בן כמה אתה אלטמן? 15, מה 15,זה עוד יגדל?מה אומרים הרופאים? מה אתה רוצה? מה,מה אני רוצה,אני רוצה כזה, כל הכבוד אלטמן, בואנ'ה אתה יודע שאפשר לעשות איתו סיבוב הופעות בעולם, כן,חוזליטו החמור.... http://www.youtube.com/watch?v=YKhBYTyKTfA
משהו שאוהד יונייטד כתב באיזה פורום,חובה לקרוא! When I look at the date of births of some of the fellas on here on facebook, you were in nappies when we went to Anfield in 1992. It was the biggest nightmare of them all. We were cruising in 92. We'd won the league cup, we were singing we're gonna win the league. Then the Easter weekend from Hell came. 3 games in about 5 days if I recall. We went to Luton on the Saturday and drew 1-1, then it was forest at Old Trafford and lost. Remember that fat cunt Webb got subbed and just walked off the pitch. Then it was Upton Park and an already relegated West Ham played out of their skin and won 1-0. Was the longest coach trip back home ever. What a nightmare. Never get a coach to a London game, its fucking awful. So it came to THAT Sunday. The one we all just didnt ever want to happen. My pal drove to Anfield. There were 4 of us in the motor. We even had a bottle of Moet ready to crack open even though we knew we were gonna blow it big style. We parked up down one of them side streets just past the Jolly Miller on the way up to Stanley Park and made the quiet 10 min walk. Was always heads down time as them cunts always liked to pick on the stragglers. We got up to the ground unscathed and in we went. The Kop were in full voice. They knew this was their day. They were laughing their bollocks off at us. Leeds Leeds Leeds was the chant. Of course Leeds just won earlier in Sheffield and if I recall that blue cunt Gayle scored an own goal. Anyway, cant remember much about the match other than finally after 10 years of trying, Ian Bastard Rush scored his 1st goal and I think his only goal against United. Game set and match. 'You lost the league on Merseyside' was all they were singing and fuck me, they sang it loud. We had 7 poxy titles to their 18. We were never gonna win number 8, the holy grail, as the evening news called it every year through my childhood and teenage years. This was our last chance of winning it I thought. I really fuckin did too. All we ever wanted was to win the league. I know us older cunts always say this but you young uns dont know you were born!!! Back to the car we went and we were up that dual carriageway on the way to the motorway which had a grass verge in the middle. About 15 young urchins armed with milk bottles started launching them at a United minibus. Fuck this we thought and us, along with a few other reds, jumped out of cars and steamed into the cunts. As I got out of our motor I grabbed the full champagne bottle. Saw one of the scousers who were launching bottles and lobbed it 100mph at him. Just my luck, the bastard caught it, it didnt smash and he shouted cheers you Manc cunt before he was on his toes. Thirty nicker of champers and it didnt even crack the cunts skull. We got back home and it was time to sulk all summer. Well not before we went to stand on the Stretford End for the last time for Normans testimonial. What a poor showing it was too. But we were there. Anyway, the season after, we signed Eric and the good times well and truly begun. We didnt have the internet then, we relied on the papers and ceefax. When we finally did win the title I remember a scouse journo did a piece in the Liverpool echo taking the piss out of us and listing various events that had happened in between our 1967 and 1993 triumph. You know the sort of thing, man landed on moon, the schilling being scrapped, the Berlin wall coming down and Liverpool winning umpteen league titles and European Cups. Well my friends, our time has come. We're not in their shadow, we're not that shite 80's team anymore, You asked us to come back when we've won 18 titles. All you scousers reading. Tune your telly in on Saturday afternoon at about 2.30pm. Manchester United are back. אחרי הדברים המרגשים הללו ההרגשה לקראת מחר היא כמו לפני גמר גביע אירופה,לא פחות, נכון שצריכים רק נקודה אבל כשקוראים את הדבר הזה המעמסה פתאום נראית כבדה מתמיד. אני מאוד מתחבר למה שהוא כתב כי כילד/נער שגדל בשנות ה 80 סבלתי לא מעט הצקות וירידות מצד חברים שלי כשמעט כולם אהדו את ליברפול. את המשחק שהוא מדבר עליו,נגד ליברפול באנפילד אני זוכר בבירור, נסעתי עם חבר,אוהד ליברפול לדודה שלו בקריית אונו לראות את המשחק כי באיזור שלנו עדיין לא היו כבלים, הרגע הכי כואב שהיה לי באותו משחק זה שבטלוויזיה האנגלית הראו שלושה שחקנים של לידס יושבים על ספה בבית של אחד מהם כשהם צוחקים,לוחצים ידיים כשהמשחק באנפילד היה לקראת סיום והם הובילו 2-0, אני זוכר את קאנטונה על הספה ואם אני לא טועה גם את לי צ'פמן,לא זוכר מי היה השלישי, אני זוכר עונה לאחר מכן שפרגוסון סיפר על מאורע שקרה שם לאחר המשחק ביציאה מאנפילד לפני שהשחקנים עלו לאוטבוס בחזרה, כמה ילדים מקומיים ניגשו לראיין גיגס ולי שארפ וביקשו חתימות,למרות הכאב שעבר עליהם הם חתמו כמו גדולים,הילדים כשקיבלו את הדפים עם החתימות קרעו את הדפים לגזרים,צחקו וקיללו את גיגס ושארפ מול העינים שלהם,פרגוסון אמר לגיגס ושארפ לזכור טוב טוב את הרגע הזה כשהם חוזרים לשחק בעונה הבאה. זה מטורף ולא נתפס שב 2 עשורים אנחנו על סף זכייה באליפות מספר 18,על סף להשוות את המספר הזה שכילד זה היה נתון שגרם לך להיות הכי קטן שבעולם כשהתווכחת עם אוהדי החלאות על כדורגל, על ההיסטוריה,על מי יותר גדול והרי אף פעם לא היתה לי תשובה כשהם אמרו וכלם אמרו זאת,כשתגיעו ל 18 תארים תדברו איתנו, וזה אף פעם לא שינה שזכינו ביותר גביעים אנגליים או שניצחנו אותם במשחקי הליגה, נחמת עניים היתה זו עבורנו שגם בשנים הגדולות של ליברפול,בדרך כלל בליגה אנחנו היינו מנצחים אותם, סוג של לנסות ולהתעודד,בדיוק כמו שאיסלטנד למשל חוגג כל ניצחון בדרבי כאילו אין מחר,כאילו זה הדבר הכי חשוב והכי קובע. יש לנו גמר גביע אירופה בעוד שבועיים נגד ברצלונה,כל העולם ואשתו מחכים למשחק הזה אבל יודעים מה,נזכה או לא נזכה(ואני מת,מת לזכות בו פעם נוספת),ההישג של אליפות נוספת באנגליה,שלישית ברציפות(פעם שנייה שאנחנו נעשה זאת טפו טפו טפו)ו 18 במספר.... אין דברים כאלה,זה הרבה הרבה הרבה יותר גדול מכל גביע אירופה שבעולם.
זאת בטח הייתה אשתו של לי צ'פמן שקאנטונה זירגג אותה מהצד. כמה היה שפרגוסון הגיע ? 18-7 לליברפול או משהו כזה ?... המאמן הכי גדול בהיסטוריה. ב20 שנה הוא השיג מה שמועדון גדול משיג ב 100 שנה. פשוט הגדול מכולם.
שפרגי הגיע היה 16-7 לליברפול, אבל עד האליפות הראשונה שלו הם לקחו עוד שתיים והיו רחוקים כמה שניות מאליפות נוספת, אבל אז מייקל תומאס הגיע.
