הכדורגל הישראלי בשפל \ זווית אישית

כי הקבוצות כאן לא מספיק טוב בשביל לכוון לשמינית גמר וגם אם כל הבעיות של הכדורגל הישראלי יפתרו, הם לא יגיעו למעמד של לקבוע כמטרה עליה לנוק אאוט באלופות.
כל עונה אירופית ארוכה תורמת מאוד למועדון ומכבי חיפה הייתה שוברת את הסטטיסטיקה אלמלא הקיזוז הלא ספורטיבית. על המגרש מכבי חיפה גם הופיעה באלופות וגם לקחה הכי הרבה נקודות בליגה.

 

ב"ש חטפה מרודה 10:0 לא מברצלונה, מברצלונה זה נגמר ב-7:0 ו-5:0. גם היום וגם לפני שנה, 5 ו-10 שנים, זה נגמר ככה נגד ברצלונה מבחינת ב"ש וכמובן כיום מכל קבוצה ישראלית. חיפה היתה לא פחות טובה מבאיירן ברמת גן? גם מכבי היתה לא פחות טובה מבאיירן ברמת גן ב-2005, למעשה אני בטוח ב-99 אחוז שלהוציא את הפנדל שבאיירן קיבלה אחרי שפנסטיל עשה בושידו, היא לא בעטה אפילו בעיטה אחת למסגרת של שטראובר ולא הגיעה למצב כל המשחק. ולא זה לא התקדמות כי בשניה שבאיירן שמה את הגול, היא היתה נינוחה וכבר את המחצית הראשונה היתה היתה צריכה להוביל. בשניה שהיא רק העלתה טיפה את הרמה שלה זה נגמר ב-3:0 קל. מילאן של 2002 היתה קבוצה גרועה עם המון בעיות והפועל ניצלה את זה עד תום, אבל העונה ההיא של הפועל, היא יוצא מן הכלל עבור כל הכדורגל הישראלי, כי שום קבוצה לא עשתה הישג שמתקרב לדבר הזה, מבחינת הקבוצות שהודחו בדרך, לוקומוטיב, פארמה, צ'לסי. קרובות לא קרובות בסופו של דבר אף אחת מהן לא לקחה אליפות וזה ההחמצה/כישלון הגדול לשמר את ההמשכיות. הקבוצות הישראליות לא באמת היו קרובות לגדולות אף פעם, לא חיפה, לא מכבי, לא הפועל, גם לא בליגה האירופאית, הקמפיין היחידי שהיה יוצא דופן זה הקמפיין של הפועל באופ"א ועובדה שעד היום זה ההישג היחידי המשמעותי של הכדורגל הישראלי בלהיות במפעל בצורה ממושכת לאורך עונה, וכמה זמן אנחנו משחקים באירופה? 20 שנה, ועוד בעידן המודרני שהשיפור הוא אפשרי בהרבה יותר אפשרויות לקבוצה והן שחקנים.

 

אני אתן את דעתי על הפועל חיפה, הקבוצה שאני אוהד והולך למשחקיה.
לא יכול להיות שאדון כץ שיש לו קבוצה בשקל ועשרים מרשה לעצמו לקחת 80 שקלים על משחק הגבהות לכיוון בן בסט.
השחקנים קונים כדורים, אוכל, ציוד שנאבד, אין מים במקלחת.
אחר כך מתפלאים שבדרבי שאנחנו מארחים יש למכבי רוב.
בקשר לאוהדים, פעם לעמוד ולשיר בשער 5 הייתה חוויה, היום רק שירי שנאה לאבי רן ולאמיר רנד, שירים מביכים ופתאטיים על ליגת האלופות שאנחנו משחקים כמו בליכטנשטיין.
הולך אחרי משחק ועוד אחרי שקיבלנו בראש, חוטף מכות על זה שאני עם צעיף אדום.

לא יודע איך זה בקבוצות אחרות אבל אני די מיואש מהכדורגל שאני חווה.

 

צריכה להיות תקרת שכר לשחקנים ישראלים בלבד. שחקן ישראלי שמשחק בארץ לא שווה יותר מ150,000 דולר ואני לארג'. ברגע שזה יהיה, לקבוצות יהיה יותר כסף להשקיע בזרים איכותיים ולא בכל מיני זרים בשקל.

שחקן ישראלי שירצה להרוויח יותר מוזמן לעשות זאת באירופה, אני לגמרי לא מסכים עם הזלזול בשום ליגה אירופאית. אולי קפריסין ברמה שלנו (ובטוח לא פחות), כמעט כל דבר אחר, בטח בלגיה, הוא התקדמות מקצועית גם אם לא ישר רואים את זה בנבחרת.

הנבחרת שלנו תצליח ברגע שלמאמן שלה יהיה בסיס של 30-40 שחקנים שמשחקים באירופה ושיוכל לבחור מהם, בדיוק כמו נבחרת קרואטיה. מצב של תקרת שכר בארץ יכול להוביל לכך ששחקנים כמו יצחקי למשל לא יחזרו לארץ כל כך מהר אלא יאבקו על מקומם באירופה וישתפרו, במקום לחזור לפה ולשקוע בבינוניות.

 

הבעיה היא שמשלמים לשחקנים ישראלים פי כמה וכמה שהם שווים על אותה יכולת בינונית דווקא על מי שאמורים להרים את הרמה, זרים, מביאים לך ב-5000 שקל...במקום שיתבססו על השחקנים הישראלים + בית שירוויחו בסדר גמור ויביאו זרים בכסף שמשקיעים על שחקנים ישראלים, הרי גם ככה המיסוי על ישראלים זה 100 אחוז ועל זרים זה 50...קבוצה של שחקני בית (משכורת חייל, ועד 100 אלף) + 5 זרים ברמה גבוהה שיקבלו בהתאם (בין 300-מיליון דולר) + 2-3 ישראלים שיקבלו יפה (200 אלף גג) זה אליפות בהליכה פה.

 

הכדורגל הישראלי בשפל חסר תקדים.
ההתאחדות והנהלות הקבוצות הוציאו את החשק מהמשחקים, הציפייה וההתעניינות שהייתה פעם פחתה, לא בהכרח בגלל האפשרות והמגוון של הכדורגל האירופאי לעומתו, אלא ההתנהלות, והאי-התחשבות באוהד. אני לא חושב שיש יותר מדי על מה לפרט. כל אוהד כדורגל מרגיש בנוגע לכך; בין אם זה במחיר הכרטיסים, התנאים, המגרשים, ואיך לא - הרמה.

שנית, הנהלת הקבוצות, והשכונה.
אין מה לעשות - בעולם שבו אתה יכול לראות כדורגל מכל העולם, ומאירופה בפרט, אתה לא יכול להישאר מאחור מבחינה התנהלותית. יש מגבלות מכורך הנסיבות, אך עדיין צריך להעמיד קבוצה והנהלה ראוייה, מה שלא תמיד קורה (או לרוב אפילו לא), והשכונתיות, שאולי גם אפיינה במובן מסויים את הכדורגל גם לפני העשור האחרון, נשארה בעינה.

שלישית, מתקני האימונים ורמתם.
אי אפשר לצפות מהכדורגלן הישראלי להתקדם, לשאוף למקצועיות ולהתפתח, כשרמת המתקנים שואפת לאפס.
אי אפשר לצפות ממנו למחוייבות, כשלא משקיעים בו ומראים התעניינות ורצון לשפרו. הכל אינטרסים.
לא פלא שהשחקנים בורחים לחו"ל כמו מים, גם אם מדובר בקבוצות מהדרג הרביעי באירופה (לא שאנחנו טובים יותר, אבל בכל זאת - אין כמו הבית).

יכלתי עוד לציין אינספור דברים ולפרט, אבל זה ככה על קצה המזלג.
שישפרו את הדברים הנ"ל, נוכל לגשת לדברים ה"פחות" גדולים.

 

שההתאחדות תתעורר ומהר, היא גרמה לזה בראשות אבי לוזון, הגיע הזמן שתוציא חוקים חדשים בכל הנוגע לבעלי בתים, אישיות כמו אזגי, טביב, אגייאר ובטח שבטח סיני ודני לוי לא רצויים בכדורגל הישראלי ורק הורסים אותו, אני לא מבין איפה שילה, חלובה, לוזון ושות' היו כל הזמן הזה, הם לא ראו את השכונה של אזגי? את הערסיות של סיני ודני? את החוסר הניהול המקצועי של טביב? מדוע הם לא עושים כלום? למה הם צופים מהצד בנתיים שהכל מתחרב? שיוציאו תקני התנהגות חדשים לאיך צריך להתנהג ולא רק לבעלי הבית אלה גם לכל אחד שאוחז בידו תפקיד בכיר בקבוצת כדורגל אוו בהתאחדות.
חייב אבל חייב לעשות סוף לשכונה.

 

כל הדיון הזה הוא שטויות,אני מתנצל שאני אומר את זה ככה,בתור אחד שכבר שנים על גבי שנים רואה כדורגל וגם כותב עליו,כל שנתיים שלוש מישהו אומר את זה שהכדורגל בשפל ואין לאן לרדת.

אני ממש לא חושב שהכדורגל בשפל,הכדורגל הוא בדיוק כמו שהיה פעם,הכדורגל בינוני,ההתאחדות מושחתת ולא תורמת,אבל..לפחות יש הרבה שערים ואנחנו לא מתספקים במלך שערים עם 12 גולים בעונה,דבר שני הרבה כדורגלנים יוצאים לאירופה,רובם לא מתאימים אבל מי שמתאים ישתפר שם וישפר את הנבחרת.

המצב הזה שכל הזמן רואים הכל פסימי וישר מגיעים למסקנות שהכדורגל בשפל הוא חוסר הסתכלות נכונה על העבר וסתם פסימיות.