מחזור 10: El Gran Clasico!

ברצלונה - ריאל מדריד

http://theworldsgreatestgame.files.wordpress.com/2012/09/untitled.Xxx

יום שבת, 18:30(אולפן לפני המשחק), שידור בספורט 5 HD.
יישפוט: אודיאנקו מאיינקו.
אצטדיון הקאמפ-נואו, ברצלונה.

גם אתם סובלים מפרפרים בבטן, הנשימה שנאתקת, חרשתם את הרשת בחיפוש אחרי וידאו ממפגשי העבר, התייאשתם מהמחוג שזוחל בעצלתיים ולא יודעים מה לעשות עם עצמכם עד מחר? - טוב מאוד, אז אתם מוכנים לסופר-קלאסיקו. מלחמת עולם. משחק על הרבה יותר משלוש נקודות, בו אין שום קשר לחשיבות המשחק בליגה או לכושר של שתי הקבוצות. כל עולם הכדורגל נושא את עיניו לעבר מקום אחד בלבד. הסופר-קלאסיקו: ברצלונה נגד ריאל מדריד - המשחק הגדול ביותר על הגלובוס חוץ מגמר ליגת האלופות. מחר ב-19:00 יוצא לדרך הקלאסיקו הראשון של עונת 13/14 ושאלות לא חסר - האם זה יהיה הערב של מסי או כריסטיאנו? מה לגבי ניימאר ובייל(בכלל צפוי לפתוח על הספסל) ואיזו החלטה טקטית גדולה ייקחו צמד המאמנים שגם להם זו הפרמיירה על הבמה הגדולה בעולם - מחר, כל התשובות.

ברצלונה:

נעצר הרצף. ערב המשחק מול אוססונה, בארסה חלמה לנפץ את שיא נצחונות לפתיחת עונה של ריאל מדריד - אבל נתקעה עם 0:0 חלש באוססונה ואיבדה נקודות ראשונות העונה, מה שצימצם את הפער בצמרת לשלוש נקודות בלבד. גם בסאן-סירו בארסה סיימה בתיקו(ביום שלישי) כשהצליחה למחוק שער יתרון אחרי מהלך של האקסים שלנו - קאקא ורוביניו - אבל לא השיגה את שער הניצחון למרות שליטה מוחלטת. על השיוויון, שמבטיח במידה מסוימת לבארסה את המקום הראשון בבית, בהנחה שתנצח את מילאן בעוד שבועיים - היה חתום ליאו מסי, איך לא. הארגנטינאי חזר אחרי פציעה בת שבועיים והוא כשיר מאיי-פעם לקלאסיקו.

גם קרלס פויול כשיר למען האמת. הקפטן של בארסה עשה את הקאמבק מול אוססונה אחרי היעדרות של למעלה משבעה חודשים בגלל פציעה ואמור לשחק גם בסופר-קלאסיקו. פויול סובל בשנים האחרונות מהמון פציעות והמהירות כבר נעלמה - אבל על הניסיון שלו אין ויכוח, והוא יודע טוב מאוד מהי משמעות המילה קלאסיקו. פיקה סובל אמנם ממתיחת שריר קטנה אבל זה לא יימנע ממנו לשחק ביום שבת, כך שמסצ'ראנו שהודה שהשער שספגה הקבוצה מול מילאן היה בגללו - אמור לפתוח על הספסל. האמת שאצל בארסה, אצלה בולטת העונה קצת יותר אגרסיביות, לחץ להחזיר את הכדור לאחר שאבד ומשחק מעט יותר מהיר במקום הטיקי-טאקה - מוטרדים יותר מכושרו הבינוני של פיקה. ג'ורדי אלבה שפצוע כבר מס' שבועות יחמיץ את המשחק בגלל פציעה ובמקומו יישחק אדריאנו, אנדרייטד גדול - לפחות לטעמי. בבארסה אין שום פצועים או מורחקים. מתיחת השריר של פיקה ממש לא תמנע ממנו לשחק בשבת.

ה-11 של בארסה די סגורים לקראת המשחק והשאלה היחידה מבחינת טאטה מארטינו היא במרכז השדה - ססק פברגאס שפתח את העונה מצוין או אנדרס אינייסטה. את היתרונות של השניים כולם יודעים - ססק נע לעומק נהדר ומבשל יותר שערים גם כן; אינייסטה מכדרר בחסד ופותח בונקרים בצורה נפלאה. האופצייה של ססק כ-'9' מזויף נראית לא ריאלית הפעם. אינייסטה פתח על הספסל בסאן-סירו במשחק פחות חשוב מבחינת בארסה, ומחר הוא ייפתח בהרכב כנראה. בתקשורת מדברים על פדרו(5 שערים) או אלכסיס סאנצ'יז( 4 שערים ו-3 בישולים), עם עדיפות לשני.

מי שיערוך הופעת בכורה בקלאסיקוס הוא ניימאר, שבינתיים עדיין לא בולט יותר מדי אבל משנה את סגנון משחקו. פחות דריבלים ויותר מסירות. תנועה לעומק גם בלי הכדור. בספרד כבר הלכו אחורה בזמן להופעות הבכורה של הברזילאי האחרים של בארסה. רומאריו כבש שלושער ענק במאניטה של בארסה ב-93/94; ריבאלדו כבש שער ניצחון ושיחק טוב מאוד ב-3:2 של בארסה בברנבאו ב-97/98; רונאלדיניו לא שיחק בהפסד של בארסה לריאל מדריד של קיירוש בקאמפ-נואו בדצמבר 03', אבל בברנבאו בישל את שער הניצחון הדרמטי לצ'אבי, שלח גולאסו לחיבורים של קסיאס עונה אחר-כך וכמובן כבש צמד מדהים בעונת 05/06 בסיומו זכה למחיאות כפיים גם מהקהל של ריאל. היחיד שלא השתתף בחגיגה היה רונאלדו שהפסיד 2:0 בקלאסיקו בברנבאו ב-96/97 במשחק חלש בו נוטרל ע"י היירו. מיותר לציין ששער בקלאסיקו יכול לשנות לחלוטין את העונה של ניימאר.

