדריד - ליברפולhttp://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/7889.Xxx

    רביעי, 21:45, "סנטיאגו ברנבאו", ספרד.


    הרגע של חואנדה ראמוס הגיע, עם כל הכבוד (ויש כזה בשפע) - חואנדה ראמוס הגיע על מנת להוציא משהו מהעונה הזאת, משהו שידיוו של שוסטר עוד לא הצליחו לרמוס, ליגת האלופות. חואנדה ראמוס יודע שמקומו לקראת העונה הבאה עדיין מתנדנד ולמרות ההערכה הרבה מצד הקהל כפוי הטובה של ריאל מדריד, מי שיכריע את גורלו יהיה הנשיא הבא, פלורנטינו פרז ככל הנראה. ויסנטה בולודה, הנשיא הזמני שטוב מאוד בלדבר כבר הודיע ש"ריאל מדריד תזכה העונה בליגה ובליגת האלופות" ושהוא "מעוניין לראות את חואנדה ראמוס ממשיך גם בעונה הבאה", מה הוא עוד אמר? הוא גם אמר שבסיום העונה הוא לא מתכוון להתמודד על תפקיד הנשיאות. לזכותו של חואנדה ראמוס יאמר שבליגה הוא מצליח מעל ומעבר למשוער, לא הוגן לייחס לו את ההפסד לברצלונה בקאמפ נואו ולמעשה המשחק ההוא היה האחרון בו הקבוצה איבדה נקודות, כרגע הקבוצה עם תשעה ניצחונות רצופים בהם ספגה בסה"כ שני שערים בלבד ונגד ליברפול המטרה העיקרית היא לשמור על שער נקי. לשם מטרה זו יש לחואנדה ראמוס את קסיאס והרביעייה האחורית שאף פעם לא הפסידה משחק כאשר שיחקו יחדיו: היינצה, קנאברו, פפה וראמוס. על פפה האחריות לאחת המשימות הקשות ביותר עבור בלם כלשהו, לעצור את פרננדו טורס. בריאל מדריד משוכנעים שעם רביעיית ההגנה הזאת ולאסנה דיארה בקישור, ריאל מדריד בטוחה מבחינה הגנתית. לאס אגב, יופקד על ג'רארד, השחקן עליו ליברפול תקום או תיפול. ובקישור מה? שקט. חואנדה ראמוס שומר את הקלפים שלו קרוב לחזה וכל שניתן הוא לנחש. מה שמסתמן ככל הנראה הוא מערך 4-3-3 כאשר לצידו של לאס יעלו גאגו ושחקן נוסף, השחקן הנוסף יהיה או סניידר או גוטי השווים מפציעה ואולי מרסלו שפתח ושיחק טוב בצמד המשחקים האחרונים בהם ריאל כבשה עשרה שערים (אחד מהם שלו), במידה והברזילאי יעלה בהרכב, המערך יהפוך ל4-4-2. ללא הונטלאר שלא נרשם לליגת האלופות, רובן שדווקא בלעדיו ריאל מדריד חגגה בצמד המחזורים האחרונים ישוב להרכב, ראול שנמצא בתקופה מצויינת והיגוואין שהופך לחלוץ גדול ממשחק למשחק יופקדו על הגולים שמוכרחים להגיע. בשנים האחרונות ריאל לא עברה את שמינית הגמר כידוע, היא לא עשתה זאת כיוון שהיא השאירה את ההכרעה למשחק השני - הפעם לכולם ברור, ללא הכרעה ברורה בסנטיאגו ברנבאו ריאל מדריד עשויה שוב למצוא עצמה בחוץ לאחר שמינית הגמר.

    http://www.telegraph.co.uk/telegraph/multimedia/archive/01203/juande-ramos_1203719c.Xxx
    חואנדה ראמוס. העתיד שלו במדריד מונח על כף המאזניים.


    נכתב ע"י ארז(REAL MADRID).


    ומול ראמוס וריאל עומדים בניטז וליברפול, והאדומים ממרסיסייד לא נראים טוב. ביום ראשון הם לא הצליחו לנצח את מנצ'סטר סיטי באנפילד, ובעצם כנראה איבדו סיכוי ממשי לזכות באליפות.
    אבל 2 ההבדלים הגדולים בין המשחק נגד סיטי לבין המפגש הזה בליגת האלופות, הם שני השחקנים הנמצאים בכושר הכי טוב העונה בליברפול - צ'אבי אלונסו וכמובן סטיבן ג'רארד. הראשון נעדר מהמשחק בעקבות הרחקה בעוד שהשני בעקבות פציעה, ובלעדיהם ליברפול נראית כמו צאן ללא רועה. אלונסו, שנותן עונה נהדרת, הוא בעצם המארגן של המשחק של ליברפול, כשבכל משחק ומשחק הוא מספק שיקול דעת, מסירות אומן ואחריות וארגון במרכז השדה. נגד ריאל מדריד התכונות האלו חשובות מאוד, בעיקר כי אם הסקאוזרים יגררו למשחק 'שכונתי' ולא מאורגן, הסיכויים שלהם יורדים משמעותית.
    ג'רארד שצפוי לשחק הוא הכובש המצטיין של המרסיסיידרס העונה עם 15 כיבושים(4 מהם בליגת האלופות), ואין ספק לאף אחד שבלעדיו יהיה קשה מאוד לליברפול לכבוש. חוץ מהשערים, הקפטן פיתח ציוות מפחיד עם פרננדו טורס, ונראה כי הם לא יכולים לשחק אחד ללא השני - ואם גם טורס לא יגיע למשחק ליברפול תהיה בצרות צרורות.
    אך ג'רארד כאמור צפוי לשחק, וטורס כבר מחכה לחזור בפעם הראשונה העונה לספרד, כאשר בפעם הקודמת בה ליברפול שיחקה נגד יריבה ספרדית הריגוש של לחזור לארץ וקבוצת הולדתו, אתלטיקו מדריד, נמנעה ממנו בגלל פציעה.

    השחקנים שכן ייעדרו לליברפול הם צמד השמאליים דניאל אגר ואמיליאנו אינסואה, כאשר הבלם הדני נפצע בגבו, והמגן הארגנטינאי נשאר בליברפול.

    נכתב ע"י תומר(Scouser Tommy).


    דבר האוהדים:

    ארז( REAL MADRID):

    "סתם משחק, לא חבל על העצבים?". אנשים לא מבינים, כדורגל הוא ממש לא סתם משחק, במיוחד לא משחק ליגת האלופות, במיוחד לא שמינית גמר, במיוחד כשאתה אוהד ריאל מדריד, במיוחד כשאתה אוהד ריאל מדריד העונה. הקלישאות על שמינית גמר ליגת האלופות עבור ריאל מדריד חרושות אבל למרות זאת, מה שיכול לשבור אותי זאת הדחה בשמינית הגמר. ההרגשה לקראת המשחק מזכירה במקצת את ההרגשה לקראת ברצלונה, הפחד להפסיד או הרצון הכביר לניצחון, מה חזק יותר?. אני זוכר את עצמי לאחר ההדחה נגד רומא בשנה שעברה, עצבים בשביל לשמוע את השדרן לא היו לי ומול מסך דומם בחדר חשוך אני שוכב על המיטה בתקווה לנס והמחשבה הראשונה שעולה לי בראש היא "האם ברנד שוסטר זה המאמן שאני רוצה לראות על הקווים של ריאל מדריד בשנים הקרובות?", התשובה הייתה חד משמעית לא ולמרות שמאסתי מהחלפת המאמנים בכל יומיים, אני מרוצה מחואנדה ראמוס. האם אני אהיה מרוצה מחואנדה גם בסיום שלב שמינית הגמר? לא יודע, זה אמנם להיות קצת כפוי טובה כלפיי חואנדה ראמוס שהפך את הרשת המחוררת שנקראת 'הגנת ריאל מדריד' לקיר בטון, אבל נמאס לחפש תירוצים לאחר ההדחות בשמינית.
    ליברפול מפחידה אותי, כשהוגרלנו נגד ארסנל, רומא ואפילו באיירן מינכן בשנים עברו לא היה בי כלל חשש, אבל ליברפול? מפחידה אותי. יכול להיות שרק המחשבה על להיות מודחים שוב מפחידה אותי, הרי שיחררתי אנחת רווחה גדולה כאשר בהגרלת שמינית גמר ליגת האלופות התבשרנו שליברפול תגיע לברנבאו בסוף פברואר, אנחת רווחה של 'תודה שזה לא מנצ'סטר יונייטד'. מה שמעסיק אותי בשעות האחרונת הוא אריאן רובן, למה בלי השחקן האיכותי ביותר בקבוצה הצלחנו לנצח בקלות 4-0 את גיחון ולפרק את בטיס עם שישייה תוך 45 דקות, האם זה אומר שרובן צריך לפתוח על הספסל? בשום פנים ואופן לו, אני מעדיף שנסחוט איזה ניצחון 2-0 בסנטיאגו ברנבאו כאשר רובן משחק מאשר לקחת את הסיכון ולשחק בלעדיו. מלבד רובן ישנם עוד שני שחקנים שמנקודת מבטי היכולת שלהם תשפיע על היכולת של ריאל כולה, אני לא מדבר על ראול, על ראול אני סומך במלוא האחוזים שיגיע בשיא כושרו וגם אם לא - הוא ישקיע מעל ומעבר למצופה. השניים הנוספים הם פפה ולאס (דיארה), הבלם הפורטוגלי שהושמץ לא פעם גם מעל דפי הפורום הזה משאיר העונה הזאת את המשמיצים פעורי פה, פפה הוא האיש שיצטרך לעצור את פרננדו טורס, לאס יהיה זה שיצטרך לעצור את ג'רארד. דיארה לפי ראות עיניי נהנה מאוד מאז שהגיע לריאל מדריד, הפנים שלו במהלך המשחק משדרות מחשבה שאומרת "הייתי בטוח שיהיה לי יותר", נגד ליברפול וג'רארד (במידה וישחק) יהיה יותר קשה. בעונה הבאה גמר ליגת האלופות יתקיים בסנטיאגו ברנבאו. ריאל מדריד שמחכה כמה יותר מידי זמן לתואר העשירי במפעל יודעת שלמרות שהפער מברצלונה בליגה קטן ל-7 נקודות, ליגת האלופות זה המפעל היחיד שבו יש לה על מה להילחם, בניגוד לשנים עברו שריאל עמדה בכמה חזיזות בשלב זה של השנה, העונה ליגת האלופות היא החזית המרכזית וניצחון על ליברפול הוא בגדר חובה, אם נפסיד בסנטיאגו ברנבאו או אפילו נסיים בתיקו או ניצחון קטן עם ספיגות השחקנים יכולים לארוז את המזוודות ולנסוע לים של ברצלונה..

