אלופות: יונייטד עם מקדמה

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Franco, ‏29/4/09.

  1. Franco מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,773
    לייקים שהתקבלו:
    2,210
    http://img150.imageshack.us/img150/6106/24263411.Xxx

    על הזכות להתמודד בגמר נגד המנצחת במפגש בין צ'לסי וברצלונה, ילחמו שני המועדונים המוצלחים ביותר בתקופת הפרמיירליג בהנהגת שני המאמנים הותיקים באנגליה. מנצ'סטר יונייטד, אלופת אירופה המכהנת, תארח את ארסנל שליגת האלופות היא ההזדמנות האחרונה שלה לצאת מהעונה הזו עם משהו ביד. מעבר לקרב על מקום בגמר, מדובר כמובן בקרב על יוקרה ועל יריבות ארוכת שנים בין שני מועדוני הפאר האנגלים.


    http://img379.imageshack.us/img379/2616/manchesterunited2.Xxxמנצ'סטר יונייטד - ארסנל http://img206.imageshack.us/img206/6205/52280.Xxx

    רביעי, 21:45, "אולד טראפורד", מנצ'סטר

    מנצ'סטר יונייטד פגשה יריבות אנגליות באירופה חמש פעמים. היא אף פעם לא הודחה ע"י אחת מהן. המפגש האחרון כזכור לכולם היה נגד צ'לסי במוסקווה, בגמר של השנה שעברה שעוד עשוי לקבל שחזור השנה ברומא. השדים האדומים מגיעים למשחק לאחר שבסוף השבוע שוב הדגימו לכולם את האופי הבלתי שביר שמאפיין את הקבוצה כל כך. לאחר שירדו למחצית בפיגור 2-0 נגד טוטנהאם, עלתה הקבוצה עם רוח לחימה חדשה למחצית השנייה, השתלטה על המשחק והצליחה להפוך את התוצאה לניצחון 5-2 מרשים שמעניק לקבוצה פער של 3 נקודות מליברפול שבמקום השני, כשליונייטד משחק חסר.
    בשבוע האחרון קיבלה היונייטד עוד חיזוק חיובי כשהודיעו על נבחרי העונה של השחקנים. נבחרת העונה כללה לא פחות משישה שדים אדומים: ואן דר סאר, אברה, וידיץ', פרדיננד, רונאלדו והדובדבן שבקצפת – ראיין גיגס שנבחר ע"י הקולגות לתואר שחקן העונה. גיגס שמשחק בפרמיירליג מאז העונה הראשונה, זוכה בתואר בפעם הראשונה. אפשר להתווכח עם הזכייה של שחקן ששיחק שנים עשר משחקי ליגה וכבש שער אחד בלבד, אבל קשה שלא להעריך את היכולת של הקוסם הוולשי.
