שחקן העשור

הנושא בפורום 'פורום כדורגל אנגלי' פורסם ע"י Michael Carrick, ‏20/12/09.

  1. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
    בדיון הקודם הוחלט ברוב קולות כי קבוצת העשור היא ארסנל 2003/4 הבלתי מנוצחת. כעת אנחנו מתפנים לבחור את השחקן שעשה לכם את העשור. המועמדים הם:

    ראיין גיגס (מנצ'סטר יונייטד 2000-2009)

    ראיין גיגס התחיל את העשור בתור קשר שמאלי מהיר וסוחף, ומסיים אותו בתור קשר אמצע מלא חוכמת משחק שזוכה בתואר שחקן העונה של השחקנים ואישיות השנה בספורט של ה-BBC לראשונה בחייו, בגיל 36. גיגס ייצב במהלך העשור את מעמדו כאחד מגדולי השחקנים של יונייטד בכל הזמנים, והפך לשחקן עם הכי הרבה הופעות במועדון לאחר שעקף את בובי צ'רלטון. גיגס זכה במהלך העשור בשש אליפויות, גביע, שני גביעי ליגה וליגת האלופות, והפך לשחקן המעוטר בתולדות הכדורגל האנגלי. הוא השחקן היחיד שכבש שער בכל אחת מעונות הפרמיירליג. בין הרגעים הזכורים שלו בעשור-השער שהבטיח ליונייטד אליפות ב-2008 מול וויגאן, צמד בניצחון של השדים האדומים באנפילד ב-2003 ושלושת הבישולים שלו בדרבי האחרון של מנצ'סטר. כרגע נראה שהדבר היחיד שחסר לו הוא תואר אצולה, מעבר לכך כל מדליה אפשרית נמצאת אצלו בארון.
    http://manutd.theoffside.com/files/2009/04/ryan-giggs-the-offside.Xxx
    אגדת כדורגל, קבלן אליפויות-ראיין גיגס

    אלן שירר (ניוקאסל 2000-2006)

    החלוץ האגדי פתח את העשור עם פרישה מנבחרת אנגליה והחלטה להתמקד בקבוצתו האהובה ניוקאסל. הוא לא הצליח לזכות בתארים במדיה, מה ש"זיכה" אותו בהרבה שירים עוקצניים מצד אוהדי מנצ'סטר יונייטד, אבל לא הפסיק לכבוש גם בתקופות הקשות. שירר היה שותף לשתי העונות היפות של ניוקאסל בין 2001 ל-2003 תחת בובי רובסון ז"ל, בהן העפילה לליגת האלופות ורצה לאליפות. לאחר מכן הקבוצה הידרדרה מקצועית, מנג'רים באו והלכו, אבל שירר תמיד ידע לשמור על יציבות ולכבוש את השערים שלו. שירר פרש ב-2006 עקב פציעה ומאז מבלה את זמנו בפרשנות, למעט קדנציה קצרה כמנג'ר המגפייז בניסיון כושל להציל אותם מירידה, ותמיד ייזכר כאחד מגדולי הכדורגל האנגלי.
    http://venividivun.com/wp-content/uploads/2009/04/alan-shearer.Xxx
    החגיגה המפורסמת של שירר אחרי עוד שער במדי ניוקאסל

    כריסטיאנו רונאלדו (מנצ'סטר יונייטד 2003-2009)

