מנצ'סטר יונייטד 2017/18-מוריניו מכה שנית

החלק שהיה רלוונטי להודעה שלך היה רק החלק של המשפט הראשון.
אחרי זה גלשתי בכוונה שתי שורות כדי להביע את דעתי על המשחק בלי קשר בכלל למה שחשבת.
צר לי אם הובן אחרת.
ככה שכל החלק שסימנת לא היה בקונטרה לדברים שלך, ברור שהתחושות שלי ושלך ושל אוהדים אחרים דומות כי ראינו את אותו חרא וסבלנו את אותו הסבל(תתנחם בזה שאתה עשית את זה אחרי צלחת חמין ב2 וחצי בצהרי היום... אני הייתי צריך למצוא אששית, לדפוק את האצבע של הרגל בקצה של המיטה כדי לראות את המשחק הזה עם אוזניות בשעה 4 וחצי לפנות בוקר ינעל העולם).

בקשר לבאיי, אני יכול לקבל את הדיעה שלך שאיתו אולי היינו מקבלים יותר בטחון בחלק האחורי אבל לי זה מרגיש שגם עם באיי היום זה היה כמו לשים פלסטר על קטיעה.
הקטיעה מתחילה ממרכז המגרש שהיה ברוב המשחק פשוט פרוץ ומשם ליברפול הוסיפה עוד ועוד שחקנים וההזדמנויות שלה תכלס(חוץ מהאיבוד ההוא של ג'ונס) לא קרו בגלל טעות של שחקן מהקו האחורי, אלא הרבה לפני.

אם הייתי בעסקי הקוסמטיקה פה בהחלט הייתי שמח להעזר במה שהצעת לי, אבל אני לא נוגע בקוסמטיקה, אני והשותפים שלי בתחום אחר שרץ פה יפה,
שבוע טוב.

 

מצחיק איך מוריניו בחיים לא יספור את מאטה במשחק כזה בגלל מימדיו הפיזיים,

בזמן שכל הג'מוסים שלנו גם כן נראו כמו ילדים מפוחדים היום.

חייבת מתישהו להגיע נקודה שבה מוריניו יתחיל לתת משקל גדול יותר ליכולת של שחקן להניע כדור בפשטות, לקבל החלטה נכונה תחת לחץ, להחזיק את הכדור למשך יותר משתי שניות אצלו ברגל... יותר מאשר לכמה הוא חזק או חלש...

או שמא אני חי בסרט??

מי שעוקב אחרי ההודעות שלי כאן יודע שאני לא ממעריציו הגדולים ביותר של מאטה, ואני לא בא לטעון שהוא איזה אנדרס אינייסטה בשיאו או משהו שמתקרב לזה...

אבל אתה ניגש למשחק באנפילד עם שחקני כנף / קישור התקפי שבעיקר יודעים לרוץ מהר (למעט מרסיאל שהוא גם איטליגנט), ומבקש מהם ליצור הזדמנויות מכדורים ששחקני ההגנה שלנו פשוט מעיפים קדימה... ובמשך 45,50,70 דקות זה פשוט לא עובד...

אז אתה מכניס את לינגארד וראשפורד כדי שינסו לרוץ עוד יותר מהר??

לא מבין את אדון מוריניו היום. :/

 

חושב שזה פחות קשור לחומר השחקנים (למעט אשלי יאנג כווינגר שזה באמת וואט דה פאק בפיתה) ויותר קשור לטקטיקה. הפחדנו לעצמו שתי נקודות במשחק הזה, כי בפעמים שבהם ניסינו להניע כדור ולבנות התקפה לא רק שהצלחנו, גם הייתה לי מן הרגשה של "אממ, למה אנחנו לא עושים את זה יותר? זה עובד הרבה יותר טוב."

הפכנו את המשחק הזה למשחק של ההגנה שלנו מול ההתקפה של ליברפול - אז לא מפתיע שגמרנו אותו ב-0-0 כי ג'ונס בכושר אדיר ויש לנו את השוער הכי טוב בעולם.
לא מפתיע, אבל מבאס כי אנחנו יכולים יותר, טובים יותר וצריכים לשאוף ליותר.

מה גם שזה צורב פי 700 יותר ביום שבו סיטי משחקת מול קבוצה שאיבדנו נגדה נקודות ומפרקת לה את השער.

