God Didn't Save Our Gracious Queen

אנגליה

http://babylonscovertwar.com/images/england-flag-05.Xxx

http://www.internationalfootballaid.com/images/theFA.Xxx

אנגליה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: סקוטלנד 0-0 אנגליה (פטריק, סקוטלנד, 30 בנובמבר 1872).
הניצחון הכי גדול: אירלנד 13-0 אנגליה (בלפסט, אירלנד, 18 בפברואר 1882).
ההפסד הכי גדול: הונגריה 1-7 אנגליה (בודפשט,הונגריה,23 במאי 1954).
שיאן ההופעות: פיטר שילטון (125 הופעות).
מלך השערים: בובי צ'רלטון (49 שערים).

אנגליה במונדיאלים קודמים: למרות שאנגליה המציאה את הכדורגל, עקב סכסוך עם פיפ"א היא לא השתתפה במונדיאלים הראשונים. ההופעה הראשונה שלה הייתה ב-1950 בברזיל, ממנה זכור ההפסד הסנסציוני 1-0 לארצות הברית ואי עלייה לשלב בית הגמר. ב-1954 אנגליה עברה לראשונה את שלב הבתים, אבל ברבע הגמר הפסידה 4-2 לאלופת העולם אורוגוואי. ב-1958, תחת צל אסון המטוס של מנצ'סטר יונייטד, אנגליה הודחה במשחק פלייאוף נגד בריה"מ- השיטה שקבעה מי עוברת את שלב הבתים. ב-1962 אנגליה עברה את הבתים והודחה ברבע הגמר ע"י ברזיל. ואז, הגיע מונדיאל 1966. אנגליה אירחה את אותו מונדיאל, בהדרכתו של אלף ראמזי, ואחרי נצחונות על ארגנטינה ופורטוגל פגשה בגמר את מערב גרמניה. ג'ף הרסט כבש שלושער, כולל השער המפורסם שלא עבר את הקו, אנגליה ניצחה 4-2 וזכתה בתואר הרציני היחיד בתולדותיה. ב-1970 אנגליה הובילה 2-0 על הגרמנים ברבע הגמר, אבל משחק איום של השוער פיטר בונטי מצ'לסי הביא למהפך ולהדחה. בשנות השבעים אנגליה לא עלתה למונדיאלים, וחזרה לטורניר ב-1982. בריאן רובסון הוביל אותה לניצחון על צרפת, אבל בשלב הבתים השני אנגליה הודחה. אחר כך הגיעו שתי אכזבות רצופות תחת הדרכתו של בובי רובסון-יד האלוהים של מראדונה ב-1986 ופנדלים מול גרמניה ב-1990. ב-1994 אנגליה לא העפילה, וב-1998 היא הודחה מול ארגנטינה בשמינית הגמר, אחרי הרחקת בקהאם ולמרות שער מרהיב של אואן. ב-2002 אנגליה של סוון גוראן אריקסון סיימה את דרכה מול ברזיל ברבע הגמר, אחרי הנקמה בארגנטינה בשלב הבתים. בגרמניה 2006 אנגליה איכזבה בגדול עם כדורגל משמים והדחה מול פורטוגל ברבע הגמר, איך לא, בפנדלים.
http://www.nufcneilo.co.uk/worldcup06/england_1966.Xxx
1966-הגביע הראשון והאחרון של אנגליה.

הישגים נוספים: 2 מדליות זהב בטורניר הכדורגל האולימפי.
איך העפילה:במוקדמות הוגרלה אנגליה לבית 6 עם קרואטיה, אוקראינה, בלארוס, קזחסטן ואנדורה. אחרי הטראומה של ההדחה ממוקדמות יורו 2008 תחת סטיב מקלארן, הפעם אנגליה הייתה במיטבה-תשעה נצחונות מתוך עשרה משחקים, מקום ראשון בקלילות, והדובדבן שבקצפת-נקמה מתוקה בקרואטיה על 2008 עם שני נצחונות גדולים, 4-1 בזאגרב ו5-1 בוומבלי.