    האלה מדריד.


    תומר (Scouser Tommy):

    אני אישית מגיע למשחק הזה ובכלל, להמשך העונה בצ'מפיונס ליג, ברגשות מעורבים, אפילו מאוד מעורבים. מצד אחד, עכשיו כשהליגה לא נראית באופק, מה שנשאר כדי להציל מהעונה הזו זה ליגת האלופות, הזירה המוכרת ביותר של ליברפול מודל בניטז. מצד שני, האם זה מה שאנחנו צריכים? עוד פעם עונה אירופית טובה שתטאטא את העונה המאכזבת בליגה? עוד פעם איבוד נקודות בגלל שהליגה כבר אבודה ועדיף לשמור שחקנים לצ'מפיונס?
    ומצד שלישי... היוקרה והגאווה. ביום רביעי אנחנו מגיעים בפעם הראשונה בהסטוריה לאצטדיון הבית של המועדון הגדול בעולם, זה שזכה 9 פעמים באליפות אירופה, שזכה במי-יודע-כמה אליפויות וגביעים מקומיים בארצו, זה ש... בפעם האחרונה שירד מנוצח מגמר אירופי היה ב81, כשמולו עמדו לא אחרים מהשחקנים של המועדון הגדול בעולם בשבילי - ליברפול. המשחק הזה הוא הרבה מעבר לסתם משחק שמינית גמר צ'מפיונס ליג: המשחק הזה הוא בין שתי הקבוצות עם הכי הרבה זכיות בליגת האלופות המשחקות בה העונה, והמשחק הזה יכול להיות גם סוג של נקמה מבחינתנו.
    כן, לא אני ולא חלק נכבד מהאוהדים של ליברפול שכחנו איך המפלצת זוללת התארים ממדריד גנבה לנו את שניים משחקני הבית הכי מוכשרים שהיו בקבוצה בשנות ה90 וה2000, סטיב מקמנמן ומייקל אואן. אך למזלנו בזמן שבריאל נהרסו השניים האלו, גדלו והתפתחו שני שחקני בית מוצלחים לא פחות, ואף הרבה יותר - ג'יימי קראגר וסטיבן ג'רארד. השניים האלו הם שחקני המפתח בברנבאו, ובכלל, אם אנחנו רוצים עונה אירופית מוצלחת, שניהם חייבים להיות בשיא בכל משחק ומשחק. קרא הוא המנוע של הקבוצה מאחורה, זה שיכול לשמור על כל שחקן(כן, גם על ראול) ולגרום לו לרצות שהמשחק כבר ייגמר, שמוציא את המיץ משחקני ההתקפה של היריבה ומכניס מוטיבציה לשחקנים שלנו עם תאקלים מעוררי השראה, שבלעדיו לא רק שהיינו מפסידים לריאל - אלא היא גם הייתה מביסה אותנו.
    וג'רארד... יש בכלל צורך להרחיב? אבל רק כדי שלא יהיו טעויות, למרות הפרסומים ולמרות השמועות - הסיכויים שסטיבי יחמיץ את המשחק הזה הם קלושים, וזה בכלל לא משנה שאמרו שהוא יחזור להתאמן רק ביום שלישי. משחק כזה הוא לא יפסיד, תהיו בטוחים. והוא גם יעלה וישחק במחויבות ועם נשמה כמו שחקן נוער שרק עלה לבוגרים - אך בעיקר באיכות, נסיון וקור-רוח של קפטן אמיתי, וכמו שרק הוא יודע. ויחד עם השניים הנ"ל יש עוד שחקן שייאלץ להתעלות על עצמו אם רוצים לנצח במדריד, וזהו מישהו שמכיר בכלל לא רע את בירת ספרד - פרננדו טורס.
    אל ניניו חשוב מהסיבות הרגילות, אך לדעתי הוא חשוב יותר דווקא בגלל החולשה שלו העונה לעומת העונה שעברה. בעונת הבכורה שלו בקבוצה טורס הפך מיד לשחקן המשמעותי ביותר בהתקפה של ליברפול וזה לא דבר של מה בכך, וה-בעיה היא שהעונה הפציעות הרבות שהוא עבר כנראה השפיעו, וגם כשפרננדו משחק ואפילו כשהוא כובש, הוא נראה כבוי ולא אנרגטי כבעבר. נגד ריאל הוא יחזיק את החוד לבד(כרגיל) ואם נכבוש שער, הסיכויים שהוא יעבור דרכו או יסתיים איתו הם גבוהים מאוד, כך שגם אל ניניו צריך לבוא למשחק הזה(שהוא בעצם דרבי אישי לבחור הכל כך מזוהה עם אתלטיקו מדריד) בכושר שיא.

    ולסיום, אני רק רוצה לציין מי שמזלזל בסיכוייה של ליברפול לזכות בתואר אירופי העונה בעקבות רצף התוצאות הרעות בליגה, צריך לחזור אחורה 4 שנים, לאותו גמר באיסטנבול, בו זכינו כשאנחנו במקום החמישי(!) באנגליה. ליברפול של ליגת האלופות היא לא אותה ליברפול אנמית, כבויה וחסרת מוטיבציה שראינו נגד סיטי לדוגמא. ליברפול של ליגת האלופות זו קבוצה שעולה למגרש כדי לאכול את הדשא ואם יש צורך אז גם לשבור כמה רגליים כדי לנצח.

    When you walk, through a storm, hold your head up high...


    שחקני המפתח של אייסוקר:

    ראול גונזאלס - האיש והאגדה

    לולא החלטה מטופשת של חסוס חיל, נשיאה של אתלטיקו מדריד באותם ימים, לסגור את מחלקת הנוער של המועדון עקב חובות כספיים, לכו תדעו מה היה קורה עם ראול שלנו. אולי הוא בכלל היה הופך לסמל של אתלטיקו?; אבל בעצם זה ממש לא חשוב. מה שהיה היה, ובאתלטיקו כל יום מתחרטים על ההחלטה. הוא מכה בהם בדרבי שנה אחר שנה, משחק אחר משחק(11 שערים בסה"כ). למרות שיש לראול עוד כמה שיאים לשבור בכל-זאת(הוא כבש הפך לכובש המצטיין בתולדות ריאל מדריד ען 309 שערים, אבל עדיין לא הגיע למספר הרב ביותר של המשחקים), כבר עכשיו אפשר לומר בפה מלא שהוא השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. במשחק נגד ספורטינג גיחון ביום ראשון הוא כבר הפך לכובש הגדול ביותר בתולדות ריאל מדריד, אז מה כבר אפשר עוד להגיד?; מהשנייה הראשונה אפשר היה להבחין שמדובר בכישרון יוצא דופן. כבר במשחק השני שלו במדי ריאל, לעיני ברנבאו מלא ובדרבי נגד אתלטיקו, הוא מצא את החיבורים וקנה את אהבת האוהדים. כמה קור רוח בשחקן אחד?; האופי הוא ללא ספק דבר שמייחד את ראול מהרבה שחקנים. הוא לא מוריד את הראש לעולם וסוחף אחריו את כולם. שבוע לפני הסופר-קלאסיקו חזרה ריאל מפיגור 3:1 לשיווין עם סביליה בברנבאו. שוסטר קפא על הקווים ומי שעשה את העבודה היה ראול, שהטריף את השחקנים, וריאל עלתה מחדר ההלבשה כמו מלוע של תותח. עשה זאת גם פעמיים ברבע הגמר ובכלל הוא מוליך את טבלת השערים במפעל עם 64 שערים. בסופר-קלאסיקו הוא רץ אל הקהל 11 פעמים. גם היום, כאשר הטאץ' בכדור רחוק מלהיות מושלם כמו בעבר, והוא גם איטי ואולי אף כבד וחדות מאוד חסרה לו, ראול הוא שחקן המפתח של ריאל מדריד. ואן ניסטלרוי מושבת עד לסיום העונה, היגואין עדיין לא מוכן למשחקים הבאמת גדולים ואריאן רובן שברירי ויכול בכל רגע להיפצע. גם הפעם האחריות תיפול על ראול. וכמו תמיד, הוא יהיה בזמן הנכון במקום הנכון. הוא כבר לא ייתן את הגולים האלו בהקפצה מעל השוער, או בסיבוב מהיר על הבלם כמו על פרדיננד לפני שש שנים. אבל שנייה אחת, כאשר ההגנה לא תיהיה מוכנה, הוא יגיח ויעשה את שלו. לפני תשע שנים כתבה התקשורת בספרד לאחר התצוגה של ראול באולד-טראפורד עם צמד שערים - 'מאחורייך, ינסן'. קראגר, תיזהר. המלך של ליגת האלופות מתקרב והוא רוצה את הגביע הרביעי שלו. זה הדבר היחיד שנותר לו העונה. הליגה כבר אבודה.

    http://pagesperso-orange.fr/gol-de-raul/celebracion3.Xxx

    נכתב ע"י ארז(REAL MADRID).


    סטיבן ג'רארד - האיש והקטטה

    ראול וג'רארד דומים בכמה מובנים, אך ברור שמעל הכל הדמיון הגדול של שניהם הוא העובדה שהם הקפטנים והמנהיגים הבלתי מעורערים של שניים מהמועדונים הגדולים הגדולים בעולם. אבל בניגוד למה שנראה, הם גם מאוד שונים אחד מן השני. ראול הוא השחקן האידיאלי. מקצוען, צנוע, ואף פעם לא עושה שטויות. ג'רארד לא היה ככה, ואולי גם לא יהיה.
    ג'רארד התחיל את הקריירה המקצוענית שלו בליברפול בערך בתחילת תקופת ה'ספייס בויז' של רוי אוואנס וז'ראר הוייה. בתקופה זו שחקנים כמו פאולר, מקמנמן, ועוד רבים וטובים(או שלא) שיחקו על המגרש איך שהם רצו, ומחוץ לו... טוב, אם תשאלו כל מנהל בר או מועדון יוקרתי ברחבי מרסיסייד, הוא יגיד לכם שאלו היו הלקוחות הקבועים שלו. וכשג'רארד פרץ לקבוצה הבוגרת, היה נראה כאילו הוא לא היה כל כך שונה מהם. המנטליות והאופי שלו על המגרש היה נראה מעט שחצני, כאילו שבכל פעם שהוא נוגע בכדור הוא מנסה לעשות דווקא את היפה ולא את היעיל. אבל ככל שהזמנים עברו, וככל שג'רארד התבגר, הסתבר לכולם שזה בכלל לא הג'רארד האמיתי.
    מה שאולי הוכיח הכי הרבה את הטענה הזאת, זו דווקא הקטטה בה הקפטן הסקאוזר היה מעורב בסוף דצמבר. העיתונות פרסמה שהוא וחבריו יצאו לפאב, ובאיזשהו שלב ניגשו לדיג'יי וביקשו ממנו לשנות את המוזיקה. הדיג'יי סירב, ולאחר מכן התפתח ויכוח שהוביל גם לאלימות פיזית, וסטיבן ג'רארד לא עמד בצד והסתכל. השמועות אומרות שהוא ניסה להפריד, אבל גם אם לא, ג'רארד בחר לבוא ולעזור לחברי הילדות שלו מוויסטון(עיר הולדתו), ולהיות שם בשבילם. וזה חלק מהאופי שלו, חלק ממה שעושה אותו הכדורגלן הגדול שהוא כיום, ואולי בדיוק מה שעושה אותו כל כך אהוב ונערץ באנפילד. כי הוא תמיד יהיה שם בשביל השחקנים האחרים בקבוצה, תמיד יתמוך ואף פעם לא יסתכל רק על עצמו. ג'רארד הוא לא הכוכב המודרני הטיפוסי, זה שכל כך קל לאהוב אבל מאוד קשה לשנוא. על המגרש הוא לא מפחד להתלכלך בתיקולים קשים אם זה נדרש, והוא גם יצלול פה ושם כדי שליברפול תצא עם ידה על העליונה. רוב האנשים יגידו שזה מגעיל, ואולי הם גם צודקים, אבל בשורה התחתונה, ג'רארד יעשה הכל בשביל להוביל את חבריו לנצחון ולראות את האוהדים ממרסיסייד( שרובם כנראה גדלו בדיוק כמוהו) שמחים.

    ותהיו בטוחים שגם אם הקפטן הנהדר הזה ייאלץ לעלות ביום רביעי לסנטיאגו ברנבאו עם זריקות ולא בכושר מלא, הוא ירוץ וייתן מעצמו יותר מכל אחד אחר על המגרש - ואם הוא לא יוכל בשום פנים ואופן לשחק, אז הוא לא יישב על הספסל בחיבוק ידיים, אלא יקום ויעודד וילהיב את שאר הקבוצה, ובעיקר בעיקר יהיה שם בשבילם. בדיוק כפי שהוא היה שם בשביל ליברפול באותו ערב אגדי נגד אולימפיאקוס, בדיוק כפי שהוא היה שם באותו גמר בלתי נשכח נגד מילאן, בדיוק כפי שהוא היה שם בגמר הגביע האנגלי ב2006, ובדיוק כפי שהוא היה שם בשביל חברי הילדות שלו בפאב ההוא כשאלו היו צריכים אותו.

    כי זה סטיבן ג'רארד, לטוב ולרע.

    http://i19.photobucket.com/albums/b161/wdejesus79/StevenGerrard.Xxx


    נכתב ע"י תומר(Scouser Tommy).



    http://msn.mess.be/data/thumbnails/48/Sporting_Club_Of_Portugal.Xxxספורטינג ליסבון - באיירן מינכןhttp://de.uefa.com/ml/images/logos/70x70/50037.Xxx

    רביעי, 21:45, "ז'וזה אלבלדה", פורטוגל.

    רק דבר אחד מעניין את ספורטינג ליסבון- לעשות היסטוריה. המפגש מול באיירן מינכן משאיר לה סיכוי קלוש לעשות זאת על פניו, אבל הירוקים לבנים רוצים סוף סוף להגיע רחוק במפעל האירופאי הנחשב ביותר. ההגעה לשמינית הגמר היא הישג נדיר בפני עצמו במחוזות הירוקים של ליסבון, אבל עם האוכל בא התיאבון. הראש של ספורטינג חצוי בין הליגה, שם נמצאת במקום השלישי במרחק 4 נקודות מהמוליכה פורטו, לבין ליגת האלופות, שם כאמור הקבוצה תפגוש את אלופת גרמניה באיירן מינכן. המעמד מבלבל מאוד את ספורטינג שכן המשחק הבא של הקבוצה הוא בחוץ מול פורטו במשחק שיקבע את העתיד שלה בליגה, כשהפסד יגמור את הסיפור של האקדמיה. הקבוצה מגיעה למשחק על גבי שני נצחונות בשני המשחקים האחרונים בליגה, והמוראל גבוה מאוד בליסבון. גודל המעמד ללא ספק מלחיץ את הקבוצה הצעירה של פאולו בנטו, שכאמור מגרד את ראשו ומהרהר בשאלה מה חשוב יותר, הצלחה בליגה או לנסות ולעשות היסטוריה?
    עם הביתיות במשחק הראשון והכלים ההתקפיים המצוינים שעומדים לרשותו, בנטו ינסה להפתיע את באיירן מינכן המגמגמת אבל המנוסה כדי להגיע לגומלין עם סיכוי טוב להעפלה. בצל שמועות של עזיבת שני כוכבי הקבוצה, מיגל ולוסו והקפטן ז'ואו מאוטיניו בעונה הבאה לפרמיירליג, בספורטינג מודעים להזדמנות החד-פעמית שעומדת מולם. עם אמונה חזקה וקהל ביתי תומך אין סיבה לירוקים לפחד. יש סיכוי לעשות היסטוריה. יש סיכוי להדיח את האימפריה הגרמנית.


    http://iva.caoazul.com/blogiva/wp-content/uploads/2008/11/paulo-bento-the-man.Xxx
    פאולו בנטו. מחפש היסטוריה.


