גמר ליגת האלופות 2012: צ'לסי אלופת אירופה!

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Der Kaiser, ‏17/5/12.

  1. Der Kaiser Manuel Neuer מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏7/9/04
    הודעות:
    24,805
    לייקים שהתקבלו:
    335
    http://wvhooligan.com/wp-content/uploads/2010/09/uefa_cl.Xxx

    http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/50037.Xxx באיירן מינכן - צ'לסי http://img.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/52914.Xxx

    יום שבת, 19.5, 21:45
    שופט: פדרו פרונקה (פורטוגל)

    אליאנץ ארינה, מינכן

    באיירן חוזרת לגמר ליגת האלופות לאחר שנתיים מאז אותו הגמר אשר הפסידה לאינטר של מורינו בברנבאו. ב 2001 חזרו הבווארים גם למעמד גמר ליגת האלופות שנתיים לאחר ההפסד ליונייטד, התנקמו בה ברבע הגמר ולקחו את הגביע מול ולנסיה. לאוהדי הסטטיסטיקות וההיסטוריה זה אולי אומר משהו, אך המציאות היא 90 דקות של כדורגל ועל המגרש מנצחים משחקים. את הנקמה במוריניו כבר רשמו בחצי הגמר מול ריאל מדריד ועם צ'לסי יש חשבון פתוח עוד מ 2004, שם הודחו עלידי הבלוז בשלב שמינית הגמר. באיירן מגיעה חבולה בחמשיית תחבושות שגילגלה דורטמונד סביבה בגמר הגביע הגרמני. הקבוצה של יופ היינקס לא תיפקדה, הן בהגנה ואף לא בהתקפה ואיסוף השברים במהלך השבוע הקצר הוא האתגר העומד בפני המאמן. כמו כן יצטרך יופ בן ה-67 גם למצוא פיתרונות לחיסרונו של מנהיג ההגנה, אולגר באדשטובר וכמו כן לקשר ההגנתי לואיס גוסטבו ולמגן השמאלי דויד אלבה. אם לא ישלף שפן לא צפוי בדמות דניאל ואן בוייטן שרק שבוע שעבר חזר מפציעה בת 4 חודשים, עשוי המאמן להציב את האוקראיני הבינלאומי, אנטולי טימושצ'וק, בעמדת הבלם ואת דייגו ארמנדו קונטנטו הצעיר בצד שמאל של ההגנה. זה רחוק מלהיות אידיאלי עבור המאמן שניסה כמה שפחות לשחק עם טימושצ'וק וקונטנטו במהלך העונה וכל שנותר עכשיו מצידו הוא רק לקוות שזה יספיק למעמד הגמר.

    http://www.spox.com/de/sport/fussball/bundesliga/1103/Bilder/jupp-heynckes-kritik-514.Xxx
    יצטרך לאסוף את השברים ולמצוא פיתרונות למצב, היינקס

    לאחר 4 שנים, צ'לסי חוזרת למעמד הבכיר של הכדורגל האירופאי- גמר ליגת האלופות. אז זה הסתיים במפח נפש לאחר הפסד בפנדלים למנצ'סטר יונייטד, אחרי ההחמצה המפורסמת של הקפטן- ג'ון טרי. סיטואציה זהה לחלוטין לא תחזור לעצמה כי כזכור ג'ון טרי מורחק ולא ישחק בגמר הכל כך חשוב במועדון.
    רוברטו די מתיאו הגיע קצת אחרי חצי העונה, ומאז הקבוצה נראית שונה לגמרי, הוא החזיר יותר לתמונה את דרוגבה ובמיוחד את למפארד, דבר שככל הנראה הביא לשינוי, צ'לסי אומנם לא צלחה במשימתה בליגה, אך סיימה עם זכייה מתוקה מאוד בגביע האנגלי ומגיעה לקראת הגמר האירופאי הגדול, כאשר בדרך חזרה מפיגור מול נאפולי, הדיחה את בנפיקה והשאירה את המשוכה הגבוהה ביותר- ברצלונה, מאחור.
    מול באיירן זה יהיה קשה יותר, הגרמנים קבוצה טכנית וכשרונית ביותר, האיומים שלהם יכולים לבוא מכל כיוון, מכל עמדה, בין אם זה חדירות לרחבה או בעיטות מרחוק, בניגוד למשחק מול ברצלונה- שם ידעו האנגלים שבעיטות מרחוק זה כמעט לא אופציה.
    די מתיאו יצטרך להסתדר עם כאב ראש רציני, הקבוצה תהיה ללא ג'ון טרי, בראניסלב איבאנוביץ', ראול מיירלש וראמירז הנהדר, חסרונות בולטים ביותר כאשר מדובר במשחק ההגנה שכל כך חשוב שייתפקד היטב מול באיירן מינכן, שתגיע בטירוף מול הקהל הביתי שלה ותחפש את הניצחון מהדקה הראשונה.
    המשימה הלאומית, הקבוצתית, נראה שנעשתה- גארי קייהיל ודויז לואיז כשירים וצפויים לשחק, לאחר שלא שיחקו תקופה לא קצרה- דבר שמעודד את אנשי המועדון, אך מצד שני לזרוק שחקנים, לאחר הרבה זמן מחוץ לתמונה- למים הכי עמוקים שאפשר... דבר לא פשוט שיכול להיגמר רע. עוד שחקן שאולי לא ישחק- מאלודה שסובל מפציעה.
    חסרונו של ראמירז יבוא לידי ביטוי גם בהתקפה, הפריצות שלו סוחפות, שברו את ברצלונה פעמיים ואין ספק שהברזילאי, שנמצא בעונה טובה מאוד, ייחסר ביותר לכחולים.
    אשלי קול, למפארד ודרוגבה יודעים שזו אולי ההזדמנות האחרונה... המשוכה שבדרך היא גבוהה מאוד, הכחולים מגיעים כאנדרדוג לכל דבר, אבל בלונדון מאמינים שאפשר להביא את הגביע לראשונה לעיר.

    http://static.givemefootball.com/gmf/files/72/72b419b5-280e-492a-af90-e8eaf527ba10_fdc4d7d0-4860-4836-bcc6-5d5dd9dd8dc7.Xxx
    די מתיאו, לא בטוח ימשיך- ייפרד עם הגביע?