    בקיץ 2003 אלכס פרגוסון החתים את רונאלדו ביונייטד כמעין מחליף לדיוויד בקהאם שעזב, ומיד הפורטוגזי הפך לשחקן השנוא ביותר בליגה. צלילות, בכיינות, טריקים מרגיזים-כל אלמנט מעצבן שקיים בכדורגל היה אצלו, וב-2006 הוא היה שותף בהדחת נבחרת אנגליה מהמונדיאל והפך לאויב הציבור. מבחינה מקצועית רונאלדו התקשה להשתלב באנגליה, הפגין ניצוצות כגון צמד בניצחון 4-2 על ארסנל אך התקשה לשמור על יציבות. דווקא אז הפך רונאלדו מפוטנציאל לא ממומש לסופרסטאר-91 שערים בשלוש עונות, כולל 42 בעונת 07/08, הפכו אותו לכוכב הבלתי מעורער של יונייטד והובילו אותה לשלוש אליפויות ולזכייה בליגת האלופות. מבחינה אישית, רונאלדו קיבל את ההערכה מחבריו השחקנים עם שני פרסי שחקן העונה רצופים. בקיץ האחרון הגשים הפורטוגזי את חלום ילדותו כשחתם בריאל מדריד, תמורת סכום צנוע של 80 מיליון פאונד.
    http://i.bnet.com/blogs/cristiano_ronaldo_football_hero.Xxx
    הכי שנוא, הכי מעצבן, אבל גם הכי טוב-רונאלדו

    תיירי הנרי(ארסנל, 2000-2007)
    אחד החלוצים הגדולים בעשור האחרון ללא שום ספק, כמו גם אחד השחקנים המזוהים ביותר עם ארסנל. שחושבים על ארסנל הגדולה של תחילת העשור, השם של תיירי הנרי הוא הראשון שקופץ- הנרי הוביל את ארסנל לשתי אליפיות פרמייר ליג, שהאחרונה שבהן וגם האחרונה שבה זכתה ארסנל, יוקרתית במיוחד כאשר הקבוצה לא מפסידה עונה שלמה. הנרי הגיע לקבוצה מיובנטוס מאיטליה, לאחר שלא ממש התחבר לכדורגל האיטלקי, ארסן ונגר, שעוד הכיר אותו מנעוריו, העביר אותו לעמדת החלוץ, ומשם? היסטוריה, פחות או יותר. הנרי הפך לכל יכול בארסנל, אליל, ווינר, ולחלוטין אחד מהאנשים המרכזיים במועדון כולו. הנרי היה סמל של המועדון גם בדברים שלא קשורים לכדורגל, וכן הלאה. 226 שערים יש לתיירי הנרי סה"כ בארסנל, וקשה שלא להזכיר גם את מספר הבישולים שלו- קרוב ל-90. זה העניין בהנרי, הוא היה הרבה יותר מעוד סקורר, הוא היה שחקן שכל הקבוצה הייתה בנוייה סביבו. לפני שעזב זה כבר הפך להיות מוגזם, אבל בשנים היותר יפות בשילוב עם פירס, ויירה, פרדי ליונברג ואחרים- הנרי ניצח על המקהלה. בזירה האירופית, הנרי הצליח להוביל את ארסנל עד לגמר ליגת האלופות ב2006, היה קרוב מאוד לזכייה, בסופו של דבר הקבוצה נכנעה לברצלונה בקרב. בנוסף לתארים הקבוצתיים, כמובן שהנרי גם זכה באינספור תארים אישיים, גם במה שנוגע לזירה המקומית וגם העולמית. בקיץ 2007, לאחר שנים רבות שהוכיח את הנאמנות שלו למועדון למרות אינספור חיזורים של מועדונים גדולים באירופה, החליט הנרי לעזוב ולחפש לעצמו אתגר חדש במדינה אחרת- הוא מצא, ברצלונה. בדיעבד, אפשר להגיד גם שהוא צדק. גם שם הנרי הצליח לחקוק עצמו היטב בהיסטוריה, כאשר היה בורג מרכזי בקבוצה הטובה בהיסטוריה של המועדון, שזכתה בכל התארים. היחסים שלו עם ארסנל, עם האוהדים, עם המועדון- נפלאים גם היום, והנרי מתראיין לא מעט והאהדה שלו לקבוצה ידועה- אפילו במשחקי הריסרבס הוא צופה, כשהוא יכול. האוהדים עדיין מתים עליו כמובן, וקשה מאוד להאמין שהנרי לא יחזור בעתיד למועדון הזה, רוב הסיכויים שפחות כשחקן, אבל אולי גם כשחקן לשנת פרישה.