לוח המשחקים:
12 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Flag_of_the_United_States.Xxx/22px-Flag_of_the_United_States.Xxx.Xxx ארצות הברית - ראסטנבורג
18 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/27/Flag_of_Algeria.Xxx/22px-Flag_of_Algeria.Xxx.Xxx אלג'יריה - קייפ טאון
23 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/03/Flag_of_Slovenia.Xxx/22px-Flag_of_Slovenia.Xxx.Xxx סלובניה - פורט אליזבת'
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


האיש על הקווים:

פאביו קאפלו

http://www.as.com/recorte/20071213dasdasftb_2/C280/Ies/Fabio_Capello.Xxx

גיל: 63
לאום: איטלקי

על קווי הנבחרת:
קאפלו נכנס לאחד התפקידים המלחיצים ביותר בעולם הכדורגל המודרני בשנת 2007, כיורשו של אחת מהפארסות האימוניות המביכות ביותר בתולדות הנבחרת האנגלית- סטיב מקלארן. מאמנה הג'ינג'י של טוונטה ההולנדית בעבר ו-וולפסבורג הגרמנית בהווה, כשל במשימה להעפיל ליורו 2008, תוך כדי שנבחרתו מציגה כדורגל חלש ואופי חלש עוד יותר. ההחלטה להביא מאמן בעל שם גדול כבר התקבלה בקרב קברניטי ההתאחדות לכדורגל באנגליה, רק שלא היה ברור למי לפנות ומי ירצה לקחת על עצמו את התפקיד. השם הפופולרי ביותר היה ז'וזה מוריניו, אבל הוא לא הביע עניין גדול בתפקיד באותו שלב. דווקא קאפלו, שקושר גם הוא לתפקיד, אמר כי ישמח לאמן את הנבחרת האנגלית. על אף העובדה שלא ידע את השפה האנגלית, החליטו בהתאחדות למנותו. הטקטיקן האיטלקי לא התכוון לבזבז זמן והודיע כי תוך חודש ישלוט בשפה האנגלית, תוך כדי שהוא מצהיר כי זו תהיה עבודתו האחרונה בעולם הכדורגל וכי סוף סוף הגשים את חלומו.

וחלום זה אכן היה. עבור האוהדים האנגלים, לפחות. קמפיין מוקדמות כה מוצלח מזמן לא ראו בממלכה. בבית שכלל את היריבה המרה קרואטיה, מי שהדיחה את הנבחרת של מקלארן במוקדמות יורו 2008, אוקראינה המצוינת ובלארוס החביבה כיריבות העיקריות, היה ברור שאין מקום לטעויות. לא הפעם, לא עם דון פאביו.
התוצאות הגיעו גם הן. מתוך 10 משחקים ו-30 נקודות אפשריות, השיגה אנגליה של קאפלו 27 מהן כשרק הפסד במשחק חסר חשיבות מול אוקראינה בחוץ מקלקל מאזן מושלם.
הרקורד של קאפלו מאז לקח את המושכות פנטסטי- מתוך 21 המשחקים ששיחקה הנבחרת, 15 הסתיימו בנצחון של שלושת האריות, ועוד 2 משחקים מסתיימים בתיקו. הרקורד רק מחזק את מה שחשבו העיתונאים והאוהדים עם ההודעה על מינויו של הדון, והוא שהנבחרת הזו מלאה באופי, שאין בעיות משמעת ושטיקים ילדותיים ושאחד מדורות השחקנים המוכשר ביותר שצמחו בממלכה סוף סוף קיבל מאמן שראוי לו.

