פלקט, אני מתכוון לכל מי שקורא למזרחים יהודים-ערבים בלי רצונם, ורובם המכריע של המזרחים מגדירים את עצמם כיהודים ולא כערבים-יהודים או משהו דומה. מי שקורא לעצמו ערבי-יהודי שיהיה לו בכיף, רק שלא יקרא לאחרים שלא מעוניינים בזה.
זה נורא פשוט. לפי חמישה ימים היה פער של ארבעה מנדטים. נתניהו הלך לסגור את הפער באמצעות הבית היהודי. הרצוג הלך להרחיב את הפער ולהכריע את הבחירות באמצעות לפיד. ביבי הצליח, הרצוג לא.
ממש לא. בהנחה והמדגמים צודקים - ממשלה של נתניהו, בנט, ליברמן, כחלון והחרדים (בערך 64 מנדטים) היא ממשלה יחסית הומוגנית שתחיה טוב מאד יחד, בניגוד לממשלה הקודמת עם לבני ולפיד שנכנסו לכסאח ואיימו בפירוק ממשלה על כל דבר קטן.
מישהו יכול להסביר לי ברצינות למה יש קונצנזוס על ניצחון לימין ומפלה לשמאל? הרי יש עובדות שלא נתונות לויכוח: א. ההתאוששות של ביבי באה על חשבון בנט ולא שינתה את המפה בסנטימטר. ב. העבודה הגיעו להישג מצוין, בערך מה שהם השיגו בשתי מערכות הבחירות הקודמות ביחד. ג. לפי כל הסימנים מרצ נשארה בחיים, ויחד לא עברה. שום דבר משמעותי לא השתנה, הסיכוי של הרצוג להרכיב קואליציה נשאר כשהיה גם לפי הסקר הכי מחמיא. על מה החגיגות הגדולות שם?
כי אתה מתעלם בסדרתיות מההתחייבות של החרדים לא ללכת עם לפיד, התחייבות של ליברמן לא לשבת עם מרצ וההתחייבות של כחלון לא ללכת לממשלה שנשענת על הרשימה הערבית. קח את זה בחשבון, ולא תצליח להרכיב לבוז'י שום ממשלה הגיונית.
תשכחו מזה, כחלון לא נכנס לממשלה כמעט זהה לקודמת כדי בעיקר להיות היאיר לפיד שלה, יש גבול כמה אפשר לכנס למלכודות כאלו. הוא לא טיפש.
אני לא מאמין לזה, בטח לא עם כמה אנשים עם נטייה שמאלית ברורה שראיתי שם. כחלון זה לא תרגיל פוליטי, לא נראה לי בשלב זה. מריח כמו אחדות יותר ויותר.
מישהו אמר שהצבעתי לליבני או יש עתיד? המסרים המעורפלים והפחדניים שלהם הופכים אותם ללא רלוונטיים מבחינתי. זה בבחינת הרע במעוטו. הקטע עם הכיפות לא קשור למילה קופים, פשוט המשך של הודעה, אולי הייתי צריך להפריד פסקה כדי שאף אחד לא ימצא סיבה להתנפל. אני אסביר, אני לא מצליח להבין אנשים חילוניים לחלוטין שכל קשר בינהם לתורה מקרי בהחלט, שמצליחים לשכנע את עצמם או שהצליחו לשכנע אותם ש'ארץ ישראל השלמה' ועוד כל מיני עקרונות ציוניים שגובלים בגזענות נוגעים גם בהם, כשהם יתחנכו וגם היום חיים על אכילת חזיר ושוקו וכו'. מזגן, זו לא התנצחות ביני לבינך, לא באמת אכפת לי מה אתה חושב עלי.
אני רואה שהייתי אופטימי כשהאמנתי שזה ייגמר בסוף בממשלת אחדות שתתפרק עוד שנתיים, כנראה שאנחנו בדרך לממשלת ימין צרה שעוד עלולה להחזיק מעט קדנצייה מלאה. אני לא הייתי משתמש במילה כמו "קופים", אבל אל תעבדו על עצמכם, אתם יודעים בדיוק על מי הוא מדבר - אתם פוגשים אותם ברחוב, על הכביש, ובכל מקום בעצם. לא אנשים רעים אבל אנשים חסרי מושג שיתנו את הקול שלהם למי שיבטיח להכנס בערבים הכי חזק - בהתחשב בשנים האחרונות אין לי מושג איך הקולות האלה מגיעים לביבי, אבל זה מה שקורה. קאריק, הקלפים בידיים של כחלון והדעה הרווחת היא שהוא ילך עם הליכוד, ברגע שהוא עושה את זה הסיפור גמור.
אריק קנטונה, כבר היו כל כך הרבה קומבינות מגעילות פה בפוליטיקה. תשמע מה שעורר את החשד זה לא רק העניין שהוא מדגיש כל הזמן שהוא "ליכודניק", אלא שבעצמם הוא התמודד פה על אותו קהל כמו יש עתיד. מה הבדל בין המפלגות טרם הצלחתי להבין? לכן התעורר חשד שהמפלגה נולדה כדי לפגוע בלפיד ואולי אף בעבודה. כלומר להצטייר כביכול כחברתית, אבל ברגע האמת בעצם היא תחבור חזרה לליכוד מעשית. אבל שוב נראה, כמובן זה רק חשש שלי. אני לא נביא.
הוא אומר שהוא ליכודניק כדי לנגוס בקלות של הליכוד, אבל הוא מסוכסך עם ביבי וביקר את הליכוד והבית היהודי, בעצם את כל הממשלה החולפת, אז איך הוא ישב איתם? שורף את עצמו. הוא אמור להציג אלטרנטיבה ונראה לי שהוא לא יפיל את עצמו וישב עם אותם אנשים בדיוק שהוא ביקר את המדיניות שלהם.
אני חושב שאתה נותן קצת יותר מדי חשיבות לערכה של התחייבות בפוליטיקה הישראלית. כבר ראינו דברים מעולם. זה רעיון גאוני אם כי מופרך מצד הליכוד ב-2012-"בואו וניתן לשר הכי פופולרי שלנו לפרוש, ובבחירות הבאות ניתן לו להקים מפלגת מרכז שתעביר קולות בין הגושים", אבל מה האינטרס של כחלון עצמו בזה? אם הוא שואף להיות ראש הממשלה אי פעם, הרבה יותר הגיוני היה לו להישאר אז בליכוד ולא לפרוש. זה נכון, אני כל השבועות האחרונים כתבתי שהכל תלוי בכחלון ושיהיה קשה מאוד להעביר אותו צד. אבל הנקודה היא שכל זה כבר היה ידוע, לא השתנה כלום, לכן לא ברור לי למה בימין חוגגים. הם עושים שם את הטעות שלנו בשמאל מ-2009.
מה זה מסוכסך. אף אחד לא יודע מה טיב האמיתי של היחסים ביניהם. בתכל'ס בסבירות גבוהה, אפילו כמעט ודאית הוא יקבל את תיק האוצר, אז מבחינתו הוא השיג את היעד. לא צריך לקחת קשה מדי הבטחות לפני הבחירות. אל תשכח שבשורה התחתונה הפוליטיקה הישראלית במתכונת הנוכחית היא רפש.
את האוצר הוא יקבל בכל ממשלה שתקום כי הוא הבסיס אפילו לאחדות. הפוליטיקה כאן בהחלט רפש אבל יש גבול, הוא ביקר אנשים שנכשלו לטענתו ואמר שהוא רוצה להחליף אותם במשהו חדש. חייב להיות גבול והוא רץ כדמות הישירה, האידיאולוגית ובעיקר החברתית.