האמת שבארסה העונה עדיין לא ניצחה קבוצה גדולה. היא הציגה שני משחקים מאוד בינוניים בסופר-קופה מול אתלטיקו מדריד וזכתה בתואר בגלל שערי חוץ(1:1 בקאלדרון ו-0:0 בבית) - וסיימה בתיקו נגד מילאן. העניין ממש לא מטריד את החבורה של טאטה מארטינו. קרלס פויול נחוש כרגיל - "נבוא לנצח כמו תמיד, אנחנו מלאי ביטחון. יש לנו הזדמנות לפתוח פער יותר משמעותי, אבל ברור ששום דבר לא יוכרע במשחק מחר". פויול גם התייחס למצבו של קסיאס ובאמירה שהייתה יכולה להיות יותר ממלכית, אמר - "אם הוא ימשיך לא לשחק אוכל להבין אותו במידה וירצה לעזוב". את מסיבת העיתונאים של טאטה מארטינו תוכלו לראות בעוד פחות משעתיים ואולי ישפוך אור לגבי המשחק.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/clasico2.Xxx
רק חזר מפציעה וכבר הבקיע. מסי עם אינייסטה וצ'אבי

ברצלונה - הרכב משוער: ואלדז; אלבס, פיקה, מסצ'ראנו(פויול), אדריאנו; בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה; אלכסיס סאנצ'יז, ניימאר ומסי

ריאל מדריד:

המומנטום טוב בריאל ערב הסופר-קלאסיקו. "אפילו לי יש ספקות עדיין לגבי ההרכב. תאשימו את קצין העיתונות שקבע את מסיבת העיתונאים לפני האימון. הכל תלוי באימון". קרלו אנצ'לוטי במצב-רוח טוב של התבדחויות לפני הקלאסיקו הראשון שלו. הניצחון בשנה שעברה בקאמפ-נואו(3:1 בגביע) יתן לקבוצה ביטחון כדבריו וגם היכולת מהמשחקים האחרונים. בהחלט התחלנו להרגיש שמשהו זז וריאל מדריד מתקדמת. לא רק מנצחת אלא גם משחקת כדורגל טוב כמו שראינו מול יובה. "זה שבוע קשה מאוד אבל התחלנו אותו נפלא. יש שיפור בכל ההיבטים ואני משוכנע שאנחנו יכולים לנצח. ננסה ליזום ולשחק כדורגל טוב, אנחנו לא יודעים להתגונן".

עם כל הכבוד ליובה - הקלאסיקו הוא משהו אחר, רמה אחרת, משחק שההתעסקות בו לא פוסקת אחרי יום או יומיים ואנחנו האוהדים מקבלים את הגורל ואת הבעת הפנים שלנו למהלך הזמן הקרוב. וכיאה למעמד - ריאל מדריד התחילה להתכונן ממזמן. מערך שלושת הקשרים המרכזיים היה ניסוי כלים מוצלח לקראת הסופר-קלאסיקו. מה שלא שבור אין צורך לתקן. השלישייה של יירמאנדי-חדיירה-מודריץ' צפויה להמשיך לשחק, בטח כשאיסקו, אחרי חודש מצויין בפתיחת העונה - משחק גרוע כבר חודש. צ'אבי אלונסו לא יכלל בסגל כמובן ובינתיים אנצ'לוטי משבח את יירמאנדי. "הוא חסר ניסיון ופתח את העונה עם קשיים - אבל נהנתי לראות אותו מול יובה". ומה נגיד על מודריץ' שדייק ב-96% מהמסירות שלו. בעל הבית באמצע.

אחת השאלות הגדולות סביב למשחק הייתה בייל או די-מאריה. מצד אחד שחקן עם תג מחיר עצום של 91 מליון יורו שכרגע כן כשיר במאה אחוז ויכול לתת המון בסגנון המתפרצות. מצד שני די-מאריה שמשחק העונה נפלא. בעצם, אין שאלה בכלל. די-מאריה ייפתח בהרכב ויערוך את ההופעה ה-100 שלו בליגה במשחק ענק - בסופר-קלאסיקו. עד עכשיו יש לדי-מאריה 19 שערים ו-34 בישולים בליגה - לא רע. הארגנטינאי רכש את אמונו של אנצ'לוטי. הוא מרוצה מגישת 'ההישרדות' שלו בניגוד לאוזיל, מהאיזון במשחק(תורם גם להגנה) ובינתיים יש לו 6 בישולים העונה. די-מאריה שצלח את המבחן נגד יובה בהצלחה - כבש בעונה שעברה שער חשוב מאוד בסופר-קופה אחרי חוסר עירנות של ואלדז וגם היה מעורב בשער השני של כריסטיאנו בגביע אחרי שפירפר את פויול. יש לו מה להציע, בקיצור.

מי יהיה ה-'9' שלנו בקלאסיקו? אנצ'לוטי מסרב לגלות. אנצ'לוטי נהנה לשמור את הקלפים קרוב לחזה. גם אין לנו מושג אם ואראן יישחק. 'אני כבר יודע מי יהיה החלוץ'(כמו שאמר אחרי יובה), אבל אני מסרב לשתף אתכם - לא אתן יתרון לקבוצה היריבה'. ההימור שלנו הוא בנזמה כמובן, ורק שיפסיק להחמיץ ממטר. מוראטה משחק הרבה יותר טוב, אבל לא הצליח להבקיע נגד מאלגה ונגד יובה. כמוכן, בנזמה יכול לתרום קצת במשחק עם הגב אל השער, ואת המעלה הזו אי-אפשר לקחת ממנו. אהה, כן והגול הראשון נגד יובה היה שלו, כך לפחות שגיא כהן. אבל, לא משנה מי יפתח בחוד, העיניים כמו תמיד יהיו נשואות לעבר כריסטיאנו רונאלדו. "אני לא צריך חלוץ", אמר אנצ'לוטי. "יש לנו את כריסטיאנו רונאלדו, הקילר הכי מסוכן בעולם". בייל כחלוץ 'מזויף'? קשה להאמין.

מיותר לציין שניצחון יוכל להקפיץ את ריאל מדריד למקום הראשון בטבלה(שיוויון נק' אמנם, ופיגור גדול ביחס השערים, אבל בספרד הדירוג הוא לפי המפגשים הפנימיים למי שלא זוכר) לראשונה מאז סיום עונת 11/12, והמשחק מחר הרבה יותר משלוש נק', אבל כמובן שלא יכריע את הליגה. אחרי הניצחון המטורף באיסטנבול, כתבתי שריאל הייתה צריכה התפוצצות כזאת כדי שתדחוף אותה קדימה. אבל כמה ימים אחר-כך היא חזרה לשחק כדורגל בינוני. ניצחון בקלאסיקו יכול לשנות את כל העונה וליצור כח הרתעה אמיתי.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/clasico1.Xxx
כריסטיאנו ודי-מאריה חוגגים מול יובה. מי יהיה הפרטנר הנוסף בהתקפה?