סגל השחקנים:

שוערים: דיוויד ג'יימס (פורטסמות'), רוברט גרין (ווסטהאם), ג'ו הארט (מנצ'סטר סיטי).
הגנה: אשלי קול (צ'לסי), ריו פרדיננד (מנצ'סטר יונייטד), ג'ון טרי (צ'לסי), ג'יימי קראגר (ליברפול), גלן ג'ונסון (ליברפול), לדלי קינג (טוטנהאם), מת'יו אפסון (ווסטהאם), סטיבן וורנוק (אסטון וילה), לייטון ביינס (אברטון), מייקל דוסון (טוטנהאם).
קישור: סטיבן ג'רארד (ליברפול), פרנק למפארד (צ'לסי), ג'ו קול (צ'לסי), גארת' בארי (מנצ'סטר סיטי), שון רייט פיליפס (מנצ'סטר סיטי), מייקל קאריק (מנצ'סטר יונייטד), ארון לנון (טוטנהאם), ת'יאו וולקוט (ארסנל), ג'יימס מילנר (אסטון וילה), סקוט פארקר (ווסטהאם), טום האדלסטון (טוטנהאם), אדם ג'ונסון (מנצ'סטר סיטי).
התקפה: ויין רוני (מנצ'סטר יונייטד), אמיל הסקי (אסטון וילה), ג'רמיין דפו (טוטנהאם), פיטר קראוץ' (טוטנהאם), דארן בנט (סנדרלנד).

שחקני המפתח:

ויין רוני

http://www.ourprice.co.uk/images/rooney%20england.Xxx

גיל: 24
תפקיד: חלוץ
קבוצה: מנצ'סטר יונייטד

אוהדי הכדורגל מתחלקים לשניים: אלה שחושבים שאפילו אלוהים לא יכול להוביל את נבחרת אנגליה לזכייה בתואר חשוב, ואלה שמאמינים ששחקן גדול באמת, אחד שמשלב יכולת אדירה, מנטליות חזקה, מוטיבציה עצומה ורקורד כיבוש מוכח, יכול להוביל אותה לשם. עבור אותם אנשים, נראה שסוף סוף הגיע האיש המתאים. את המונדיאל הקודם רוני לא יזכור לטובה-הוא נפצע חודשיים לפני הטורניר, אנגליה עקבה בדאגה אחר מצבו, בסופו של דבר הוא היה כשיר לשלבים המכריעים, שיחק רע מאוד ודרדר את עצמו לשפל הקריירה עם הרחקה מטופשת במשחק ההפסד לפורטוגל ברבע הגמר. אלא שמאז רוני התבגר, צבר ניסיון, התחיל לקחת תארים בשרשרת במנצ'סטר יונייטד והעונה, לאחר עזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו, סחב את הקבוצה על גבו במאבק האליפות עם 34 שערים שהובקעו כולם עד חודש מרץ. בתחילת אפריל רוני נפצע, אחרי שחזר יכולתו הייתה בירידה ויונייטד איבדה את האליפות, ואם ימשיך ביכולת הזאת אנגליה יכולה לחלום על הצלחה במונדיאל. אם הוא יחזור למוטב, יש על מה לדבר. כך או כך-במונדיאל הקרוב, מדינה שלמה תלויה כולה בסקאוזר המנומש.

ג'ון טרי

http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/44697000/Xxx/_44697727_terry_pa_300.Xxx