    גיגס שאיבד את המהירות שלו, עשה הסבה משמעותית העונה כשעבר לשחק במרכז המגרש אחרי כ"כ הרבה שנים בכנף השמאלית של יונייטד. המעבר לא היווה מכשול גדול לגיגס הוותיק שמנצל את חוכמת המשחק שלו במרכז המגרש בצורה נהדרת לאורך העונה. גיגס שנח בסוף השבוע האחרון, צפוי לערוך במשחק נגד ארסנל את ההופעה ה-800 שלו במועדון, שיא שקשה להאמין שיישבר בעתיד הקרוב. אמנם אי אפשר לצפות לעוד מהלך קסום כמו בחצי הגמר הגביע האנגלי ב-1999, אבל אפשר להיות בטוחים שתהיה לו השפעה על המשחק של יונייטד.
    אבל שחקן המפתח בחלק ההתקפי של יונייטד הוא דווקא לא הוולשי, אלא הילד האנגלי בחוד – וויין רוני. כשרוני טוב, החלק ההתקפי של יונייטד מתפקד. כשהיריבה מצליחה להעלים אותו, המשחק של השדים האדומים כובה. דוגמא בולטת לכך באה במשחק האחרון נגד טוטנהאם. במחצית הראשונה רוני לא היה במשחק ויונייטד התקשתה לייצר מצבים למרות שהחזיקה בכדור. במחצית השנייה עם כניסתו של טבז והסטתו של רוני לאגף שמאל, רוני נכנס למשחק והפירות לא איחרו להגיע. רוני סיים את המשחק עם שני שערים משלו ושני בישולים.
    המטרה העליונה של הגנת ארסנל במשחק הקרוב תהיה לנטרל אותו, ואם אפשר גם להוציא את הצד העצבני המוכר שלו, שיגרום לו לקבל צהוב ולפספס את הגומלין באיצטדיון האמירויות.
    המחצית השנייה במשחק נגד טוטנהאם הייתה גם הפעם הראשונה שרביעיית הכוכבים ההתקפית של יונייטד – רוני, ברבאטוב, טבז ורונאלדו, שיתפו פעולה בצורה מוצלחת. קשה לראות את זה קורה במשחק ליגת האלופות, שבד"כ מוציא את הצד השמרני יותר של פרגוסון, אבל אולי לאחר התצוגה המרשימה של הרביעייה במחצית שקיבלו ביחד נראה את כולם פותחים בהרכב.
    ליונייטד אין פציעות טריות והיחיד שצפוי להחמיץ את המשחק הוא גארי נוויל. אנחנו אפילו עשויים לראות הפתעה בצד ימין של ההגנה בדמות חזרתו של ווס בראון, שהפסיד את רוב העונה לפציעות וחזר לאחרונה לשחק שני משחקים עם קבוצת המילואים. למרות זאת, יותר סביר שנראה בצד ימין של ההגנה את ג'ון אושיי או את רפאל דה סילבה.
    http://img.dailymail.co.uk/i/pix/2007/10_04/rooneyMOS2810_468x461.Xxx
    וויין רוני - האיש החשוב בהתקפת יונייטד.

