מחזור 1 בליגת העל: 0-3 לבית"ר על מכבי; בני יהודה הפתיעה את מ. חיפה

אני לא יודע אם זה הייתם ספציפית שניכם, אבל בפורום פה לגלגו על זה שלא שומעים את הקהל של מכבי בנתניה, על סמך שידורי הטלוויזיה.
אצפה לראות אתכם נאבקים בתופעה כשהיא תעלה, לא אופתע אם כבר הערב.

(ואני לא מתיימר לרגע לטעון שהקהל של מכבי טוב או איכותי בשנתיים-שלוש האחרונות (לפחות))

לא יכולתי לחיות עם גניבת הדעת כאן...
אני אזכיר שקניית כרטיס לאותו גמר הגביע (שלמיטב זכרוני, כבר היה שיר ו/או חולצה לכבוד "מחזיקת הגביע הפועל באר-שבע") הייתה מותנית, לפחות בחלקים נרחבים של המכירה (אם לא לכולה) ברכישת מנוי לטרנר.

זה היה מהלך שיווקי מהרמה הגבוהה ביותר, אז בבקשה לא לספר סיפורים שאת המנויים התחילו לקנות אחרי ההפסד 6-2.

שואל באמת. גורש זה מה שמפריע לך? למספיק קבוצות בליגה אין שוער ראשון ברמתו, אז אתה רוצה לדבר על שוער שני? אולי לחיפה (עם לויטה) ולמכבי (עם ליפשיץ) יש אופציות טובות יותר על הספסל. יש קבוצו שאם השוער מורחק זה פחד אלוהים.

אוחיון הוא לא המחליף הראשון לאף אחת מעמדות ההגנה (טאהא ואלחמיד לבלמים, אלו לבן ביטון ואורן ביטון לקורהוט). שוב אני אשאל - לאיזה קבוצה יש אופציה טובה יותר כגיבוי אחרון?

ובאופן כללי - איזה שחקנים אתה חושב שיש הבדל משמעותי בינם לבין מי שכבר יש? אפילו שחקן כמו יובל שבתאי, בהזדמנות האחת והיחידה שלו בערך לשחק בקבוצת צמרת ששואפת לתארים לא הסתפק בפירורים שקיבל מהספסל, ובחר לעזוב. אז איזה שחקן בכיר יהיה מוכן לקבל את פירורי הדקות של ג'ון אוגו?


אגב - בראון (ויובל שבתאי לפניו) הם דוגמאות נהדרות ל"האדרה" שנוהגים מדי פעם לבצע כאן לשחקנים שחותמים בב"ש.

עם השורה התחתונה (שהדגשתי) שלך אני מסכים.
אבל מבחינת התנהגות על המגרש, כבוד ליריבים, התקשקשות עם השופט, נסיון להפריע לשטף המשחק וכל הפרובוקציות שעליהן אתה מדבר, הוא מתנהג בדיוק כמו ברדה במשחקים מהסוג הזה. כנראה שהוא יכול עוד לעשות תואר אצל ברדה בהתנהגות הזו שמוציאה את הקבוצה היריבה מאיפוס.

ולראיה, במהלך המשחק:



לא אומר שברדה לא מקצוען, אבל שחקן ספורטיבי הוא לדעתי רחוק מלהיות.

 

בראון בקש היה הקשר האחורי הכי טוב בליגה אחרי אלברמן. לא הייתה שום האדרה יוצאת דופן כי הוא באמת היה נהדר ומוערך. כנ"ל שבתאי ברעננה.
הם לא מצליחים אצלנו כי הם מתאימים לקבוצות קטנות שבאות כאנדרדוג, וזה בסדר. אבל ההחתמות שלהם היו טובות ומובנות.

אוגו לא צריך ולא יכול לשחק 50 משחקים בעונה. חוץ מזה אני מכוון ליותר קשר 5050 שיתחרה עם דן וראדי.

גורש כשוער בסדר אבל משחק הרגל שלו מטמטם. ואנחנו צריכים שוער עם משחק רגל איכותי לשיטת המשחק שלנו. בכלל הוא לוקה בהמון אספקטים ונחלש בשנה האחרונה. הוא כבר לא מתאים לרמה של אלופת המדינה.

וההשוואה בין ברדה וערן לוי... לא יודע מאיפה להתחיל.