גיל: 29
תפקיד: בלם
קבוצה: צ'לסי

עונת 09/10 הייתה עונה שג'ון טרי היה לבטח שמח לשכוח. הוא אומנם הוביל את צ'לסי לדאבל, אך מספר השערוריות בהן היה מעורב במהלך העונה הפכו אותו לאחד השחקנים המושמצים בממלכה, ובסופו של דבר גם קאפלו החליט לקחת ממנו את סרט הקפטן.
זה התחיל ממש לקראת סוף שנת 2009, כאשר ה"סאן" פוצץ את הפרשיה הראשונה בה טרי היה מעורב. ה"סאן" פירסם ווידאו בו מצולם טרי כמודה שהוא עורך סיור תמורת תשלום במגרשה הביתי של צ'לסי ללא אישור של הממונים עליו. בצ'לסי החליטו לסגור את הפרשה בתוך המועדון, וכך היה נראה כי היא חלפה כלא הייתה. ואז, חודשיים מאוחר יותר היה זה שוב "הסאן" שפירסם כי ג'ון טרי בגד באשתו, הכניס אישה להריון וסידר לה הפלה. אותה אישה הייתה באותו הזמן בת זוגו של חברו הקרוב ביותר בצ'לסי ובנבחרת באותה תקופה ושכנו, ווין ברידג'. מיד אחרי הפרסומים, ובעקבות לחץ אדיר של הציבור והתקשורת, קאפלו זימן את טרי לשיחה, בסיומה יצאו השניים למסיבת עיתונאים בה הודיעו כי סרט הקפטן של הנבחרת יילקח מטרי.
מאז אותה הודעה עברו שלושה וחצי חודשים. בתקופה הזו טרי חזר אט אט להיות הבולדוזר ההגנתי שכולם זכרו, הוביל את צ'לסי למקום הראשון ולאליפות ראשונה מזה 3 שנים. ב15 למאי הוא זכה להניף גם את הגביע האנגלי ובכך השלים דאבל. אחרי שנשלל ממנו סרט הקפטן של הנבחרת , ואחרי שהפך לאחד השחקנים השנואים ביותר בממלכה, לג'ון טרי, האיש שכבר זכה כמעט בהכל ונגע בכל פסגה אפשרית, יש שוב את הרעב והרצון להוכיח לכולם מה הוא שווה.

סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד

http://arsenalcolumn.files.wordpress.com/2008/10/lampard-and-gerrard.Xxx

גיל: ג'רארד 30, למפארד 32
תפקיד: קשר
קבוצה: ג'רארד בליברפול, למפארד בצ'לסי

כן, אנחנו יודעים, יש פה שני שחקנים ולא אחד. אבל כל מי שקצת עקב אחרי אנגליה לאורך העשור האחרון יידע בדיוק למה שמנו אותם ביחד. שני הקשרים ההתקפיים אולי הכי טובים בעולם, נכסים עצומים כל אחד בקבוצתו, ושני שחקנים אינטילגנטים שיודעים לשלב עבודה קשה והתקפה איכותית ויצירתית על המגרש. על פניו, אין שום סיבה שזה לא יצליח.
הבעיה היא שזה פשוט לא. השילוב של שניהם אחד לצד השני במרכז השדה פגע לא מעט בנבחרת אנגליה בשנים האחרונות. ביורו ה2004, הטורניר הראשון שבו הם שולבו בצוותא במרכז השדה בהרכב הפותח, דווקא הכל היה בסדר. למפארד כבש שלושה שערים, ג'רארד אחד, אך למרות טורניר טוב של שניהם (בעיקר של למפארד), כזכור אנגליה הודחה בפנדלים מול היריבה השנואה פורטוגל.
משם הדברים התחילו להידרדר. בגביע העולמי שנתיים לאחר מכן, למרות שני שערים קריטיים של ג'רארד בשלב הבתים, השניים נראו רע ביחד, והיו אחראיים הפעם לכשלונה של אנגליה לעבור את רבע הגמר, כאשר שוב האנגלים הפסידו בפנדלים לפורטוגל. מיד לאחר מכן, כשמונה סטיב מקלארן למנג'ר אנגליה, המצב נהיה אף גרוע יותר. היכולת החלשה שהציגו השניים הייתה גורם מכריע באי ההעפלה ליורו 2008 ולאחת האכזבות הכי גדולות של נבחרת אנגליה.
ואז הגיע קאפלו. 'דון פאביו', שראה שהציוות בין שני הכוכבים במרכז השדה פשוט לא הולך, החליט לעשות צעד נועז ולהסיט את ג'רארד לעמדת הקשר השמאלי, ולצוות את למפארד עם בארי היותר הגנתי מהשניים כדי שיספק לו תמיכה מאחורה. התוצאות היו מיידיות, כאשר קמפיין העפלה מצוין של השניים, בעיקר מבחינה קבוצתית, הביא את אנגליה לגביע העולמי עם תוצאות מרשימות מאחוריהם - רקורד של 9 נצחונות והפסד והפרש שערים של 34-6. שיתוף הפעולה המחודש והמוצלח בין ג'רארד ללמפארד הגיע לשיאו במשחק הנצחון 5:1 על קרואטיה בוומבלי, בו השניים כבשו צמד כ"א, והנעת הכדור האנגלית נראיתה פשוט מצוין.