    ארסנל פגשה יריבות אנגליות באירופה ארבע פעמים. היא אף פעם לא הצליחה לעבור שלב כשנפגשה עם אחת כזו. המפגש האחרון היה ברבע הגמר של השנה שעברה, אז הודחה ארסנל ע"י ליברפול בתוצאה של 5-3 בסיכום שני המשחקים.
    לארסן ונגר יש הרבה הישגים מרשימים בקריירה שלו , שמסתכמים מעבר לתארים גם בפילוסופיית הכדורגל ופיתוח הקבוצה הצעירה בארסנל, אבל מה שמכתים את הקריירה הנהדרת שלו במועדון הוא היעדר הצלחה במפעל האירופי ב-12 העונות בארסנל. ונגר הצליח להגיע לגמר האירופי רק פעם אחת, ב-2006 כשארסנל פגשה את ברצלונה. למרות יתרון 1-0, המשחק לא התפתח כפי שצפה ונגר לאחר שיינס להמאן, אז שוער הקבוצה הורחק בתחילת המשחק. תוצאת הסיום הייתה 2-1 לברצלונה שלמרות שהתמודדה עם עשרה שחקנים בלבד של ארסנל, הזיעה לא מעט כדי להשיג את התואר. גם את הגמר הזה אנחנו עשויים לראות משוחזר השנה, והמנג'ר הצרפתי בהחלט ישמח להזדמנות לנקמה במועדון הקטלוני.
    בהצתה מאוחרת, מאוחרת מדי בשביל סיכוי לתואר המקומי, ארסנל נכנסה לכושר טוב. הקבוצה בלתי מנוצחת ב-20 משחקי פרמיירליג ומאז חזרתו של ססק פאברגס, שהיה פצוע רוב העונה, גם מציגה את הכדורגל המוכר והאהוב שלה. החזרה הגנרלית נגד מידלסברו עברה בצורה חלקה. צמד של פאברגס, אחד בכל מחצית קבע את התוצאה הסופית. אבל ההכנה המשמעותית יותר נעשתה כשארסנל יצאה לאנפילד לפני כשבוע כדי לפגוש את ליברפול במשחק השלמה. ההגנה של התותחנים נראתה רעה ולא יציבה לאורך כל המשחק, אבל תצוגה אדירה של אנדריי ארשבין שכבש לא פחות מארבעה שערים הוציאה את התותחנים עם נקודה. הרביעי של ארשבין היה קרוב מאוד להעניק אפילו שלוש נקודות לתותחנים, אבל אז ספגה ארסנל שער בדקות הסיום של המשחק שקבע את התוצאה: 4-4.
    כדי לצאת עם משהו מהאולד טראפורד, ארסנל תהיה חייבת לשפר את היכולת של החולייה האחורית שלה. הפעם, ארשבין ששיחק עם זניט במסגרת הצ'מפיונס ליג העונה, לא יוכל להיות שם כדי להושיע, וספק אם התותחנים יצליחו לכבוש כמות כזאת גדולה של שערים במגרש הביתי של יונייטד.
    פאברגס שצריך להיות האיש המרכזי במשחק של ארסנל דווקא מגיע מעודד:
    "אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לנצח אותם, כי כבר הוכחנו את זה באמירויות. הם שיחקו עם השחקנים הטובים ביותר שלהם במשחק בתחילת העונה וניצחנו. זה נותן לנו ביטחון רציני. אנחנו גם מגיעים עם ביטחון כי הראינו למה אנחנו מסוגלים במשחק נגד ליברפול. תמיד כשמשחקים נגד ליברפול זו חוויה מדהימה וההכנה הזאת תעשה לנו רק טוב לקראת המפגש עם יונייטד באולד טראפורד".
    גם המנג'ר של פאברגס, נשמע אופטימי לקראת המשחק:
    "אם אתה מגיע לאולד טראפורד בלי אמונה, אתה מקשה על עצמך מההתחלה. אנחנו נגיע עם אמונה ונהנה מהמשחק. בנוסף אנחנו נהיה נאמנים לכדורגל שלנו, וכמו בכל מקום באירופה – נלך כדי לכבוש ולנצח את המשחק. הכי חשוב הוא שנהיה במיטבנו ביום רביעי. כשאנחנו במיטבנו אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה".
    מעבר להיעדרותו של אנדריי ארשבין שהוזכרה, ונגר יצטרך להתמודד עם עוד כמה חיסורים. החשוב שבהם הוא מלך השערים של הקבוצה – רובין ואן פרסי הפצוע. אל ואן פרסי מצטרפים שחקני ההגנה קלישי וגאלאס. גאלאס סיים את העונה עם פציעה בברך, וקלישי לא צפוי להתאושש בזמן ממתיחה בגב ובארסנל ינסו להכשיר אותו לפחות למשחק השני. ע"פ ונגר סיכוייו של מיקאל סילבסטרה להתמודד עם מועדונו הקודם הם 50-50, וגם אם יהיה כשיר יצטרך להתחרות על המקום במרכז ההגנה עם יוהאן דז'ורו. לפחות גם חדשות טובות בצפון לונדון, מנואל אלמוניה התאושש מהפציעה שגרמה לו להפסיד את המשחקים נגד ליברפול ובורו והוא צפוי לעמוד בין הקורות באולד טראפורד.
    http://goonersworld.files.wordpress.com/2008/06/cesc_fabregas_389501a2.Xxx
    ססק פאברגס, האיש החשוב במערך של הלונדונים. "אנחנו מגיעים עם ביטחון".

