מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

לא עושים שיקולי קריירה לפי ''היום''. שיברח כל עוד נפשו בו.

 

מדהים שמבין כל השחקנים של דורטמונד השניים היחידים שראיתי בדיון הזה הם רויס והומלס - אולי שני היחידים בקבוצה (או לפחות מההרכב הראשון) שלא נמצאים בעונת שיא. רויס נראה גמור מנטלית בגלל הפציעות, אני לא חושב שהוא כבר יחזור לעצמו (מצד שני אמרתי את אותו הדבר על גונדוגאן בקיץ אז אולי אין לי מושג). להומלס אין בעיה של פציעות (לפחות לא בשנה האחרונה), הבעיה איתו היא אחרת - הוא פשוט בלם לא טוב.

אני מבין למה דורטמונד לא רוצה למכור אותם כי הם שני השחקנים הכי מזוהים עם הקהל. מבחינת יונייטד אבל אין שום סיבה לקנות אותם.

 

מסכים איתך. אם כבר בלם בדורטמונד, הייתי מביא את סוקרטיס, הרבה יותר טוב מהומלס.

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

רוייס שווה את ההשקעה לפי דעתי.
לא חושב שהוא לא יכול לשחזר את מה שהוא היה, הוא כן שחקן פציע שזה סיכון לא קטן אבל לי לפחות מרגיש כאילו הוא די מיצה את עצמו בדורטמונד(למרות כל האהבה שהוא מקבל והעובדה שהוא סמל שם).

הפספוס הכי גדול שלנו זה גונדוגאן(אם נאמין לרגע לידיעות מאפריל שהוא באמת היה קרוב למעבר), לגמרי בעל הבית בקישור שם, וורלד קלאס ברמה הכי גבוהה ובדיוק הצלע שחסרה לנו ליד שניידרליין והרירה.

 

נתקלתי היום במאמר של פרגוסון ב - Harvard Business Review:

Fergusons Formula

שתי פסקאות שלטעמי מסבירים את ההבדל הגדול בין פרגוסון לואן חאל ביונייטד -

6. Prepare to Win
Ferguson’s teams had a knack for pulling out victories in the late stages of games. Our analysis of game results shows that over 10 recent seasons, United had a better record when tied at halftime and when tied with 15 minutes left to play than any other club in the English league. Inspirational halftime talks and the right tactical changes during the game undoubtedly had something to do with those wins, but they may not be the full story.

When their teams are behind late in the game, many managers will direct players to move forward, encouraging them to attack. Ferguson was both unusually aggressive and unusually systematic about his approach. He prepared his team to win. He had players regularly practice how they should play if a goal was needed with 10, five, or three minutes remaining. “We practice for when the going gets tough, so we know what it takes to be successful in those situations,” one of United’s assistant coaches told us.

United practice sessions focused on repetition of skills and tactics. “We look at the training sessions as opportunities to learn and improve,” Ferguson said. “Sometimes the players might think, ‘Here we go again,’ but it helps us win.” There appears to be more to this approach than just the common belief that winning teams are rooted in habits—that they can execute certain plays almost automatically. There is also an underlying signal that you are never quite satisfied with where you are and are constantly looking for ways to improve. This is how Ferguson put it: “The message is simple: We cannot sit still at this club.”

Ferguson: Winning is in my nature. I’ve set my standards over such a long period of time that there is no other option for me—I have to win. I expected to win every time we went out there. Even if five of the most important players were injured, I expected to win. Other teams get into a huddle before the start of a match, but I did not do that with my team. Once we stepped onto the pitch before a game, I was confident that the players were prepared and ready to play, because everything had been done before they walked out onto the pitch.

I am a gambler—a risk taker—and you can see that in how we played in the late stages of matches. If we were down at halftime, the message was simple: Don’t panic. Just concentrate on getting the task done. If we were still down—say, 1–2—with 15 minutes to go, I was ready to take more risks. I was perfectly happy to lose 1–3 if it meant we’d given ourselves a good chance to draw or to win. So in those last 15 minutes, we’d go for it. We’d put in an extra attacking player and worry less about defense. We knew that if we ended up winning 3–2, it would be a fantastic feeling. And if we lost 1–3, we’d been losing anyway.


8. Never Stop Adapting
In Ferguson’s quarter of a century at United, the world of football changed dramatically, from the financial stakes involved (with both positive and negative consequences) to the science behind what makes players better. Responding to change is never easy, and it is perhaps even harder when one is on top for so long. Yet evidence of Ferguson’s willingness to change is everywhere. As David Gill described it to me, Ferguson has “demonstrated a tremendous capacity to adapt as the game has changed.”

In the mid-1990s, Ferguson became the first manager to field teams with a large number of young players in the relatively unprestigious League Cup—a practice that initially caused outrage but now is common among Premier League clubs (the Premier League consists of the country’s top 20 teams). He was also the first to let four top center forwards spend a season battling for two positions on his roster, a strategy that many outsiders deemed unmanageable but that was key to the great 1998–1999 season, in which United won the Treble: the Premier League, the FA (Football Association) Cup, and the UEFA (Union of European Football Associations) Champions League.

Off the field, Ferguson greatly expanded his backroom staff and appointed a team of sports scientists to support the coaches. Following their suggestions, he installed Vitamin D booths in the players’ dressing room in order to compensate for the lack of sunlight in Manchester, and championed the use of vests fitted with GPS sensors that allow an analysis of performance just 20 minutes after a training session. Ferguson was the first coach to employ an optometrist for his players. United also hired a yoga instructor to work with players twice a week and recently unveiled a state-of-the-art medical facility at its training ground so that all procedures short of surgery can be handled on-site—ensuring a level of discretion impossible in a public hospital, where details about a player’s condition are invariably leaked to the press.