 

להשוות את ההתנהגות של ערן לוי לברדה, אני לא מאמין שקראתי את השטות הזאת.

 

הבעיה עם גורש היא חיימוב. אם היה לי את ראיקוביץ' בשער, אז הייתי רגוע הרבה יותר עם גורש כשוער מחליף. אבל ברגע שגם חיימוב לא מגיע לרמה שאנחנו שואפים לה, אז אנחנו בבעיה וזה גורם למחשבות

בראון היה טוב מאוד בקריית שמונה ולגודל שלה, אותו הדבר יובל שבתאי ברעננה (ולדעתי גם הולך להצליח במכבי פתח תקווה), ואותו הדבר אגב גם מתן אוחיון בקריית שמונה. לא כל מי שבולט בקבוצה קטנה, או מתאים לסגנון משחק מסוים במערך מסוים, מתאים גם לקבוצה גדולה שם הדרישות הם אחרות לגמרי.

אני חושב שבסגל הקיים אנחנו זקוקים לעוד שחקן עם איכויות הגנתיות, כי כרגע אוגו הוא הקשר היחידי בסגל עם השפעה הגנתית, כל השאר, מליקסון, ראדי, אייבנדר, אוחנה, הם קשרים שתורמים באספקטים כאלה ואחרים, אבל אף אחד מהם לא מסוגל לתרום הגנתית. וזה שלא ציינתי את וובה בראון כן מלמדת עד כמה המעמד שלו נמוך אצלנו בימים אלה.

אליניב ברדה שיחק בישראל בהפועל באר שבע, מכבי חיפה והפועל תל אביב, ולמרות שמדובר בשלוש קבוצות גדולות עם קהל גדול ובתקופות מסוימות גם יריבות בין הקהלים (בטח בין מכבי חיפה להפועל תל אביב) אליניב ברדה מקבל וקיבל גם בעבר עידוד מהקהלים של כל אותם קבוצות. זה מלמד עד כמה אליניב ברדה הוא מקצוען ומודל לחיקוי בכדורגל הישראלי.

בניגוד לערן לוי, שלא הצליח לשמור אפילו על משקל תקין במהלך הקרירה, אליניב ברדה שידרג את עצמו מבחינת אחוזי השומן ומסת השריר כשעבר לאירופה, ובניגוד לליגיונרים אחרים שחזרו עם הזנב בין הרגליים, הוא עשה קרירה מרשימה מאוד בבלגיה והפך לאחד השחקנים האהובים (וקפטן) בקבוצה ששיחק בה.

אליניב ברדה הוא מנהיג, הוא קפטן, הוא כריזמטי, והוא מוביל גם במגרש, ולכן אליניב ברדה מדבר עם שופטים או שחקנים יריבים. אבל בניגוד לערן לוי שמתגרה בקהל (לפני השריקה למחצית השנייה התגרה בקהל שלנו שהיה לידו בלי הפסקה), שמחפש פרובוקציות (ניסה להוציא את אוגו מהכלים כל המשחק, באחת הקרנות הוא פשוט נצמד לאוגו וקילל אותו כמו ערס כשאוגו צוחק ומתעלם ולא נגרר לפרובוקציה), אליניב ברדה מעיר בכבוד ולא כדי לעצור את המשחק כי הוא לא עומד בקצב או כדי ששחקן יריב יגיב לו במכה או קללה.

להשוות בין אליניב ברדה, סמל למקצוענות, מהלגיונירים הגדולים ביותר שהיו ולנו, מודל לחיקוי, לערן לוי שכל המשחק היה עסוק בפרובוקציות עם הקהל, ובקללות לשחקני יריב, ובעצירת המשחק בגלל שיש לו משקל עודף והוא לא מסוגל לעמוד בקצב, זה לטעון טענה שאין בינה ובין המציאות כל קשר.

 

אני דווקא אוהב את אוחיון, אבל בעיקר כשמשחק בעמדת הבלם.
הוא מהיר, יודע להניע ולהוביל את הכדור. אחלה בלם לסגל. הבעיה שהוא לא מגן שמאלי, במיוחד שלא היה שחקן שיעזור לו במטלות ההגנה וההתקפה.

 

ביום שבו יצליחו לעשות פה הפרדה בין מקצוענות (באנגלית professionalism) לבין ספורטיביות (באנגלית sportsmanship), אולי תבינו את הטענות כלפי אליניב ברדה.
כל פעם חוזרים לאותו הדיון.