    http://arseneknowsbest.files.wordpress.com/2009/07/4_42416212_fa300.Xxx
    התותחן הגדול מכולם, תיירי הנרי

    פטריק ויירה(ארסנל, 2000-2005)
    האליל מספר 1 של הקהל והאיש שאולי מזוהה עם ארסנל הגדולה של תחילת העשור, ללא ספק, הקפטן. מאז העזיבה שלו, ארסנל לא זכתה בשום תואר. מקרי? לא בטוח. אם יש משהו שחסר בקבוצה הנוכחית, זה בדיוק שחקנים כמו פטריק ויירה, ווינרים כאלה עם אופי מלחמתי מצד אחד אבל קור רוח ורגוע מצד שני, ומעל לכל- מנהיגות. זה מה שהיה פטריק ויירה. בניגוד להנרי, ויירה היה שותף לדאבל הגדול של 98, והיה גם בורג מרכזי, כאשר את השילוב המפורסם עם עמיתו עמנואל פטי- קשה לשכוח. עם השנים הפך ויירה ליותר ויותר דומיננטי, ובשנת 2002, לאחר עוד דאבל, מונה לקפטן הקבוצה, על חשבונו של טוני אדאמס הגדול שפרש. ויירה היה הדמות המרכזית במרכז השדה במשך שנים, ההערצה של הקהל אליו הייתה מדהימה ואם הייתה שירה מהייבורי השקט בד"כ אל עבר השחקנים- היא הייתה בד"כ אליו. לא היה קשה מדי להתחבר אל ויירה, המלחמה וההקרבה שלו היו משהו מיוחד, וזה לא שבחלק ההתקפי היה חסר לו משהו, שחקן טכני גם מבחינה התקפית עם ראיית משחק נהדרת. 34 שערים סה"כ כבש ויירה בקריירה שלו בארסנל. אם היה משהו שחסר לויירה בשנים שלו בלונדון, זה להוליך את הקבוצה לתואר אירופי, את זה, הוא לא הצליח לעשות. דווקא בשנה שעזב, הקבוצה פרחה בזירה האירופית, אם כי את ההשפעה בזירה המקומית, ראו באופן מיידי. בשנת 2005, לאחר שהעניק לארסנל תואר אחרון, את הגביע האנגלי כאשר הוא בועט את הכדור המכריע, ויירה עבר ליובנטוס. בארסנל, כמובן, לא שוכחים אותו, וגם הוא לא.
    http://arseneknowsbest.files.wordpress.com/2009/07/39887823_vieira_emp300x300.Xxx
    ויירה, חסרים בארסנל הנוכחית שחקנים כמוהו

