דיון הלגיונרים - עונת 2016/17

נפרדים מעוד לגיונר.

אלון נצר מסיים קריירה מרשימה באירלנד וחוזר באופן הירואי ומעורר השראה לישראל כדי להציל את עכו מירידת ליגה.
שאפו.

 

יאיר קטן ואורי קופר החליטו לכתוב על עשרת הליגיונרים המוצלחים של הכדורגל הישראלי לדורותיו - "איך כבשתם את היבשת"
והנה העשירייה, למקרה שהיה לכם ספק:
https://images1.ynet.co.il/PicServer5/2017/06/25/7868408/9240672_9242381_rumble.Xxx

יוסי בניון - שער בברנבאו בשמינית גמר האלופות, עונות טובות בליברפול וכן גם מעבר לצ'לסי וארסנל והצלחה בספרד בתחילת הדרך
אייל ברקוביץ' - ההצגה המדהימה נגד מנצ'סטר יונייטד במדי סאות'המפטון, עבר עשיר באי הבריטי
חיים רביבו - חלק מסלטה המרגשת של סוף שנות ה-90 וגם אליפות בלתי-נשכחת בתורכיה שם שיחק בשתי יריבות מושבעות
אלי אוחנה - בישל את שער הניצחון בגמר המחזיקות במדי מכלן הבלגית אבל שב לאהבת נעוריו בית"ר ירושלים.
אבי כהן - ממכבי ת"א עד לליברפול הגדולה איתה זכה באליפות, מהבלמים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי
רוני רוזנטל - מהיר, חזק, וגם - ההחמצה הזכורה ביותר של ליברפול
טל בן-חיים הבלם - הגיע עד לצ'לסי! הרשים את מוריניו! שחקן של עבודה קשה. בלם בפריימרליג בבולטון
דודו אוואט - עם עשור עשיר בהופעות בליגה הספרדית מול הכוכבים הגדולים בעולם
גיורא שפיגל - בילה בצרפת בשתי קבוצות וכבש 32 שערי ליגה בחמש עונות
טל בנין - הנציג הראשון בסרייה A הקשוחה במדי ברשיה, ועוד קודם לכן שיחק בקאן הצרפתית

******

אין לנו אף אחד שמתקרב לשחקנים האלה לא רק ברמת הכישרון אלא גם ברמת המנהיגות. אולי רק ערן זהבי כביכול שאומר 'הכל עליי', לאו דווקא בנבחרת, ואלמוג כהן. כל היתר נחבאים אל הכלים. גם אין לנו בליגה עצמה שחקנים מובילים ודמויות כמו שמעון גרשון, אבוקסיס, קורנפיין, אריק בנאדו, שביט אלימלך ועוד.

 

אין מה לציין ליגיונרים היום. אין אף ישראלי היום שמתקרב באיכותו לבניון, רוזנטל, ברקוביץ' ורביבו. (את אוחנה אני לא מציין כי לא ראיתי בעיניים) השחקנים האלו שיחקו קבוע והיו הצלחה גדולה בליגות קשות ואיכותיות על בסיס קבוע.
הכי מתקרב זה אלמוג כהן אבל הרמה היא שונה. שחקנים כמו תומר חמד ובירם כיאל עושים קריירות נהדרות, אבל הם נמצאים בפיק שלהם, קשה לראות אותם שווים קבוצה טובה יותר.

 

כנראה שעד סוף היום יהיו לנו עוד 3 לגיונרים בדמותם של אריאל הרוש, עמרי אלטמן וטל בן חיים.

 

הם כבר עכשיו ליגיונרים ראויים, אין עוררין על כך.

Sent from my ASUS_T00J using Tapatalk

 

גם ביבראס נאתכו מתמודד עם תנאים לא קלים ברוסיה והוא שחקן די מוערך שם, אבל זה לא העניין. אגב, ברדה היה בגנק זמן רב, לקח אליפות, היה מלך השערים וזה גם משהו שהייתי מציין, מספיק לשמוע שבורוסיה דורטמונד רצתה לצרף אותו וזה מסביר הרבה.
אגב, משהו שחשוב לציין - הליגה הספרדית כן יכולה להתאים לשחקנים בישראל כי אין שם פיזיות והמשחק לא הכי מהיר שבעולם למרות שיש התקדמות בקטע הזה, אבל הבחירה של עומר אצילי בדיעבד הייתה קטסטרופה כי גראנדה הייתה קבוצה לא רצינית.

לגבי הרשימה המתעדכנת: השלושה לא באותו מצב.
אריאל הרוש שוער מצוין ורשם את אחת העונות היותר טובות שלו, בלעדיו הפועל הייתה יורדת עוד ממזמן, אבל הוא בבעיה כי כל הקבוצות הגדולות 'תפוסות' והוא מעדיף חו"ל מאשר הפועל חיפה ואפשר להבין אותו. חושב שיש לו את האופי להצליח מחוץ לארוחה המשפחתית של אמא ובטח כשאשתו הטרייה תגיע איתו.
עומרי אלטמן ויוון, כל פעם זה מצחיק אותי מחדש, הציג כמה משחקים טובים בנבחרת הצעירה ואולי שלוש-ארבע הברקות בהפועל במשך שנתיים בהן היה שחקן חשוב. לא עשה כלום בכדורגל, זה נראה לי כמו המצאה.
לגבי טב"ח - הוא כבר לא ילד, זו הצעה שהוא חיכה לה, נראה לי שאין שום סיבה ש-'יוותר לעצמו' ויישאר בארץ. מקסימום יחזור בעוד שנה וירוויח יותר ממכבי חיפה או מכבי ת"א.

 

זה מבורך. מספיק ששחקן וחצי ייתפסו בחו"ל חזק ויצליחו יחסית זה מצויין לכדורגל הישראלי.