ריאל מדריד - הרכב משוער: דייגו לופז; ארבלואה, ראמוס, פפה, מרסלו; די-מאריה, יירמאנדי, חדיירה, מודריץ', כריסטיאנו רונאלדו; בנזמה(בייל)

הרפרטואר של מוריניו

לטוב ולרע - זה יהיה סופר-קלאסיקו ראשון בלי מוריניו. לצד החלטות טקטיות גאוניות הוא היה מעורב לא פעם בסקנדלים הזויים. החל מהחרמות מסיבת העיתונאים על בסיס קבוע ועד האצבע המבישה לעיניו של טיטו.

ב-29/11/10 היה הסופר-קלאסיקו הראשון של מוריניו, שספג את התבוסה הקשה ביותר בקריירה שלו. עם אינטר וצ'לסי זה היה צמוד במשחקים נגד בארסה, שלא הצליחה לנצח אותו בהפרש של יותר מגול(בנוק-אאוט). הפעם זו הייתה מפלה כואבת; הפעם השנייה בה מוריניו פגש את בארסה בקאמפ-נואו הייתה בגומלין חצי גמר האלופות. ריאל הגיעה אחרי הפסד 2:0 בברנבאו שכלל אדום הזוי לפפה. מוריניו הורחק כמובן גם כן ולא היה יכול לעמוד על הקווים. הוא העדיף לראות את המשחק במלון ולא להגיע; עברנו ל-17/8/11 - גומלין הסופר-קופה נגד ברצלונה. ריאל הגיעה אחרי תיקו 2:2 בברנבאו(לא משקף). היה משחק כדורגל נפלא שלקראת הסוף נגרר לאלימות ברוטאלית ומכוערת. מוריניו, שבדרך-כלל לא מתנצל - דחף אצבע לעבר עינו של טיטו וילאנובה, עוזר המאמן של פפ באותה התקופה. כמובן שהוא מתחרט על כך; ריאל ובארסה נפגשו בקאמפ-נואו גם בגומלין 1/4 גמר גביע המלך בעונת 11/12. ריאל הובילה בברנבאו משער של כריסטיאנו אבל הפסידה 2:1. בקאמפ-נואו היא הציגה משחק נפלא וחזרה מפיגור של שני שערים אבל זה הספיק רק ל-2:2. מוריניו, לפי הדיווחים, ממש לא אהב את השיפוט של טיקשיירה ויטיינס וחיכה לו בחנייה כשהוא אומר לו - "אתה הולך עכשיו לעשן סיגר אחרי המשחק ואתה צוחק - אתה נבלה!"; מוריניו היה המנצח הגדול בקאמפ-נואו פעמיים - בפעם הראשונה הוא חגג(לא רשמית) את האליפות 'הקשה בקריירה שלו', כשריאל ניצחה 2:1 בקאמפ-נואו משער של כריסטיאנו והגדילה את הפער בפיסגה ל-7 נק'; משחקי הסופר-קופה בקיץ עברו בשקט יחסי כמו גם התיקו במסגרת הליגה ואז ריאל הגיעה לקאמפ-נואו לגומלין 1/2 גביע המלך אחרי תיקו 1:1 בברנבאו במשחק בו עולם הכדורגל גילה את ואראן. ריאל השיגה 3:1 ענק במשחק מעולה והילד ואראן כבש שוב בנגיחה מול בארסה. ולא רק זה - הוא רק בטירוף לספסל כדי לחגוג עם מוריניו. 'מעגל הניצחון' זו אחת התמונות היותר זכורות של מוריניו כמאמן ריאל מדריד. ואיך אפשר בלי הציטוטים? - "באימון אני כבר מתרגל את הקבוצה לשחק בעשרה שחקנים - כי זה תמיד קורה נגד בארסה".

העונה שעברה אגב הייתה הפעם היחידה מזה זמן רב שלמשחקי הקלאסיקו לא הייתה השפעה על המיקום בטבלה. ריאל לא הפסידה בשני משחקי הליגה וסיימה הרחק מאחור. שונה לחלוטין ממה שהיה עם פלגריני(שני הפסדים בקלאסיקו חיסלו לו את העונה), קאפלו(הליגה הסתיימה בשיוויון נק', אז תבינו לבד), שוסטר(דאבל של ריאל) וכן-הלאה.

ראש בראש:

טאטה מארטינו מול קרלו אנצ'לוטי: הפעם האחרונה בה עמדו על הקווים בסופר-קלאסיקו שני מאמנים חדשים - הייתה בעונת 03/04, אז קרלוס קיירוש אימן את ריאל מדריד שניצחה 2:1 בקאמפ-נואו את בארסה של רייקארד. העונה התופעה חוזרת, וחוץ מכריסטיאנו ומסי ובייל וניימאר - גם צמד המאמנים החדשים שקיבלו את משרות האימון הנחשקות ביותר - נמצאים על הכוונת. אין ספק שיהיה מעניין לראות סופר-קלאסיקו בלי מוריניו או גוארדיולה, וחובת ההוכחה על אנצ'לוטי ומארטינו.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/ancelottiandtata.Xxx

בעונה שעברה ריאל מדריד הפסידה רק פעם אחת לבארסה בשישה משחקי קלאסיקו. היא הצליחה לנצח אותה בקאמפ-נואו בגביע(3:1) וגם עם הרכב משני במשחק הליגה האחרון בברנבאו. ריאל מדריד של מוריניו הציגה עליונות מול ברצלונה ושיתקה אותה לחלוטין. אנצ'לוטי משנה מעט את פניה של ריאל מדריד אבל הציפיות ממנו עדיין גבוהות. הביקורת שספג מאז הדרבי הלכה והתמעטה, ובמשחקים האחרונים בהחלט רואים שינוי. גם הפער שצומק בצמרת, מ-5 נק' ל-3 נק' - נותנות לו עוד אווירה לנשימה. אבל, אם הקרדיט לבנזמה יימשך והצרפתי ימשיך לאכזב - התקשורת תחזור לאבד את הסבלנות. בקלאסיקו הראשון שלו כמאמן - מוריניו עלה עם המערך המקורי שלו - 4-2-3-1 - וספג מאניטה בפרצוף. ריאל מדריד עוד לא הייתה מוכנה לשחק בשיטה הזו נגד הקבוצה הטובה בעולם שהייתה בשיאה. מאז, העסק השתנה, וריאל לא התאימה את עצמה ליריבה. נעשו התאמות, כמו קונטראו ולא מרסלו - אבל לא מעבר לכך. אנצ'לוטי, עם המערך של שלושה קשרים מרכזיים והויתור על איסקו - מעדיף כרגע את עיבוי מרכז השדה. כמו שאמרנו, שאלת השאלות תהיה לגבי בייל החלוד לבין די-מאריה נפלא. שם נוצץ או התאכלס. מבחינת המשחקים הגדולים - אנצ'לוטי רשם דאבל על יונייטד כשצ'לסי זכתה בדאבל בעונת 09/10. מנגד, הוא הפסיד אליפות ליובה בסאן-סירו בעונת 04/05. לרוב הקבוצות שלו יודעות את העבודה.