    מנואל נוייר VS פטר צ'ך

    השוער המוכשר בן ה 24 הגיע רק העונה לבאיירן לאחר כמה עונות מוצלחות בשאלקה. בשונה משחקני שדה, נוטים השוערים להגיע לשיאם באזור שנות ה 30 לחייהם ולאחר מכן. באיירן וכמו כן גם מועדונים מפוארים אחרים ביבשת שחשקו בו וראו את הפוטנציאל הטמון בשוער המחונן, אך אלו היו בסופו של יום באיירן, אשר האמינו שנוייר הולך להיות אחד הטובים בעולם בתפקידו מזה חודשים רבים לפני כן, שהחליטו להשקיע 24 מיליון יורו עבור שירותיו וגם הצליחו לקבל את חיבתו של השוער שהעדיף את באיירן על פני שאר המחזרות. האמון של הצדדים אחד בשני השתלם כנראה וכולם שמחים. נוייר בתצוגה הירואית ובלתי נשכחת עוצר את קאקא ורונלדו בברנבאו בדו קרב פנדלים מרתק ושולח את באיירן בחזרה לגמר ליגת האלופות. אם יניף גם גביע בתום משחק הגמר, עשוי השוער הצעיר כבר לקבל השוואות לאגדה מינכנאית ידועה בשם אוליבר קאן, וזה, להזכיר ולהדגיש שוב, רק בגיל 24. איך שזה לא יגמר, באיירן בהחלט מצאה מחליף ראוי לקאן וכמובן שעוד מוקדם מידי לסיכומים. הקריירה של נוייר עדיין בחיתוליה, שנים ארוכות לפניו ומדובר בהחלט כבר היום באחד הגדולים. אולי על מנואל הצעיר יפול או יקום גם הגמר הזה מול צ'לסי.

    http://www.abendblatt.de/multimedia/archive/01137/ronaldo_HA_Sport_M_1137509c.Xxx
    שולח את באיירן לגמר, נוייר

    פטר צ'ך ללא ספק אחד מאלה שהביא במו ידיו, תרתי משמע, את צ'לסי לגמר ליגת האלופות. צ'ך שמר העונה על יכולת גבוהה, שהגיעה לשיא בצמד המשחקים מול ברצלונה.
    ברצלונה שכבה על צ'לסי כמעט 180 דקות רצוף, בעטה שוב ושוב לעבר השער, 11 בעיטות הגיעו למסגרת, שם עמד צ'ך האיום ומנע 9 מהבעיטות. אך יותר מזה, הוא השרה הרבה מאוד רוגע על ההגנה, והרבה בזכות הנוכחות שלו צ'לסי הצליחה לעמוד בלחץ ולגבו על המשוכה הגבוהה. אין ספק שמול ברצלונה המצ' אפ בשער עשה את ההבדל, תחליפו בין ואלדז וצ'ך ותקבלו מעבר קליל של ברצלונה לשלב הבא...
    צ'ך עבר שנים לא פשוטות בכלל, לאחר הפציעה זה בהחלט לא היה אותו צ'ך, היו לא מעט רגעים ומקרים בהם ספג שערים לא אופיינים, שערים שבאו מטעויות לא פשוטות, טעויות ששוער ברמה הזאת לא יכול להרשות לעצמו. בתקופה האחרונה נראה שבהחלט צ'ך מתייצב, בגמר הגביע האנגלי, מול ליברפול, הוסיף עצירה כמעט בלתי אפשרית מנגיחה של אנדי קארול, עצירה של שוער ענק, שחוזר להרוויח את הכבוד המגיע לו ביושר ובזכות יכולת גבוהה.
    נגד באיירן מינכן אין ספק שתהיה לו עבודה, באיירן תגיע על מנת לתקוף וללחוץ לעיני הקהל הביתי שלה. פטר צ'ך יצטרך לשחזר את היכולת הגבוהה מהמשחקים האחרונים, היכולת שלו תעמוד למבחן, הביטחון ממנו יהיה חשוב, בטח כאשר איוש 2 עמדות הבלמים עומד בסימן שאלה.

    http://img.thesun.co.uk/multimedia/archive/01503/petr_1503489a.Xxx
    עצירה הירואית, צ'ך יצטרך 90 דקות מלאות ריכוז מול הלחץ הגרמני