 

סיטי נפלאה מבחינה התקפית, אבל יש הבדל גדול בין לשחק מול סטוק בבית לבין לשחק מול סטוק בחוץ, בדיוק כמו שיש הבדל בין לשחק מול סיטי באנפילד ב11 שחקנים לבין לשחק מול סיטי בחוץ ב10 שחקנים רוב המשחק.

באופן אישי הייתי משחק אחרת באנפילד אתמול, אבל אם נמשיך במאזן הנפלא שלנו מול הקטנות אני קונה תיקו דומה כולל המערך והגישה גם מול סיטי בחוץ, די ברור שבאולד טראפורד נשחק אחרת כמו גם שברור שאם המאזן מול הקטנות ישמר נהיה במירוץ לאליפות עד לסוף.

 

לא אנפילד ולא בריטניה סטדיום איצטדיונים מפחידים כבר זמן רב.

שתי הגנות גרועות, השניה בכלל קבוצה לא טובה. דיי לקלישאות.

 

לא צריך להתפס לתיקו ספציפי. שיחקנו בסותון בדיוק כמו אתמול. זה מה שאמור להדאיג.
מה שמשה לא מבין שהאויב הכי גדול של יונייטד עדיין נשאר המנג'ר.
אפשר תמיד לחשוש שלמוריניו יקפוץ המוריניו והקבוצה פשוט ללא סיבה תפסיק לחבר אפילו 2 מסירות.
וצריך לחשוש שפלאיני ויאנג ימשיכו להיות מקודמים.

 

והשנה הם כבר הספיקו לעשות תיקו מולנו ולנצח את ארסנל.
סטוק יכול להתפתח למשחק חוץ לא פשוט, לעומת זאת כשמארחים אותם הסיפור הוא שונה לגמרי.

 

סיטי
צ'לסי
ארסנל
ליברפול
טוטנהאם

אברטון
סטוק
סאותהאמפטון
ווסטהאם
ניוקאסל
ווסט ברום
קריסטל פאלאס

______________________________________

לגבי אוהד יונייטד הממוצע, אלה משחקי חוץ ש"קשים לנו מבחינה היסטורית". לפעמים זה גם נכון ברמת המציאות, לפעמים לא,
אבל בכל אופן תמיד תמצא חלק גדול מקהל האוהדים שלנו שמתייחס למשחקי חוץ אצל חצי מקבוצות הליגה כמוקשים של ממש,

שלקראתם צריך לעשות התאמות (לרוב זה יתבטא בהוספת קשר שלישי לאמצע המגרש כדי "להתמודד עם הפיזיות שלהם").

ובדיונים בפורומים של האוהדים באינטרנט לקראת המשחקים האלה אתה תקרא שלל תגובות של משתמשים שטוענים שאמנם אנחנו צריכים לנצח, אבל תיקו לא תהיה תוצאה רעה. למה? מכיוון ש קבוצה X היא "the ultimate game raising cunts", כי משחק מול יונייטד זה גמר הגביע שלהם, כי באיצטדיון שלהם יש אווירה מפחידה שמשפיעה על החלטות שיפוט וכו'.

צריך לומר שזה לא ייחודי רק לתקופת מוריניו- אני זוכר את המנטליות הזאת מאז שנותיו האחרונות של פרגוסון.

יונייטד תשחק כדי לנצח נגד הקבוצות האלה בבית, אבל כשהיא מתארחת אצלן, זו אופרה אחרת לגמרי. פתאום מעבים את מרכז המגרש. פתאום משחקים זהיר יותר...

ואני שואל, למה?

למה לעזאזל אנחנו צריכים לשחק זהיר יותר במגרשים של קבוצות בינוניות כאלה? (מתייחס לכל הקבוצות בחלק השני של הרשימה שלי)

אני רואה את יתר הקבוצות הגדולות מנסות לשחק את המשחק שלהן בכל איצטדיון שאליו הן מגיעות (למעט אולי מפגשים ישירים של הטופ 4-6).

בסדר, אז יונייטד הקבוצה הכי שנואה באנגליה בגלל שנות הדומיננטיות תחת פרגי,
אבל זה לא באמת מחזיק מים.

הקהל והשחקנים של קבוצה כמו אברטון או ניוקאסל משחקים/מעודדים עם אקסטרה-מוטיבציה גם כשהם מארחים את צ'לסי או סיטי.
אני ממש לא חושב שמשחק נגד יונייטד הוא "גמר הגביע" היחיד של קבוצות כאלה. יש להן כמה וכמה גמרים כאלה במהלך העונה.

פערי הרמות בינינו לבין סוטון, אברטון, ניוקאסל, פאלאס ושות' אמורים להיות כאלה שגם אם הן משחקות את משחק חייהן נגדנו, והקהל מעודד אותן בטירוף והשופט שורק לטובתם שריקות של 50\50 בעקבות זה, אנחנו עדיין *אמורים* לנצח אותן more often than not.


בקיצור, את כל החפירה הזאת אפשר לסכם בכך שלתחושתי, אנחנו נותנים כבוד להמון קבוצות שהיריבות שלנו לצמרת בכלל לא סופרות,
ועצם זה שאנחנו מפמפמים לעצמנו לווריד שמשחק חוץ בגודיסון/בריטאניה/סיינט ג'יימס'ז וכו' הולך להיות קשה בטירוף ושנצטרך לירוק דם כדי לצאת משם עם משהו,

זו בסוף נבואה שמגשימה את עצמה.

 

אז זהו,
שאין מרחב כל כך גדול השנה ל"בסדר, תיקו במשחק חוץ כזה זו לא תוצאה רעה, אני קונה גם תיקו באתיחאד".

אנשים כנראה לא מבינים עדיין כמה סיטי חזקה.
המשחק אתמול למשל נגמר אחרי 18 דקות ואת החמישייה הנוספת היא דפקה בהילוך שני.
סיטי כופה את המשחק שלה על היריבות באותה צורה בבית ובחוץ, ככה שלבנות שגם סיטי תמעד ואנחנו בינתיים נאגור את הנקודות החסרות...זה יכול להיות חלוםשאם נתעורר ממנו מאוחר מדי כבר נהיה בלי מאבק אליפות.

קבוצה אלופה צריכה לבוא ולחשוב איך לנצח בכל מגרש, בטח עם סגל כזה עמוק.
לא איך לא להפסיד.
להוציא תיקו בשלב הזה זה נחמד לקבוצה שפתחה טוב מבחינת תוצאות אבל הכיוון שלה צריך להיות טופ 4.

אלכס הזכיר ובצדק שגם במשחקים כמו מול סותון לא ראית הרבה שינוי מחשבתי מהמשחק אתמול.
אז מה גם שם החליטו שתוצאת תיקו זה בסך הכל לא רע? לא.

אי אפשר להתעלם שכבר בכמות לא מבוטלת של משחקים אתה פשוט לא משכנע למרות התוצאות ואחרי חודשיים של כדורגל אפשר להתחיל לתהות לאן זה יתפתח.

אליפות אתה לא תקח מסיטי שרוצחת גם את הגדולות ע"י נצחונות על הקטנות.
אליפות אתה תקח גם כשתשכנע מול הקבוצות ברמה שלך.

אגב,
האגדה על סטוק והבית שלה לא רלוונטית כבר לפחות 4 שנים.
סתם אגדה שנוח להאחז בה, כי מדי פעם נזכרים בכתבות המועתקות של דסקל והשידור הישראלי שהרי חולה במחלה של מחזור קלישאות בשידור חי.
סיטי הייתה מפרקת את סטוק גם אצלה בבית וזה עוד יקרה.

 

עזוב קלישאות, אנחנו עוד מעט 5 שנים ברצף שאנחנו לא מנצחים את סטוק בליגה בחוץ, 3 תוצאות תיקו ושני הפסדים בתקופה הזאת במשחקי החוץ, הניצחון האחרון היה באפריל 2013 (קאריק וואן פרסי).
אז אני חושב שאני יכול לכתוב שעובדתית סטוק היא קבוצה שמקשה עלינו בבריטניה סטדיום באופן מסורתי ושמדובר עובדתית והיסטורית במשחק חוץ מאוד קשה עבורנו.
לעומת זאת באולד טראפורד באותה תקופה, 5 ניצחונות ותיקו מ6 משחקים, אז נכון גם להגיד שעובדתית סטוק היא קבוצה שמקשה יותר בבית ושלשחק מולה בבית או בחוץ זה הבדל עצום.

 

צירוף מקרים.
בעיקר כשזוכרים איך הם נראו באוב משחקי הבית שלהם שזה דומה מאוד לאיך שהם נראים בחוץ.

חוץ מזה שהסגל שלהם השתנה מאוד ב5 השנים האחרונות.

כבר מזמן זה לא ערבים גשומים בבריטניה.

זו קבוצה שמנסה לשחק על הדשא עם שחקנים נמוכים במסגרת גבולות היכולת שלה שזה אומר שזה אולי אמור להצליח מול פאלאס, ברנלי וקבוצות ברמה הזאת.