אם על אנצ'לוטי יש לחץ - גם על טאטה מארטינו. אמנם, התוצאות הטובות יחסית והמוטיבצייה הרבה שמראה ברצלונה, קצת מטשטשת את העובדה שהמאמן היה אולי ה-'יס-מן' של מסי על הנייר ולא אימן מעולם באירופה. טאטה, בניגוד לשאר מאמני בארסה - נוהג להחליף את מסי כשהמשחקים כבר מוכרעים ועושה הכל כדי למנוע את מה שקרה בעונה שעברה. מבחינה טקטית, הוא משחק עם פברגאס כחלוץ מדומה כדי שיפנה שטחים לניימאר, ואחראי אולי על הקאמבק של אלכסיס סאנצ'יז שהיה נראה כמו שחקן גמור אבל העונה משחק טוב. הוא חתום בין היתר על השער הדרמטי מול סביליה ב-3:2 בקאמפ-נואו.

דייגו לופז מול ויקטור ואלדז: בעוד דייגו לופז הצליח 'לגבור' על קסיאס ולזכות בחולצת ההרכב הראשון באופן קבוע - ויקטור ואלדז כנראה לא יהיה השוער הפותח של נבחרת ספרד בשום סיטואצייה - וטוב שכך. שניהם יישארו 'בצל' של קסיאס, אבל בינתיים הם מאוד נהנים. שוער הוא שחקן המפתח בכל משחק גדול, ומחר זה משחק גדול. שני השוערים בכושר מצויין. דייגו לופז אולי לא יצליח לשמור על רשת נקייה בריאל מדריד - כי זה ה-DNA של המועדון - אבל הוא הוכיח את עצמו כל הזמן, גם ואולי בעיקר במשחקים הגדולים - בארסהX2, מנצ'סטר יונייטד, דורטמונד(בגומלין) וכן-הלאה. האמת שהיתרון הברור שלו על קסיאס - בכדורי הגובה - פחות יבואו לידי ביטוי במשחק מחר כי בארסה משחקת על הריצפה כל הזמן, אבל גם לדייגו יש רפלקסים מצויינים והוא עדיין לא הפסיד בקלאסיקו.

ואלדז שוער ליגה טוב כבר הרבה שנים. העונה בארסה סופגת מעט שערים וזה בעיקר בזכותו, כי ההגנה עדיין פגיעה. הוא הדף שני פנדלים אפילו. לעתים נוטים לזלזל בואלדז, והוא בהחלט מזכיר את בארטז פה ושם - אבל ברוב משחקי הסופר-קלאסיקו הוא מתעלה. נעזוב בצד את די-מאריה וניזכר במשחק הגומלין בברנבאו שם הדף הרבה מצבים של אחד על אחד מול היגואין וכריסטיאנו. הוא נתן תצוגת שיא גם בעונת קאפלו ואולי הציג את משחקו הטוב בקריירה נגד ריאל - בסופר-קלאסיקו בברנבאו בעונת 03/04 - אז כישף את השער ומנע מהכדורים להיכנס. יכול להיות שבארסה תביא שוער טוב במקומו בקיץ, ויש כאלה שחושבים ששוער ברמה של בופון או צ'ך הם הדבר היחיד שהיה חסר לבארסה כדי להיות קבוצה מושלמת - אבל לואלדז יש קבלות.

לוקה מודריץ' מול אנדרס אינייסטה:

שני שחקנים עם סגנון משחק מיוחד שנתנו פייט ראוי זה לזה במשחק בין ספרד לקוראטיה בשלב הבתים של יורו 2012. לפחות מבחינתי, כשמודריץ' הגיעה לריאל מדריד זו הייתה העברה 'דמוי-אינייסטה'. ריאל מדריד חיפשה קשר מרכזי טכני שיוכל לעזור לה לפרוץ בונקרים, ויכול לשלב גם משחק הגנה נהדר על הדרך(בניגוד לאנדרס). שניהם מכדררים נהדר אך פחות באים לידי ביטוי בסטט'. עם כל הכבוד לקשרי האמצע של ריאל, אפילו איסקו - אין לה שחקן עם היכולת של מודריץ' על שטח קטן. בעונה שעברה בחרו במודריץ' בסקר הזוי במארקה כ'העברה הגרועה ביותר' של העונה. אחרי גולאסו ששלח לחיבורים של דודו אוואט, מוריניו לחש באוזנו של מודריץ' 'ההעברה הגרועה ביותר - כן בטח'. מאז הבעיטה לקורה ופנימה במשחק מול מנצ'סטר יונייטד(גם אלמנט הבעיטות מרחוק מאוד חשוב) - מודריץ' פורח והוא התחיל את העונה מצוין. אינייסטה לא כובש הרבה אבל ברגעים המכריעים הוא יודע להתעורר כמו הגול בסטמפורד-ברידג' או בגמר המונדיאל. מדובר בשחקן שאני הכי חושש ממנו פרט למסי, והוא תמיד מתעלה נגדינו.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/modricandiniesta.Xxx

כריסטיאנו רונאלדו מול ליאו מסי: באמת חשבתם שאפשר לכתוב על הקלאסיקו בלי להזכיר את התחרות הנצחית בין שני השחקנים הטובים ביותר בעולם? - אז לא. בתחילת העונה, כריסטיאנו הבקיע שערים אבל שיחק הרבה פחות טוב, ושיא האכזבה היה בדרבי. בזמן האחרון הוא משלב יכולת עם גולים איכותיים והצמד נגד יובה מוכיח שהוא בכושר שיא, בדיוק בזמן מבחינתינו. זו גם פתיחת העונה הקטלנית ביותר שלו בקריירה - 12 שערים ב-15 משחקים בכל המסגרות. כן, ממוצע של 1.25 למשחק. ביום שבת נגד מאלגה - כריסטיאנו כבש רק בפנדל וביקש סליחה מהקהל. ביום שבת הוא יצטרך להיות מעט יותר מפוקס, כמו שהיה בקלאסיקוס בעונה שעברה - כבש בחמישה משישה משחקים, ובכלל מצא את הרשת בששת הביקורים האחרונים שלנו בקאמפ-נואו. גם כריסטיאנו משפר את המספרים שלו בקלאסיקו ויש לו כבר 12 שערים בסה"כ.