    בסטיאן שווינשטייגר VS פרנק למפארד

    אם מישהו שפחות מכיר את רוח המועדון של באיירן מינכן, ירצה לחקור ולדעת מה הגישה של השחקנים כלפי המשחק ואיך נראת מנהיגות בשילוב של אלגנטיות על המגרש, אז האיש שלכם הוא מר שווינשטייגר. הנעבר שלו למרכז הקישור בעידן ואן חאל היה עבורו כמו לידה מחדש. כשחקן אגף הוא כבר לא מצא את עצמו, לא יכל להנהיג את הקבוצה שהוא לא מעורב ביותר פעולות ונדרש ממנו הרבה להציג הרבה פחות פעולות הגנתיות. כיום הוא מתופקד במקום המתאים לו כמו כפפה ליד. הוא המנוע של הנעת הכדור המאפיינת את באיירן והמחליט העיקרי מאיפה תתחיל ההתקפה. משחק טוב שלו אומר שבאיירן תוקפת והיריבה ובסכנה. בנוסף, משחק טוב של שווינשטייגר נותן שקט לבלמים וזה אומר שהם הרבה פחות מעורבים במשחק ההגנה. עכשיו כשגוסטבו יחסר לידו, יצטרך שווינשטייגר להשלים את החסר ולהתערב עוד יותר במטלות ההגנתיות. כידוע, עד לפני תקופה לא ארוכה בסטי היה פצוע והוא עדיין לא חזר לפורמה מלאה. במשחק כזה הוא יהיה חייב לשחזר את היכולת של העונה כולה. פיזית האדרנלין של המעמד כבר יעשה את העבודה, אך הדיוק זה כבר הכל עניין של פורמה. באיירן צריכה את שווינשטייגר מרוכז ובמייטבו כדי להכניע את צ'לסי.

    http://www.sport1.de/media/_redaktion2012/diashows_68/fuball_1/championsleaguehinspiele/viertelfinale_5/schweinsteiger-deutet-5x4_Diashow.Xxx
    אחריות כפולה על בלימת ההתקפות בקישור בעת חסרונו של גוסטבו, שווינשטייגר

    המנוע, הלב, המנהיג- כל מילה בסגנון שתבחרו מתאימה ללמפארד, גם במרומי גילו, 33. פרנק למפארד עדיין אחראי לכמעט כל דבר טוב שקורה במשחק של צ'לסי, אני לא יודע אם ניתן להגדיר זאת כתלות, אבל אין שום ספק שהנוכחות שלו מורגשת בכל משחק, נראה שכרגע לפחות, שעדיין אין לו תחליף. ניתן לתהות הרבה מאוד על הסיבות לכישלונו של בואש בתור מאמן צ'לסי בחצי הראשון של העונה, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, ואחת העובדות היא שבואש ניסה להסתדר ללא למפארד, ולהבדל כולם שמו לב. גם בגיל 33, למפארד שורף את המגרש, שצריך הוא נמצא בהגנה ויורד לגליצ'ים וכמובן נמצא שם כדי לנהל ולנווט את משחק ההתקפה. זה לא למפארד של אמצע וסוף העשור הקודם, הלמפארד שכובש לפחות 20 גולים בעונה, אבל עדיין העונה יש לו 16 גולים ו-10 בישולים בכל המסגרות, בהתחשב בעובדה שהוא פתח את העונה לא כשחקן שבונים עליו, המספרים ממשיכים להיות מרשימים ביותר.
    אין ספק שהרבה מאוד תלוי בו, נגד ברצלונה ראינו אותו, כמו את כל הקבוצה, נלחם בעיקר בהגנה ולא מפסיק לתקל ולרדת לגליצ'ים, נגד ליברפול בגמר הגביע האנגלי ראינו אותו עושה תנועה נהדרת ומספק בישול נפלא לדרוגבה, יש לו את זה ב-2 החלקים של המגרש, ונגד באיירן מינכן אין ספק שהקבוצה תצטרך ממנו גם הגנה וגם התקפה, האיכות של המארחים בהתקפה היא גבוהה מאוד, נראה שבאיירן צפוייה יותר להחזיק בכדור, המלחמה שלו בהגנה תהיה קריטית, בטח בהתחשב בעובדה שהמנהיג שלידו, ג'ון טרי, לא יהיה קיים על הדשא, ובהתקפה היתרונות שלו תמיד עוזרים שהם באים לידי ביטוי.


    http://oi49.tinypic.com/2s96kqh.Xxx
    יכניע שוב את הגרמנים?


