ארסנל 2010/2011

הנושא בפורום 'פורום כדורגל אנגלי' פורסם ע"י AW forever, ‏10/7/10.

  1. AW forever Member

    הצטרף ב:
    ‏31/3/06
    הודעות:
    7,285
    לייקים שהתקבלו:
    0
    http://footyfinance.files.wordpress.com/2009/12/arsenal-badge.Xxx

    חמש שנים. חמש שנים ללא תואר לתותחנים מצפון לונדון. תחת ההשפעה של תקופת הבצורת הזו תיפתח עונת 10-11, עונה שנדמה שלראשונה בחמש השנים האחרונות תהיה עונת מבחן גם עבור המאמן המהולל ועטור הפרסים ארסן וונגר.

    העונה שהייתה
    אחרי שחרור שחקנים מאסיבי בקיץ הקודם והחתמה של שחקן מרכזי אחד בלבד (תומאס ורמאלן), רוב הפרשנים חזו את נפילתה הקרובה של ארסנל החוצה מהטופ 4 והצמרת של הפרמיירליג.
    פתיחה חלומית של העונה מול אברטון בחוץ, רצף נאה של תוצאות והתברגות בצמרת נתנו את התחושה שהנה, סופסוף, הדיבורים הגבוהים של וונגר- על כך שהקבוצה "מחוברת", על כך שהשחקנים אמנם צעירים אבל כבר מאוד מנוסים ובעיקר על כך שהקבוצה הנוכחית היא מוכשרת כמו הקבוצה המהוללת שזכתה באליפות ללא הפסד- החלו להיראות מציאותיים. רובין ואן פרסי היה בלתי ניתן לעצירה, ורמאלן נראה כאילו נולד באיזלינגטון ושיחק בארסנל כל חייו, קפטן ססק הנהיג את הקבוצה (ואת עצמו לקראת עונת שיא בקריירה שלו) והכי חשוב- שיפור עצום בפרמטר של איבוד נקודות מול קבוצות קטנות, מה שהיה נחשב עד כה הגורם המרכזי לחוסר ההצלחה של ארסנל בזירה המקומית. צמד הפסדים רצופים ומעוררי מחלוקת בעיר מנצ'סטר היווה את הסנונית הראשונה שמבשרת על בואה של בעיה חדשה- התמודדות מול יריבות הצמרת. במקביל באירופה בית קליל בליגת האלופות אמור היה להוות קרקע פורייה להרכב המורחב של ארסנל להתנסות לקראת שלב הנוק-אאוט.
    ב14 בנובמבר נפצע רובין ואן פרסי במשחק ידידות של נבחרת הולנד מול נבחרת איטליה. לפתע העזיבה של אדבאיור בקיץ הפכה למורגשת. פציעות וכושר ירוד של שאר החלוצים בקבוצה הובילו לכך שאנדריי ארשאבין תופקד לא פעם כחלוץ בודד. במקביל החלו בעיות בחוליית ההגנה- יותר מידיי פעמים נראתה חדירה וחסרת ביטחון, בעיקר במצבים נייחים. נקודת חולשה בולטת נוספת התגלתה בעמדת השוער כאשר מנואל אלמוניה לא הצליח לשחזר את העונה המוצלחת שלו ולוקאס פאביאנסקי התעקש לחרב את ההזדמנויות שניתנו לו בתצוגות איומות של שוערות.
    באירופה, הגרלה קשה מול אלופת אירופה ברצלונה הניבה מותחן מרגש במשחק הראשון (כולל קאמבק ופנדל של פאבריגס מול קבוצת נעוריו ופציעה שלמעשה גמרה לו את העונה) ותבוסה מוחצת בגומלין בקאמפ נואו.
    צמד הפסדים למנצ'סטר יונייטד וצ'לסי הבהירו לכולם שארסנל לא ברמה של מועמדת לאליפות. ניסיון לקאמבק מדהים בסוף השנה נעצר מול היריבה השנואה טוטנהאם בהפסד משפיל בדרבי הלונדוני, וכיוון שארסנל הודחה מהגביע האנגלי מול סטוק בהרכב חסר (ויש אומרים- מזלזל), הרי שהעונה נגמרה בקול ענות חלושה של מקום שלישי, טעם מר של אכזבה בפה ובלי תואר.

    שוק ההעברות: נושא מעורר מחלוקת בכל שנה. סימני שאלה רבים סביב ההתנהלות של המנג'ר וההנהלה- האם מדובר בקונספט שכשל? בניסיון נואש לחסוך כסף בכל מחיר? מדוע כמעט ולא מוחתמים שחקנים אנגלים בקבוצה? האם נראה בקיץ הקרוב גישה חדשה ובזבזנית בצפון לונדון?
    הקיץ עד כה הוא בסימן טלאנובלת "ססק-בארסה". הוא רוצה, הם רוצים אבל חוסכים, ארסנל לא רוצים למכור אבל אולי יתרצו במחיר הנכון ואף אחד לא יודע איך זה ייגמר. בנוסף מעניין לראות האם ההכרה בכישלון ההגנתי ובעמדת השוער תוביל לחיזוקים הנדרשים, כאשר שווארצר האוסטרלי מקושר למעבר אל בין הקורות של התותחנים מפולהאם.
    הגיעו: צ'מאח (בורדו, העברה חופשית), קוסלייני (לוריין, 12 מיליון יורו?)
    בדרך: שווארצר?
    עוזבים: גאלאס, סילבסטרה, פראן מרידה, פיליפ סנדרוס (כולם שוחררו ללא תמורה), אדוארדו דה סילבה (6 מיליון פאונד לשחטייאר דונצק)
    מתנדנדים: קמפבל, פאברגס, אלמוניה
    http://www.tehrantimes.com/News/10754/13_FABREGAS.Xxx