מסי שיחק העונה פחות משחקים וגם פחות דקות - אבל גם הסטט' שלו פנטסטית, כרגיל. הוא היה מלך שערי הליגה עד שנדחק הצידה ע"י דייגו קוסטה, ועתיד לחלוף על פני ראול הן בליגה הספרדית והן בליגת האלופות(במאזן המצטבר). הוא כבר הספיק להשתוות לאלפרדו די-סטפאנו עם 18 שערים במשחקי הקלאסיקוס, ומסי רק בן 25. בהחלט מנחוס הארגנטינאי הזה(12 שערים ב-11 משחקים העונה). כמו שראינו נגד מילאן - גם כשהכדור נראה אבוד וגם כשהוא לא בשיאו - מסי מצליח לכבוש והוא לא צריך יותר מהזדמנות אחת. שיא של מסי העונה היה שלושער קליל במאסטייה, והייתה הצגה גם מול אייקס.

זוכרים אותו? ד"ש חם מלואיס פיגו

היריבות בין ריאל מדריד לברצלונה היא ארוכת שנים ומעורבים בה כל-כך הרבה דברים, פוליטיקה, השקפת עולם ספורטיבית, הישגים ועוד. אם יש מישהו שמסמל את היריבות בעידן הנוכחי בצורה הטובה ביותר הוא לואיס פיגו, שחקן אהוב וחשוב בברצלונה ש'עשה מעשה' ועבר לריאל מדריד ביוני 2000. הנשיא פלורנטינו פרז הבטיח להביא את פיגו, נבחר לנשיאות, שבר את שיא ההעברות בכדורגל העולמי ופתח את עידן הגלאקטיקוס. השאר - היסטוריה. פיגו, שפרש ממשחק ממזמן, לא שוכח את קבלת הפנים שקיבל בקאמפ-נואו בקלאסיקו הראשון שלו במדי ריאל מדריד(23/11/2000) וערב המשחק הקרוב הוא מספר:

"בסופו של דבר זה היה עוד משחק גדול מבחינתי שניסיתי לעשות את הכל נכון. אני חושב שמעולם לא היה ספורטאי שספג כל-כך הרבה שינאה מכל-כך הרבה אנשים, כולם היו נגדי. ככדורגלן צריך לדעת להיות חזק ולשים את האווירה המתוחה בצד, והאמת שכל הלחץ עשה רק עשה לי טוב שהוא תמיד השאיר אותי חד, נחוש וממוקד. הדבר הגרוע מבחינתי היה שהפסדנו".

"הכל עבר בשלום ואף-אחד לא נפגע - אבל היו רגעים שחששתי, בטח כשנזרקו טלפונים ניידים, בקבוקים ואפילו ראש של חזיר. אני חושב שהתקשורת הלהיטה את האווירה וחיממה אותה למימדים מוגזמים. חששתי כי תמיד יש משוגעים והכל יכול לקרות. היה מוזר לשחק נגד אלה שהיו חברים שלי והולהטו גם כן למשחק מסוכן ע"י הקהל אבל עשיתי את ההפרדה הזו".

http://www.realmadrid.co.il/se1314/figovsbarca.Xxx
האוהדים של בארסה מעולם לא סלחו לו. פיגו בקאמפ-נואו(2002-03).

זה היה אחד מהקלאסיקו הכי נצפים בתולדות המשחק לפי דעתי. במחזור השישי קרה הרגע לו אוהדי בארסה חיכו יותר מכל - לואיס פיגו חוזר לקאמפ-נואו. הקשר הפורטוגלי ששבר לאוהדים את הלב('אנחנו שונאים אותך כל-כך כי כל-כך אהבנו אותך' - התקבל בליווי משטרתי עצום אבל בתוך המגרש אף-אחד לא היה יכול לעצור את הקהל של בארסה. אלה לא רק שריקות הבוז המחרישות אזניים אלא גם הטלפונים הניידים, קופסות הסיגריות וכל הבא ליד שנזרק מהיציע של ברצלונה, שהייתה קבוצה פחות טובה מריאל מדריד אבל רעבה מאיי-פעם.

כנראה שדל-בוסקה חשש מראש מההתפרצות של בארסה, אבל גם עיבוי המערך לא עזר. לואיס אנריקה, שעשה גם הוא את המעבר המפורסם בעולם אך הפוך - הטריף את הקאמפ-נואו כשכבש בדקה ה-26 והעלה את בארסה ליתרון אחרי נגיעה מכדור חופשי. ריאל רצתה לחזור למשחק, אבל זה לא היה היום שלה. פיגו היה פחות מפוקס מהרגיל וכך גם רוברטו קרלוס וראול שלא קיבל כדורים כלל, להוציא את הוולה בפתיחת המשחק במצב של 0:0. ריבאלדו דווקא הפעם לא כבש, אבל סימאו סרברוסה, בימים שעוד נחשב ליורש של פיגו(גם פורטוגלי) הכפיל את התוצאה בדקה ה-79 אחרי שקסיאס הדף פצצה של ריבאלדו ואלפונסו ניסה לדחוק לרשת, ווסגר עניין. ריאל המשיכה לאליפות מס' 28 ובארסה סיימה במקום הרביעי רק בדקה האחרונה של העונה. הקלאסיקו השני אגב היה לא פחות מעניין, אפילו יותר - שיוויוני. ריבאלדו כבש שער שלישי לבארסה שנפסל שלא בצדק בתוספת הזמן, חלוקת נק' בסיום אחרי צמדים של ראול וריבאלדו.