    מריו גומז VS דידייה דרוגבה

    אחת מאימות ההגנות של הבונדסליגה היא למעשה הוא וזהו מריו גומז. החלוץ הגרמני של באיירן מינכן נולד בעשירי ביולי, 1985 ויחגוג 27 בקיץ הקרוב. קריירת הנוער שלו כללה ארבעה מועדונים, כאשר הגדול והמוכר מביניהם זהו שטוטגרט, שמשחקת בבונדסליגה גם כן. מריו גומז הגיע למחלקת הנוער של שטוטגרט בשנת 2001 ובילה שם שנתיים, כאשר ב2003 הוא עלה בדרגה ועבר לשחק בקבוצת המילואים של המועדון. גומז שימש מדי פעם כגיבוי על ספסל הקבוצה הבוגרת של המועדון ואף שיחק מס' דקות במדי שטוטגרט בליגת האלופות מול צ'לסי בשנת 2004, אך רק בעונת 2005-2006 גומז הפך לחלק משמעותי בקבוצת הבוגרים של שטוטגרט. גומז זכה לשחק 30 פעמים בבונדסליגה בעונה הזו ואף כבש 6 שערים, אך העונה שהגיעה לאחר מכן הייתה, ככל הנראה, המקפצה לדרגים הגבוהים יותר. למרות ששבר את ידו במהלך העונה, זכה גומז עם שטוטגרט באליפות גרמניה וזכה בתואר "השחקן הגרמני של העונה". שנתיים לאחר מכן זה הגיע. גומז השב את תשומת לבה של באיירן מינכן, ששילמה עליו 30 מיליון יורו במאי 2009 ועד היום, ההעברה הזו נחשבת להעברה היקרה ביותר בתולדות הבונדסליגה. מאז שהגיע לבאיירן, בעונת 2009-2010, ערך גומז 94 הופעות בהן כבש 64 שערים. גומז סיים את העונה שעברה כמלך השערים של הבונדסליגה בפעם הראשונה בקריירה שלו עם 28 שערים, אך העונה, גם התפוקה הנהדרת של החלוץ, שכבש 26 שערי ליגה העונה, לא עזרה לבאיירן מינכן לזכות באליפות וגם לא בגביע הגרמני. בליגת האלופות, גומז כבש עד כה 12 שערים, כאשר אחד המשחקים הזכורים לטובה מגומז הוא התבוסה שהנחילה באיירן לפ.צ באזל, 0:7, בה כבש גומז רביעייה. אחת התכונות הטובות של גומז היא השליטה שלו בשתי הרגליים, מה שמקשה בדרך כלל על המגן שלא יכול לדעת מה יעשה גומז ולאן יפנה. גמר ליגת האלופות ייערך באליאנץ ארנה, המגרש הביתי של גומז. מתוך 41 השערים שכבש גומז העונה בכל המסגרות, 30 מהם נכבשו באליאנץ ארנה. גומז יכבוש גם בגמר החשוב ביותר העונה של באיירן?

    http://i45.tinypic.com/33wqj9e.Xxx
    מריו גומז. יסיים את העונה עם יותר מ41 שערים?

    בחצי הגמר האחרון מול ברצלונה, רוברטו די מתאו ידע שאין לו הרבה ברירות. המשחק שלו יצטרך להיות הגנתי מאוד וההתקפה תהיה בנויה על מתפרצות נדירות, כשחלוץ אחד בלבד יהיה בחוד. בסופו של דבר, כך היה. צורת המשחק של צ'לסי בשני המשחקים מול ברצלונה הייתה הגנתית מאוד, המתפרצות היו נדירות והיה חלוץ אחד בחוד: דידייה דרוגבה. החלוץ בן ה34 מחוף השנהב, סוגר את עונתו השמינית במועדון הלונדוני כאשר מאז שהצטרף לצ'לסי, הוא הפך לאחד החלוצים הטובים ביותר בעולם. הכישרון שהיה וקיים בו והניסיון שצבר הביאו אותו ללקט תארים אישיים שונים, כגון זכייה בנעל הזהב של הפרמיירליג, שחקן העונה של צ'לסי, הכדורגל האפריקאי של השנה ועוד. בין היתר, הפך דרוגבה למלך השערים של נבחרת חוף השנהב וזכה גם לסרט הקפטן של הנבחרת. דרוגבה ערך 226 הופעות במדיה של צ'לסי, כאשר בנבחרת חוף השנהב הוא מופיע 84 פעמים וכובש 54 שערים. נחזור לחצי גמר ליגת האלופות העונה. צ'לסי מגיעה לשם כשהיא נמצאת בתנופה אדירה אחרי החלפת המאמנים ויציאה מהמשבר שנכנסה אליו. הרבה קטלו את דרוגבה, אמרו שהוא כבר מבוגר, שהוא לא מתאים, שהוא כבר לא אותו דבר. אבל הוא זה שהיה שם במשחק הראשון בין צ'לסי לברצלונה, שניות לפני סיום המחצית הראשונה. הוא זה שדחק את הכדור פנימה, הרעיד את הסטמפורד ברידג' וכבש שער שניצח את ברצלונה וסגר מעגל. החלוץ האפריקאי התעלם מכל המסביב, עשה את העבודה שלו ועזר לצ'לסי להיות בגמר ליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה. לדרוגבה 100 שערים במדי צ'לסי, בכל המסגרות. גמר הצ'מפיונס יהיה המשחק שישנה את המספר הזה, או שמא דרוגבה יישאר עם 100 שערים בתום שמונה עונות במדים הכחולים?

    http://i50.tinypic.com/2v2uyde.Xxx
    דרוגבה. איך ייראה המשחק שינעל את העונה השמינית שלו במדי צ'לסי?


    דבר האוהדים

    מהצד הבווארי: אפנברג (כפיר)