Ferguson: When I started, there were no agents, and although games were televised, the media did not elevate players to the level of film stars and constantly look for new stories about them. Stadiums have improved, pitches are in perfect condition now, and sports science has a strong influence on how we prepare for the season. Owners from Russia, the Middle East, and other regions have poured a lot of money into the game and are putting pressure on managers. And players have led more-sheltered lives, so they are much more fragile than players were 25 years ago.

One of the things I’ve done well over the years is manage change. I believe that you control change by accepting it. That also means having confidence in the people you hire. The minute staff members are employed, you have to trust that they are doing their jobs. If you micromanage and tell people what to do, there is no point in hiring them. The most important thing is to not stagnate. I said to David Gill a few years ago, “The only way we can keep players at Manchester United is if we have the best training ground in Europe.” That is when we kick-started the medical center. We can’t sit still.

Most people with my kind of track record don’t look to change. But I always felt I couldn’t afford not to change. We had to be successful—there was no other option for me—and I would explore any means of improving. I continued to work hard. I treated every success as my first. My job was to give us the best possible chance of winning. That is what drove me.

 

5 ימים מהסרטים ליונייטד בשוק העברות השבוע לפני עשור:
ב 5 לחודש וידיץ' נרכש ב 7.2 מיליון פאונד מספרטק מוסקבה ובעשירי לחודש אברה ממונאקו ב 5.5 מיליון פאונד.
הינואר הטוב אי פעם של קבוצת פרמייר ליג

http://images.tapatalk-cdn.com/16/01/05/bd99965c8cc0a7c95026378fe4dd8235.Xxx

http://images.tapatalk-cdn.com/16/01/05/b203a42b6cc2d59326e3d6f1c73d6964.Xxx

 

אברה במיוחד הוא גם דוגמה לכל מי שממהר לקבור שחקני רכש חדשים. זוכרים אותו בחצי השנה הראשונה? הוא היה כל כך מזעזע, שהדיווחים על כך שפרגוסון מוכר אותו בחזרה נראו סבירים.

 

אז לפני שיגיעו כל מיני דרשות יומיות, קינות וכו... אתמול פפ התייחס לעתידו ואמר שהוא רוצה לאמן בפריימרליג בעונה הבאה ועדיין לא חתם באופן רשמי בשום מקום.

בכל אופן,גם סטיוארט מתיסון מצטרף למקהלה שטוענת שיונייטד לא הולכת להלחם עליו כי הוא כבר סגור ונעול בסיטי ממזמן.

אגב, דיווח של הגארדיאן שהסוכן של פליפה אנדרסון נפגש אתמול עם נציגים מהמועדון במנצ'סטר.

 

טוב, נמחקו כמה דברים בגלל המעבר לשרת אחר. שיהיה. בינתיים, ינזאי חוזר אחרי שיונייטד ביקשה לקטוע את ההשאלה בגלל מספר דקות משחק לא מספק.

 

שאלה תקנונית:
לפי חוקי פיפ"א אסור לשחקן לשחק בשלוש קבוצות באותה עונה. אבל באנגליה יש השאלות קצרות מועד ויש מקרים ששחקן כן משחק בשלוש קבוצות שונות מדי עונה או אף יותר. השאלה מה קורה עם ינוזאי? יוכלו להשאיל אותו לקבוצה אחרת העונה אם ירצו?

 

השאלות חירום, השאלות קצרות מועד או איך שלא תקרא להן - לא נספרות כמועדון נוסף בעונה. היו על זה הרבה מאבקים לאורך השנים עם פיפ''א.

נראה שהחל מהעונה הבאה זה כן יחשב כמועדון נוסף.
FIFA Agree to Extend Emergency Loan Window | Burnden Aces

 

בקיצור, לא הייתי מהמר כל כך נגד זה שאם אנחנו מנחיתים פה עוד שחקן התקפה, יאנוזיי יצא לעוד השאלה.

 

אז זהו שלא יוכל. לכן גם שאלתי. הרי לא ישאילו אותו לאיזה קבוצה מליג ואן לתקופה קצרה.
הוא כבר שותף גם במדי יונייטד העונה וגם במדי דורטמונד.

 

אני מאמין שגם אם נביא שחקן התקפה, עדיין יש לו מקום. זה לא שיש לנו עומק מטורף בחלק ההתקפי, ומדובר בשחקן שיכול לשחק בכל שלושת העמדות מאחורי החלוץ.

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

יכול, השאלה כמה סבלנות תהיה לו ולצוות מעוד סיטואציה אפשרית שבה הוא לא משחק הרבה.

הרי יאנוזיי הוא זה שדחף להשאלה בדורטמונד אחרי שלא שיחק הרבה בעונה שעברה(כשו"ח חשב שהוא צריך לצאת להשאלה באנגליה).
הוא שחקן מוכשר שגם בדורטמונד הראה ניצוצות טובים בהתחלה אבל מאוד בוסר ולא יציב למרות "הנסיון" שיחסית יש לו.
אני הייתי חושב להמשיך לנסות אותו מאחורי החלוץ, גם בדורטמונד בהתחלה המשיכו לשחק איתו שם(והוא היה לא רע במעט ששיחק שם).
על הקווים הוא הולך לאיבו הרבה פעמים.