ועדיין, עם הנטייה של אנגליה להיכשל ברגעים המכריעים בשנים האחרונות - רוב האוהדים חוששים משיתוף הפעולה בין שניהם, במיוחד בגלל פציעתו של בארי, שכרגע לא יודעים את חומרתה. אם הקשר ממנצ'סטר סיטי לא ישחק, קיים סיכוי גדול שג'רארד יחזור למרכז השדה לצד למפארד, ואם גם כשהסקאוזר באגף שמאל יש חששות משיתוף הפעולה ביניהם - הרי שאם הם ישובו לשחק ביחד במרכז השדה, החששות יהפכו לפחדים וסיוטים מבחינת אוהדי אנגליה.
השילוב בין שני השחקנים האלה, ללא קשר לעמדות על המגרש, הינו קריטי לאנגליה. אם שניהם יופיעו למונדיאל הקרוב כפי שהם שיחקו ברוב משחקי ההעפלה לטורניר, הסיכוי של אנגליה לקחת את התואר הנחשק כל כך יהיה גדול פי כמה. אם הם יקבלו פיק ברכיים ויחזרו להפריע אחד לשני... קרוב לוודאי שהתוצאה תהיה כזו:


שימו לב ל...

ג'ו הארט

http://d.yimg.com/eur.yimg.com/ng/sp/empics/20081016/12/4073368322-soccer-uefa-under-21-european-championship-play-second-leg-england.Xxx

גיל: 23
תפקיד: שוער
קבוצה: מנצ'סטר סיטי

נכון לעכשיו, איש אינו יודע את מי פאביו קאפלו מתכנן להציב בשער נבחרת אנגליה למונדיאל. הוא לקח לדרום אפריקה שלושה שוערים-נציג הגמלאים, דיוויד ג'יימס בן ה-40, שוער יציב ואיכותי אך אחד שלא חסרים לו רגעים שירצה לשכוח. נציג דור הביניים-רוברט גרין, דווקא אחרי שבתקופת השיא שלו סטיב מקלארן התעלם ממנו, אחרי עונה פחות טובה בווסטהאם קאפלו לוקח אותו לסגל, ונציג הצעירים-ג'ו הארט. הארט החל את הקריירה בשרוסברי הקטנה וחיש מהר נקנה ע"י מנצ'סטר סיטי, ובעונת 2007/2008 תחת סוון גוראן אריקסון הפך לשוער הראשון של המועדון והרשים מאוד, עד שהגיע להופעה בנבחרת אנגליה במשחק ידידות מול טרינידד וטובגו. בעונה שלאחר מכן, תחת מארק יוז, הגיע שיי גיבן במקומו ודחק אותו לספסל. את העונה האחרונה הארט עשה בברמינגהאם כמושאל, הצטיין במיוחד ונבחר לעמוד בשער נבחרת העונה בפרמיירליג. לא ברור היכן הארט ישחק בעונה הבאה, אבל עוד קודם לכן יתברר האם הוא האיש שיעמוד בשער אנגליה במונדיאל הקרוב.

אדם ג'ונסון

http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2010/02/19/article-1252365-04216053000005DC-433_306x423.Xxx