    זהו המפגש ה-205 בין המועדונים, אך הראשון במסגרת אירופית. ליונייטד יתרון קל עם 82 ניצחונות לעומת 78. המאזן בין שני המנג'רים אפילו יותר צמוד, כשונגר מוביל עם 14 ניצחונות לעומת 13 של פרגוסון. עשרה משחקים נוספים הסתיימו בתיקו ולכל אחד ניצחון על יריבו בפנדלים.


    נכתב ע"י רועי (Stretford Ender).

     
  2. Franco מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,773
    לייקים שהתקבלו:
    2,210
    קצת על העבר של המפגשים בין הקבוצות:

    הגמר של המאה

    קשה להאמין, אבל כשמנצ'סטר יונייטד וארסנל נפגשו בגמר הגביע האנגלי של 1979, אף אחד לא חשב שהולך להיות אירוע שייזכר לדורות. שתיהן היו רחוקות מלהיות האימפריות שהן היום-ארסנל הייתה שמונה שנים ללא אליפות, יונייטד 12. את ארסנל אימן המנג'ר טרי ניל ואת יונייטד דייב סקסטון, שני שמות שהושלכו לפח האשפה של ההסטוריה. ארסנל סיימה את עונת 1978/79 בליגה במקום השביעי ויונייטד בתשיעי. הקבוצות ששלטו בכדורגל האנגלי והאירופי היו ליברפול ונוטינגהאם פורסט, יונייטד וארסנל היו הרחק מאחוריהן. האנגלים ציפו לעוד גמר סטנדרטי של הגביע האנגלי.
    ארסנל הגיעה שנה אחרי ההפסד הסנסציוני בגמר של 1978 לאיפסוויץ' מליגת המשנה, שנתיים לפני כן גם יונייטד הפסידה בגמר לקבוצה מליגת המשנה-סאות'המפטון, אבל פיצתה את עצמה כעבור שנה, ב-1977 עם זכייה בגביע וניצחון בגמר מול ליברפול.

    במשך 85 הדקות הראשונות נראה היה שהציפיות הנמוכות היו במקום. המשחק, אותו ניהל השופט רון צ'אליס, לא התעלה לרמה גבוהה. ארסנל כבשה שני שערים במחצית הראשונה-בריאן טולבוט בדקה ה-12 ופרנק סטייפלטון, שמאוחר יותר עבר ליונייטד, בדקה ה-43. ארסנל שמרה על התוצאה לאורך רוב המשחק ונראה היה ששום דבר משמעותי כבר לא יצא מהמשחק הזה.

    חמש הדקות שלאחר מכן ייכנסו לכל ספר הסטוריה של הכדורגל האנגלי. יכול להיות שהן חמש הדקות הגדולות בתולדות הכדורגל, משהו שמשתווה לדקות 55-60 בגמר ליגת האלופות בין ליברפול למילאן או לשתי הדקות בהן מראדונה כבש את שער יד האלוהים ואת שער הסלאלום מול אנגליה. בדקה ה-86 גורדון מקווין, הבלם הסקוטי שהיום משמש כפרשן מדי פעם ב-MUTV כשביתו היילי היא המגישה הבכירה בערוץ, כבש שער מצמק עבור יונייטד. כעבור שתי דקות סמי מקילרוי, כיום המנג'ר של מורקומב, עשה את הבלתי ייאמן והשווה את התוצאה ל2-2 בשער סלאלום מרהיב. מנצ'סטר יונייטד, הקבוצה של הגורל, הקבוצה שתמיד חוזרת ממצבים אבודים, שוב עשתה את זה.

    או שלא. ניתן לצפות שקבוצה במצבה של ארסנל תישבר, תפסיד בהארכה ואולי עוד לפני ולא תצליח לקום מהקרשים. אבל כבר אמרנו שציפיות במשחק הזה זה רק כיסוי לשמיכה ותו לא. ליאם בריידי, הקוסם האירי של ארסנל, השתלט על הכדור, רץ באגף, הגביה אותו לעבר שערו של גארי ביילי ואלן סנדרלנד דחק אותו פנימה. 40 שניות אחרי הקאמבק של יונייטד, ארסנל שוב ביתרון. מזה יונייטד לא הצליחה להתאושש, וארסנל זכתה בגביע.

    יש לציין כי סנדרלנד, הגיבור הגדול של גמר הזהב הזה, היה חלוץ בינוני למדי וסביר להניח שאילולא אותו רגע היה נשכח לנצח. הוא הבקיע סה"כ 55 שערים בשבע שנים בארסנל, הופיע פעם אחת בלבד בנבחרת אנגליה וכיום הוא חי במלטה ומאמן שם קבוצה מקומית. את הרע הזה הוא ייקח איתו לקבר.