    רובר פירס(2000-2006)
    ההשפעה של רובר פירס על הקבוצה אולי לא הייתה כמו השניים הראשונים, אבל איך לומר, הוא כנראה היה הדובדבן שבקצפת. פירס הגיע לארסנל תמורת 6 מיליון פאונד, תחליף למארק אובארמרס שנמכר בסכום עתק לברצלונה, זה הלך לא קל בהתחלה, אבל אחרי תקופת התאקלמות, הצרפתי לא איחר לפרוע שטרות. עונת השיא שלו הייתה ב2001-02, עונה שארסנל זכתה כמובן בדאבל, פירס אמנם סיים את ה-3 חודשים האחרונים בפציעה, אבל בחודשים שקדמו לפציעה הזאת- פירס הציג כדורגל מכוכב אחר, כפי שכינו אותו. ולא סתם העיתונאים בחרו בו לשחקן השנה באותה עונה, למרות הפציעה בסיומה. היכולת של פירס לכבוש את השערים שלו, באלגנטיות פעם אחר פעם, מקצה הרחבה בד"כ בדיוק קטלני- משהו שאפשר להעריץ. המספרים של פירס יחסית לשחקן שהוא אפילו לא חלוץ, היו משהו שקשה מאוד למצוא היום, אולי רק אצל שחקנים מהשורה הראשונה בעולם. אם יש תמונה שזכורה מהאליפות ההיא, זה את החגיגות ואת ההשתחוות המפורסמת של כל השחקנים לעבר פירס, כאשר הצרפתי מניף את גביע האליפות. פירס היה חלק משמעותי גם באליפות השנייה כמובן, ובכלל בכל מהלך השנים שלו בארסנל. בין 2001-2004 הוא נבחר ברציפות לנבחרת העונה של הפרמייר ליג, מה שלא מפתיע, פירס היה הווינגר הבולט בליגה באותן שנים, שני לגיגס סה"כ בדומיננטיות הכללית. הסיום של פירס בקבוצה, בניגוד לשניים האחרונים, היה מעט עגום. פירס עזב בקיץ 2006, לאחר גמר ליגת האלופות, ערב די סיוטי מבחינתו:" הרגשתי בסיוט. לפני כל המשפחה שלי בפאריז, בגמר ליגת האלופות, לצאת בדקה 20, זה רגע שקשה לשכוח. זה היה משפיל"- פירס דיבר על הרגע הזה לא פעם ולא פעמיים, כרגע שהיה משמעותי מאוד בעזיבה שלו, למרות שהסיבה העיקרית לעזיבה היו פרטים בחוזה של פירס, שבגילו ובהתחשב בכך שהוא עדיין משחק קבוע בויאריאל, אפשר בהחלט להבין אותו. למרות זאת, פירס כמובן עדיין אוהב את ארסנל, ודירה על המשטח של "הייבורי", 'הייבורי סקוור' כמו שהוא קרוי, הוא כבר הספיק לקנות. לא מעט אוהדים סבורים שבניגוד לשחרורים של פטריק ויירה ותיירי הנרי, השחרור של רובר פירס היה שגוי לחלוטין מבחינת ונגר, שכן פירס עדיין יכל בהחלט לתרום לקבוצה. פירס עוד הספיק לעבור פציעה קשה ישר אחרי שעבר לויאריאל, אבל הצליח להתאושש ממנה ועושה סה"כ סיום קריירה יפה מבחינתו בקבוצה הספרדית הסימפטית.
    http://i.telegraph.co.uk/telegraph/multimedia/archive/01389/pires_gty_1389137c.Xxx
    רובר פירס מקבל את התואר האישי מעונת 2001 הגדולה

    ג'ון טרי (צ'לסי, 2000-2009)

    קפטן צ'לסי ונבחרת אנגליה קיבל בתחילת העשור את ההזדמנות בהרכב של הכחולים מלונדון, ומאז הוא לא הביט לאחור. 412 הופעות ו35 שערים היו לטרי בעשור הזה, מספרים פנטסטיים לבלם, אבל כמובן שהשערים של הבלם האימתני הם רק בונוס. מה שבאמת ביסס את מעמדו כאחד הבלמים הטובים בעולם, היו עונות הגנתיות מדהימות בצ'לסי שכללו שבירת שיאי ספיגה חיוביים ושמירה על רשת נקייה אינספור פעמים. המנהיגות והמנטליות הבלתי מתפשרת של הבלם הלונדוני גם כידוע השיגו לו את סרט הקפטן של צ'לסי אותו נתן לו מוריניו ב2004, ושנתיים לאחר מכן גם את הסרט של הנבחרת הלאומית שלו. טרי זכה במהלך העשור ב2 אליפויות פרמיירליג רצופות, 3 גביעי FA, ו2 גביעי ליגה, ואף זכה בתואר המכובד של שחקן העונה של ארגון הPFA באנגליה ב2004-2005.

    http://i48.tinypic.com/ve1zd0.Xxx
    טרי מניף עוד תואר. שחקן ההגנה הבולט של העשור

    פרנק למפארד (ווסטהאם 2000-2001, צ'לסי 2001-2009)