    עוד כמה ימים זה יקרה. קבוצתי תעלה לגמר גביע אירופה לאלופות (אני ברשותכם עדיין קורא למפעל בשם הישן, ולא "גמר ליגת האלופות", כזה אני, רטרו...). את ההתרגשות לא ניתן לתאר. בעיניי זה תמיד היה המפעל החשוב מכולם, זה שבו לא רק בליגה המקומית מקבלים את עליונותך אלא ביבשת כולה. עבור האוהדים השרופים זה תמיד יהיה יותר מאשר 22 שחקנים אחרי כדור, כמאמר ישעיהו לייבוביץ'. כ"כ הרבה דברים אנו מעמיסים על המשחק הזה שספק אם השחקנים עצמם יודעים כמה תלוי בו, מבחינתנו. זה נכון גם לשלבים שלפני הגמר ועל אחת כמה וכמה בגמר. אוהדים שלוקחים ללב יודעים שיש יותר אכזבות משמחות בדרך הקשה הזו בה בחרנו: שמחים לאידנו בהפסדים, לא תמיד מפרגנים בנצחונות, יכולות לעבור שנים רבות עד שזוכים בתואר שאליו מכוונים (תשאלו את אוהדי הסיטי...), הנה מגיעה עונה שנדמה שזה אפשרי ואז השפיץ של הנעל מחריב הכל ושוב לחכות שנה שלמה, שגם לא מבטיחה שאכן יבוא תיקון. הדרך הזו לא מתאימה לכל אחד. תשאלו אז מדוע בכ"ז? מדוע כל "התקפי הלב" במשחקים קובעים, העצבים, המתח והאכזבות? בשביל דבר אחד שרק השרופים יודעים את משמעותו, שהיא ממש מטאפיזית עבורנו: בשביל אותו רגע שבו מגיעים לעבודה/ למשפחה/ לחברים כאלופים! הרגע הזה, בו כל הלשונות הרעות משתתקות, הרגע הזה בו הולכים עם חזה זקוף בגאווה עצומה, הרגע הזה שבו כל אוהד שרוף מרגיש שהיה שותף מלא לתואר, הזיע כמו אחרון השחקנים ביציע, אכל את הלב שנים על גבי שנים והנה סוף סוף התמורה. הרגע הזה, בו שנים של ציפייה מתנקזות לרגע אחד, כמו לבה שפורצת מהר געש, זהו הרגע ששווה את הכל. ב-2001 באיירן, קבוצתי, זכתה בגביע האלופות מול ולנסיה. זה היה שנתיים אחרי אותו גמר טראומתי מבחינת אוהדי הקבוצה מול היונייטד. רגע אחד המחיש את הכל: כאשר היצפלד, המאמן, הניף הגביע אמר פרשן ערוץ הספורט שגיא כהן פחות או יותר כך: "זהו סופו של מסע עבור היצפלד והקבוצה שלו. מסע שהחל בדקה התשעים בקאמפ-נואו לפני שנתיים והסתיים הערב". את הדמעות לא ניתן היה לעצור. אין אוהד באיירן אמיתי אחד שלא ידע על מה מדובר. אין אוהד באיירן אחד שלא סחב על גבו שנתיים קיטבג עם שני טון ועשה איתו מסע שלא עושים בשום יחידת עילית. ואין אוהד באיירן אחד שלא שמח סוף סוף להוריד הקיטבג ולהגיע אל הארץ המובטחת. בסוף השבוע נעלה לגמר האלופות מול צ'לסי. בערך 30 שנה לא קרה שמארחת הגמר הגיעה אליו והנה באיירן עושה זאת ומסבה גאווה עצומה לאוהדיה. אם אכן נזכה, אין שום מכשיר מדידה שיוכל למדוד את האושר של להיות במגרש כשקבוצתך זוכה בגביע הגדול מכולם (ב-2001 לא הייתי בסן סירו ולפני שנתיים הייתי בברנבאו אך הפסדנו לאינטר). זהו רגע מכונן בחייו של כל אוהד, מהרגעים שאתה יודע שלא תשכח לעולם. זה לא רגע שבו אתה משיג מה שרוצה ואחרי זמן מועט שוכח מזה או לוקח את זה כמובן מאליו. זהו רגע ששובר את הפילוסופיות הטוענות שהרדיפה אחרי משהו הנה אשלייתית כיוון שממילא האושר שבהשגתו לא יחזיק זמן רב (מה שנכון, אגב, לגבי הרבה דברים). זה הרגע ואין זולתו.

    מהצד הלונדוני: JohnTerry26 (נדב)

    אנחנו ממש ביום הגמר, ההכנות מזמן בעיצומן והכל כבר די מוכן- אפילו הבלמים שלנו הספיקו להתאושש קצת מהקרבות, ועדיין יש בי חלק שלא לגמרי עיכל את זה שצ'לסי הזאת, דווקא זאת, הולכת לשחק בגמר ליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה בשבת בערב. לפני קצת יותר מחודשיים קמנו לתוך סוג של סיוט רובנו אוהדי צ'לסי- להודעה שבואש פוטר. אני מאוד האמנתי בבואש, הרגשתי שבסופו של דבר הוא זה שידע לעשות את השינויים שאנו כה זקוקים להם, גם אם זה יגיע על חשבון עונה אחת רעה הישגית ורבת זעזועים. וכשראיתי את הידיעה הזאת פשוט בבת אחת הרגשתי שאבד האמון שלי במועדון הזה שאני כל כך אוהב. ההרגשה הכללית הייתה שזה פשוט קצת יותר מדי כדי לקבל כאוהדים, וזה יותר מדי בשביל המועדון לבקש מאיתנו- לפטר עוד מאמן, להפוך שוב את המועדון, לגרום לשחקנים לחשוב שהם בסדר, ועסקים כרגיל... תתמודדו.
    וכל הסיפור הזה היה לי קצת מבולבל יותר כי אני בכלל התגייסתי כמה ימים אחרי הפיטורים, מה שגרם לי להתנתק חלקית מהקבוצה. הרגע הבא שבאמת הצלחתי להתעניין קצת היה הגומלין מול נאפולי. על שידור לא הצלחתי להתארגן עם הסלולרי, ורק תחשבו איזה הלם חוטף אוהד שרגיל בעיקר לביזיונות בשנה וחצי האחרונות כשהוא קורא שהפכנו את התוצאה אחרי הארכה. כאילו הדברים יתהפכו בשנייה, ואף אחד לא הכין אותי לזה. מבלבל לא פחות ממשמח באותו רגע.