    דבר נוסף שאפשר לציין הוא שבאנגליה יש מסורת שהקבוצה שזוכה בגביע האנגלי נוסעת עם הגביע באוטובוס פתוח ברחובות העיר לעיני האוהדים. ארסנל כמובן עשתה זאת, אבל גם יונייטד. זאת הייתה הפעם היחידה שהמפסידה בגמר עשתה גם היא סיבוב ניצחון, כנראה כאות הוקרה על הקאמבק המרשים.

    ארסנל: פט ג'נינגס, פט רייס, סמי נלסון, בריאן טולבוט, דיוויד אולירי, ווילי יאנג, ליאם בריידי, אלן סנדרלנד, פרנק סטייפלטון, דיוויד פרייס, גרהאם ריקס.
    מנצ'סטר יונייטד: גארי ביילי, ג'ימי ניקול, ארתור אלביסטון, סמי מקילרוי, גורדון מקווין, מרטין בוצ'אן, סטיב קופל, ג'ימי גרינהוף, ג'ו ג'ורדן, לו מקארי, מיקי תומאס.

    השערים במשחק:
    http://www.youtube.com/watch?v=LoFY8DddSPY&feature=related

    http://www.theage.com.au/ffximage/2005/05/18/wbSOCCERsunderland_wideweb__430x278.Xxx

    השער של המאה

    עכשיו אנחנו בעידן אחר. את המשחק הזה כולם זוכרים, את הגיבורים שלו כולם מכירים ואני מניח שרוב האנשים בפורום ראו אותו בזמנו בשידור ישיר. חצי הגמר החוזר של הגביע האנגלי של 1998/99.

    למשחק הזה יונייטד וארסנל כן הגיעו בתור אימפריות. ארסנל הייתה הדאבליסטית מעונת 98, יונייטד הגיעה בלי להחזיק שום תואר אבל היא רצה לאליפות והייתה בין שני המשחקים מול יובנטוס בחצי הגמר הזכור של ליגת האלופות. את סיומה של אותה עונה כולם יודעים. המנג'רים כמובן היו אלכס פרגוסון וארסן ונגר, שברביעי יעלו לעוד קרב ישיר.

    ביום ראשון, ה-12 באפריל 99, יונייטד וארסנל נפגשו בוילה פארק למשחק חצי הגמר שנגמר בתוצאה 0-0 וקבע משחק חוזר כעבור שלושה ימים. בחצי הגמר השני ניוקאסל ניצחה את טוטנהאם והבטיחה את מקומה בגמר.

    וכך, ביום רביעי ה-15 באפריל 1999, אותן קבוצות ואותם אוהדים חזרו לאותו אצטדיון לחצי הגמר החוזר. פתיחת המשחק הייתה רגועה למדי, ובדקה ה-17 דיוויד בקהאם בעט מחוץ לרחבה כדור שנכנס לשערו של דיוויד סימן, 1-0 ליונייטד. זאת גם הייתה תוצאת המחצית הראשונה הרגועה.

    בדקה ה-61 יספר בלומקוויסט, הקשר השמאלי השוודי של יונייטד נפצע, וראיין גיגס שקיבל מפרגוסון מנוחה לקראת הגומלין הקריטי בטורינו עלה לשחק. לא חלפו חמש דקות, ודניס ברגקאמפ השווה עבור ארסנל. מאותו רגע התותחנים החלו והשתלטו על המשחק-שער של אנלקה נפסל עקב נבדל, רוי קין הורחק, וארסנל תקפה לכל אורך הדקות האחרונות.

    בתוספת הזמן היא קיבלה את מבוקשה. פיל נוויל הכשיל את דניס ברגקאמפ ברחבה והשופט דיוויד אלרי שרק לפנדל לזכות הגאנרס. ברגקאמפ עצמו ניגש לבעוט, במטרה להכריע את המשחק ולהעלות את ארסנל לגמר שני ברציפות, אבל הבעיטה נהדפה ע"י שמייכל. הולכים להארכה.

