ראש השנה עובר ככה בנתיים עלינו ואוטוטו מגיע יום כיפור. זה לא בדיוק חג זה יותר יום של סליחות יום של כפרות. אבל אנחנו מתייחסים לזה כמו חג. הולכים לבית כנסת עושים ארוחה גדולה לפני ואחרי. רציתי סתם לדעת מה אתם חושבים על יום כיפור. מי צם פה ומי לא...? **************************************** אני אישית אוהב מאוד את יום כיפור למרות שזה השני שאני יעשה בצבא לצערי. קודם כל יום ממש מיוחד יום שבו מתנתקים מהכל ובאמת מרגישים אותו יותר מאשר כל דבר אחר. יום שמוקדש כמעט כולו לבית כנסת וזמן לעצמך. ביום הראשון אחרי בית כנסת כל העיר יוצאת ונפגשים ורואים אנשים שלא ראינו המון זמן וזה מאוד מרגש וכיף. מלבד זאת זה בהחלט יום חשוב לעשות חשבון נפש להרגיש שהכל נמחק פותחים דף חדש ומקווים לשנה טובה ומתוקה.
יום כיפור הוא יום מיוחד, ללא ספק... אבל אני לא יכול לצום...פשוט לא יכול שלא לאכול יום שלם. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מהטיפוסים השמנים האלה שכל מה שהם מחפשים זה אוכל, ההפך הוא הנכון. אבל זה פשוט מציק ומשעמם לשבת בבית שעות על גבי שעות ולא לאכול ולסרב לבקשות המונפול של האחים הקטנים.
איתי, זה כל הקטע. יום כיפור לא אמור להיות יום של הנאה, הוא אמור להיות יום של סבל. אתה אמור לשבת עם עצמך, להתגבר על הרעב, ולחשוב עם עצמך... אני השנה הולך לצום כבר שנה חמישית ברציפות, היו שנים יותר קלות היו פחות. בדרך כלל ביום הראשון אני הולך לבית כנסת ואח"כ בערב הולך עם כל החברים לשבת בכניסה לעיר כולם נמצאים שם. יום אחרי זה אני מקווה לקום כמה שיותר מאוחר, ואני מקווה שבדומה לשנה שעברה אני אפגש עם חברים בסביבות 3 אחה"צ, ואשאר איתם עד שיום כיפור יסתיים.
יום מיוחד אין ספק,אני אישית לא צמתי בשנה שעברה בגלל שלא הרגשתי טוב והייתי מצונן,אבל בשנתיים שלפני צמתי,השנה? נראה..
נכון גם לגביי. מבחינתי הרבה יותר קשה להתגבר על הרעב בשעות המאוחרות של הלילה מאשר למשל בצהריים שלפני סיום הצום... לא יודע להסביר למה. יוצאים בלילה למקום מרכזי שכולם מגיעים אליו ופוגשים אנשים שלא ראינו פחות או יותר מאז יום הכיפורים הקודם, חוזרים מאוד מאוחר וישנים כמה שיותר קרוב לסוף הצום. ובניגוד להרבה אנשים, הצום שלי הוא אמנם ללא אוכל ומים אבל עם: מחשב, פלאפון (לתאם פגישה עם החברים) וצחצוח שיניים ומקלחת (מה לעשות, היגיינה קודמת, ואני לא שותה את המים או אוכל את משחת השיניים למי שבספק). מה אצלכם? מחשב גם מחוץ לתחום למשך 25 שעות? ומה אתם אוכלים בארוחה המפסקת? אני ממליץ על מעט בשר, תפוחי אדמה והמון שתייה.
המון שתייה זה בעיקר פסיכולוגי. תמיד אני שותה המון המון ואז חצי שעה אח"כ הולך להשתין את הנשמה, ובכלל התחושה במשך כמה שעות היא כמו תפוח אדמה נוזלי... כל מקום שאני זז אני מרגיש את המים בבטן קופצים... בקשר אליי- יום כיפור זה סבל סבל. אין מחשב, אין פלאפון, אין חשמל, אין כלום... השנה אני אנסה לנצל את השעות המתות ללמוד אוצר מילים לפסיכומטרי.
אני כמו רועי בהכל, כל מה שהוא אמר אני מחזק. יום כיפור זה בלי כלום כולל הכל. עברנו את פרעה נעבור גם את זה. לפני שנתיים הייתי בערב בבית כנסת וביום שלמחרת הייתי מ-11 בבוקר עד הסוף. שנה שעברה הייתי כבר בזמן של הצבא אז ניצלתי את הזמן יותר לישון בבית מאשר להיות בבית כנסת. השנה אני מקווה להיות בבית כנסת כמה שיותר.
עד השנה לא הזיז לי בכלל כל הקטע של יום כיפור וניצלתי את היום הזה למרתון חברים ב-DVD(אין תענוג יותר גדול מזה) עם מצבור בלתי פוסק של קולה ופופקורן, אבל לא יודע, השנה אני חושב ברצינות ללכת לבית כנסת ביום שישי בערב ולצום(רק מהבחינה של האוכל והשתיה, לא יותר מזה).
גם אני בדילמה אם להתחיל לצום השנה, אם כן אז צריך לישון כמה שיותר ולא להיות בבית ולא להשתעמם למה אז נהיים עוד יותר רעבים.....
נכון, אבל לדעתי אם אני צם ונגיד לא שומר שבת, אז מה זה שווה? שמרתי את מצוות יום הכיפורים אך לא שמרתי את מצוות היום השביעי, אני חושב שזה או הכל או כלום.
אני חושב שיש פה הרבה אלמנט אישי ופחות דתי. מרבית האנשים שצמים לא שומרים על שאר המצוות בלשון המעטה, ורובם צמים לא כי כולם צמים או משהו כזה, אלא צמים בשביל עצמם, כי ככה הם מרגישים יותר טוב עם עצמם. ברור לי שאני לא נקי משום דבר וגם אני צריך לצום, אבל אני פשוט לא יכול. לא אחרי שאני חוזר מהצבא מורעב כמו סומלי, ובכלליות. אני מניח שכמו כל שנה אני אלך לבית כנסת בהתחלה, ואחרי איזה שעה שעתיים אני אצא. יום כיפור זה באמת הזדמנות למרתונים. אפשר לראות איזה 10 סרטים בדי וי די, אפשר לשחק במנג'ר ברשת יום שלם, אפשר לעשות הרבה דברים.
אני לא מתכוון לום ביום הכיפורים הזה כמו בקודמים לו. למרות הכבוד העצום שלי לדת היהודית, שממנה אני שואף המון מנהגים לחיים שלי, יום כיפור הוא יום שאני לא תופס בתרו הכרחי. כמובן לא אחרי חשיבה שרירותית ואחרי דיונים שאני לא אכנס אליהם, זה לא משהו שאני מוכן "להקריב". ארתור, רעב...
אני לא צם. צמתי 3 פעמים בחיים שלי (ועוד פעם אחת כשהייתי בן 11 והתעלפתי שעה לפני הסוף). אבל זה היה לפני 4 שנים ויותר. מאז אני עושה את החשבון נפש שלי עם עצמי. אני לא רואה שום סיבה לסבול בשביל לטהר את עצמי מחטאים. אבל לא מפריע לי שיש את היום הזה בכלליות, זו מסורת חשובה למי ששומר עליה (הכי חשובה) וזה נחמד שיש קצת שקט ואין מכוניות בכביש למשך יום וקצת.