    אחרי עונה אחת מחוץ לאירופה חזרה השיאנית הגרמנית לליגה של הגדולים באמת רעבה מתמיד.
    הגרלה נוחה סידרה לבווארים בשלב הבתים את ליון, פיורנטינה כמו גם סטיאווה בוקרשט. ואיך אומר המשפט הידוע "שנותנים לוקחים" אז באיירן לקחה! באיירן סיימה את שלב הבתים ללא הפסדים שבדרך היא רושמת 4 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. בעיקר המשחק האחרון או לפחות המחצית הראשונה נוטה אופטימיות בחבל בוואריה. באיירן הגיעה למשחק כמו מלוע של תותח והובילה כבר במחצית 0-3 מדהים בצרפת מול אלופת צרפת. במחצית השניה באיירן נעלמה ואיפשרה לצרפתים כמעט לחזור למשחק. בסופו של המשחק "רק" 2-3 לבאיירן על ליון, תוצאה שהספיקה לבאיירן כעבור לזכות במקום הראשון בבית.
    בכלל נראה שהשנה באיירן חזקה לא רק בבית אלא גם בחוץ. אומנם ניצחון על סטיאווה לא שווה מידה לניצחון על ברצלונה, אבל ברומניה אף פעם לא קל לנצח. גם התיקו בפיורנטינה הבהיר אולי משהו לגבי שינוי תפיסה של הבווארים שבניגוד לשאר הקבוצות הגרמניות יודעת בדיוק איך לשחק במפעלים האירופים, בעיקר במשחקי החוץ. מאז אותו משחק בליון עברו כבר חודשיים ולא הרבה השתנה בבאיירן, עם כי ניתן להבחין בחוסר יציבות לא טיפוסי של הבווארים, בדיוק אותו מאפיין שראינו במשחק בליון, פעם באיירן טופ, פעם מינכן פלופ. באיירן חזרה מפגרת החורף כמו שהיא התחילה את אותו משחק מפורסם בצרפת ומעכה את שטוטגארט השאפתנית בדרבי דרום מערב במרצדס בנץ ארינה בשטוטגארט את הקבוצה המקומית תוך כדי הצגת יכולת מדהימה 1-5. עיתוני גרמניה יצאו מגידרם " לא מהעולם הזה" הכריז העיתון המפורסם "דה וולט" יריבו המושבע עיתון ה"בילד" העלה השערה שבאיירן בלתי ניתנת לעצירה שהיא רק רוצה כמובן. אז מתברר שבאיירן לא תמיד רוצה. מאז אותו משחק בסוף ינואר הפסידה הקבוצה בהמבורג 0-1 לפני שבוע וחצי 1-2 בברלין ושיא ההשפלה בשבת האחרונה שבאיירן נוצחה באליאנס ארינה על ידי העולה החדשה קלן 2-1. בתווך נזקקו הבווארים לשערים מאוחרים של מירו קלוזה כדי לנצח בקושי את בורוסיה דורטמונד הבינונית. ועם זה מסתכם המאזן החלש של הבווארים בסיבוב השני: ניצחון אחד שלוש הפסדים. מי מתפלא שסיר הלחץ הבווארי רותח ודורש כבר את ראשו של קלינסמן? ולמרות הכל, בליגה צמודה כמו של השנה באיירן עדיין חזק במאבק על האליפות שרק 4 נ"ק מפרידות בינה לבין המוליכה החדשה המבורג. למרות העובדה שבאיירן נאבקת בשלוש גיזרות ולמרות שבקבוצה עוד חולמים מטריפל התקופה האחרונה מאותת אולי משהו כפי שהזהיר המאמן יורגן קלינסמן :" משהו לא טוב עובר עלינו, אנחנו מגיעים להזדמנויות שלנו ופשוט לא מנצלים אותם" ואכן נראה שהמאמן של באיירן צודק, בהמבורג באיירן שלטה ללא עוררין במחצית השניה בנעשה על המגרש אבל טוני, קלוזה ושות החטיאו כמו טירונים. גם מול דורטמונד זה הלך קשה ורק אחרי שקלוזה חידד את הנעל הכדורים נכנסו לרשת. אפרופו טוני, החלוץ האיטלקי שעובר עד כה עונה בינונית נפצע קלות במשחק מול הרטה ברלין, מה שלמעשה סיים לו את המשחק כבר בדקה ה 30. רק קרוב לשריקת הפתיחה ידע קלינסמן אם טוני יעמוד לרשותו. מול קלן טוענים במינכן זה היתה המעידה הראשונה הממשית של הבווארים העונה, כי הקבוצה שיחקה פשוט חלש. איך שלא ינסחו את זה במינכן, הבווארים מצויים במשבר ושמה מקווים שדווקא ליגת האלופות תחזיר את באיירן של אמצע וסוף הסיבוב הראשון.
    לסיכום נותר רק לשאול איזה קבוצה נראה ביום רביעי? מיסטר באיירן או דוקטור מינכן. הקבוצה שניצחה 1-5 בשטוטגארט ושהובילה אחרי המחצית הראשונה 0-3 בליון או שמא את הקבוצה שהפסידה בברלין, המבורג, בבית נגד קלן וכמעט איפשרה לליון לחזור מ 0-3?
    הונס מקווה שבאמת לא יצטרכו לקרא לדוקטור, בסופו של יום מי אוהב רופאים?

    http://www.welt.de/multimedia/archive/00479/klinsmann_BM_Bayern_479699g.Xxx
    קלינסמן מתחיל להרגיש את סיר הלחץ הבווארי


    נכתב ע"י לירן רוזנר

    שחקני המפתח של אייסוקר:


    מיגל ולוסו: הורס ובונה.

    כשכל העיניים נשואות לקפטן ז'ואו מאוטיניו בתקווה להברקה בדמות מסירת חותכת הגנה, או ליאניק בתקווה לדריבל מדהים, אולי דווקא לליידסון בתקווה שיכבוש שער חשוב, דווקא משחקן המפתח מתעלמים. מיגל ולוסו רגיל לזה. הפועל השחור המודרני של ספורטינג ליסבון ישחק בכל עמדה עבור הקבוצה שלו. אם תשאלו את מיגל מה העמדה האהובה עליו הוא יאמר לכם שהוא מעדיף את עמדת הקשר האחורי, או שבעצם יענה "איפה שאתה צריך אותי, המאמן". וזה מיגל ולוסו במשפט. מנהיג שקט שלא מחפש את אור הזרקורים אבל יותר מהכל חסר אגו. הוא שיחק כבר כבלם, מגן שמאלי, קשר שמאלי ואפילו שיחק מגן ימני בעבר כשנקרא לדגל. כקשר אחורי התפקיד שלו הוא בעיקר להרוס את התקפות היריב אבל בניגוד להרבה קשרים אאחוריים בעולם, הוא מצליח להימנע מלהרוס גם את המשחק של קבוצתו ודווקא בונה את ההתקפות של ספורטינג לא פעם. ולוסו מנגן כינור שני לז'ואו מאוטיניו למרות ששניהם גדלו יחד באקדמיה של ספורטינג ועשו את אותה הדרך בנבחרות הצעירות. אבל טוב לו ככה לולוסו. עם רגל שמאל אימתנית, משחק ראש טוב, מיקום נהדר ושליטה טובה בכדור יחסית לקשר אחורי ולוסו מוסיף הרבה מאוד למשחק של ספורטינג. הוא יירק דם בשביל הסמל והחולצה, באופן מילולי. האוהדים אוהבים אותו והוא אותם. באיירן מינכן תנסה לפתוח את המשחק לאגפים ברביעי כי מהאמצע זה לא יילך, לא אם מיגל ולוסו ישחק שם.


    http://bolton.theoffside.com/files/2009/01/miguel_veloso_280x3_495235a.Xxx


    פרנק ריברי: קיסר בוואריה.

    כמה שחקנים יכולים להתגאות בתואר "מלך באיירן"? כמה שחקנים מחו"ל יכולים אחרי שנה אחת למכור כ"כ הרבה חולצות ולהקסים את הבונדסליגה? לא הרבה. כמה שחקנים יכולים להתגאות בעובדה שהם הרכישה הכי יקרה של באיירן בכל הזמנים?
    רק אחד עונה על כל השאלות שלו, פרנק ריברי. הוא הגיע לבאיירן אחרי שבאיירן איבדה את האליפות לשטוטגארט ב 2007/08 ומאז הוא המלך לא של רק באיירן אלא של כל הבונדסליגה.
    אבל לא רק היכולות שלו ככדורגלן הפכו את פרנק ריברי לשחקן האהוב ביותר בליגה. הילדותיות שלו, השמחה שלו גם מדברים פחות משמעותייים והעמידה שלו לצד הקבוצה שלו היו אלמנטים מכריעים בעובדה שגם שחקן מבאיירן, למרות השינאה לבווארים, יכול להיבחר לשחקן האהוב ביותר בליגה.
    מנהל מחלקת השיווק של באיירן מספר :" לא זכור לי מאז שאני בתפקיד שחקן שכ"כ הרבה השפיע על השיווק שלנו, לא רק אוהדים של באיירן אלא גם אוהדים של קבוצות אחרות קונים מוצרים של ריברי, גם בשוק הבין לאומי המכירות שלנו שברו שיאים אישיים שלנו, ריברי הוא בשבילנו פנומן, מלך הפירסומת שלנו, מלך באיירן.

    http://www.welt.de/multimedia/archive/00342/ribery00_DW_Bayern__342488g.Xxx
    תשכחו מנפוליאון, פרנק ריברי הוא הצרפתי הראשון שכבש את גרמניה, מלך הפירסום של באיירן!