    מה יהיה?
    מבחינה מקצועית, עדיין קשה לנחש איזה ארסנל נראה לאור אי הודאות סביב הקפטן והמנוע של הקבוצה. ייתכן ונראה חזרה לשיטה המסורתית של 4-4-2 עם רובין וצ'אמח בחוד ההתקפה, מה שיחייב את צמד הקשרים במרכז השדה למשחק אחראי יותר.
    שחקנים תחת מעקב: אחרי הניפוי המתוקשר מהסגל של נבחרת אנגליה למונדיאל, ניפוי שהגיע בעקבות (עוד) עונה בינונית ומאכזבת במדי ארסנל, ת'יאו וולקוט בעונת של make or brake. וולקוט נושא את עיניו למעלה בתפילה לעונה נקייה מפציעות שתאפשר לו להתחיל ולממש את הפוטנציאל הגדול שטמון בו. שיטת משחק עם שני חלוצים יכולה להביא אותו להתנדנדות בין ההרכב לספסל. הוא יהיה חייב לשפר את הפעולה המסיימת שלו ולהיות יותר דומיננטי במשחק. אנדריי ארשאבין שנתן חצי עונת בכורה חלומית בארסנל הוא אחד ממאכזבי העונה שעברה. למשך יותר מידיי זמן ביותר מידיי משחק הוא נעלם, ונראה שהאדישות שלו עלתה לרמה מסוכנת של חוסר איכפתיות בשלבים מסויימים בעונה. גם הוא כיאה לשחקן בארסנל התהדר בפציעה טורדנית שפגעה בו וגם העובדה שתופקד בעמדות זרות לו לא איפשר לו לבטא את היכולת המדהימה שלו להכריע משחקים. נדרש ממנו יותר מנהיגות ויותר עקביות. גאל קלישי נתן עונה שהתאפיינה בעליות וירידות חדות בכושר. התרומה ההתקפית שלו חשובה אבל מעל לכל חובה עליו להוכיח שהוא מגן ברמה הגבוהה ביותר, שכן מאחוריו ממתין התקווה האנגלית הגדולה הבאה לעמדה זו, קיירן גיבס.
    רובין ואן פרסי, שחקן שחיכה למונדיאל לא רק בגלל האתגר והיוקרה אלא פשוט בשביל לשחק קצת כדורגל. על הכישרון אין עוררין, גם לא על היכולת. הכשירות- סימן שאלה ענק. חייב לעצמו ולמועדון עונה ללא פציעות.
    http://arsenalstation.files.wordpress.com/2009/11/robin-van-persie-injury.Xxx
    שלום כיתה א': כיוון שזה חלק מהDNA של ארסנל לפתח שחקנים צעירים וכיוון שהתרגלנו לראות בכל עונה שחקן צעיר שעושה את הקפיצה וגורם לנו האוהדים לצקצק ולומר: "אח, איזה עין יש לוונגר!" יהיה שוב מעניין לעקוב אחרי השחקנים הצעירים של ארסנל:
    אארון ראמזי- ההזדמנות הייתה שם בשבילו עקב הפציעה של פאבריגס ונראה שלילד יש את הבגרות ואת היכולת כדי להיות בעל הבית במרכז השדה. האם הוא יצליח לשים את הפציעה המחרידה שלו מאחוריו ולחזור לכושר הנהדר שבו הוא היה ערב המפגש עם הרגל של שואוקרוס? האם הוא יהיה בעל הבית החדש של ארסנל במרכז המגרש, או שהוא יעביר עוד עונת התחשלות בגביע הליגה ובמשחקים זניחים?
    ג'ק ווילשר- חביב הדיון, נתן עונת השאלה טובה מאוד בבולטון של אואן קויל, שרוצה אותו שם לעוד עונה. האם וונגר יבחר להשאיר את היהלום קרוב אליו ולפרוע קבלות עליו כבר השנה, או שאולי במחשבה לעתיד עוד עונת השאלה עם הרבה כדורגל תעשה לו רק טוב? האם הוא המושיע שנבחרת אנגליה כ"כ מחכה לו?
    קרלוס ולה- אחרי הופעות יפות אך לא ממש תכליתיות בדרא"פ, ולה מגיע לשלב שבו אם הוא לא יקבל הזדמנות ממשית העונה הוא כבר לא יקבל אותה בארסנל. האם לצד הברק והטכניקה יש לו את מה שנחוץ על מנת להיות קשר בארסנל?
    ניקלאס בנדטנר- מפתיע שגם הדני הענק נמצא בקטגוריית הצעירים אחרי שבעונה הקודמת הוא סיפק את הסחורה בלא מעט גולים חשובים. עדיין יש את ההרגשה שהוא לא שחקן שלם, שיש לו עוד קפיצת מדרגה לעשות כדי להיות יותר מחלוץ רביעי בארסנל. האופי הנפיץ והפה הגדול גם יעמדו למבחן.
    רוצים שינוי: אמנם להצלחה אבות רבים והכישלון הוא יתום אך ישנם כמה שחקנים שיצטרכו לעשות העונה דרך ארוכה כדי להרוויח מחדש את האמון של האוהדים.
    דנילסון- הוא לא היה קשר אחורי ולעולם לא יהיה קשר אחורי ובכל זאת- וונגר מציב אותו מידיי פעם בעמדה הזו וכך קשרי היריב זוכים לליווי צמוד עד לרחבת ה16 של ארסנל מהטרול הברזילאי החביב.
    תידרש ממנו קפיצה פנומנלית ביכולת ובפיזיות ע"מ להתאים לפריימרליג. אשרי המאמין.
    נאסרי- אפשר לספור על יד אחת את המשחקים שנאסרי הופיע אליהם בעונה שחלפה. אחרי שקיבל "הנחת ההסתגלות" ועוד "הנחת פציעה", העונה הוא יהיה חייב להראות מה הוא שווה
    רוזיצקי- אי אפשר לדבר על פצועים בלי להזכיר את רוזיצקי, חברו הטוב ביותר של הפיזיותראפיסט של ארסנל. ממנו הציפייה בראש ובראשונה להיות כשיר ואח"כ שיזכיר לנו למה בעצם הוא בארסנל, בהנחה שבפריימרליג לא משחקים רק נגד וויגאן אלא גם נגד קבוצות אחרות...
    דיאבי- אחרי ההרכב שקיבל מדומנאק במונדיאל, דיאבי חוזר אבל וחפוי ראש ללונדון במטרה להראות שהדמיון לויירה הוא לא רק במראה. מטרה נוספת- להעלות בויקטור צ'אנדלר את היחס על הימור של פאול טיפשי/כרטיס טיפשי של דיאבי במשחק מכריע.