ההימור של פיגו למשחק הוא תיקו 2:2 - "כל דבר יכול לקרות, מה שבטוח שהוא רמת הריכוז של שתי הקבוצות תהיה גבוהה מאוד, הגבוהה ביותר. ברור שבקלאסיקו לפעמים יש קבוצה שבולטת יותר, אבל בדרך-כלל הקבוצה הפחות טובה מוצאת את האנרגיות, ולא רק בגלל הקהל הביתי - והמשחקים מאוד שקולים וצמודים גם בברנבאו וגם בקאמפ-נואו". על כריסטיאנו ומסי הוא אומר - "שניהם שחקנים שמאוד קשה לעצור אותם. מסי בולט יותר על שטח קטן והוא משחק יותר קרוב לשער". על ריאל מדריד אמר לסיום - "זו ריאל מדריד, ותמיד יש לה שחקנים גדולים והיא יכולה לנצח בכל מקום. היא מנסה קו חדש ודרך מסויימת. נכון לעכשיו היא עוד לא שם".

אגב, פיגו כמו שאתם זוכרים - לא ממש עצר את עצמו וירה מול התקשורת אחרי שעזב את ריאל בקיץ 2005. הוא האשים את פרז ששיקר לו. הוא התראיין שוב היום לתקשורת והאשים אפילו את פרז בספסולו בסוף עונת 04/05 - 'הוא פתאום לא רצה שחקן כמוני, ירדתי לספסל בלי שום הסבר'. כמוכן, אמר שהיה מעדיף לעזוב את ריאל מדריד בצורה יותר יפה. מה שלא ידעתם הוא שפיגו לא פוסל חזרה לריאל מדריד בעתיד, 'אני אפילו אפתיע אותך', אמר לכתב - 'אולי בתור הנשיא'.

קצת היסטוריה::

אבל באמת קצת, כי קצרה היריעה מלהכיל.

המאזן בסה"כ: 224 משחקים רשמיים - 92 נצחונות לריאל מדריד, 86 נצחונות לברצלונה ו-48 תוצאות תיקו, יחס שערים: 378-361. המאזן בליגה: 166 משחקים בסה"כ - 70 נצחונות לריאל, 64 לברצלונה ו-32 תוצאות תיקו. יחס שערים: 270-259 לטובת ריאל מדריד. בקאמפ-נואו התמונה שונה לחלוטין כמובן: 19 נצחונות בלבד לריאל, 47 הפסדים ו-17 תוצאות תיקו. נזכיר את הרצף המביש של 20 שנה בלי נצחונות ליגה בקאמפ-נואו בין השנים 1980-91 ועד עונת 2003-04, אז ריאל ניצחה 2:1 עם קיירוש משערים של רוברטו קרלוס ורונאלדו. כן, ריאל מדריד הגדולה של הקוינטה דל-בויטרה לא הצליחה לנצח בקאמפ-נואו.

לאורך השנים - משנות ה-2000, המאזן נוטה לטובת בארסה, בגלל תקופת גוארדיולה מן הסתם - 9 נצחונות לריאל מדריד, 10 נצחונות לברצלונה ו-7 תוצאות תיקו. רק 0:0 אחד היה בשנים האחרונות - כשפיגו התקבל עם ראש החזיר בעונת 2002/03. הניצחון הכי גדול בקאמפ-נואו היה 5-1 בעונת 62/63 - שלושער של פושקאש ואחד כ"א מצד די-סטפאנו וחנטו.

מפגשי עבר בולטים בקאמפ-נואו:

עונת 1999/00 - ראול משתיק את הקאמפ-נואו
הדקה הייתה 86'. ריאל מדריד מפגרת 2:1 בקאמפ-נואו נגד בארסה וחלפו כבר 5 קלאסיקו מאז ידה של ריאל, שפתחה את העונה לא טוב - הייתה על העליונה. רדונדנו מחלץ כדור במרכז השדה ומוסר לסאביו. ראול עושה תנועה קטנה וחכמה לעומק ומקפיץ' בטאץ' מדהים מעל השוער ההולנדי של בארסה. הגליץ' של רייזיכר לא עזר. ראול, שבדרך-כלל לא נגרר לעימותים המכוערים בין ריאל מדריד וברצלונה ושמר על ריספקט כלפי היריבה וחבריו לנבחרת הן על המגרש והן מחוצה לו, בתקשורת למשל - עושה תנועת השתקה לקאמפ-נואו ההמום שהקניט אותו לאורך כל המשחק. ראול, שהיה 'חד כחנית', כמו שכתבו עליו באל-מונדו דפורטיבו לאחר המשחק(ציון מקסימלי של 4 כוכבים) - התנצל לאחר-מכן על המעשה.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raulvsbarca99-00.Xxx

ריאל הייתה גם זו שעלתה ליתרון, וראול, החלוץ הטוב באירופה באותם ימים כנראה - היה אחראי על המאלכה כמובן. כדור ארוך מצד ימין הגיע לראול שמסר לסאביו, נכנס לרחבה בזריזות ונגח לפינה הקרובה את ההרמה המדויקת. היתרון החזיק מעמד שתי דקות בלבד, שכן ריאל הסתבכה עם הרחקת כדור מרגלו של קלייברט וריבאלדו שהגיע מאחור בעט חזק לרשתת של קסיאס הצעיר. בארסה השלימה את המהפך בדקה ה-50 עם גולאסו אמיתי של פיגו, שלא תיאר לעצמו מה יצפה לו בעונה הבאה. הפורטוגלי לא ספר את ג'רמי(שיחק במקום סאלגדו), חתך לאמצע ובעט כדור שטוח וחד לרשת. המילה האחרונה כמובן - הייתה של ראול.

עונת 2003/04 - הסוף לקללה
אפשר להגיד שריאל מדריד מעולם לא הגיעה לקאמפ-נואו כשהיא כל-כך פייבוריטית. למרות כל השטויות שנעשו בקיץ - המכונה של קיירוש עבדה בצורה טובה ולא הפסיקה לנצח. ריאל של ראול, פיגו, זידאן, רונאלדו וגם בקהאם - הובילה את הטבלה ובארסה הייתה תקועה במקום השמיני המאכזב. הפציעה של רונאלדיניו לא הותירה לחבורה של רייקארד הרבה סיכוי מול קבוצה שהייתה גם ככה טובה ממנה בהרבה. ריאל לא התכוונה לזרוק את הצ'אנס לפח ולמרות שזה היה לא פשוט - הצליחה לנצח. רוברטו קרלוס כבש בבעיטה שטוחה את הראשון(37') ובמחצית השנייה בישל לרונאלדו את השער השני בדקה ה-71, כשראול מפנה שטח בצורה גאונית. שער מצמק של פטריק קלייברט בדקה ה-85 לא המתיק את הגלולה המרה, אבל כולכם יודעים איך שתי הקבוצות סיימה את העונה.