    לא חסרים סיפורים על הווירטיאוזיות, על הטכניקה של הקוסם הצרפתי, אבל סיפור כמו השמחה של ריברי אחרי הזכייה בגמר הגביע מלמד על צד אחר של הקוסם הצרפתי. ב 19 לאפריל 2008 קרה משהו מוזר, כוכב עולמי חוגג את הזכיה בגביע הגרמני. בד"כ שחקנים מטופ של הכדורגל העולמי לא בדיוק מתרגשים מזכיה מהתארים המקומיים, אבל יש כאלו כמו פרנק ריברי שכל זכיה בכל תואר מכניסה אותם לאקסטזה, ריברי חטף את הגביע מואן בוויטן והתחיל לרוץ עם הגביע מסביב לאיצטדיון כמו ילד קטן.

    http://img8.imageshack.us/img8/1218/hriberypxgenr220xair3.Xxx
    כל גביע הוא חשוב, ריברי חוגג עם הגביע הגרמני

    קשה רק לתאר איך ריברי היה מגיב אם צרפת היתה זוכה במונדיאל ב 2006. למרות העובדה שהנבחרת שלו הגיעה רק למקום השני בסופו של דבר הטורניר היוקרתי בעולם לנבחרות יזכר כפריצה הגדולה של ריברי, אז עוד שחקנה של אולימפיק מארסיי. כבר אז החלו בצרפת השוואות לכוכב הגדול ביותר של נבחרת צרפת זינדין זידאן שגם הוא עצמו אומר על ריברי :" הוא חגיגה אמיתית לכדורגל הצרפתי". הצרפתי שיכול לשחק בכל עמדה בקישר ההתקפי, בימין, בשמאל, במרכז הוכיח את עצמו גם בעונה הראשונה שלו בבאיירן שהוביל את השיאנית הגרמנית לאליפות גרמניה, זכיה בגביע הגרמני ועד חצי גמר גביע אופ"א שהוא הדמות המרכזית והקובעת בקישור הבווארי. תוך כמה שבועות אחרי הגעתו לבאיירן הפך ריברי לאחראי על הכדורגל הקריאטבי בקבוצת ה"הוליווד" של הכדורגל הגרמני. עם 18 שערים ו 20 בישולים ב 45 משחקים הצליחה הדומיננטיות של ריברי והרעב שלו לכדורגל לא רק לגרום לבוסים הגדולים של באיירן להזיל ריר אלא גם לגרום לקבריניטי באיירן לנקוט צעדים חריגים, מפגישות אישיות עם ריברי ועד הזמנות לשבת במסעדה יחד עם אישתו והבוסים הגדולים כולל מתנות לחגים ושיחות אישיות על הארכת החוזה שלו ( עד 2011) במינכן. יחס שמיותר לציין לא מקבל כל אחד, אולי כדי להעצים את החשיבות של הצרפתי לצוות המיצועי של באיירן. גם בטריקולור ריברי הוא היום הבוס על המגרש. שתי ההצלחות הללו בזירות שונות לחלוטין הביאו את ריברי למעמד של שחקן השנה בצרפת.עם כל ההצלחות האישיות ריברי עדיין לא שבע :" עוד לא זכיתי בליגת האלופות ועם הנבחרת."
    וכשריברי רעב, אז יכולות נבחרת צרפת ובאיירן לצפות להגיע לגבהים שהם מזה עשור לא הגיעו אליהם.


    נכתב ע"י לירן רוזנר




    http://www.wheretowatchsoccer.com/web/images/villareal.Xxxויאריאל - פאנאתינייקוסhttp://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/50084.Xxx

    רביעי, 21:45, "אל מדריגל", ספרד.

    ליגת האלופות חוזרות והצוללת הצהובה של מנואל פלגריני תארח את פאנאתינייקוס. כל מה שנותר לויאריאל העונה סובב סביב ליגת האלופות, בחלומות הפרועים ביותר של הקבוצה לא האמינו שיש להם סיכוי ממשי לזכות באליפות וכשההפרש מברצלונה שפסגה עומד על 19 נקודות, לצוללת הצהובה יש להילחם אך ורק על המקום בליגת האלופות בעונה הבאה. בינתיים יש להם אותו כאשר הקבוצה ממוקמת במקום הרביעי עם 41 נקודות ליגה (בסה"כ שתיים יותר ממאלגה שבמקום השישי). אך ויאריאל אינה נמצאת במקום הרביעי עקב יכולת גבוהה, למעשה, הקבוצה מגמגמת והמאזן של הקבוצה ב-2009 כלל אינו מרשים, שלושה ניצחונות ליגה בלבד ובסה"כ 12 נקודות ליגה מתוך 24 אפשריות (50% הצלחה בלבד). הקבוצה יכולה להתנחם בכך שבשלושת המחזורים האחרונים הקבוצה 7 נקודות, ביום שבת האחרון אירחה הקבוצה את ספורטינג גיחון, שערים של רוסי וקאפדווילה הפכו פיגור 1-0 לניצחון 2-1. ויאריאל עוד לא הפסידה העונה במדריגל בליגת האלופות, ובמפגשה הראשון נגד פאנאתינייקוס היא בוודאי תרצה להמשיך את הרצף ולנצח. זה לא צפוי להיות קל, פלגריני יאלץ להסתדר ללא מגן נבחרת ספרד המצוין, חואן קאפדווילה, המגן הורחק לשני משחקים והמשחק נגד פאנאתינייקוס הוא השני מבינהם. גם ג'יזרמו פרנקו מורחק ויעדר. ויאריאל לא עשתה שינויים רבים בסגל לליגת האלופות, חואן תומאס הוא הפנים החדשות היחידות בסגל ממנו נופו אדמילסון שעזב את הקבוצה לטובת פלאמיירס הברזילאית והחלוץ האמריקאי אלדיטור שהושאל לחרז עד לתום העונה. הבלם גונזלו והמגן אנחל לופז פצועים וייעדרו ככל הנראה. למרות הגמגום היחסי בתקופה האחרונה, ויאריאל שהגיע עד לחצי הגמר בשנת 2006 יודעת שהמשחק תלוי בעיקר בה. ויאריאל כבר הראתה לנו העונה שכדורגל יש לה ברגליים, ועכשיו הגיע הזמן לשחק אותו. ויאריאל מגיעה פייבוריטית לצמד המשחקים נגד היוונים ואין לדעת איך השחקנים שלקחו כה קשה את ההדחה לארסנל ב-2006 ייקחו איבוד נקודות בייתי כבר בשמינית הגמר..

    http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1213037/FB808_wa.Xxx
    ג'וזפה רוסי. איך הוא יתפקד על תקן הפייבוריט?


    נכתב ע"י ארז(REAL MADRID).



    פאנאתינייקוס של השנה היא בעיקר האנק טן קאטה. עוזרו הנהדר של רייקארד בתקופה היפה של ברצלונה הוא טקטיקן ממולח שידע מתחילת השנה איזו קבוצה הוא רוצה- יחידה מאורגנת אחת שיודעת לחנוק את היריבות במרכז המגרש תוך כדי יציאה למתפרצות, התמחות במצבים נייחים והסתמכות על הברקות של הרויטואוז היווני קאראגוניס. לשם כך טן קאטה היה צריך גנרל במרכז המגרש, שחקן מנוסה קשוח שיכול לתרום גם בהנעת הכדור. הוא ידע את מי הוא מחפש והחתים אותו, את ג'ילברטו סילבה כמובן. אבל הקבוצה שבנה המאמן ההולנדי אמנם התמודדה יפה באירופה, אבל השינוי המיוחל בזירה המקומית לא הגיע ואולימפיאקוס היריבה השנואה בדרך הבטוחה לזכות בעוד אליפות אחת מבין רבות. האוהדים זכו לקבל נחת בדמות העפלה מהמקום הראשון והמפתיע על חשבון אינטר בשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל שוב יאלצו לראות את האוהדים האדומים של פיראוס חוגגים. אבל הנוק אאוט הוא משהו אחר, משהו שטן קאטה אוהב. בשני משחקים ההולנדי בטוח שהוא יכול לנצח כל קבוצה, ואת האמונה הזו הוא מעביר לשחקניו שכבר חגגו נצחון מדהים על אינטר בסאן סירו. טקטיקה היא לא סתם מושג עבור האנק טן קאטה, היא דרך חיים. וזו הדרך היחידה לעצור את הכדורגל השוטף והנעת הכדור של ויאריאל. האם פאנא תצליח להטביע את הצוללת הצהובה בדרך להיות הסינדרלה של המפעל? נחכה ונראה. יהיה מותח.


    http://img.thesun.co.uk/multimedia/archive/00508/HENK_TEN_CATE_280x3_508126a.Xxx
    טן קאטה. יצליח לעצור את ג'וזפה רוסי וחבריו?