    La Gaffer
    ארסנל היא ארסן וונגר. המאמן המעוטר בתולדות המועדון שגם מחזיק בשיא הכהונה במשרת המאמן בארסנל, בצלמו ובדמותו נבנתה הקבוצה ובאחריותו להוביל אותה להישגים.
    ביקורת כלפיי ההתנהלות של וונגר והמדיניות שלו הגיעה בסוף העונה לשיא. הפרדיגמה כשלה שוב והציפייה מוונגר שיחליף דיסקט וינסה משהו אחר. לא עוד צעירים חסרי ניסיון, לא עוד סגל קצר ושברירי. הביקורת על היעדר ה"אנגליות" של קבוצה אף היא הרימה את ראשה לאור העובדה שנראה שהבעיה בקבוצה היא לא היעדר כישרון אלא בעיה מנטאלית. לצד הגאונות הטקטית ועין הסקאוט המשובחת, וונגר מתאפיין בעקשנות (ויש אומרים יהירות) ובדבקות בשחקניו, גם כשלא הולך להם. הוא מרוויח בכך את אהבתם אליו ואת ההערכה האדירה שהם כולם רוחשים לו, אבל הגישה הזו גם מעלה שאלות לגביי מתי בארסנל ייקצרו את פירות ההשקעה של וונגר אם כל קיץ שחקני המפתח עוזבים?
    האם גם העונה נראה מארסנל הרבה ברק ומסירות ומעט "רוע" ותכליתיות? האם הקיץ וונגר יעמוד במטרה שהציב לעצמו שלא לשחרר שחקני מפתח? האם וונגר יחזק את הקבוצה בשחקנים עם ניסיון מוכח בפריימרליג או יסתפק כהרגלו בכישרונות מבטיחים? האם במידה וארסנל תיכשל לזכות בתואר העונה- ארסן וונגר יצטרך ללכת?
    http://img.dailymail.co.uk/i/pix/2007/08_02/Wenger2GETTY_468x439.Xxx
     
    נערך לאחרונה ב: ‏21/7/10
  2. Rudess Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    19,296
    לייקים שהתקבלו:
    0
    עונה אחרונה של ונגר בחוזה, נקווה שהנהלה לא תאריך לו חס וחלילה.
     
  3. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אני חושב שאת המצב של ארסנל אפשר לסכם במשפט הבא - "שאלות ישנות":
    1. האם זו תיהיה עונת הפריצה של הצעירים - וולקוט, נאסרי, ראמזי, ולה?
    2. למה ונגר לא מכוון גבוה יותר בשוק ההעברות ועושה מעשה כדי לפתור את הבעייה של ארסנל - גם ההרכב הראשון, בלי פציעות - לא מספיק מאוזן. יש חור גדול במרכז ההגנה.
    3. האם ואן-פרסי יועיל בטובו לשחק אפילו 60% מהמשחקים? זה מתסכל שהוא כל עונה פותח בסערה ואז מגיעה פציעה שהורסת הכל.
    4. מי יגיע למשחקים הגדולים פרט לפברגאס?

    עזיבה של ססק אולי תכניס מיליונים לקופה של ארסנל אך תמוטט את הקבוצה לגמריי, לפחות לפי איך שאני רואה את הדברים. זה יהיה ביטוי מובהק לכך שארסנל לא מסוגלת לשמור על השחקנים המובילים שלה והיא לא קבוצה גדולה. אסור לארסנל לאבד את המנהיג שלה, זו תיהיה התאבדות.

