מסוט אוזיל לקח את ההחלטה הנכונה, היה שותף לרגעים גדולים רבים בנבחרת והדובדבן שבקצפת הוא הזכייה במונדיאל, והוא היה חלק משמעותי. השנים האחרונות פחות טובות וזה לא שבארסנל אנחנו רואים קוסם. אני רוצה לשים את הפוליטיקה בצד, והוא כתב יפה כשהזכיר את אמא שלו ומה שהיא לימדה אותו - אני חושב שהביקורת כלפיו לא הייתה טהורה ומקצועית בלבד, תמיד הייתה מעט מוגזמת, הוא לא השחקן הראשון בהיסטוריה שהוא קצת מעבר לשיא והוא נשאר באנקר בהרכב. ואפשר לחשוב שהחברים שלו היו טובים ממנו. מולר נראה קטסטרופה בנבחרת כבר זמן רב למשל, אבל ברור שאחד פייטר והשני קצת משדר שפת גוף מרגיזה. לאב היה צריך ללכת, אני חושש שגרמניה תהיה כמו ספרד ביורו 2016, משנה אבל לא באמת משנה, זזה רק מטר אחד ימינה ושמאלה. ואני לא פוסל קמפיינים גדולים על סמך כישלון ענק אחד, אלא פשוט לכל דבר יש סוף. הוא לא בנבחרת ארבע-שש שנים אלא פרק זמן מטורף, צריך להתחיל מחדש.
על הדרך גם גילינו למה הוא אוהב לשוטט על הדשא מפעם לפעם. לבחור יש שני לבבות. ובאמת לא קל לפמפם חמצן לשניים בו-זמנית. ועוד לשחק כדורגל.
לא לא הסיפור של חובב ארדורגן נגמר בנבחרת. ההצהרות שלו מביישות ומעידות על מספר דברים: 1. הוא עם רמת המשכל שלו לא כתב את ההצהרות. זה אומנם לא חדש, אבל אפשר היה לצפות להודעה אישית שלו לפחות 2. הוא חצוי בין טורקיה לגרמניה, אבל הלב שלו נמצא איפה שהמשפחה שלו וזה לא בגרמניה 3. כולם אשמים, ההתאחדות התקשורת, אפילו לותר מתיאוס רק מסוט חף מפשע. קצת הזוי 4. בכל ההצהרות שלו הוא ניסה להציג את עצמו כשהאיד 5. הוא טוען לגזענות? מה אם תמיכה ברודן שאחראי על פשעים בלתי נסלחים? 6. ההודעה בפאקינג אנגלית, הוא מתנער לחלוטין מגרמניה 7. שום מילה על ההשפעה של ההופעה שלו בטורקיה על החברים שלו בנבחרת גרמניה בגרמניה היום קיים מולטי קולטי, אני גם חלק מזה, אפשר אבל לצפות שהנאמנות תשאר עם המדינה שאתה חיי בה. סימפטיה למדינת הלאום או אפילו תחושת פטריוטיות זה לגיטימי לחלוטין, אבל עדיין יש גם פה עקרונות וקווים מסויימים שאסור לעבור.
אתם עדיין בזה? מעניין מה יהיה עכשיו, יאשימו את גונדואן בהפסדים? תודה רבה לאוזיל על כל השנים שלו בנבחרת. הוא היה שייך וגורם גדול להרבה ניצחונות גדולים על הרבה נבחרות גדולות. מבחינתי עשה את שלו כמו כל שחקן אחר בעל דם ארי או לא. היה צריך לפרוש קצת מוקדם יותר כמו גם הרבה כוכבים גדולים אחרים שמשכו יותר מידי, אבל בקטנה. זה לא שהיינו עושים יותר במונדיאל האחרון גם ככה.
אני חושש שאתה קצת מפספס את הנקודה פה. היכולת שלו וההצלחה (או יותר נכון הכישלון) של הנבחרת בכלל לא העניין פה. זה עניין של מעבר. זה עניין של הזדהות עם המדינה שלך (או שאתה מייצג). תוקפים אותו כי הוא מצהיר (במילים ומעשים שהוא אומר ועושה או באלו שהוא לא אומר ולא עושה) שהוא לא חלק מהמדינה הגרמנית. אפשר בהחלט להבין את העם הגרמני שלא רוצה אחד כזה. לא יתכן שהוא יכתוב הודעות (חצי) רשמיות באנגלית. לא יתכן שאחרי כל הביקורת הוא יגיד ״הייתי עושה את זה שוב״. אף אחד לא הפריע לו לשחק בשביל נבחרת טורקיה. היכולת שלו ו(אי) היכולת של הנבחרת זה כבר עניין אחר. לטעמי אי העפתו מהנבחרת היא בדיוק מה שמראה את הכיוון למה הנבחרת הזו גם נראית זוועה. למרות הכשרון. (איך שלא נהפוך את זה רמת הכשרון שיש בגרמניה היא יותר ממקום אחרון בבית שמרכיב את דרום קוריאה, מקסיקו ושוודיה.