    שחקני המפתח של אייסוקר:

    ג'ילברטו סילבה: פעם מנהיג, תמיד מנהיג.

    http://www.setanta.com/Global/Images/sport/football/2008-2009/champions_league/Panathinaikos/SilvaGilberto_v_Anorthosis.Xxx

    ג'ילברטו סילבה הגיע לארסנל באוגוסט 2002 תמורת סכום של 4.5 מיליון לירות שטרלינג אחרי שהפך לשחקן מרכזי בקבוצת אתלטיקו מניירו בברזיל ועזר לנבחרת הלאומית לזכות באליפות העולם. אך יחד עם זאת, היו מספיק אנשים שהרימו גבה בנוגע לרכישת ג'ילברטו לארסנל, הרי לא חסרים שחקנים דרום אמריקאים שעברו לשחק באירופה, ובעיקר בכדורגל האנגלי הידוע כקשה להתאקלמות, ופשוט נכשלו. למה שג'ילברטו יהיה שונה מהם? התשובה לא איחרה לבוא. הוא הבקיע את שער הבכורה שלו במדי ארסנל בבכורה שלו, שער שהפך גם לשער הניצחון והביא לזכייה במגן הקהילה נגד ליברפול. מכאן זה רק הלך והשתפר, ג'ילברטו הפך לשחקן פותח ומרכזי גם בארסנל, זכה בגביע האנגלי ובעקבות סגנון המשחק הנהדר שלו שהתבטא ביכולת עילאית במרכז המגרש ולא נתן לאף כדור לעבור אותו, זכה לכינוי "החומה הבלתי נראית". עונת 03/04 הייתה טובה יותר כאשר זכה עם ארסנל באליפות הכללה עונה שלמה ללא הפסד. לאחר מכן הוא נפצע לתקופה ארוכה, היה ספק גדול אם יוכל לחזור לרוץ על הדשא, ולא היה שותף לזכייה נוספת בגביע האנגלי. למרות החששות, ג'ילברטו חזר לשחק כדורגל ובסוף אותה עונה, ארסנל הגיעה לגמר ליגת האלופות אבל הפסידה לברצלונה, דבר שגרם לשחקני מפתח לעזוב כמו רובר פירס, סול קאמפבל, ופרדי ליונברג, אבל זה גרם לג'ילברטו לחזור לעצמו, הפך להיות הקפטן של ארסנל כאשר הנרי לא שיחק, עוד הישג ענק לבחור הברזילאי שנולד למפשחה ענייה ושיחק כדורגל בצעירותו ברחובות והבקיע 11 שערים באותה עונה, הישג ענק ובלתי נתפס לקשר אחורי. בסיום עונה תיירי הנרי עזב את הקבוצה ובכך הסתיים עידן בארסנל, וכנראה שגם של ג'ילברטו. הוא לא הגיע לפתיחת עונת 07/08 בגלל שנםצע במהלך הקופה אמריקה, דבר שגרם לונגר להדיח אותו מההרכב, ומאז הוא לא חזר לאותו ג'ילברטו הישן והטוב. שני הצדדים החליטו לסיים את התקשורת וג'ילברטו סילבה עבר לפנאתנייקוס היוונית. באין מפתיע, הוא הפך גם לשחקן מרכזי בקבוצה היוונית, הוביל את הקבוצה למקום השני בליגה היוונית אבל בלי סיכוי ממשי לזכות באליפות לאחר שהיריבה המושבעת אולימפיאקוס מובילה את הטבלה ב-14 נקודות, הבקיע שני שערים אך יותר מזה הוביל את פנא לשמינית גמר ליגת האלופות. כאמור פנאתנייקוס תפגוש את ויאריאל בשמינית הגמר, וג'ילברטו כבר פגש אותה לפני שלוש שנים בחצי גמר ליגת האלופות ואף ניצח אותה. האם הוא יכול לסחוב על גבו את פנא לניצחון על ויאריאל ולהעפיל לשלבים מאוחרים יותר? אין לדעת, אבל יחד עם זאת אל תופתעו אם זה יקרה. "החומה הבלתי נראית" חיה ונושמת.


    נכתב ע"י עידן(Number 8).



    מרקוס סנה: לא סימפטי, מנהיג.

    http://images.ig.com.br/publicador/ultimosegundo/252/1/1/735219.marcos_senna_esportes_320_454.Xxx

    השנה היא 2006, התאריך המדויק הוא ה-25 לחודש אפריל. השעה? נושקת לחצות. מרקוס סנה מבין את ההחמצה, ויאריאל מסיימת את דרכה בחצי גמר ליגת האלופות לאחר 0-0 בייתי עם ארסנל שהגיע שבוע לאחר הפסד מרגיז 1-0 בלונדון - בדיעבד ויאריאל תסתכל אחורה ותתרפק על ההגעה לחצי הגמר, לא מרקוס סנה. מרקוס סנה סיים 180 דקות נגד ארסנל ומחשבה אחת עולה בדעתו "מה היה קורה אילו ריקלמה מכניס את הפנדל?", מה היה אילו ויאריאל הייתה עולה לגמר כל ספרדי מול ברצלונה?, מה היה קורה אילו סורין היה מניף את הגביע?.. מרקוס סנה אף פעם לא בלט במיוחד, גם לא ב-2006, אם הייתם מבקשים מהאוהד הממוצע בספרד להגיד מה עולה לו לראש כשהוא שומע ויאריאל, התשובה הייתה ברורה - ריקלמה. מרקוס סנה לא היה ובגיל 32 אפשר להגיד שהוא בטוח לא יהיה כישרוני כמו ריקלמה, אבל היום אין שחקן בקבוצה שמזוהה עם הקבוצה יותר ממנו. בעונה שעברה חל שינוי, הקשר הברזילאי שהתאזרח בספרד היה עוד שחקן בינוני בברזיל שעבר מספר תחנות שונות אך את מקומו מצא רק בקבוצה אחת - ויאריאל עליה עבר בשנת 2002 בהיותו בן 26. 4 שנים לאחר מכן התאזרח הקשר בספרד, בדיוק בזמן הנכון. קצת לאחר אותה הדחה אכזרית נגד ארסנל, זומן מרקוס סנה לסגל נבחרת ספרד במונדיאל 2006. חלפו העונות, ריקלמה עזב, סורין עזב, מרקוס סנה נשאר ובשנת 2008 פרץ לתודעה העולמית, ויאריאל בעונה מדהימה צצה לה משום-מקום וסיימה את העונה במקום השני (מעל קבוצות כמו ברצלונה, סביליה, ולנסיה ואתלטיקו מדריד) ומרקוס סנה למרות היותו קשר אחורי נחשב לדמות המרכזית של הקבוצה. אך השיא היה באליפות אירופה, מרקוס סנה - קשר שנחשב אלמוני יחסית ברחבי אירופה - עומד כעוגן בנבחרת ספרד ההתקפית שזכתה כידוע בתואר. העונה קצת קשה לו יותר, לאחר שבעונה שעברה ניצל את חוסר תשומת הלב מצד שחקני היריבה והפגיז את השער מכל עמדה אפשרית - העונה יותר קשה לו, קבוצות בספרד למדו אותו ואת ויאריאל ולקראת מפגש הצ'מיפונס ליג נגד פנרבחצ'ה - גם לו ברור שויאריאל הפכה מאנדרדוג לפייבוריט. אדמילסון שהגיע בתחילת העונה בשביל לעמוד לצידו נחתך מהקבוצה. עם כל הכבוד לרוברט פירס, סאנטי קזורלה ולרוסי - המפתח של ויאריאל להצלחה, השחקן המקשר בין הגנה להתקפה, השחקן שלא מפחד להקריב עצמו עבור הקבוצה, הפועל השחור של הקבוצה, השחקן שיודע להעריך את הניצחון יותר מכל אחד אחר - הוא השחקן עם הסיפרה 19 על הגב, מרקוס סנה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏25/2/09
  2. 亚历山大帕托 Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    13,734
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יפה אמרת. אני עם אלכס לכל אורך הדרך העונה בצ'מפיונס.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏25/2/09
  3. T0XiN Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    3,339
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כל הכבוד לירן על הסיקור,חתיכת עבודה! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx

    כל הכבוד גם לשאר הסוקרים שלא שכחו אף פרט ופרט.
     