    כבר חמש עונות שהקבוצה מסיימת בלי תואר, ושלוש עונות מתוכן היו גרועות מאוד(בעונת 06\2005 הקבוצה הגיעה לגמר הצ'מפיונס ושיחקה טוב יותר מברצלונה בעשרה שחקנים, היא הייתה רק חסרת מזל וזה מה שמנע ממנה לעשות היסטוריה; ובעונת 08\2007 ארסנל שיחקה טוב והוליכה את הטבלה אפילו עד מרץ או משהו כזה), אז חבל שלא נדלקה נורה אדומה אצל ההנהלה\ונגר\לא חשוב מי. אני חושב שארסנל קבוצה נחמדה אבל לא מספיק רעה וזו לא קלישאה. יש לה יותר מידי שחקנים בינוניים. רק פברגאס וסאנייה הם שחקנים שהם בטופ העולמי בעמדות שלהם. ואן-פרסי נעצר בגלל הפציעות, ארשבין לטעמי לא שווה את השורה הראשונה ו-וולקוט למשל בינתיים מסתמן כשחקן עם מהירות ו...זהו.

    אם לא יבוצע רכש אז ארסנל עלולה לאבד את המקום הרביעי כי סיטי רק מתחזקת למשל. אני לפחות מקווה עבור ארסנל שהיא תהנה מעונה עם פחות פציעות כי מה שקורה לשחקנים אצלה זו פשוט שערורייה, ואני לא מדבר רק על אלו עם רגלי הזכוכית(ואן-פרסי ורוזיצקי). מכת הפציעות לא פוסחת על אף-אחד בקבוצה.
     
  4. Rudess Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    19,296
    לייקים שהתקבלו:
    0
    קוסיילני מדבר:
    http://www.skysports.com/story/0,19528,11670_6253678,00.html

    בין היתר הוא אומר:

     
  5. Robin_Van_Persi Member

    הצטרף ב:
    ‏31/10/09
    הודעות:
    829
    לייקים שהתקבלו:
    1
    ראוליטו-במשחקים גדולים ראינו גם את ארשבין(כמובן שלא תמיד,אבל בלט),ובמשחקים קטנים זה הבעיה של ארשבין,זה נראה כאילו הוא חסר מוטיבציה בכלל נגד קבוצות כמו האל או סטוק.

    אני מקווה שהעונה הזאת נראה ארסנל יותר תכליתית,ששחקנים כמו נסרי או רוזיצקי יפסיקו להתמזמז עם הכדור ולעשות פעולות לא תכליתיות,שוולקוט יפרוץ סוף סוף ובכל מה שקשור לקבלת ההחלטות שיעשה קפיצת מדרגה כמו דיאבי העונה,שארשבין יגלה קצת יותר יציבות,ושיהיה לנו שוער נורמלי בשער ולא לייצן.

    יש בי רגשות מעורבים לגבי העונה הקרובה,אני כמעט בטוח שנסיים ב''טופ 4'',אבל זה לא הציפייה שלי,אני רוצה שנרוץ לאליפות כמו העונה הזאת,ושנשחק אחראי ושלא יהיה הפקרות כמו במשחקים נגד צ'לסי,שמאחורה נשארו לנו בקושי 2-3 שחקנים ובמיתפרצות הרגו אותנו.

    שיהיה בהצלחה,אני גם כמו טל מקווה שבסוף העונה וונגר יסיים את דרכו בקבוצה,למרות שאני בטוח שיאריכו לו בסופו של דבר.
     
  6. AW forever Member

    הצטרף ב:
    ‏31/3/06
    הודעות:
    7,285
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ראוליטו,

    ה"שאלות הישנות" מקבלות משנה תוקף בגלל שהן נותרו ללא מענה וארון הגביעים נשאר גם הוא נעול. ה-שאלה היא האם נראה החלפת קונספט או שנראה עוד צ'אנס לגישה שאיכזבה אותנו והפעם גם יגיע תואר? הרי בסה"כ כמו שציינת היו עונות שהמרחק של ארסנל מתואר לא היה כ"כ גדול. אני אשמח מאוד אם יתברר שדרגו של וונגר היא הדרך הנכונה והטובה לזכות בתארים, כי אם זה נכון אז יש לנו קבוצה שבנויה בול למודל הזה. אם לא, אני חושב שבסוף העונה יהיה צריך להיות אולטימטום מהאוהדים להנהלה- או שמשנים גישה ב180 מעלות או שנפרדים מהמאמן.
     
  7. Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אמן!
     