אני חושב שכל הקריירה הוא הראה מחוייבות לנבחרת (נעזוב מקצועית לרגע אם הוא טוב לאחד ולא טוב לאחר, הוא גם לא כוס התה שלי) ועכשיו אחרי הסערה הגזענית (לטענתו ולטענת אחרים שהיו לצידו) הוא מתחיל לסלוד "מייצוג" גרמניה ואת הכעס אפשר להבין (החזיר במכתב זועם ובאנגלית). היו מספיק דבילים שהגזימו בדרך בה ניהלו את הקמפיין נגדו ואת רוח הדברים שנשמעו (גם אם הביקורת לגיטימית. אני ממשיך להדגיש את הדרך ועם רוח הדברים שהיו בגרמניה בחודש האחרון). אני חושב שכל שחקן עם שורשים ממקום אחד שמשחק במקום אחר היה מסיים נפגע וכועס אחרי כל מה שהלך בגרמניה במהלך החודש החולף. הגזימו בצורה פרועה, כל הימין הקיצוני מצא לו גל לגלוש עליו, היה פשוט מאכזב מאוד.
רק חבל שהוא התחיל בהכל ובחר שלא להסביר מיד כשהתחילה הסערה טבמקום זה שתק ועכשיו עוד אומר שהיה חוזר על זה שוב. בנבחאת גרמניה שיחקו עוד כמה שחקנים שהשורשים שלהם במקום אחר ואף אחד מהם לא ספג את מה שהוא ספג. ומעניין למה. (ונזכיר שאוזיל נולד בגרמניה, גדל בה וחיי בה את רוב חייו בעוד שבטורקיה הוא היה רק כששיחק כדורגל עם הקבוצות שלו. ככה שאני לא ממש יודע כמה השורשים שלו שם באמת).
זה דווקא החלק הטוב, כי השנים הטובות כבר מאחוריו. אני יותר מודאג מכך שאנחנו כנראה נתחיל עם חצי הרכב חדש, הנבחרת עדיין בתחילת דרכה ומולנו תגיע נבחרת שכבר מחוברת ובמומנטום. מוקדם מידי עבורנו לפגוש אותם בשלב הזה לדעתי.
אני חושב שיש לנו מספיק שחקנים מצויינים. הבעיה שלנו הייתה ונשארה בעמדת המאמן. לצערי גילינו שמה שקרה בברזיל (ולמעשה רק במשחק אחד, נגד צרפת) היה החריג וכנראה שהוא היה יותר מקרה מאשר משהו מכוון. לכן מסקרן אותי לראות מה יקרה היום.
אולי אתה צודק, אבל בכל זאת, הנבחרת צריכה עכשיו זמן לבנות את עצמה וליפול מבחינת תיזמון בדיוק במשחק הראשון מול אלופות העולם גם בלי משחקי אימון לפני, זה הכי לא אידיאלי להתחלה של קמפיין לנבחרת שצריכה לבנות את עצמה מחדש.
לצערי אני לא חושב שזה משנה מתי נפגוש את צרפת. אנחנו לא באמת נבחרת בבניה. בינינו אם נסתכל על הסגל של היום אז רק שולץ, הארבץ וטילו קרר חדשים. יש עוד שניים שלא היו במונדיאל אבל כבר היו בסגל לפני כן והם לירוי סאנה ופטרסן. ככה או ככה, מכל החמישה האלה אולי לירוי סאנה ישחק. וגם אותו הגאון נזכר להזמין כשהוא איבד את המקום שלו בסיטי (במשחק האחרון הוא אפילו לא היה בסגל). מנגד את מי מהסגל איבדנו? את מסוט אוזיל וסאמי קאדירה המתים (דרך אגב, במשחק היחידי בו ניצחנו שניהם לא שיחקו. ככה ש...). עדיין יש לנו סגל מנוסה וותיק ומצויין. אבל עם חכמולוג על הקווים (שהתלונן שאוזיל לא עונה לו לטלפון ולסמס, אחרי הודעת הפרישה) אין לנו יותר מידי מה למכור לאורך זמן. תיתכנה הברקות פה ושם (כמו אותו המשחק המפורסם נגד צרפת בברזיל) אבל לא יותר. בינינו, מה זה גם משנה? מה החשיבות של המשחק היום? כלום. ליורו שוב נעלה (כי השחקנים שלנו מספיק טובים לעלות גם אם את ההרכב, חוץ מהשוער, יבחרו בהגרלה) וביורו, שוב, אולי נצליח לעבור את הקטנות אבל כשנגיע למשחקים הקשים ניפול. כמו שקרה מאז שיוגי קיבל את הנבחרת ב 2006 ועד היום, למעט הטעות בברזיל.