עונת 2006/07 - הכדורגל ניצח! -
מכירים את זה שאתם שומעים כל הזמן 'אחד הקלאסיקו הגדולים ביותר, בטח בזמן האחרון?' אז המשחק הזה בסיבוב השני של עונת 06/07 נכנס עמוק להיכל התהילה ונחשב לאחד מהקלאסיקו הטובים והמאוזנים בכל הזמנים. מה לא היה שם? ריאל מדריד שמפגינה אופי וגם קצת לוזריות בעת ובעונה אחת, כדורגל נפלא של שתי הקבוצות, דרמה אדירה(וזה עוד כלום לעומת מחזורי הסיום) וגם התגלות של ילד פלא אחד - ליאו מסי, שאם לפני המשחק נחשב לדבר הגדול הבא בכדורגל העולמי - אחרי השלושער המטורף שלו החל את הנסיקה קדימה.

ריאל הגיעה למשחק שבורה אחרי ההדחה הטראגית בשמינית גמר האלופות(הפעם באמת שהגיע לנו לעבור) וללא פאביו קנבארו ורוברטו קרלוס. אבל פאביו קאפלו לא התכוון לוותר והעמיד קבוצה לתפארת על המגרש. הפתיחה הייתה של ריאל - היגואין(קלאסיקו ראשון) העביר כדור רוחב, טורהאם הרחיק גרוע ו-ואן-ניסטלרוי מבקיע מצבים כאלה מתוך שינה. 1:0 לריאל כבר בדקה הרביעית. מסי הצליח לנצח את מיגל טורס ולא בפעם האחרונה באותו ערב, והשווה במהירות. הקצב המשוגע נמשך ובדקה ה-12 גוטי, מהטובים ביותר בשחקנינו - הוכשל ברחבה. ואן-ניסטלרוי משלים צמד קל ו-2:1 לריאל מדריד. סאלגדו לא הסתדר עם רונאלדיניו אף-פעם, ובטח בגילו המופלג - והברזילאי החמיץ מצב כפול מול קסיאס אבל הכדור הגיע למסי שהשווה.

הדרמה הגיעה לשיאה על סף ההפסקה כשאולגר הטיפש הורחק בצהוב שני והשאיר את בארסה בעשרה שחקנים. ריאל שיחקה טוב עוד קודם לכן וזה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה כדי לבסס את יתרונה. רוביניו שעלה מהספסל במקום ראול שיחק נפלא וסידר לואן-ניסטלרוי מספר מצבי הבקעה מעולים - אבל רוד החמיץ מול ואלדז. דווקא בדקות פחות טובות, ראמוס כבש שער מדהים(72') - כשגוטי הגביהה כדור חופשי וראמוס נגח לאחור בלי לראות את השער ולמרות שפויול עושה לו איפון כמו בג'ודו. קאפלו הכניס את דה לה-רד כדי לחזק את האמצע אבל זה לא עזר. מסי הגאון פירפר את הלגרה בדקה הלפני אחרונה ושלח כדור שטוח לרשת. פראיירים היינו באותו ערב, אבל ממש לא במחזורי הסיום. האמת שאני מתגעגע לרוח של ריאל מדריד של קאפלו.


עונת 09/10 - שתי דקות התהילה של זלאטן.
על מערכת היחסים בין פפ גוארדיולה לזלאטן איברהימוביץ אפשר להגיד הרבה דברים, אבל זלאטן התבטא בצורה הזו הרבה יותר טוב. בכל-מקרה, החלוץ השבדי שהגיע בקול תרועה אחרי שבארסה השקיעה ברכישתו הון תועפות - לא התחבר למשחק ולשיטה של בארסה, ואולי גם לא למסי. בחצי גמר האלופות נגד אינטר הוא הוחלף בדקה ה-60 בצעד שהראה את הייאוש של גוארדיולה. אבל ההתחלה הייתה טובה או לפחות לא רעה, ואם יש משהו שאוהדי בארסה יזכרו לטובה מזלאטן הוא הקלאסיקו הראשון שלו.

בארסה של גוארדיולה הייתה קבוצה פנטסטית, אבל דווקא ריאל מדריד הלא-מחוברת של פלגריני הגיעה למשחק כמוליכת הטבלה. זה היה הקלאסיקו הראשון אחרי ההשפלה בברנבאו וריאל עלתה עם מרסלו כקשר נוסף. אבל הקשר שבאמת שיחק אותה הוא קאקא, במזכרת היחידה שלו לריאל מדריד. הברזילאי הציג משחק ענק כמו בימיו במילאן ופשוט אי-אפשר היה לעצור אותו. קאקא סידר שלוש הזדמנויות מעולות - למרסלו, היגואין וכריסטיאנו(סעט על ואלדז) - אבל אף-אחת מהן לא נוצלה, וריאל שוב נחנקה במאני-טיים. מי שצחק אחרון באותו משחק היה כאמור זלאטן. ריאל הציגה משחק הגנה נהדרת מול הדריבליסטים הקטנים והזריזים וחילופי המקומות, אבל כשלה דווקא בפיזיות, דווקא בגובה. בדקה ה-54 דני אלבס הרים כדור חזק וחד מצד ימין, איברהימוביץ הקדים את פפה ובעט חזק לרשת של קסיאס.

עונת 11/12 - פותחים שמפנייה בקאמפ-נואו.
טוב, אתם בטח זוכרים את המשחק מצויין, אבל תנו לי לכתוב כמה שורות, בכל-זאת. ריאל הגיעה למשחק בלחץ אטומי אחרי שהפער הגדול בצמרת הצטמק תוך פחות מחודש מ-10 נק' ל-4 נק' בלבד. מוריניו חיפש לנקום בגוארדיולה על המאניטה הארורה בנובמבר השחור עונה אחת קודם. ריאל החליטה שלא לשנות את הסגנון ועלתה במערך ה-4-2-3-1 הרגיל שלה, בעוד גוארדיולה עשה כמה ניסויים כמו הילד הצעיר טאיו וגם סיפסולו של ססק פברגאס.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/cristianovsbarca11-12.Xxx