    בהארכה המומנטום נשאר אדום-לבן (ארסנל שיחקה בחולצה המסורתית ויונייטד בשחור-לבן). ארסנל תקפה ועשרת השחקנים של יונייטד התגוננו. בדקה ה-109, משום מקום וכנגד מהלך המשחק, הובקע השער שנבחר לגדול ביותר בתולדות הגביע האנגלי. פטריק ויירה מסר מסירה גרועה במרכז המגרש שהגיעה לרגליו של גיגס. גיגס פרץ, עבר בזה אחר זה את חברי חוליית ההגנה האימתנית של ארסנל-דיקסון, ווינטרברן, אדאמס וקיאון, נכנס לרחבה ובעט לרשת של סימן. באופן אינסטיקטיבי גיגס הוריד את החולצה וחשף חזה שעיר ומגעיל, אבל זה לא עניין אף אחד. משום מקום יונייטד חזרה.

    בעשר הדקות האחרונות לא קרה דבר ויונייטד ניצחה ועלתה לגמר. כידוע, היא ניצחה את המגפייז 2-0 בגמר, זכתה באליפות בהפרש של נקודה מארסנל וניצחה באופן דרמטי את באיירן בגמר בליגת האלופות-ובכך השלימה את הטרבל ההסטורי. אותו חצי גמר חוזר היה אחד המשחקים החשובים בדרך לכך.

    ארסנל: דיוויד סימן, לי דיקסון, נייג'ל ווינטרברן, פטריק ויירה, טוני אדאמס, פרדי ליונברג, ניקולה אנלקה, דניס ברגקאמפ, מרטין קיאון, ריי פארלור, עמנואל פטי.
    מנצ'סטר יונייטד: פיטר שמייכל, גארי נוויל, פיל נוויל, יאפ סתאם, רוני יונסן, דיוויד בקהאם, ניקי באט, רוי קין, יספר בלומקוויסט, אולה גונאר סולשיאר, טדי שרינגהאם.

    תקציר המשחק:
    http://www.youtube.com/watch?v=yl-axF4M3TY

    http://news.bbc.co.uk/olmedia/315000/images/_319674_giggs300.Xxx

    נכתב ע"י אורי (Michael Carrick).

     
  3. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    המשחק היום צפוי להיות חם ומאוד מעניין(אני מקווה שהקצב יהיה מהיר ויהיו הרבה התקפות ומצבים ולא כמו אתמול), אבל בכל-זאת הוא לא דומה למשחקים שהיו בין יונייטד וארסנל לפני נניח חמש או שש שנים, אז הן היו הקבוצות המרכזיות בפריימרליג, רמה מעל השאר פחות או יותר. אין יותר את הנרי, ווירה, קין או ואן ניסטלרוי. המרכזיים שנשארו הם כמובן צמד המאמנים, ונגר ופרגוסון. כמובן שיש כאלו שעדיין מתייחסים למשחק הזה בפריימרליג בתור 'משחק עונה', אבל זה פחות נכון.

    לי יש תחושה שלא משנה איזו יכולת ארסנל תציג היום וגם במשחק הגומלין, היא תודח בכל-מקרה. אין לה את הווינריות כדי להדיח קבוצה כמו מנצ'סטר יונייטד, שתמיד מצליחה לצאת מהבוץ וכמובן על הנייר מרשימה הרבה יותר. להרבה קבוצות אין את היכולת להדיח קבוצה כמו יונייטד, אבל אני מרגיש שבשנים האחרונות ארסנל איבדה את הווינריות שלה וגם את הרוע, דבר שדעך מאז עזיבת הנרי, למרות שגם איתו השנה האחרונה למשל הייתה רעה. השנה ארסנל דווקא ניצחה בליגה את יונייטד בבית, עשתה תיקו עם ליברפול ובבית ובחוץ ניצחה את צ'לסי. אבל במשחק הגביע למשל היא הובילה ומשם לא קרה כלום. אני עדיין חושב שהיא הקבוצה הפחות טובה מאלו שעלו שלב.