    ככתוב לעיל, למפארד הספיק לפתוח את העשור בעונה טובה בווסטהאם, אבל אין ספק שאת חותמו העיקרי השאיר הקשר ההתקפי הנהדר בצ'לסי. לאחר ששילמה עליו 11 מיליון פאונד בקיץ 2001, לא מעט גבות הורמו לנוכח המחיר שאז היה גבוה מאוד, והיו תהיות האם למפארד אכן שווה סכום כזה. לאחר 2 עונות טובות אך לא יותר עם 7 שערים בכל המסגרות בראשונה ו8 בשנייה, התחיל האנגלי להיכנס לקצב ההבקעה המוכר לכולנו, והראה לכולם את היכולות הפנטסטיות שלו. כשז'וזה מוריניו הגיע לסטמפורד ברידג', הוא תלה בו הרבה תקוות, ולמפארד לא איכזב והיה בורג משמעותי בצמד הזכיות של הקבוצה בפרמיירליג כשכבש לא פחות מ30 שערים ב73 משחקים בליגה. מאז ועד היום למפארד שומר על היכולת הפנטסטית שהוא התחיל עם מוריניו ולא ירד מה20 שערים בכל המסגרות באף אחת מן העונות הללו, כשהעונה יש לו כבר 6 שערים ב20 משחקים. גם בנבחרת למפארד בלט כאשר ביורו 2004 הוא נבחר לנבחרת הטורניר של אופ"א וכבש 3 שערים בארבעה משחקים, ולאחר תקופה ארוכה של תצוגות מאכזבות, הוא חזר לעצמו תחת קאפלו ועשה עבודה נפלאה בקמפיין העלייה הנהדר של אנגליה לגביע העולם ב2010. הקשר הלונדוני זכה בעשור שחולף ב2 אליפויות פרמיירליג רצופות, 2 גביעי FA, ו2 גביעי ליגה, ואף היה שני רק לרונאלדיניו כשחקן השנה של פיפא ב2005.

    http://i.telegraph.co.uk/telegraph/multimedia/archive/01017/frank-lampard_1017655c.Xxx
    למפארד בפוזה אופיינית.

    סטיבן ג'רארד (ליברפול 2000-2009)

    הסקאוזר פתח את העשור כקשר העתיד של ליברפול ואנגליה, וסיים אותו כמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה מצפון אנגליה וכסגן קפטן של נבחרתו הלאומית. יחד עם פרנק למפארד אין שום ספק שהוא הקשר הבולט בעשור האחרון, והישגיו האישיים והקבוצתיים, גם אם לא כללו אליפות אליה כל כך מחכים בליברפול כל כך הרבה שנים, בהחלט ראויים לשבח. 2 גביעי FA(כולל הגמר ב2006 כמובן בו כבש צמד שערים בלתי נשכחים כדי להשוות ל3:3 ולהביא את קבוצתו לפנדלים בהם ניצחו), 2 גביעי ליגה, זכייה בליגת האלופות ובגביע אופ"א וזכייה בשחקן העונה של ארגון הPFA ב2005-06, וגם שחקן העונה של האוהדים ב2000-01 ו2008-09. ג'רארד גם השלים מאזן מדהים שאף אחד לא השווה עד היום כשכבש בגמר של כל אחד מהמפעלים האפשריים בהם שיחק, מה שמשקף מאוד את הווינריות שאפיינה אותו למשך כל העשור שחלף, ועזרה לו להפוך לאגדה אמיתית בליברפול.

    http://i45.tinypic.com/jqkylu.Xxx
    ג'רארד עם הגביע אחרי הזכייה ההיסטורית ב2005.

    תודה רבה לערן ותומר שעזרו בכתיבה!

    כמובן שיש הרבה שחקנים גדולים שנשארו בחוץ-בקהאם, סקולס, זולה, קראגר, רוני וכו'. אם אתם מעוניינים לבחור במישהו שאינו ברשימה אתם יותר ממוזמנים.
     