חלק מאיתנו ראו את המשחק באולפן ערוץ הספורט. אתם עדים לכך שבדקה ה-17 חטפתי את הקריזה על חדיירה - 'כל פעם הוא עולה לקרן בראבאק, כאילו הנגר הזה נתן פעם גול בקריירה'. באותה דקה זה קרה, ואכלתי את הכובע שהיה טעים - פפה נגח, ואלדז השמיט וחדיירה הנחוש דחק לרשת. 1:0 לריאל מדריד ששמרה על היתרון רוב המשחק. ארבלואה שיחק היטב, קונטראו היה בשיאו וקו ההגנה של ריאל מדריד יחד עם אלונסו ומאחוריו ראמוס ופפה - היה נהדר. איקר מעולם לא היה מחוסר עבודה כל-כך 'במגרש של הרעים'. בדקה ה-69, כנגד למהלך המשחק - גם בארסה ענתה בשער פוקסי משלה - מרגלי אלכסיס סאנצ'ז שרק עלה מהספסל. ואז הגיע הרגע הגדול של כריסטיאנו. שלוש דקות אחר-כך די-מאריה מסר לאוזיל ששלח מסירת עומק נהדרת לרונאלדו. מסצ'ראנו כמעט ויתר מראש על המאבק. כריסטיאנו זז מעט הצידה והבקיע את ה-2:1. הוא לא חגג בטירוף, פשוט סימן בצורה מרגיעה - 'אני כאן, אנחנו כאן, ריאל מדריד כאן'.

לינקים לסיום:

http://www.realmadrid.co.il/se1314/clasico3.Xxx

* האיזור המיוחד של אתר realmadrid.co.il לקראת המשחק עם כל הוידאו, הסטט', סיקורים מהעבר וכתבות צבע.
* קליפ עצום על היריבות בין ריאל מדריד וברצלונה - שיכניס אתכם לאווירת המשחק אם אתם עדיין לא שם...
* גלריית תמונות מאתר ה-AS ממשחקי העבר בין בארסה לריאל.

* במידה ואתם אוהדי ריאל מדריד - אתם מוזמנים לפאב הג'קסון-דיזינגוף(268) בת"א לצפות יחד איתנו במשחק. התכנסות ב-18:30 כדי לתפוס מקום טוב.

 

שווה צפייה: שחקני ריאל נותנים בראש באימון לפני הקלאסיקו עם מגוון טכניקה יוצא מן הכלל - חסה רודריגז, לוקה מודריץ', גארת' בייל ואפילו קארים בנזמה. רעיון טוב כדי להפיג את הלחץ ממלחמת העולם היום בקאמפ-נואו.

תתארו לכם פה פיסקה על הפרפרים בבטן, על זה שמאתמול אני לא יודע מה לעשות עם עצמי ואפילו הים לא הצליח להרגיע, על כל זכרונות העבר עם הקרבות של היירו וריבאלדו, פיגו, גראנדה ראול(האיש שיודע יותר טוב מכולם מה זה קלאסיקו, וגם בגילו המופלג הייתי רוצה שיפתח בהרכב היום ולא בנזמה או מוראטה או לא יודע מי), הסיום הדרמטי של עונת קאפלו וכן-הלאה.

http://www.realmadrid.co.il/se1314/raulvsbarca99-00.Xxx

המשחקים האחרונים שיפרו קצת את האמונה שלי בקבוצה, ואני חושב שאנשים לא מבינים עד כמה חשוב היה לנצח את יובה שהיא קבוצה גדולה, ולא משנה שהיא בתקופה לא טובה. בכל-מקרה, בקאמפ-נואו - בארסה פייבוריטית, ואני עדיין לא חושב שאנחנו מסוגלים לתת משחק הגנה מושלם, בטח בלי ואראן, וגם אם ישחק - הוא עדיין חלוד. בהקשר זה - לא אתפלא אם ברגע האחרון אנצ'לוטי ישלוף את קונטראו במקום מרסלו. נגיע עם מחשבה של 'רק ניצחון', זה בטוח(ניצחון פשוט ייתן דחיפה מוראלית עצומה!) ואני מקווה מאוד שזה לא יתחלף מהר ב'תיקו זה בסדר'. במשחקים כאלה נגד קבוצה שעושה לחץ ברמה כזו - קצת מפחיד לראות שחקנים פחות מחוברים או שהם לוקים בעצירות הכדור כמו סמי חדיירה, ארבלואה נניח, יירמאנדי אפילו. גם קריאת המשחק הלוקה בחסר של פפה די מדאיגה - מי שיוצא ללחוץ לא בזמן או מאבד לרגע את השחקן שלו - משלם על זה מחיר כבד.

יש הרבה מאוד שחקנים טובים בשתי הקבוצות, אבל כמובן שהכל מגיע בסוף לרונאלדו ומסי, עם כל הכבוד לדי-מאריה(מצויין) ואינייסטה(מסוכן יותר מפברגאס לדעתי, הוא פותח הגנות צפופות עם הטכניקה וראיית המשחק). המפתח כמובן הוא 'השפיץ' - לנצל מצבים. במשחקים האחרונים שלנו בקמאפ-נואו - כריסטיאנו עשה גול מכל מצב וזה המפתח כי גם מסי, שאני מאוד מקווה שהוא קצת חלוד אבל לא הייתי בונה על זה - מעמיד את אותו הרף. אם רונאלדו ישחק חס וחלילה בחוד - אנחנו מאבדים את הנשק העיקרי שלנו במתפרצות(וההגנה של בארסה פגיעה), והיום זו תיהיה ריאל מדריד של מוריניו כי גם עם שלושה קשרים באמצע אתה לא יכול לשלוט מול בארסה. אין צורך לשלב את בייל בכוח, ומהצד של בארסה - גם ניימאר מאוד מסוכן.

ההרכב שהיה מול יובה צריך להמשיך, אין לי ספק בכלל. בכל-מקרה, יותר חשוב אפילו מהשינויים הקטנים שאנצ'לוטי יעשה, וברור שיש השלכות לגבי בחירת שחקן כזה או אחר - היא הרוח של ריאל מדריד. אסור לעלות בפחד נגד שום יריבה, בשום מגרש ובשום מצב, ולא משנה איך המשחק מתפתח. כי אנחנו ריאל מדריד. אם חס וחלילה מקבלים גול מהיר - ממשיכים לשחק - בחוכמה, עם מוטיבצייה, עם אמונה. בארסה ספגה גול בברנבאו אחרי 20 שניות בעונת 11/12 וחזרה מזה כמו גדולה(לצערינו). האללה מדריד!