גיל: 22
תפקיד: קשר
קבוצה: מנצ'סטר סיטי

השחקן השני הכי צעיר בסגל ה30 של קאפלו (לפניו וולקוט), ובוודאי הכי פחות מנוסה בזירה הבינלאומית (לא הופיע במדי הנבחרת הבוגרת), הוא גם אולי השחקן הכי מסקרן בנבחרת אנגליה כיום.
הקיצוני השמאלי גדל במחלקת הנוער הנהדרת של מידלסברו מגיל 12, וכבר כ5 שנים לאחר מכן כולם ידעו שמדובר בכשרון גדול. עם הופעות מרהיבות בנבחרת הU21 של אנגליה כולל באליפות אירופה ב2009, יכולות הכדרור המרשימות של ג'ונסון תפסו את העין של לא מעט אנשים, וציפו שהוא יגיע לגדולות. אבל במידלסברו היה נראה שזה לא זה - עד שהקבוצה ירדה לצ'מפיונשיפ בסיום עונת 08/09. בעקבות הירידה של קבוצתו, היא נאלצה למכור את סטיוארט דאונינג, ששיחק על עמדתו של ג'ונסון מאז שהאחרון עלה לקבוצה הבוגרת. וברגע שדאונינג עזב, ג'ונסון פרח וסוף סוף עשה את הפריצה הגדולה שלו. עם חצי עונה חלומית במיסלדברו, בה הוא כבש 12 שערים ובישל עוד חמישה ב26 משחקים, הקיצוני המוכשר קנה את מקומו חזרה בפרמיירליג, כאשר המנג'ר החדש של סיטי, רוברטו מנצ'יני, החליט להביע בו אמון ולהביאו לסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום. ג'ונסון לא איכזב, ועם חצי עונה לא פחות טובה מזו במידלסברו הפך לעמוד תווך ושחקן חשוב בהתקפה של סיטי עם בישולים ומהלכים מכריעים, הוא הרוויח את מקומו בסגל המוקדם של קאפלו ולאחר מכן גם עבר את הסלקציה האחרונה והגיע למונדיאל (?). אם השחקן הצעיר הזה יקבל דקות בדרום אפריקה עוד קשה לדעת, אבל אם הוא אכן ישחק, ניתן לשער שהוא ייקח את ההזדמנות בשתי ידיים ואולי יעשה גם את הפריצה הגדולה שלו לכדורגל העולמי.


כמו בכל מונדיאל, לפני תחילת הטורניר אנגליה מוזכרת כמועמדת לזכייה. גם בגלל הסגל הנוצץ בחלקו, אבל בעיקר בגלל שזו אנגליה, המדינה שכולם מכירים, עם הליגה שכולם צופים בה, עם השפה שכולם מבינים ועם העיתונים שכולם קוראים ואחראים לניפוח הבלתי פרופורציונלי של הכדורגל האנגלי. לרוב אנגליה דואגת לנפץ את הציפיות האלה, בד"כ ברבע הגמר ורצוי בפנדלים.
האנגלים סגפו שתי מכות לא פשוטות בשנים האחרונות-האחת במונדיאל 2006, אליו הם הגיעו עם דיבורים על עצמם כמועמדים לזכייה, על הנבחרת האנגלית הטובה בכל הזמנים, ויצאו ממנו עם הדחה מול פורטוגל בפנדלים אחרי טורניר עלוב ודלוח. המכה השנייה הייתה אי העלייה ליורו 2008. אחרי מינויו של פאביו קאפלו אנגליה נראתה סוף סוף כמו נבחרת ראויה במוקדמות המונדיאל, אבל יש לזכור שהיא לא פגשה שם נבחרות ברמה גבוהה ובמשחקי הידידות מול ברזיל וספרד האנגלים הפסידו. מאז, הרבה דברים השתבשו בנבחרת-פרשת טרי-ברידג' פגעה במורל ובאמון בקפטן לשעבר, מכת פציעות הביאה לכך ששחקנים רבים, ובראשם רוני, לא מגיעים לטורניר בשיא כושרם, ונראה שאפילו קאפלו יצטרך מאוד להתאמץ כדי להביא לאנגליה תואר ראשון מזה 44 שנים. ההרכב של אנגליה בחודש נתון יכול ללכת עד הסוף, אבל בהתחשב בהיכרותנו עם הלוזריות וחוסר המזל שמאפיינים את הנבחרת הזאת יותר מכל דבר, סביר להניח שגם הפעם זה לא יקרה.
http://images.mirror.co.uk/upl/m4/apr2009/4/0/image-1-for-england-v-ukraine-gallery-981495784.Xxx
באנגליה כרגיל הציפיות בשמיים, לא בטוח שיהיה כיסוי

קרדיט לבועז, תומר ודניאל על תרומתם לסיקור

 