  2. Rudess Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    19,296
    לייקים שהתקבלו:
    0
    טיירי הנרי.
     
  3. ארסנל ונגר Member

    הצטרף ב:
    ‏5/11/08
    הודעות:
    913
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תיירי הנרי.
    הנרי הגדיר מחדש את המונח חלוץ, כשהרזומה שלו מצביע על 90 בישולים!
    מעבר לתארים הקבוצתיים והאישיים שהשיג, להנרי היה סטייל שלא היה לאף שחקן אחר בעולם לפניו, מה שעושה אותו לכל כך אותנטי.
    עוד נקודה, הקריירה המפוארת שלו נפרשת על פני כל העשור הנוכחי.
    זה לא שזוכרים אותו בזכות מספר עונות בודדות מתחילת המילניום החדש, תשאלו את אוהדי ברצלונה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/12/09
  4. George Best Member

    הצטרף ב:
    ‏8/10/05
    הודעות:
    16,733
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני מודה שזו קטנוניות, אבל פול סקולס מחוץ לרשימה?
    ועוד מי בפנים, רובר פירס...
    האמת שפרידל שווה מקום בקלות.

    שחקן העשור שלי הוא קווין דיוויס http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/12/09
  5. Selby Member

    הצטרף ב:
    ‏11/1/08
    הודעות:
    4,859
    לייקים שהתקבלו:
    4
    לכל שאר השחקנים ברשימה יש לי רק דבר אחד להגיד:
    Giggs,
    Giggs will tear you apart,
    Again.
    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
     
  6. 亚历山大帕托 Member

    הצטרף ב:
    ‏30/6/07
    הודעות:
    13,734
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יש את גיגס, ויש את כל השאר שיכולים להתחרות ביניהם.
     
  7. Pinko Member

    הצטרף ב:
    ‏23/9/06
    הודעות:
    310
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תיירי הנרי כמובן.
    השחקן הכי מושלם שידעה הפרמייר ליג עד עונת השיא של כריסטיאנו עם ה42 שערים.
    שחקן אציל עם קלאסה שפשוט הרעיד לירבים תביצים עוד לפני שנגע בכדור.
    אין ספק בכלל לשהוא שחקן העשור.

    נ.ב
    אני מצביע לו למרות שאני לא סולח לו על העריקה לברצלונה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/12/09
  8. Cup of Tea Liverpool, UK

    הצטרף ב:
    ‏29/9/07
    הודעות:
    6,324
    לייקים שהתקבלו:
    790
    סטיבן ג'רארד.
    אין דבר שיש בכדורגל, מכל הזוויות שלא תסתכלו על זה, שהוא לא מסוגל לעשות.
    על אליפות נתווכח אחרי שהוא יפרוש.
     
  9. the white pele Member

    הצטרף ב:
    ‏17/8/08
    הודעות:
    1,054
    לייקים שהתקבלו:
    0
    פירס? על מה ולמה?
    ורוני(עם שלוש אליפויות וליגת אלופות אחת וממוצע של עשרים לעונה)לא שם?

    בחירה קלה-רונאלדו.תשעים שערים בשלוש עונות, כל התארים המקומיים האפשריים, כל התארים האישיים האפשריים ואלוף אירופה והעולם והבורג המרכזי בקבוצה הכי דומיננטית של העשור.
    אכן בחירה קלה....
     
  10. Gass12 Member

    הצטרף ב:
    ‏8/4/07
    הודעות:
    7,339
    לייקים שהתקבלו:
    468
    מין:
    זכר
    ראיין גיגס לוקח בהליכה.
    ולו בלבד לאורן של 3 נקודות . חלק נכבד מהעשור תיירי הנרי לא בארסנל.
    הוא לא שחקן ישר וגם זה באנדרסטייטמנט.
    רונאלדו היה פנומן בחלק מהעונות אבל לאור צלילותיו והאנטגוניזם שהוא מעורר כלפיו ובצדק. לא מגיע לו כלום