    מאכזב מאוד שואן פרסי ייעדר דווקא ממשחק חשוב שכזה, לפי דעתי הוא השחקן החשוב ביותר בארסנל פרט לפברגאס. אבל כבר התרגלנו לפציעות של ואן פרסי, והשנה הן דווקא היו ידידותיות עימו והוא שיחק קצת יותר. המערך של וונגר נראה לי דיי נכון, שלישיית קשרים במרכז כאשר פברגאס מעט יותר קדימה. ארסנל חייבת את אדבאיור בשיאו כאשר גם ארשבין לא יכול לשחק. ההגנה של יונייטד בזמן האחרון לא נראית מספיק טוב ואפשר לערער אותה. אברה למשל בירידה גדולה ביכולת ווולקוט יכול לעשות לו צרות.

    אבל אותו דבר בידיוק אפשר לומר גם על החלק האחורי של ארסנל, שלדעתי גם בהרכב מלא לא מספיק מרשים. לגיבס צפויה עבודה קשה מול רונאלדו, ואני חושב שהחלק האחורי של ארסנל מתקשה מאוד עם חלוצים פיזים, גם כאלו שהם לא בידיוק דרוגבה, כך שלהרכיב את ברבאטוב יהיה מהלך חכם. מעניין אם האמצע יהיה כל-כך יצירתי ויכלול את סקולס וגיגס, קשה לי להאמין. גיגס שחקן מיוחד ומגיע לו מזל טוב לכבוד ההופעה ה-800.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏29/4/09
  4. RealStretford Member

    הצטרף ב:
    ‏28/10/04
    הודעות:
    1,907
    לייקים שהתקבלו:
    0
    sixtobastia

    תודה שהזכרת לי את היום הנפלא הזה. מיאוש מוחלט לשמחה מטורפת בשנייה אחד, ולהשלים את השמחה האח הגדול שלי, שבור לב חוזר מוומבלי בחצות הליל ל"קבלת פנים" ראויה!!
     
  5. Gass12 Member

    הצטרף ב:
    ‏8/4/07
    הודעות:
    7,339
    לייקים שהתקבלו:
    468
    מין:
    זכר
     
    נערך לאחרונה ב: ‏29/4/09
  6. Jack Wilshere Member

    הצטרף ב:
    ‏15/11/07
    הודעות:
    5,112
    לייקים שהתקבלו:
    0
    :aaarofl:
     
  7. Selby Member

    הצטרף ב:
    ‏11/1/08
    הודעות:
    4,859
    לייקים שהתקבלו:
    4
     
  8. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
     
  9. Nigel Winterburn משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏19/3/03
    הודעות:
    15,795
    לייקים שהתקבלו:
    145
  10. לירן מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏5/8/02
    הודעות:
    38,751
    לייקים שהתקבלו:
    8,305
    מנצ'סטר יונייטד: ואן דר סאר, אברה, פרדיננד, וידיץ', אושה, קאריק, פלטשר, רונאלדו, אנדרסון, רוני וטבז
    ארסנל: אלמוניה, סאניה, טורה, סילבסטרה, גיבס, סונג, דיאבי, פבריגאס, נאסרי, וולקוט ואדביור
     
  11. Maccabi Diamond משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏19/2/06
    הודעות:
    14,242
    לייקים שהתקבלו:
    2,433
    מין:
    זכר
    מבין מפגשי חצאי הגמר, זהו המפגש שלו אני מחכה יותר. המשחקים בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל זה הבית ספר המושלם לכדורגל. הקצב הגבוה ביותר והאיכות ברמה הגבוהה ביותר. כולי ציפיה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/09
  12. Stretford Ender Member