  8. ArsenalFan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/8/03
    הודעות:
    5,994
    לייקים שהתקבלו:
    0
    פתיח יפה, מעניין ומושקע, רפאל, כל הכבוד. בעונה האחרונה היו לא מעט דברים טובים והייתה תחושה בחלקים ממנה שדווקא היה שיפור בקבוצה באלמנטים מסוימים שאפשר לבנות עליהם לעתיד, אבל ארבעת-ששת השבועות האחרונים של העונה שעברה (מהרגע שעלינו לדשא בקאמפ נואו "כמו כלה בליל כלולותיה", אם לשאול מדבריו של שלמה שרף על נבחרת ישראל) הרסו כל רושם חיובי, או יותר מזה, הכתימו את העונה כולה בביזיון. למזלנו העונה נגמרה בזמן, אבל צריכים להפיק ממנה לא מעט לקחים.
    אני לא זוכר איך להגיע לעונה עם אופטימיות, לא שאי פעם ידעתי ממנה יותר מדי, אבל גם כשזה קרה, בדרך כלל הבועה התנפצה בפנים. השנה החששות גדולים עוד יותר, החשש הגדול ביותר הוא מתסריט סטייל ליברפול בעונה האחרונה. כדי לשאוף לאליפות הקבוצה צריכה להתחזק בצורה משמעותית במיוחד בהגנה ובקישור האחורי, נראה מה יש לונגר להציע בחודש הקרוב בשוק ההעברות, אני לא עוצר את נשימתי בציפייה. אני מאוד מקווה שהעונה נוכל לראות הרבה יותר מהצעירים החדשים ובמיוחד האנגלים. על החתמת שחקנים שיש להם מנטליות בריטית שחסרה לנו אני מוותר מראש, ונגר תמיד יעדיף צרפתי או אפריקאי (או כל זר אחר) על פני אנגלי, והוכח כבר שזה לא עניין של מחיר (וכן, יש לנו קצת יותר מדי צרפתים בקבוצה). עכשיו מן הראוי שייתן צ'אנסים אמיתיים לשחקנים האנגלים שגדלו אצלנו. לא להשאיל את ווילשיר בשום מחיר, לתת לגיבס משחקים בהרכב לסירוגין ולהכין אותו ברצינות לשנים הבאות כשחקן הרכב (עם בעיות הגב של קלישי, זה אפשרי), להכניס את לנסברי/JET/ איסטמונד לרוטציה על חשבון שחקנים שאין להם מקום יותר בארסנל, ובטח שלא להשאיל את כל שחקני הנוער או לקבור אותם בריזרבס. זו למעשה הציפייה היחידה שלי העונה.

    לגבי ונגר ברמה האישית: אם אוהדי הקבוצות היריבות צועקים "אמן!" לדברים של טל, מותר להתחיל לדאוג. ההנהלה תציע לו חוזה לכל החיים אם היא יכולה, אבל ההחלטה היא ב-100 אחוז של הבוס. אם נכתב כאן שזו עונת מבחן עבור ונגר, לדעתי זו גם עונת המבחן האולטימטיבית של הקבוצה בעיני ונגר. יותר מזה, המהלכים ברמת ההשתלטות על הקבוצה יהיו קריטיים להחלטה שלו. יש לי הרבה ביקורת על ונגר ועל הדבקות שלו בקונספציות שהוכח שנכשלו ובשחקנים שאין להם מקום בארסנל, יש בי כעס גדול על ההתייחסות המזלזלת שלו לגביעים שהרסה לנו הזדמנויות לזכות בתארים ועל כך שבארסנל כבר מותר לקבל בשוויון נפש כשלונות ולהציג אותם כהצלחות. אבל אי אפשר להגיד שכל מה שונגר עושה הוא רע, ממש לא. בוודאי שהוא לא עושה את הקסמים שהוא עשה לפני שש ושבע שנים, אבל יש עוד הרבה דברים טובים שכן קורים אצלנו. אני בספק עד כמה ניתן בכלל למצוא מנג'ר בקליבר שלו שהוא פנוי וריאלי, מעוניין להגיע לארסנל ויודע שהתקציבים שיעמדו לרשותו לטובת רכש הם קמצניים למדי תחת ההנהלה הנוכחית. כל עוד זה המצב, ונגר הוא האיש המתאים.

    ענייני ססק: שתי דקות אחרי שגמר המונדיאל יסתיים, לא יפסיקו להתעסק בססק פברגאס ואנחנו נמצאים כאן בפוזיציה די בעייתית. מצד אחד, אסור לנו להיכנע לכל התעלולים של ברצלונה שמנסה להוריד בכל הכוח במחיר של השחקן לטובתה, ועושה את זה בצורה הכי מלוכלכת שיש. אי אפשר לקבל את הצעה מגוחכת כמו 30 מיליון יורו, אוכלי הנבלות יצטרכו לשים את הכסף. מצד שני, אנחנו חייבים להיות ריאליים ולהכיר בכך שהשחקן לא רוצה להיות יותר בארסנל ומקומו לא אמור להיות איתנו. הוא לא רוצה? רצונו כבודו. אבל אני לא יכול לסבול שחקן שנמצא בארסנל רק כי הוא חייב, זה מגעיל כלפי האוהדים ובסוף זה גם רע מבחינה מקצועית. אני לא רואה שום דבר טוב בעוד עונה אחת בכוח של ססק במועדון, כבר היינו אמורים ללמוד שאין טעם להשאיר שחקנים בכוח כשהם רוצים לעזוב (הנרי, ויירה. גם אדבאיור, להבדיל). עדיף לנו שיילך עכשיו, שנוכל להמשיך הלאה למרות שזו מכה מקצועית שיהיה בלתי אפשרי להתאושש ממנה בעונה אחת. לארסנל יש יותר מדי שדים וצלליות שהקבוצה צריכה להתמודד איתם פעם אחרי פעם, היא לא צריכה גם את הצל של ברצלונה על השחקן הכי מרכזי שלה, מרחף כל יום מחדש. דבר אחד בטוח: אם הוא בכל זאת יישאר, קפטן הוא בוודאי לא יכול להיות יותר. He's not fit to wear the armband.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏10/7/10
  9. Rudess Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    19,296
    לייקים שהתקבלו:
    0
    עדי , אם פבריגאס לא רוצה להישאר וברצלונה לא רוצים לשלם סכום רציני, יש רק פתרון אחד והוא לשים את פבריגאס ביציע. אני במקום ונגר הייתי מתחיל לתרגל את נאסרי בעמדה של פבריגאס על המגרש.
     