את יורו 2008 הם ראו מהבית והתקשורת וחובבי הכדורגל לא הפסיקו לצחוק על חשבונם וללעוג להם. אם יש נבחרת שהיא הכי רעבה לכתר השנה זוהי אנגליה, בטח בהתחשב שהפעם לא רק שהסגל לקראת הגביע העולמי הוא מצויין – הפעם יש מאמן פנטסטי על הקווים. קאפלו מאמן שנותן ערך מוסף לקבוצה שלו ואני חושב שהוא הטוב ביותר שנסע עם נבחרת למונדיאל. במידה ויש משחק ומצב העניינים שקול – אנגליה תהפוך לפייבוריטית בגלל המאמן. קשה להמר אם אנגליה תניף את הגביע, אבל לטעמי היא תגיע לחצי הגמר. האם היא תצליח להתגבר על מוקש גדול מהעבר בדמות בעיטות ההכרעה מ-11 מטר ? – שאלה מעניינת.
אחת השאלות המרכזיות, לפחות מבחינתי, נוגעת בקישור האנגלי. לאמפרד וג'ררארד לא ייפרדו כנראה ומעניין האם קאפלו יציב קשר אחורי מתחתיהם, מה שאומר שהוא יצטרך לוותר על חלוץ ולהישאר עם רוני בלבד(כל נבחרת הייתה רוצה חלוץ כמוהו וביונייטד הוא כבר הוכיח שהוא מסוגל לשחק כחלוץ בודד, כאשר הציג את היכולת הטובה בקריירה שלו), או שיש רצון לשלב בין רוני לדפו. אם כבר מדברים על הקישור האנגלי – כבר שנים רבות שלא היו לאנגלים כל-כך הרבה אופציות לכנפיים. לנון הצטיין במדי טוטנהאם, וולקוט הוא סילון שיכול להוסיף הרבה כשהקבוצה בפיגור, מילנר הנהיג בוילה(הוא שיחק במרכז לרוב אבל גם בכנף הוא בסדר גמור) ויש גם את ג'ונסון, התגלית של סיטי ואת ג'ו קול.
מרבית שחקני ההגנה של אנגליה הציגו העונה יכולת רעה. טרי היה בינוני מאוד ביחס לסטנדרטים הגבוהים שאנחנו רגילים ממנו, פרדיננד הירבה להיפצע וזכורה גם תצוגת הנפל שלו בדרבי הראשון מול סיטי, ג'ונסון לא השתלב בליברפול ומדובר בסיכון בפן ההגנתי, וקאראגר נראה כאילו הזדקן בחמש שנים. אני מאמין שקאפלו יצליח לחבר קו הגנה מצויין בעזרת שרביט הקסמים שלו. וברצינות – אני זוכר איך הוא טיפל היטב בקנבארו שהציג יכולת גרועה במדי אינטר, וביובה חזר לטופ.

 

אני לא כתבתי שום דבר כזה, מכחיש כל קשר...אבל זה כמובן נכון. נכווינו מספיק עם בקהאם ורוני בעבר.

לעניין-למרות שזו בהחלט אנגליה הטובה ביותר זה שנים (כנראה מאז תקופת רובסון, לונבלס ואריקסון היו הבלחות בודדות ותו לא), אני עדיין לא מאמין שיש לה סיכוי לחזור הביתה עם הגביע. הבעיות ידועות לכל-עמדת השוער בעייתית, שחקני ההגנה עברו עונה חלשה ברובם, בלי בארי יהיה קשה לשחק עם ג'רארד ולמפארד ביחד בלי שזה ייגמר כמו בקטע הוידאו המשובח שתומר צירך לסיקור, אבל הבעייה החמורה ביותר לדעתי היא רוני. אנשים אולי לא שמו לב אבל הוא סיים את העונה בצורה קטסטרופלית אחרי הפציעה, שיחק כמו הצל של עצמו וזה מאוד מפחיד שהוא מגיע ככה למונדיאל. בשביל טורניר מוצלח רוני חייב להיות בכושר שיא, ואני בספק אם זה יקרה.