האיטלקיות במפעלים האירופאים 2017/18:: רומא בחצי גמר ליגת האלופות

שראיתי את המהלך בשידור הישיר ישר צעקתי פנדל, הזווית של שופט הקו קצת הטעתה אותו, הוא חשב שרודריגס שם יד על וולבק אך לא ראה בזווית מלאה והוא לקח את ההחלטה ועידכן את השופט על כדור העונשין.

 

אני שונא את איקאה, אני שונא את המלפפונים החמוצים שלהם, אני שונא את ההרינג עם הסוכר, אני שונא את הרהיטים המחורבנים שלהם, את האהילים המעאפנים שלהם, אני שונא שופטי כדורגל משבדיה, אני שונא את נבחרת שבדיה, הבוגרת, הצעירה, אני שונא כדורגל שבדי...

 

אני גם לא מעריץ את בן המהגרים הזה. שכיר חרב פרחח שיבעט בך בראש כבדיחה.

 

טוב אז הגיע לכתוב קצת על רומא האהובה שלי לקראת ההגרלה מחר,
סוף סוף אחרי 10 שנים מאכזבות באירופה בשני המפעלים שכללו בתוכם לא מעט תבוסות מפורסמות לבאיירן(7-1) וברצלונה(6-1) בנוסף להפסדים מביכים לקבוצות נחותות על הנייר, ואיךלא נזכיר את אשתקד עם ההדחה בפלייאוף מול פורטו, חוזרים סוף סוף לשלב רבע הגמר בליגה של הגדולים - הצ'מפיונס ליג. חשוב לציין שהפעם האחרונה שעשינו את זה היה ב-2006/7 ו2007/8 - מי היה מאמין פעמים רצוף? איזה זיכרונות יפים יש לי מהמפעל בשנים האלו, כמובן הסלאלום המדהים של מאנסיני בליון וכמובן שלא נשכח את פח נפש עם התבוסה ליונייטד באולד טראפורד לאחר הניצחון באולמפיקו, כמובן ב-2007 גברנו על ריאל בצמד המשחקים בשלב שמינית הגמר במשחק שגרמו להרבה גאווה אצל אוהדי הקבוצה ושוב הפסדנו ליונייטד בשלב רבע הגמר.
תקופה יפה הייתה למועדון בשנים האלו תחת הבעלות של משפחת סנסי, למרות כל הקשיים הכלכליים והתקציב הדל. דוני, פאנוצ'י, מקסס, קייבו, פרוטה, DDR, פיזארו, ווציניץ' ואיזה טוטי אחד היה הכוכבים של הקבוצה של אז. נוסטלגיה!
דרך אגב השחקן היחיד שנותר בקבוצה והיה שותף להישגים מלפני עשור הוא דניאלה דה רוסי ועדיין נותר שחקן מפתח והפך לקפטן הקבוצה מאז.


איזה גולאסו.

במשחק הראשון באוקראינה, שוב הרגשתי את התחושה של הפיספוס, אחרי מחצית ראשונה נפלאה עם הרבה מצבים ושליטה במשחק היינו צריכים להבקיע יותר ואולי לגמור את ההתמודדות כבר במשחק הראשון. אך זה לא קרה ובמחצית השנייה נפלנו מהרגליים ושחטאר הצליחו להפוך את התוצאה ואפילו כמעט לכבוש שערים נוספים אך אליסון הנפלא הצליח לשמור על התוצאה ולמרות המחצית השנייה והניסיונות של שחטאר הקבוצה יצאה עם תוצאה מספקת מאוקריאנה.
התרגשות גדולה הייתה לקראת הגומלין עם הרבה אמונה שאנחנו יכולים לעשות את זה, למרות מחצית ראשונה אנמית מצד שתי הקבוצות במחצית השנייה הצלחנו לעקוץ בעזרת מסירת אומן של סטרוטמן וסיומת אדירה של דז'קו, מי היה מאמין שהיה אופציה שהוא היה בצ'לסי והיינו צריכים לצאת למלחמה עם דפרל ושיק בחוד, ועלינו ליתרון המיוחל. הרבה דפיקות לב היו בדקות הסיום, האוקריאנים לא באמת הגיעו למצבים מסוכנים אבל אתם יודעים כל הדיבורים על האופי וה-DNA הרומאי קצת חילחלו, בסוף עשינו את זה תודות למשחק הקרבה של כל השחקנים ועל הקווים ניצח EDF שרשם את הישג השיא בקריירה הקצרה שלו.

לקראת ההגרלה כמובן אשמח לקבל סביליה, מפגש פיקנטי עבור מונצ'י, הסיכויים הטובים ביותר לעבור שלב ולהגיע לחצי הגמר(נשמע הזוי בטח לאור הביקורות על הקבוצה לפני פחות מחודש). הקבוצה השנייה עבורי היא ליברפול, מאמין שיש לנו מאצ' אפ הכי סביר עבורנו מבין הקבוצות שנשארו במפעל. כל שאר הקבוצות באמת נמצאות ברמה אחת ומעלה מעלינו והיה כמעט אפשרי לעבור שלב.

http://www.ansa.it/webimages/img_457x/2017/8/20/fea0edae6faf9469e082c787265398b3.Xxx
רק חסר שטוטי היה על הדשא בשביל החזרה המושלמת לרבע הגמר.

רק חבל שהמשחק הראשון יוצא על פסח, עד שיש חופש מהלימודים והזדמנות לטוס לראות שוב את רומא השנה זה ביוצא בזמן שמחירי הטיסות נוסקים ביותר מעשרות אחוזים.