  10. ArsenalFan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/8/03
    הודעות:
    5,994
    לייקים שהתקבלו:
    0
    קל מאוד להגיד... עזוב את זה שארסן ונגר בחיים לא יעשה דבר כזה לשחקן כמו פברגאס (גם לא צריך להגזים, הוא בסך הכל רוצה לעזוב. אמנם ההתנהלות שלו גרמה לאיבוד הרבה נקודות אצל האוהדים, אבל הוא לא התנהג בצורה מגעילה כמו אנלקה או אדבאיור. אפילו קשלי טופל בכפפות של משי). אבל גם אם כן, זה רק יגרום אצלנו ליותר צרות ממה שיש עכשיו. כולם רק יתעסקו בקפטן שנזרק לריזרבס או ליציע, הרעש יהיה בלתי נסבל וזה יפריע לקבוצה הרבה יותר מאשר רעש הוובוזלות האנושיות של ברצלונה. אנחנו כאן במלכוד לא פשוט. הדרך היחידה לצאת ממנו זה לתת לו ללכת ולסחוט כמה שיותר כסף כדי להמשיך הלאה.

    נאסרי הוא לא פיתרון. הוא לא הוכיח את עצמו כבשל להרכב מעולם, למרות שכישרון יש לו. אני הייתי מנסה לתת לארשבין לשחק מאחורי שני חלוצים ומשקיע את הכסף שנקבל על פברגאס בקשר אחורי נוסף לצד סונג שגם יודע למסור לשם שינוי (ונפטר בהזדמנות מדיאבי), ובווינגר אמיתי עם מהירות והגבהות טובות (אשלי יאנג, למשל).
     
    נערך לאחרונה ב: ‏10/7/10
  11. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אנחנו מסכימים על אותם הדברים רק שאתה בעד לתת עוד שנה לתהליך. אני שואל מדוע, האם ארסנל לא ביזבזה מספיק עונות? אם וונגר מרוצה מהחלק ההתקפי אין לי בעייה, זה עוד מקובל, תקוו שואן-פרסי לא יפצע, שארשבין ישחק עם יותר דרייב ושוולקוט\ולה\נאסרי או אפילו שנייים מהם - יעשו את הפריצה, וכמובן שססק יישאר. אבל בכל הקשור להגנה - אני לא מבין את ההתמהמהות. ורמלאן עשה עונת בכורה מעולה פרט לפאשלות פה ושם מול דרוגבה או יונייטד, אבל אסור לזרוק אותו למים העמוקים ולצפות שהוא יהיה השחקן הבולט בפער גדול בקו האחורי. ארסנל נואשת לבלם ולדעתי גם לקשר אחורי. סונג נחמד ודנילסון ודיאבי משתפרים, כל אחד בדרך שלו, אבל לו הייתי וונגר - הייתי רוכש קשר אחורי נוסף ומוותר על אחד מהם.
    אני לא הייתי חורץ את גזר הדין של וונגר על-אף שאני מאוכזב ממנו, בגלל שתי סיבות עיקריות:
    1. שחקנים קיבלו קרדיט ולא החזירו בתוצרת על הדשא.
    2. לטעמי עזיבה של וונגר לא תועיל אלא תדרדר את ארסנל, אלא אם כן מאמן חזק יגיע ולדעתי לוראן בלאן היה יכול להיות טוב יותר. עזיבה של וונגר תדרדר את ארסנל עוד יותר, שחקני מפתח יעזבו וזה הימור גדול. ואם יבוא מאמן חדש וגם הוא יגיד שאין כסף לרכש?
    הבעייה של וונגר היא שהוא לא מפנים שחוקי המשחק השתנו ומה שהיה טוב ב-1998 כבר לא מחזיק היום.
    כבר יותר מידי זמן שארסנל לא הביאה שחקנים שהם מציאה, נניח פרגוסון לא שפך הון תועפות על וידיץ או אברה.

    ארסנל לא במצב שהיא יכולה לוותר על ססק. קודם כל, גם איתו יש לה המון ליקווים כבר בהרכב הראשון. שנית, וויתור על ססק משדר שארסנל כבר אינה קבוצה גדולה ושהיא לא יודעת לשמור על השחקנים שלה. כמוכן, אני חושב שאצל ססק יש דילמה אמיתית, הוא טרם החליט. יכול להיות בהחלט שכל מה שמפורסם בספרד זה קשקוש - ברצלונה מפנטזת על ססק אבל ההראש שלו בארסנל. פברגאס חצוי אפילו יותר מהנרי שהחליט אחרי 2007 שנמאס לו. אם פברגאס לא יעזוב לברצלונה על-אף שירצה בכך, אולי הוא יהיה מדוכדך אבל זה יעבור לו, הוא יידע לשים את זה בצד ויבין שטובת הקבוצה חשובה יותר. אני לא רואה תסריט בו ססק יהיה שפוך ויאכזב על כר הדשא מבחינת יכולת או מוטיבצייה.
     