    ולהפתעתנו הרבה זה לא נעצר, והשינוי בעמדת המאמן פשוט גרם לשינוי של 180 מעלות בקבוצה- הוותיקים חזרו לקבל את הקרדיט, והמהפכות הנועזות הוזנחו כשהקבוצה מאמינה ביכולת שלה לעשות דברים גדולים כאן ועכשיו. היה בהחלט מרגש לראות את זה אחרי התקופה הזאת, אז למרות הכעס המוצדק על המועדון וגם חלק מהשחקנים על מה שהיה עם בואש, קשה לא לשים את זה בצד בתור אוהד. אני שומע הרבה על המזל שהיה לנו, "הכדורגל השלילי" שעזר לנו לעבור את ברצלונה.. זה עלבון לדעתי, עלבון לקבוצה שיש לה כמויות מדהימות של 'נשמה' כמו שאומרים, ואופי. ויותר מכל עלבון לאגדות שמסרבות להפסיק להילחם ולהישאר בחיים. המאמץ שעשו חבורת המזדקנים שלנו- פרנק למפארד, ג'ון טרי, אשלי קול, פטר צ'ך ודידייה דרוגבה, יש שיגידו מאמץ אחרון, לא יישכח אצלי. שחקנים שחטפו על הראש בשנתיים האחרונות ובמיוחד העונה- ומכולם, שחקנים שנחשבו כשחקנים ש'בדרך למטה' במקרה הטוב ו'גמורים' במקרה הרע, ויש לומר שחלק מזה לעיתים בצדק, מרימים את עצמם מ"מרום גילם" כדי לסיים כמו מי שתמיד היו- לוחמים (ופאק אני כבר נשמע כמו הסמל שלי... לשעבר יש לומר, זה אגב מסביר את היכולת שלי לכתוב באייסוקר ברביעי בצהריים). אסור לי לשכוח מהעבודה הנהדרת והוודאי לא פחות טובה של שחקנים כמו רמירז, איבנוביץ' ומאטה בראש ובראשונה, אלוהים אדירים גם מיקל וקאלו הופיעו לכל משחק, וכמובן כל שאר החבורה- כל הקבוצה הזאת הראתה אופי ורוח שבאמת כל מילה מיותרת, רק להתמוגג... אבל בשבילי הסיפור של הריצה שלנו באלופות ושל הסיכוי לזכות הוא קודם כל של הגווארדיה הוותיקה שלנו. באופן אובייקטיבי, קשה לי לחשוב על שמות של שחקנים שיותר מגיע להם לזכות בגביע הזה בפעם הראשונה (כשאני מצרף לרשימה את אסיין, שבתקווה יעשה את הקאמבק האמיתי שלו על הבמה הכי גדולה שיש). אין סוף יותר הולם לקבוצה הזאת מלהרים את הגביע עם האוזניים הגדולות, היחיד שלא הצליחו להשיג. אחרי כל כך הרבה כישלונות כואבים במפעל הזה, כמה פעמים שבכנות נשבר לנו הלב לרסיסים, ואחרי שבאמת היינו כל כך טובים ודומיננטיים - גמר, 4 חצאי גמר, כשגם שאנחנו עפים מוקדם יותר זה בדר"כ לזוכה, מגיע לקבוצה הזאת להצליח לעשות את זה עד הסוף הפעם. ובמובן מסוים, דווקא בעונה כזאת זה יהיה הכי מתוק. כשאף אחד לא ספר אותנו.

    ידוע שאנחנו מגיעים כאנדרדוג מובהק מול קבוצה מוכשרת הרבה יותר מאיתנו שכמובן משחקת בביתה, וידוע שכדורגל גדול אין לנו ולא קרוב לכך... אבל לעזאזל, כשאני נזכר בכל הרגעים שהיו לקבוצה במפעל הזה, היפים והכואבים, והיו הרבה משניהם, וכשאני מסתכל על איך שהגענו למעמד הזה- מהמהפך על נאפולי ועד הבונקר הכי מדהים שראיתי בקאמפ נואו עם 10 שחקנים ובלי הקפטן, עם האמונה שהיתה לשחקנים ביכולת שלהם לעשות באמת את הבלתי אפשרי כמעט ויותר מפעם אחת, נשארת לי רק מחשבה אחת בראש שמתעלמת מכל השאר גם אם אני לא רוצה - זו חייבת, חייבת להיות השנה שלנו. התסריט הזה, מכל כך הרבה מובנים חייב להסתיים עם השוט של טרי ולמפס עם הגביע בידיים.

    המון תודה לכל אלו שעזרו ולקחו חלק בסיקור הנפלא הזה: לירן (לירן), יובל (HapoelFan), כפיר (אפנברג) ונדב (JohnTerry26).
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/5/12
  2. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    74,963
    לייקים שהתקבלו:
    25,664
    מין:
    זכר
    אם אני לא טועה צ'לסי מגיע לגמר מהמיקום הכי נמוך בליגה מבין כל משתתפות הגמרים של ליגת האלופות(מ - 1992).
    יונייטד יודעת לשלב הכי טוב באנגליה בין הצ'מפיונס לפרמייר ליג, למרות חוסר ההצלחה העונה.

    באשר לגמר עצמו, הזדמנות אדירה לבאיירן, שעבדה כל כך קשה בשביל זה, לזכות בגמר במגרש הביתי ויש לה גם פחות חיסורים.
    הזדמנות אחרונה לריברי ורובן להמלט מתווית הלוזרים, אחרי שמאז בואם לקבוצה, הבווארים זוללים הרבה פחות תארים.
    מעניין אם גומס יצליח להשיג את מסי.
    אגב הפעם הקודמת שמאמן זמני הגיע לגמר גביע אלופות, הוא גם פגש את באיירן בגמר וניצח אותו. קראו לו טוני ברטון והוא אימן את אסטון וילה.
    ועוד שאלה קטנטונת לסיום. אם באיירן לוקחת, אז היינקס גם צריך להקרא המיוחד?