    לעומתם ראיין גיגס הכדורגלן הכי אהוב אין לו שונאים. משחק ברציפות כמעט 2 עשורים באותה הקבוצה שותף בכיר לכל ההישגים של היונייטד והיו המון הישגים
    ומעל הכל האופי של הבחור . פשוט אין עליו.
    צנוע. איש משפחה ,ישר הוגן אות ומופת לאיך צריך להיות ספורטאי ,כדורגלן
    שלא מבלה את ימיו אצל נערות הלווי ובבתי הקזינו
    GIGGGGGGGGGGSSSSIII
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/12/09
  11. Gianzola משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏16/2/04
    הודעות:
    8,819
    לייקים שהתקבלו:
    1,718
    גיגס, היחיד שהיה שחקן בולט כל העשור, שהיה שחקן מפתח בכל עונה ועונה בקבוצה הגדולה ביותר בעולם. אין יותר ממנו, מראיין גיגס. פשוט אין.
     
  12. AronB Member

    הצטרף ב:
    ‏3/5/09
    הודעות:
    2,083
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מצד אחד אני גיגס הוא שחקן העשור שלי, שחקן שהוא פשוט חלק בלתי נפרד מהיונייטד וכזה שחשוב לה בכל קבוצה שהייתה שמה, בין אם זה בתקופת בקהאם או בזו של רונאלדו או בכלל בעכשווית, רייאן גיגס הוא פשוט הדבר שמסמל את יונייטד לדעתי יותר מכל והוא תמיד טוב, אבל תמיד.
    מאידך אחד השחקנים שאני הכי מסמפט זה אלן שירר שנכון שאולי אסור לומר עליו שהוא שווה ערך לשחקנים אחרים ברשימה כאן, ונכון שהוא פרש מהנבחרת, אבל בכל זאת - חלוץ שהיה יכול להיות הטוב בעולם (ואני לא מגזים) והחליט להישאר נאמן לג'ורדיז שאני כל כך מחבב.

    אבל אחרי הכל, אני פשוט עובר על הרשימה שוב ולא מסובל לבחור שחקן אחר חוץ מתיירי הנרי.
    פשוט שחקן בקנה מידה ענק, שהביא את ארסנל אל פסגות הכדורגל והיה השחקן הטוב בליגה האנגלית ובחמישייה הטובה בעולם, שחקן כזה שבכל רגע נתון יכול לשים שער או לעשות מהלך מבריק שיוביל לשער, שלקח ארסנל שלם על הגב שלו גם ברגעי משבר ותמיד , אבל תמיד היה מסוכן יותר מכל אחד אחר.
     
  13. George Best Member

    הצטרף ב:
    ‏8/10/05
    הודעות:
    16,733
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מרבית האנשים פה מצביעים לשחקן האהוב עליהם ברשימה ולא ע"פ שיקולים של שחקן העשור.
    חבל.
     
  14. Dimitar Berbatov Member

    הצטרף ב:
    ‏17/1/07
    הודעות:
    7,763
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בחירה כמעט בלתי אפשרית הייתי אומר. אני חולה על גיגס ומתעב את רונאלדו וההתלבטות שלי היתה בין שניהם, אבל בכל זאת אני אבחר בפורטוגזי הכפוי טובה. עשה דברים מדהימים, זכה בכל תואר אפשרי..עונת ה-42 שערים ב-2008 לוקחת גם את העונה הגדולה של הנרי באנביטן. מבחינתי מה שמסמל יותר מכל את הגדולה שלו ואת הדברים המדהימים שהוא עשה באולד טראפורד בשלוש השנים האחרונות הוא דווקא עונת 2009. עונה שרוב הפרשנים נכנסו בו ודברו על אכזבה ועל עונה בינונית. ובכן, אני מאמין שאין קבוצה בעולם שהייתה רוצה לקבל משחקן מאכזב שעובר עונה בינונית 26 שערים
     
  15. Nigel de Jong משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏7/3/08
    הודעות:
    16,591
    לייקים שהתקבלו:
    9,768
    התלבטתי בין הנרי לגיגס אבל אני יבחר בשני שרק משתבח עם השנים, שחקן גדול עם אישיות גדולה, מגיע לו.