  4. ג'ורדן לאב אגדה משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/10/04
    הודעות:
    10,327
    לייקים שהתקבלו:
    2,033
    לפי מה שהבנתי דקו לא ישחק היום וזה יכול להיות בעייתי לצ'לסי. עם קייליני ולגרוטלייה בהרכב, ליובה יש שני בלמים שמתמחים במשחק ראש ויהיה קשה לעבור אותם בגובה. הייתי אומר שיהיה עדיף לצ'לסי לשחק משחק שטוח וטכני יותר, וזה משהו שדקו טוב בו. מקווה שלא ילך להם לא משנה מה הם ינס. פורצה יובה!
     
  5. Scouser Tommy משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    12,965
    לייקים שהתקבלו:
    6,660
    לפי מה שנראה סטיבי הולך לפתוח היום, הוא התאמן כמו כולם וכמו ששיערתי - נתנו לו לנוח נגד סיטי למרות שאם היו מתאמצים הוא היה יכול לפחות לשבת על הספסל גם שם.
    אנחנו הקבוצה האחרונה שריאל רוצה לפגוש כשהיא בכושר כזה... ואם אתם שואלים אותי, אנחנו יכולים לא רק לצאת עם תוצאה טובה, אלא גם לנצח. וכשטורס מכריז שהוא יוצא למדריד כדי לסיים את הבצורת שלו בברנבאו, זה בהחלט אפשרי, הרי פעם שעברה שהוא אמר משהו דומה זה היה לפני המשחק מול צ'לסי בליגה. לפני המשחק אל ניניו אמר שהוא רוצה לשבור את הבצורת שהייתה לו באנפילד בעקבות הפציעות המרובות, ואז זה נגמר ב2 גולים...

    ההרכב כמעט בבירור יהיה זה:

    ריינה
    אאורליו קראגר סקרטל ארבלואה
    ריירה מסצ'ראנו אלונסו קויט
    ג'רארד
    טורס

    כשבניון יכול לפתוח במקום ריירה או במקום ג'רארד אם זה לא יהיה כשיר.

    CMON YOU REDS!
     
    נערך לאחרונה ב: ‏25/2/09
  6. Stretford Ender Member

    הצטרף ב:
    ‏4/6/06
    הודעות:
    3,290
    לייקים שהתקבלו:
    24
    אני לא חושב שיש צמד בלמים בעולם שהחוד של צ'לסי לא יהווה בפניו אתגר רציני באוויר. אבל אני חושב שיש לצ'לסי גם בלי דקו כלים טובים מאוד לשחק על הקרקע. אני חושב שלצ'לסי יש יתרון במרכז המגרש וכשיש את דרוגבה בחוד צריך מסירת עומק חכמה אחת של למפארד וזה מספיק.
    אני מת לראות את נדבד, המון זמן לא ראיתי אותו משחק...אחד השחקנים האהובים עליי מאז שהייתי ילד.
    מצטרף אליך בפורצה יובה.
     
  7. NUOVA GUARDIA Member

    הצטרף ב:
    ‏18/10/08
    הודעות:
    255
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אחלה של סיקור.
    יהיה קשה מאוד להחליט במה לצפות היום, בצ'לסיVS יובנטוס או ריאל מדרידVSליברפול.
     
  8. Sergio Ramos Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    3,539
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אנחנו מגיעים במצב אידאילי מאוד למשחק מול ליברפול. מבחינתי הסיכויים שלנו קטנים לעבור אותם, גם כי אני פסימי מטבעי, וגם כי ליברפול לא תעשה לנו חיים קלים. המשחקים המשכנעים מול בטיס וספורטינג גיחון לא מהווים ממד לכלום, והערב יהיה המבחן האמיתי של שחקנינו. אני מצפה לניצחון, בטח בברנבאו, אבל זה לא יהיה קל - לירפול על אף המעידות האחרונות שלה בליגה היא קבוצה מסודרת, מחוברת וטובה מאיתנו כאחד. צורת המשחק של בניטס די צפויה - מרווחים לא יהיו לנו הרבה, והאמצע הקשיח בראשתום של אלונסו, מסצ'ראנו וג'רארד גם כן לא יעשה לנו חיים קלים. התלות באריאן רובן ענקית, ואני שמח שהוא מגיע כשיר למשחק הזה. כפי שאמרתי אנחנו הולכים להתמודד מול צפיפות גדולה, ומשחק אגפים הוא הדבר החיוני ביותר לשם כך. אנחנו חייבים את ההולנדי בשיאו, וכמו כן את פיפיטה בכושר האדיר שלו.

    בקישור לסאנה דיארה נותן הרבה שקט הגנתי, ואני חייב לציין שבנוכחותו אני מרגיש הרבה יותר רגוע במיוחד מול יריבה בדמות ליברפול. הצרפתי הגיע לפני חודשיים בלבד לקבוצה, וכבר עכשיו אני חושב לעצמי "מה היינו עושים בלעדיו?". לידו, צפוי לשחק גאגו שיצטרך לעזור הרבה במשימות ההגנה וכן לדחוף כמו שיותר קדימה בהתקפות שלנו. בעמדת הנותרת בקישור אני נותן עדיפות לואן דר וארט, אבל מי שצפוי לפתוח הוא סניידר, אלא אם כן חואנדה יחליט להפתיע וייעלה את מרסלו או גוטי ששב מפציעה ארוכה.

    פפה השתפר פלאים מהעונה שעברה, ואני סומך עליו שלא יעשה שטויות ויהיה מרוכז. הוא לעיתים נוטה לאבד את הראש, אסור שזה ייקרה היום. אין לי ספק שהוא יכול לעצוא את טורס. מעל הכל אני מצפה לריכוז ופוקוס מצד החלק האחורי, כל טעות מיותרת עלוהל לעלות לנו בספיגת שער יקר. היינצה מאוד מסורבל וגורם לי לחרדות, אני ממליץ שימעיט בעליות להתקפה שם הוא גם ככה לא אפקטיבי בשיט.
     
  9. Franco מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,773
    לייקים שהתקבלו:
    2,210
    אחלה סיקורים, אפילו יותר מבד"כ http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
     
  10. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אני מקווה שמשחקי שמינית הגמר היום יהיו יותר מעניינים וייצפו קצת על המשחקים אתמול, שלא היו ברמה גבוהה מספיק. חוץ מהמשחק של באיירן שבו הבדלי הרמות ברורים, המשחקים מאוד צמודים ואסור לפסול שום תוצאה בשום מגרש.
    ועכשיו למשחקים:

    http://www.uefa.com/ml/images/logos/50X50/50051.Xxx ריאל מדריד - ליברפול http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/7889.Xxx

    אני כבר לא יכול לחכות למשחק. יש לי מבחן מחר ואני לא מצליח ללמוד, אני פשוט סופר את הדקות. אבל אני מפחד להתאכזב שוב. ההפסד לרומא בשנה שעברה גרם לי ל'סיוטים'. אחרי המשחק הראשון כולנו יצאנו מהפאב עם תחושה שבברנבאו נפרק אותם. אבל כבר מהדקה הראשונה בגומלין הייתה לי תחושה לא טובה. חשוב לי מאוד שננצח היום בברנבאו, גם אם זה לא יספיק כדי להשיג את הכרטיס הלאה. הגיע הזמן שהברנבאו יתחיל לשמש כמבצר גם באירופה. נמאס כבר מנאחס שמינית הגמר, פשוט ככה, אני לא רוצה להרחיב. אני זוכר איך כל שנה בזמן של המשחקים דיימנתי בראש גולים של ראול ואמרתי לעצמי שזה לא הגיוני, הקבוצה הכי מעוטרת באירופה חייבת לחזור לעצמה, השנה זה ייגמר. אבל לא.
    אין ספק שליברפול לא קבוצה מפחידה. יש הגנות טובות יותר ממנה, ההתקפה שלה בנוייה בעיקר על שני שחקנים, וגם אם ג'ררארד יישחק היום, לא בטוח שהוא יהיה בשיאו, וגם ליברפול בתקופה לא טובה, ומנגד אנחנו לא מפסיקים לנצח. אבל אני בכל-זאת לא אופטימי כל-כך. כי ליברפול קבוצה מאומנת מאוד, היא תדע לבוא, לגנוב את השער ולהציג משחק הגנה טובה. מה שיפה בליברפול זו הצורה שבה השחקנים לוחצים. לא מדובר בעוד בטיס או ספורטינג גיחון. לכן אני גם שללתי מראש את האפשרות לוותר על רובן. אז המשחק הקבוצתי ייפגע, נכון, אבל אנחנו נזדקק למהירות והתחכום שלו. נקווה שהוא יבוא עם חיוך למשחק ושהוא יהיה מתואם יותר עם השאר.
    פרננדו טורס לא כבש מעולם בברנבאו. למרות שאני חושב שכל סטטיסטיקה נשברת מתישהו, אני מאמין שפפה וקנבארו יוכלו להתמודד איתו. מי שיעשה את הבעייה הוא ג'ררארד, שגם במשחק פחות טוב יכול להבקיע ממצב נייח אחרי בעיטה מושלמת, או להשתחרר תוך-כדי המשחק. צריך ללחוץ על צ'אבי אלונסו ולהפריע לו. סניידר שחקן שיכול לעשות זאת באופן טוב בייחד עם גאגו ולאס, שאנחנו חייבים אותו בשיאו. אבל סניידר נראה רע כבר הרבה זמן והוא אפילו לא בועט לשער. מה שכן, הוא בטוח עדיף על מרסלו. כנראה שזה מוקדם מידי לשחק עם גוטי, אז בהחלט סניידר יישחק. אבל אני הייתי רוצה לראות את גוטי נכנס במחצית השנייה במידת הצורך.
    היגואין יישחק הפעם במרכז ולא בצדדים ולדעתי אנחנו נפסיד את היכולת הטובה שלו באגף. הבעייה היא שראול ייתקשה לתפקד כחלוץ בודד. אני סומך על ראול. הוא מבקיע במעמדים האלו. הוא לא יחמיץ. הוא ייתן את הכל מהרגע הראשון וייסחוב את כולם אחריו. היגואין צריך להוכיח היום שגם במשחקים הכי גדולים הוא מביא לנו ערך מוסף. שימו לב שבמשחקים האחרונים היינצה התחיל לתרום קצת יותר לחלק הקדמי. נקווה שהמגמה תימשך גם היום, אבל המגן שאמור להיות יותר משמעותי הוא ראמוס.
    בשנה שעברה שוסטר העלה הרכב מטופש מאוד לקראת המשחק, ובין השאר זה גם לי לפסימיות. הפעם יש לנו מאמן שידוע כמוצלח במשחקי הנוק-אווט, ונקווה שזה יבוא לידי ביטוי הערב. קודם כל צריך לנצח. אחר-כך לא לספוג. ניצחון של שער אחד לא יספיק לפי דעתי. נותר לי רק לאחל לנו בהצלחה ולהחזיק אצבעות. האללה מדריד!