  12. ArsenalFan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/8/03
    הודעות:
    5,994
    לייקים שהתקבלו:
    0
    Raulito, אנחנו לא יכולים לוותר על ססק, אבל אנחנו בוודאי שלא יכולים להשאיר אותו עכשיו. כמו שאמרתי, זה מלכוד. התוצאות של המלכוד האלה יהיו איתנו לאורך כל העונה.
    בפועל, כל מה שאתה אומר כבר קרה ברגע שפברגאס הצהיר במילים כאלו ואחרות שהוא רוצה ללכת לברצלונה. גם אם פברגאס "חצוי" (הוא לא, הוא בסה"כ בחור חכם שמשחק את המשחק ונמנע מלהתנהג כמו חולרה אמיתית בסגנון של אדבאיור), זה לא מספיק ובוודאי שלא להיות קפטן בארסנל. קרא לי אולד-פאשן, אבל ככה אני חושב. מה זה משנה אם נצליח להשאיר אותו לעוד עונה? איך זה יהיה טוב לארסנל? עוד עונה עם הצל של בארסה על הראש שלו? כבר היינו בסרט הזה, גם עם שחקנים מקצוענים לעילא לא פחות מפברגאס (אין מצב שהוא יזרוק זין, ובכל זאת מי שחושב שהוא לא יושפע מכך שהלב שלו כבר לא בארסנל, הוא הוזה). לשמור אותו במועדון בכוח לא נותן שום דבר חוץ מהעברת זמן וכנראה גם ירידה במחיר. לא היה קשה לראות העונה כמה פברגאס מתוסכל מהקבוצה, מהחברים שמשחקים איתו. הסימנים לכל ה"התלבטויות" האלה היו על המגרש במהלך כל העונה.

    אנחנו באמת לא מסוגלים לשמור על השחקנים הטובים ביותר שלנו, שהמעמד של המועדון ירד בשנים האחרונות בכל פרמטר שהוא חוץ מבראש של ארסן ונגר שאצלו "המועדון במצב הטוב ביותר אי פעם", אנחנו כבר מזמן לא מושכים את השחקנים הכי טובים בעולם. זה לא חדש, זו עובדה שתישאר נכונה גם אם פברגאס יישאר לעוד עונה. זה כשל בסיסי שארסן ונגר לא פתר ולא יצליח לפתור כל עוד ידבוק בכמה מהקונספציות שלו. וכן, הפגיעה המקצועית של עזיבת פברגאס עצומה, אבל היא תהיה לא פחות גדולה בכל תאריך שבו ססק יעזוב. אם הוא יעזוב ב-2011, זה יהיה אחרת? בוודאי שלא. ככה זה כשאתה מאבד שחקן ברמה שלו, בלתי אפשרי להחליף אותו בטווח הקצר.
     
  13. AW forever Member

    הצטרף ב:
    ‏31/3/06
    הודעות:
    7,285
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ראוליטו,

    קודם כל זו עובדה שיש לוונגר עוד שנה עם או בלי הרצון שלי. לקטר ולנבא כישלון שלו זה ממש לא סגנון המחשבה שלי.
    דבר שני, זה שחלק מהשאלות הן "שאלות ישנות" לא אומר שהכל נשאר בלתי פתור. לדוגמא איבוד הנקודות מול קבוצות התחתית זה פרמטר שארסנל השתפרה בו מאוד. לפרקים הקבוצה הראתה שיש לה את היכולת לנצח גם משחקים לא טובים ומפלס הנאיביות ירד. יש כמה בעיות מהותיות. וונגר הודיע כבר שירכוש עוד שחקן הגנה הקיץ. בעיית השוערים בדרך לפיתרון.

    בנושא ססק, אני מרגיש שהוא יישאר. הקמפיין המתוזמר של ברצלונה הוא טוב ויפה, מקצועית ברור שאין להם צורך אמיתי ודחוף בו ומכאן נובע שהמשאבים יופנו לעמדות דחופות יותר. אני לא דואג מרמת המחוייבות שהוא יפגין, והכל יכול להשתנות בעונה, בעיקר אם היא לשם שינוי תלך כמו שצריך.
     
     
  14. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אולי לא הבהרתי את עצמי נכון - אני לא בעד לפטר את וונגר כרגע(ובשום שלב למען האמת). התכוונתי שלטעמי אין סיבה להמשיך עם אותו סגנון, מיותר להישאר עם תקוות ישנות בסגנון 'אולי העונה הצעירים יפרצו השנה'. הבעייה עם ונגר שהוא עקשן מידי. רכישה של בלם וקשר אחורי לא בהכרח מצביעה על אי-מתן קרדיט לצעירים, אלא פשוט תיהיה מהלך נכון כדי לסתום חורים גדולים שיש בסגל. ארסנל כן השתפרה העונה בכמה דברים ואני גם זוכר מספר נצחונות שהושגו בעזרת אופי ולא עם כדורגל גדול. אבל לטעמי הפסדים כפולים ליונייטד וצ'לסי אמורים להדליק נורה אדומה - ארסנל לא הייתה פקטור. גם סיטי הצליחה לנצח את ארסנל וטוטנהאם עשתה זאת אחרי עשור שלם!

    אני מאוד מקווה שהוא יישאר בארסנל. בכל-מקרה, אין לברצלונה 'עמדות דחופות יותר' לחיזוק, ההרכב הראשון שלה פנטסטי. חואן מאטה הגיע והוא ופדרו יתחרו על האגף בצד שמאל, זלאטן טרם נמכר ויש את ויאה ואסור לשכוח את בוז'אן. לטעמי בארסה לא תרכוש עוד שחקנים בקיץ אלא אם פברגאס יגיע והוא המטרה המרכזית שלה, בין השאר משום שאינייסטה נפצע הרבה וגם לא בטוח שצ'אבי ימשיך להיות פנומנלי עוד הרבה זמן, יש כאן רכש עם מבט לעתיד. מה שכן, אולי ססק חצוי לא רק משום שהוא חושב על ארסנל אלא גם בשל העובדה שיהיה לו קשה לגרום לספסול של צ'אבי או אינייסטה וקשה להאמין שגוארדיולה ישחק עם שלושתם.

    אני לא צופה ירידה במחיר של פברגאס, גם עונה פחות טובה שלו(מי מבטיח שבכל עונה הוא יבקיע 15 שערים?) לא תשנה את הסטטוס שלו. המחירים בכדורגל עלו בצורה מטורפת ותראו למשל איזה סכום ריאל מדריד השקיעה על די-מאריה שעדיין לא הוכיח את עצמו יותר מידי חוץ ממשחקים טובים בבנפיקה. לו הייתי ססק גם אני הייתי מביע תסכול על מה שקורה בקבוצה - הוא מרגיש שהוא משחק לבד.

    גם בזמנים היפים ארסנל לא בהכרח משכה את השחקנים המובילים כי רובם הגיעו צעירים ומוכשרים אך ללא ליטוש, אולם זאת הייתה הגישה של המועדון ואז זה הצליח. הרכישות המרכזיות של ארסנל כשהגיעו שחקני צמרת למשל הם חוסה אנטוניו רייס ורוברט פירס. בכל-מקרה, לטעמי הירידה במעמד המועדון החלה בעקבות עזיבתו של הנרי. בכל עונה ועונה ריאל הייתה מחכה מעבר לפינה ומציעה סכומים מטורפים עליו, פלורנטינו מאוד רצה אותו, אבל הנרי דחה את כל הפרסומים על הסף וזה קרה גם ב-2003 וגם ב-2004 וגם ב-2005. ויירה דחה אף הוא את ריאל אחרי העונה המדהימה של ארסנל בלא הפסד בליגה. הנרי בברצלונה הביא עוד שנתיים טובות בכל-זאת.
    לו ססק יישאר בארסנל לעוד עונה אז אולי הדברים כן יסתדרו ויש הרבה זמן כדי להפעיל עליו לחץ להישאר, ונגר יטפטף לו את זה במשך כל העונה. כמוכן אולי לונגר יהיה יותר זמן לחפש תחליף או משהו שקרוב לזה(הרי ידוע שאין הרבה שחקנים כמו ססק). אני מאמין שססק כן ישחק בברצלונה בשלב מסום, אבל לפחות שיזכה עם ארסנל בתואר ועד אז המועדון יתייצב כבר.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏10/7/10
  15. Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני חייב רגע לעצור ולהתעכב על נושא הזלזול בגביעים המקומיים שארסנל אימצה בשנים האחרונות, זה התחיל בגביע הליגה ובשנתיים-שלוש האחרונות המשיך גם לגביע האנגלי.
    אני חושב שונגר התחיל לעשות את זה כשעומק הסגל שלו התחיל להדלדל. הוא לדעתי עשה בחירה מושכלת של מתן עדיפות (מוצדק) לליגה על פני אותם "בונוסים" ולהישארות בטוחה במפעל ההכרחי-פיננסית של הצ'מפיונס ליג, תוך התמקדות חד צדדית במפעל שמוביל לשם ושממנו אף יש לו סיכוי, אמנם קלוש, לזכות במשהו. זו הייתה בחירה נוחה, משיקולים כמעט הישרדותיים. חשוב לזכור שפעם זה לא היה כך ופעם גם לונגר היו חשובים המפעלים הללו, בפרט הגביע האנגלי. מה שהשתנה במרוצת השנים הוא עומק הסגל ובעיקר כמות השחקנים שיכולים לסחוב את ארסנל על הגב.
    אני לא רואה שינוי מגיע אצל ארסנל בגלל שאין לה את השחקנים האלה שצברו מספיק נסיון כדי לקחת אותה על הגב. פברגאס הוא השחקן הצעיר היחיד בארסנל שרכש נסיון וגם הוא נראה בדרך החוצה. שחקנים דוגמת קלישי, דיאבי, סאנייה הם שחקנים טובים שלא רכשו את יכולת ההובלה הזו וזו יכולת שקשה להנחית מבחוץ בלי עונת הסתגלות. ואן פרסי וארשאבין מבוגרים ומנוסים אבל נושאי הכשירות של הראשון והיציבות של השני בעייתיים מאוד.