זה שהוא מנהיג, קפטן, כריזמטי, עשה קריירה מרשימה, שחקן אהוב בקבוצות שבהן שיחק, שדרג את עצמו מבחינת אחוזי שומן ומסת שריר וכו', לא אומר שום דבר על איך הוא כיריב ספורטיבי.
לא מכיר מישהו שפוי שיטען שערן לוי מימש אלפית אחוז מהקריירה שלו ביחס להישגים של אליניב ברדה. למה? כי ערן לוי לא התנהל כמקצוען לאורך כל הקריירה שלו.
מבחינת ספורטיביות? שמירה על טוהר המשחק? ה-fair play? מה שערן לוי עשה אתמול זה מה שאליניב ברדה עושה במרבית המשחקים ה"גדולים" של באר-שבע.
אם ערן לוי עושה את זה כי הוא צריך עוד רגע כדי לקחת אוויר ולנשום? יכול להיות. זה לא משנה את זה שאליניב ברדה עושה את זה כדי להוציא את היריבה מהכלים, וכו'.

לצורך העניין, לעלות במחצית המשחק האחרון בין מכבי לב"ש, כשחקן ספסל, כדי לדבר עם השופט - זה לא מעשה שאתה עושה. באותו השלב של המשחק הוא לא היה הקפטן, ועל כן גם לא הייתה לו ה"זכות" השמורה לקפטנים לדבר עם השופט.



הוד רוממותו הקדוש אליניב ברדה מקצוען מהגדולים שהיו כאן. מבחינת ספורטיביות? ממש לא.

 

אוחיון הוא סוג של לואי טאהה לעניים. לוקה מאוד במשחק הרגל, בכל הקשור למסירות, ליציאה קדימה, לצד הטכני של המשחק. אבל בניגוד לטאהה שהוא הגנתית טוב מאוד, מצוין אפילו, פיזי בצורה בלתי רגילה, קשה מאוד לעבור אותו באחד על אחד, אוחיון הוא בסדר הגנתית, לא מעבר לכך. בלי הפציעות של מיגל ואורן ביטון אפילו במשחק כזה מתן אוחיון לא היה משחק, וזה אומר הרבה על המעמד שלו אצלנו.

 

זה הפורום הצפוי בעולם.

 

ברדה בחיים לא התנהג כמו שערן לוי התנהג אתמול.

ערן לוי אתמול התגרה בלי סוף בקהל. כמה וכמה פעמים הלך בהפגנתיות מול הקהל במזרחי ודרומי כדי להוציא אותם מהכלים.
רב עם כל העולם כמו צ'חצ'ח מצוי. דחף, קילל (במו עיניי ראיתי אותו מבטיח לצדק שהוא יקח לו את הברך היום), איים, עשה שכונה.

עם בזבוזי זמן פחות יש לי בעיה כי זה מובן למה עשה את זה וגם אנחנו היינו במקום של לבזבז זמן ממש לא מזמן.
אבל אתמול ערן עשה צחוק מהעבודה בחסות שופט רופס ופחדן.

להשוות את ההתנהגות הזאת לברדה זה מגוחך ולא מכבד אותך ככותב איכותי.

 

הרבה מאותם הדברים שאתה מציין אני אמרתי לחברים שלי על ברדה במספיק משחקים נגד ב"ש מאז שברדה חזר.

 

ז

בתור אחד שהיה בכמעט כל אותם משחקים - זה לא נכון. אתה טועה ומטעה. במקסימום בזבז זמן והתווכח עם השופט, שזה דבר לגיטימי לעשות כשאתה מגיע בעמדת נחיתות.

אולי אותך זה עצבן קצת יותר מהרגיל, אבל מכאן ועד להשוות את זה להתנהגות של ערן לוי אתמול ובכללי... לא רציני.

 

נסכים שלא להסכים. ושוב, לא מעניינת אותי ההתנהגות מחוץ למגרש.

הריצה לשופט אחרי כל שריקה שלא הולכת איתך, העמידה על הכדור אחרי שריקה, הגניבה של המטר בחומה, הוויכוחים עם כל שחקן יריבה.

וגם אם זה היה רק בזבוזי זמן - גם את זה יש דרך לעשות בקצת אלגנטיות, וכמו שאתם חווים - 95% מקבוצות הליגה מגיעות לבזבז זמן נגדנו.