    תמונה יפה לסיום:
    http://img19.imageshack.us/img19/2108/2148m13.Xxx

    צ'לסי - יובנטוס

    לפני ההגרלה לא היה לי ספק שיובנטוס היא זו שתמשיך הלאה לשלב רבע הגמר. אבל יובנטוס בועטת בדלי בשבועות האחרונים כאשר היא מאבדת נקודות יקרות, ואי]פשרה לאינטר לפתוח פער גדול בצמרת. מה גם שצריך לקחת בחשבון את חוס הידינק, שועל קרבות וותיק. בהחלט יכול להיות שהוא יוסיף לצ'לסי את התחכום. צ'לסי גם בתחילת השנה, בימים היותר יפים שלה תחת סקולארי, התקשתה להציג כדורגל שונה ומעניין. אבל בזמן האחרון אצל סקולארי, היא איבדה את היציבות ההגנתית ואת הרעב, ואת זה הידינק יחזיר לה, אין לי ספק בכלל. השאלה היא שוב, אם צ'לסי תוכל לגרד שער היום. דרוגבה נמצא בעונה לא טוב, אבל הוא תמיד מסוכן. מעניין אם הוא יישחק בייחד עם אנלקה. אני משוכנע שנראה במשחק הזה מצבים בעיקר ממצבים נייחים ובעיטות מרחוק, כי מדובר בשתי הגנות מעולות ובשניים מהשוערים הטובים ביותר בעולם, בייחד עם קסיאס, ז'וליו סזאר וואן דר סאר. דל-פיירו עשה בית-ספר לריאל מדריד בשלב הבתים ומעניין אם הוא יוכל לעשות זאת גם לצ'לסי. אמאורי בוודאי יקשה על ההגנה של הכחולים. גם על נדבד יהיה מעניין להסתכל. אני חושב שיהיה תיקו מאופס.

    ספורטינג ליסבון - באיירן מינכן

    חשבנו כולם שמדובר יהיה במפגש חד צדדי. הרי באיירן יצאה לפגרה במצב מצויין שהיא במרחק נגיעה מהמקום הראשון. אבל מאז חזרה לה הבונדסליגה, באיירן בעיקר מפסידה והיא במקום הרביעי בלבד, כך שאולי לספורטינג יש סיכוי? לפחות בבית?; ההגנה של באיירן נראית לא טוב, אבל זה לא חדש. החלק ההתקפי הוא המאכזב, גם ריברי. היום אני מצפה מהצרפתי ליכולת אחרת, הוא צריך לסחוב את באיירן קדימה. אני מעריך שנראה ניצחון של באיירן, ניצחון מינימלי, אבל במשחק לא מרשים. לא צריך יותר.

    ויאריאל - פנאתינייקוס

    מדובר בשתי קבוצות שכבר הפתיעו בעבר עם הגעה לחצי הגמר. השתיים למעשה במגמת ירידה בזמן האחרון. פנאתינייקוס השיגה תוצאות לא טובות בליגה ואליפות היא כבר לא תיקח. ויאריאל מנגד לא שומרת על יציבות וכבר הרבה זמן שהיא לא הבקיעה יותר משני שערים. הצולתת לא ניצחה אף קבוצה גדולה העונה ואין ספק שהרבה מאוד שחקנים נמצאים ביכולת לא טובה יחסית לאשתקד, כאשר מי שמוביל בקטגורייה הזאת לאחרונה הוא הקפטן מרקוס סנה, שיהיה לו קרב מעניין עם ג'ילברטו סילבה במרכז השדה. רוסי הוא הכוח הגדול של ויאריאל ואני מקווה שהיא תתחבר היום. אני לא פוסל את פנאתינייקוס כי היא סיימה במקום הראשון בשלב הבתים אחרי שניצחה את ברמן בגרמניה ואפילו את אינטר בסאן סירו.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏25/2/09
  11. Scouser Tommy משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    12,965
    לייקים שהתקבלו:
    6,660
    דור,
    אני חושב שאתה מעט מזלזל בהגנה שלנו. יש לנו את מסצ'ראנו, לדעתי אחד מהקשרים האחוריים הטובים בעולם אם לא הטוב שבהם, בצד ימין יש לנו את ארבלואה שאתם מכירים טוב מאוד ששומר על יציבות כל העונה וגם לרובן יהיה קשה מאוד מולו. בצד שמאל יש את אאורליו שלאט לאט משתפר ומראה סימנים טובים, וקראגר וסקרטל הם שני בלמים שאוכלים את הדשא ולדעתי גם מסוגלים לשמור על ראול והיגואין. ואולי ה-עניין של ההגנה שלנו זה שגם אם אתה מסתכל על כל אחד מהשחקנים שבונים אותה היא לא נראית חזקה, אבל התיאום ובעיקר הטקטיקה של הקבוצה כולה גורמת לכך שקשה מאוד לכבוש נגדנו.
     
  12. T0XiN Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    3,339
    לייקים שהתקבלו:
    0
    http://sports.walla.co.il/?w=/166/1442080

    כתבה מאוד מעניינת על מאחורי הקלעים של שידור ליגת האלופות בארץ. נותן נקודת מבט חביבה על איך נראה אולפן ואיך הוא מתנהל.
     
  13. Ohad_Glr Member

    הצטרף ב:
    ‏5/1/07
    הודעות:
    1,280
    לייקים שהתקבלו:
    108
    נכון שבסיקור בחרו את רואל כאיש המפתח של ריאל אבל מבחינתי זה אריאן רובן.
    אני אישית לא יודע למה לצפות ממנו היום. החשש העיקרי שלי הוא שרובן מראה יכולת טובה בעיקר כשיש לו הרבה שטחים, ושטחים זה בערך הדבר האחרון שאפשר לצפות שליברפול תיתן לריאל...

    כדי לנצח ריאל חייבת את רובן ביכולת טובה ואין לי ספק בכלל שבניטז יעשה התאמות מיוחדות בשביל לסגור אותו, השאלה היא איך אריאן יתגבר עליהן...
     
  14. Scouser Tommy משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    12,965
    לייקים שהתקבלו:
    6,660
    הפסקתי אחרי ששמעתי את חזן אומר "אין הכנות מיוחדות".

    עכשיו הכל ברור...
     
  15. Mr.Eko Member

    הצטרף ב:
    ‏26/10/07
    הודעות:
    1,664
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יופי של סיקורים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx

    אני אישית מאוד מצפה למשחק של ריאל מדריד נגד ליברפול,יש לי הרגשה שמדובר פה בצמד משחקים שכל אוהד כדורגל יזיל ריר ממנו,כל כך הרבה יוקרה,כל כך הרבה עניין,מתח וכדורגל טוב אני בטוח שיהיה. מבחינתי זה המשחק המרתק ביותר בשלב שמינית הגמר.

    צעיף של ליברפול אין אבל you will never walk alone יתנגן בראשי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx