ממשיכים בבחירות, והפעם אחת הקטגוריות המרכזיות והמסקרנות-השחקן הטוב בתולדות הליגה. אני מניח שכולם מכירים היטב את המועמדים ואין טעם להזכיר מי הם, אז קדימה, לבחירות.
גיגס או סקולס, אמא או אבא, שניהם לוקחים תארים בכמויות ועם כדורגל נפלא מאז הקמת הליגה, שניהם הצליחו (בניגוד למשל לווירה והנרי) להישאר רלוונטים גם בגילאים מבוגרים, לא יודע, הבחירה מאוד קשה. מה שבטוח, לאור העובדה שמדובר בהכי גדולים לאורך 20 שנה, ההרגשה שלי היא שהתואר מגיע לכאלה שהיו שם מההתחלה ועד הסוף וגם היום ממשיכים להיות יותר מרלוונטים (סקולס מאז שחזר מפרישה בינואר הוא השחקן הכי טוב שלנו).
בלב כבד הצבעתי לתיירי הנרי ולא לשחקן שלנו. עם כל הכבוד, מדובר פה בפרס השחקן הטוב ביותר, לא השחקן המתמיד, לא השחקן עם הכי הרבה תארים, ואני חושב שהנרי הוא ללא ספ השחקן הכי מוכשר ששיחק בליגה הזאת, היחיד שאולי נותן לו תחרות זה רונאלדו שאני בטוח שאף אחד לא ירצה לראות אותו זוכה. מ-2000 עד 2005 במשך חמש עונות ברצף הוא נתן הכל ברמה הגבוהה ביותר-שערים, בישולים, יכולת, הובלת הקבוצה לתארים כאיש המרכזי, לא חושב שמישהו אחר התקרב לזה. אפילו העונה, כשהוא בן 35, אני זוכר איך רווח לי בינואר כשהוא היה פצוע ולא שיחק נגדנו ב2-1 באמירייטס.
תיירי הנרי. אין עוד שחקן בהיסטוריה של הפרמייר ליג שיכול להגיע בכזאת קלות ל20 שערים 20 בישולים. מהיר מאוד, זריז מאוד, דריבליסט מחונן, טכניקת בעיטה מצויינת, יודע להשאיר שחקן אחר אחד על אחד עם פס עומק, נוגח, משקיע. השחקנים היחידים שראיתי שמתקרבים לרמתו הם שני הרונאלדו, הברזילאי והפורטוגלי אבל זה כבר דיון מורחב. לא אוהב את השמות שנבחרו בסקר, זולה למשל..לפני ג'ררארד? באמת?
לדעתי גיגס. בלתי ניתן לעצירה, שבר את כל השיאים ועדיין פעיל - בלשון המועט. Liverpool-Forever לא יודע על מה אתה מדבר, רונאלדו הברזיאלי (אני מדבר על העונות שקדמו לפציעות, כן? לא פוסט מונדיאל 98) היה אחד הכדורגלנים הכי כישרוניים ששחקו את המשחק. הבחור היה פשוט מהחלל החיצון. היחיד שהתקרב לרמת 'כישוף' שכזו היה כנראה רונאלדיניו, אבל הוא קרס אחרי עונה או שתיים.
תראה, כל שחקן שזכה להיכנס לרשימה הוא שחקן גדול, אבל בין הגדולים יש כאלה שיותר מפתיע לראות בחירות בהם.
ברגקאמפ, כמו קאנטונה, היה גאון, לטעמי גם יותר מהנרי, הבעיה כמובן שהם שיחקו פחות עונות משחקנים דומיננטים כמו הנרי, ויירה, וכמובן גיגס וסקולס.
אני חושב שהכי טוב מדבר גם על השחקן כמקצוען על המגרש, וגם על הדמות שלו, בעיקר במגרש אבל גם מחוץ לו. בן אדם שנבחר כשחקן הטוב ביותר בתולדות הפריימר חייב להיות "מושא להערצה", אדם שילדים צריכים ללמוד ממנו. ובעולם תקשורתי כמו היום, זה צריך להיות בכל התחומים ולא רק שהכדור ברגליים. בן אדם ששובר רגליים כמו רוי קין, עם כל התרומה שלו, לא יכול להבחר לשחקן הטוב ביותר בתולדות הפרמייר ליג. בן אדם שהצליח לנהל פרשיית אוהבים עם כל המשפחה שלו חוץ מהכלב, לא יכול להבחר לשחקן הטוב בתולדות הפרמייר. רונאלדו - באנגליה יצא שהוא נפל כשנגעו בו, או רק מהאוויר? הנרי היה קרוב, אבל הרמאות מול אירלנד (כן, כן, זה לא היה בפרמייר, אני יודע) חקוקה אצלי היטב. בקיצור, עוזר מאמן אלופת הולנד!. אבל זה באמת כי אני משוחד.
אצל ברקמאפ זה לא כמות הבישולים והשערים כמו שזה הדרך שהוא עשה אותם. כל פעם היו רואים משהו אחר ממנו, הוא היה יותר רב גוני מכל שחקן אחר בגלל שהוא היה באמת גאון ויחודי. הנרי היה מכונה חזקה יותר אבל הרבה יותר צפוייה ויש הרבה חלוצים חזקים שכובשים הרבה בליגה (דרוגבה למשל), אומנם לא באותה רמה אבל העיקרון די מקובל וידוע. ברקאמפ היה משהו אחר שאין לו חיקוי ולא יחזור. קאנטונה הוא אלוהים גם בלי היכולת של הצמד הזה של התותחנים והרבה יותר מנהיג. הוא מלך!