שיחקנו חרא נגדם בגללינו לא בגלל שהם היו כל כך טובים או בגלל איזה רצף שנוח להזכר בו.
אם היינו משחקים חכם היינו מנצחים ואפילו בקלות, בדיוק כמו שסיטי עשתה אתמול ותעשה גם אצלהם בהמשך.

 

אבל זו בדיוק הבעיה, כשמתייחסים למחזור מסוים כמחזור שבו אנחנו מתקשים (או לחלופין מצליחים) בו "באופן מסורתי".
אתה מתעלם ככה מהקונטקסט. מה אכפת לי איך נראינו מול סטוק לפני 3,4,5,6 שנים?

כל הסגל שלהם השתנה מאז, וכך גם הסגל שלנו.

אנחנו אמורים לבסס את תכנית המשחק שלנו על פי תוצאות שיונייטד השיגה באיצטדיון הזה בשנת 2012??

מה זה תורם לנו, אם מראש אנחנו מקטלגים את המשחק בבריטאניה סטאדיום [בטח היום קוראים לאיצטדיון על שם חברת הימורים כלשהי, כן?] כמשחק קשה עבורנו?


לדעתי זה רק מזיק פסיכולוגית. ועל הדרך זה גם נוח להשתמש בזה כתירוץ אם באמת נראינו שם על הפנים.

אגב, בלי קשר ספציפית רק לסטוק, אלא באופן כללי-

אם יש קבוצות שאנחנו מצפים מעצמנו לנצח- אפילו בקלות- בבית, ובאותה נשימה אנחנו מסתפקים בתיקו מולן במשחק החוץ,

אז אנחנו לא כ-א-ל-ה טובים כמו שחלק מציבור האוהדים שלנו חושב.

קבוצה גדולה באמת לא אמורה להפוך לצל של עצמה במשחקי חוץ. ברור שמשחקי חוץ הם מטבעם קשים יותר,
אבל הירידה ביכולת שלנו לא יכולה להיות קיצונית בהם, אם אנחנו שואפים להגיע לגדולות.

 

המאזן של סטוק בבית מול הגדולות -

סטוק מול ארסנל בבריטניה סטדיום:
8 משחקים אחרונים, 4 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו, הפסד אחד.

סטוק מול צ׳לסי בבריטניה סטדיום:
6 משחקים אחרונים, 3 ניצחונות ו3 הפסדים.

סטוק מול סיטי בבריטניה סטדיום:
7 משחקים אחרונים, ניצחון אחד. 3 תוצאות תיקו, 3 הפסדים.

או שהכל זה ״מזל״ ו״צירוף מקרים״ או שמדובר בקבוצה ביתית שמקשה באופן קבוע על הגדולות כשהגדולה שמחזיקה מולה במאזן הכי טוב היא סיטי וגם היא ביותר מחצי מהמשחקים שלה בחוץ מול סטוק לא מצליחה לצאת עם הניצחון.

די בטוח שאין אף קבוצה קטנה אחרת באנגליה עם מאזן דומה מול הגדולות לאורך שנים.
אז אל תיתנו לעובדות לבלבל אתכם...

 

אברטון סיימה עונה שעברה עם 13 נצחונות בית ומקום 4 בליגה במאזן בבית,
שאני אסיק שזה אחד מארבעת משחקי החוץ הקשים שלנו בליגה העונה למרות שהם שינו את הפרצוף שלהם ועובדתית זו העונה קבוצה שבית וחוץ לא מסוגלת לייצר התקפה שמחברת 3 מסירות(ומנבאת בדיוק את הציפיות שלי ממנה ערב תחילת העונה)?

ברנלי באמצע פברואר בעונה שעברה צברה 96 אחוז מהנקודות שלה בבית, שזה באותו זמן היה שווה את המאזן השלישי הכי טוב בליגה, סיימה עם המאזן ה9 הטוב בליגה בבית.
יותר טוב משל סטוק המפחידה.

אז לצפות לתיקו גם במגרש של ברנלי? כאילו אם שם נעשה תיקו אני אגיד ״סבבה עשינו תיקו מול קבוצה מפחידה בבית שלה, סיטי בטח תשחט אותה בחוץ רק 3-0״.

אפשר להמשיך ולחפש עוד קצת נתונים מצחיקים כאלה על מה עשינו מול קבוצות בחוץ ב5 שנים האחרונות(שהיו חמש שנים קשות) ולהתחיל למצוא הרבה סטוק כאלה.

אחלה אליבי לפשעים.