    סיקור ענק. כל הכבוד לכל המשתתפים!
     
    נערך לאחרונה ב: ‏17/5/12
  3. dudi Member

    הצטרף ב:
    ‏19/4/08
    הודעות:
    3,090
    לייקים שהתקבלו:
    0
    או לה לה!

    למרות שהיה קשה לקרוא כמו כל דבר אחר מההתרגשות\חששות\ציפייה סיקור נהדר חברים.
     
  4. idans10 Carlos El Pibe Valderrama מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏30/1/09
    הודעות:
    15,572
    לייקים שהתקבלו:
    1,921
    סיקור נפלא כרגיל מבית היוצר של אייסוקר. שאפו ענק לכל החבר'ה הנהדרים שהשתתפו בהכנתו, נקווה שהקבוצות לא יביישו את הסיקור ויציגו משחק לפחות באותה רמה. נהניתי לקרוא! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
     
  5. HapoelFan ואיפה שתגידי אני מתייצב

    הצטרף ב:
    ‏7/1/11
    הודעות:
    4,547
    לייקים שהתקבלו:
    49
    תענוג צרוף לקרוא. כל הכבוד לכל מי שלקח חלק בכתיבה, אני לא חושב שסיקור כזה נופל מסיקורים של אתרי ספורט בארץ. דברים כאלה באמת אפשר למצוא רק באייסוקר. הלוואי שיהיה לנו גמר בהתאם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
     
  6. dudi Member

    הצטרף ב:
    ‏19/4/08
    הודעות:
    3,090
    לייקים שהתקבלו:
    0
    למה איזה סיקור עשו? למי איכפת שאין את קבוצות הבית שלהם בגמר..

    רמה מעל כולם הסיקור פה בכל הארץ.
     
  7. HapoelFan ואיפה שתגידי אני מתייצב

    הצטרף ב:
    ‏7/1/11
    הודעות:
    4,547
    לייקים שהתקבלו:
    49
    עוד לא עשו אבל לבטח יהיה איזה משהו על הגמר בכל האתרים.
     
  8. BayernFan Member

    הצטרף ב:
    ‏7/5/11
    הודעות:
    226
    לייקים שהתקבלו:
    7
    סיקור מעולה. כל הכבוד לכתבים.

    אני אישית בתור פסימי מובהק הולך עם צ'לסי בגמר הזה, נכון שחסרים להם הרבה שחקנים אבל באיירן משחקת כמעט ללא הגנה, הכל תלוי בשחקנים שכמעט ולא שיחקו העונה, בלי לדבר על זה שבאים אחרי הפסד כואב של האליפות והגביע לדורטמונד. אז נכון שזה משחק בית אבל האוהדים גם ככה מתחלקים כמעט שווה בשווה. אם השחקנים שבאמת יחליפו את בדשטובר, אלאבה וגוסטבו יתעלו על עצמם בגמר הזה. באיירן יכולה לעשות את זה. כמו כן ריברי, רובן וגומז. בקיצור, כל 11 השחקנים שעל המגרש אמורים להיות במשחק הכי טוב שלהם העונה, משחק על החיים, משחק שנותנים בו הכל גם שנגמר הכוח. טעות אחת בהגנה יכולה להכריע את המשחק, ורק הרבה פיספוסים בהתקפה זה לא משהו שנעים לראות. אחד הגמרים השווים שהיו בשנים האחרונות. נקווה לטוב.
     
  9. idans10 Carlos El Pibe Valderrama מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏30/1/09
    הודעות:
    15,572
    לייקים שהתקבלו:
    1,921
    האמת, גם בגלל יחסי הכוחות וגם בגלל הביתיות, רציתי ללכת כאן באנקר על הגרמנים, אבל אז הגיעו שני דברים: משחק הנפל בגביע מול דורטמונד והרצון העז להקניט את סלע http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx לא בהכרח בסדר הזה. ורצינות, זה נכו ןשמול דורטמונד היה מדובר ביום נתון ובאותה מידה מינכן עכשיו יכולה להתפוצץ על צ'לסי, מה גם שהיום דורטמונד עולה על צ'לסי לטעמי. מצד שני, הגביע לדעתי חייב להדליק נורה אדומה לאוהדים (בלי קשר לחסרונות השחקנים) כי זה היה פשוט נראה מביך, משחק בין הראשונה לאחרונה בטבלה ולא לבין סגניתה. מה שטוב אולי עשה המשחק, זה שאם היתה קיימת איזושהי שאננות בבאיירן, אני בטוח שעכשיו הם הרבה יותר דרוכים.
     
  10. aloneli Member

    הצטרף ב:
    ‏2/2/10
    הודעות:
    3,364
    לייקים שהתקבלו:
    16
    תודה לכותבים ולכל מי שהשקיע!

    אין יותר מידי מילים כדי לתאר את התחושות לפני המשחק.שתי הקבוצות עשו דרך אדירה לגמר ולשתיהן מגיע לזכות בתואר.
    אני מקווה שהפעם זה תורה של באיירן.מגיע לדור השחקנים הנהדר הזה גביע אלופות.