    הצטרף ב:
    ‏4/6/06
    הודעות:
    3,290
    לייקים שהתקבלו:
    24
    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
    תמיד מספקים מפגשים מרתקים עם כדורגל איכותי. כמובן שלא אכפת לי אם נאכזב היום כל עוד נצא עם הניצחון ובלי שערי חוץ.
    ההרכב נראה טוב, אני שמח שבצד ימין של ההגנה פרגוסון בחר באושיי ולא ברפאל. בהנחה שרוני פותח בשמאל אני חושב שאולי היה כדאי לשחק עם ברבאטוב במרכז ולא טבז. היכולת של ברבה לשמור על הכדור, לשחק עם הגב ולחלק מסירות נהדרות הופכת אותו מבחינתי ליותר מתאים למערך הזה. טבז תמיד התקשה לבד בחוד.
    מקווה שרוני יבלה מספיק באמצע כדי שזו לא תהיה בעיה ולארגנטינאי יהיה עם מי לשחק.

    ארסנל עם הקישור הכי פיזי שהיא יכולה להעלות למשחק בשילוב של סונג ודיאבי. כמובן שעם פאברגס הקישור שלהם תמיד יהיה טופ קלאס. נקווה שנצליח לנטרל אותו ויהיה טוב.
     
  13. RealStretford Member

    הצטרף ב:
    ‏28/10/04
    הודעות:
    1,907
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מאז השער הזוועתי של גיגס בחצי הגמר הגביע האנגלי ב99, השער שחשף את החזה הכי שעיר מאז תקופת האבן, אני לא רואה משחקים של האויב אם זה לא נגד סיטי. חוק זה הופר פעמיים, בשני המקרים נגד צ'לסי. הראשונה בגמר הגביע האנגלי (החלטה שהשתלמה) והגמר אשתקד ממוסקבה, ואז, בטעות (אני חושב) הילד שלי ניתק את השידור בדקה ה120 ולא הצלחנו להחזיר אותו, כך שלא ראינו את מלוא האסון. בדרך כלל אני מסתפק בגיחות קצרות לקראת הסוף בתקווה לראות תוצאה שלילית עבורם, ואז אני נהנה מן הדקות האחרונות. לפני מספר שנים יצא לי בול מול פורטו כשהכניסו את שער השוויון שסיים את דרכם של אמפריית הרשע.

    אז מה היום. אני מתלבט, כי יש לי הרגשה שארסנל מסוגלים. החיים קשים.
     
  14. עומר משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/8/02
    הודעות:
    23,018
    לייקים שהתקבלו:
    1,947
    לא יודע מי זה המגן הזה גיבס בארסנל אבל דבר אחד בטוח - להרים כדור הוא לא יודע.
     
  15. לירן מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏5/8/02
    הודעות:
    38,751
    לייקים שהתקבלו:
    8,305
    היונייטד במשחק סוחף ונהדר בהתקפה, אלמוניה מנע פה 3-0, בהתקפה היונייטד פשוט שדים, מהירות אדירה, כל אחד יודע "על עיוור" איפה נמצא האחר, מהלכי התקפה מהספר. ארסנל התחילה לא טוב, וחטפה גם את הגול, אבל אחרי זה נכנסה למשחק, הניעה כדור טוב אבל לא באמת הצליחה לעבור את קו ההגנה של האדומים. וולקוט עשה 2 מהלכים טובים, ובשניהם היה אפשר להבחין איזה שחקן גדול הוא, אם רק במהלך האחרון הוא היה משאיר את הכדור על הארץ והולך באחד על אחד הוא היה מגיע לואן דר סאר, חבל שהוא ניסה להקפיץ לכיוון אדביור. נאסרי על המגרש? בטוח שהוא פתח? לא ראיתי אותו לרגע, לא מורגש בכלל. ארסנל הנוכחית היא ארסנל מעט מוגבלת, בטח שואן פרסי לא נמצא, זאת ארסנל כשרונית אבל מוגבלת שלא הצליחה לעשות יותר מדי בליגה בחצי הראשון של העונה. בליגה היא מחוברת הרבה בזכות ארשאבין, ובליגת האלופות מרגישים את ההבדל איך זה בלעדיו.