    שיהיה בהצלחה

    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
     
  11. Ricky van Wolfswinkel Member

    הצטרף ב:
    ‏31/12/11
    הודעות:
    2,153
    לייקים שהתקבלו:
    0
    שופט המשחק יהיה פדרו פרונקה מפורטוגל.
     
  12. Mellow29 Kopite

    הצטרף ב:
    ‏21/1/11
    הודעות:
    9,072
    לייקים שהתקבלו:
    3,608
    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
    כל הכבוד לכולם על ההשקעה!

    בעייני מבחינה מצקועית באיירן פייבוריטית ואמורה לנצח, אבל קשה לי להספיד את צ'לסי אחרי מה שראינו ממנה העונה באירופה. יש לה בעיות בהגנה והתסריט הזה כבר נכתב ומומש עשרות פעמים - מתפרצת, למפארד, דרוגבה, והבעיטה הראשונה למסגרת מספיקה לצ'לסי כדי להוביל 1:0.
    אני מאוד מקווה שהבאוורים יהיו מרוכזים, הם ישיגו את השער(ים) שלהם אבל אני מאוד מקווה שלא יפלו בצד השני.

     
  13. Der Rotbart Member

    הצטרף ב:
    ‏1/8/11
    הודעות:
    1,014
    לייקים שהתקבלו:
    2
    כל הכבוד על הסיקור המושקע; אין בכלל מה להשוות למה שהתפרסם בעיתונות המקומית - אייסוקר הוא בליגה אחרת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/champions.Xxx

    באופן לא טבעי לי אני מגיע לגמר הזה עם אופטימיות זהירה; הנה כמה מההסברים לכך:

    גמר הגביע מול דורטמונד היה זוועה אבל כל מי שראה את באיירן השנה יודע שיש את הקבוצה של הליגה ויש את הקבוצה של ליגת האלופות ואי אפשר בכלל להשוות בין השתיים. הקושי הגדול ביותר של הקבוצה בליגה השנה היה קושי מנטלי; קבוצה ששיחקה כמו אריה טורף ברובם המכריע של משחקי ליגת האלופות הופיע ליותר מדי משחקי ליגה כמו חתול מפוחד, ומול דורטמונד לפעמים ממש כמו עכבר. גם ברמה האישית היה אפשר לראות שחקנים שבנבחרת שיחקו מעולה (הכי בולט בעניין זה הוא מולר) ובבאיירן כמעט ולא הורגשו בחלקים גדולים של העונה. בקיצור - יש סיבות טובות מאוד להאמין שמחר בערב באיירן יעלו כאריות.

    הקשיים בהגנה של באיירן מתגמדים מול הקשיים של צ'לסי; אפילו אם קייהיל ולואיז יהיו 100% כשירים הם לא שיחקו כבר הרבה זמן וזה סיבוך רציני לקבוצה שהסיכוי העיקרי שלה לנצחון הוא בהגנת ברזל.

    ואם כבר מזכירים הגנה - עם כל הכבוד לברצלונה (ויש הרבה כבוד) האופן שבו הם שיחקו בחצי הגמר - במיוחד במשחק השני - הראה את החסרונות של דבקות פאנטית בשיטת משחק אחת. אני זוכר את עצמי שואל לכל אורך המשחק למה לעזאזל הם לא בועטים (גם מרחוק) או מגביהים מהאגפים. גם אם צ'לסי ישחקו בונקר כמו שהיה מול ברצלונה אני לא רואה אותו מחזיק מעמד מול הגיוון ההתקפי של באיירן ובמיוחד שגומז הוא אלוף בהבקעה מריבאונדים.

    ולבסוף - זה נכון שבאיירן התקשתה השנה במיוחד מול קבוצות ששיחקו על מתפרצות (גלדבאך, דורטמונד...) אבל הקבוצות האלו גם לחצו על כל המגרש לאורך חלקים ארוכים של המשחק ואני לא חושב שצ'לסי מסוגלים לעשות את זה.

    ובמילים אחרות:

    אם אין אני לי - מי לי? ואם לא עכשיו - אימתי?
     
  14. Mehmet Member

    הצטרף ב:
    ‏23/8/06
    הודעות:
    1,425
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יופי של סיקור!
    ההתרגשות בשיאה. ההגנה שלנו חבולה אבל זה מתקזז מול החוסרים של צ'לסי, ואם לא ניקח את המשחק הזה, אף אחד לא יזכור את העונה הבאמת יפה הזאת.
     
  15. WellNeverDie Member

    הצטרף ב:
    ‏6/7/10
    הודעות:
    2,230
    לייקים שהתקבלו:
    235
    חבל שלא פתחתי את הבוקר עם קריאה כאן מאשר עם עיתוני הספורט העלובים שיש לנו - סיקור מעולה!
    עקרונית אני בעד הגרמנים הפעם, הכל עדיף מאשר קבוצה אנגלית שהיא לא יונייטד. כל עוד יהיה גול במחצית הראשונה אני צופה משחק מהתקפה להתקפה, אבל תיקו מאופס בסיום המחצית ואני חושב שנראה מחצית שניה מאוד מתגוננת. בעיקרון, הייתי מצפה שצ'לסי תנסה הפעם יותר לתקוף דווקא בגלל החוסרים - לצ'לסי יהיה קשה יותר להתגונן וגם לבאיירן החוסרים הם בחלק ההגנתי. זה נראה לי הכי הגיוני אבל לא מאמין שזה מה שיהיה, ורק שער במחצית הראשונה לזכות באיירן יגרום לצ'לסי לצאת ולתקוף.