מילאן 2018/19: מהפכה אחרי מהפכה

כל הזמן מדברים על 5 קבוצות במירוץ למקום 2-4, אבל זו הערכה מאוד שמרנית.
סמפדוריה אטלנטה ובמיוחד הויולה: לפחות לאחת מהן יש סיכויי טוב לדעתי להשתחל למקום 4.

א- אלו קבוצות טובות, שבקיץ רק השתפרו.
ב- היסטורית, סוס שחור שמשתחל זה דבר די שכיח באיטליה.
ג- אלו קבוצות בלי לחץ אימתני/משתק כמו בגדולות. זה גורם למרווחי התאוששות קצרים במקרה של תקופה רעה... ב"גדולות" לעומת זאת: כדורי שלג מתפתחים וגדלים מהר... בסה"כ מחברים 2 הפסדים ברציפות וכבר כולם צורחים וצווחים כאילו הגיע סוף העולם.

 

בוא נגיד שאם הוא ייתן עונה בסדר גודל כזה שתגרום לסביליה להפעיל את סעיף הרכישה, זה ירגיש יותר כמו פספוס מאשר כמו הצלחה. אם הוא מסוגל להצליח גם בפורטו וגם בסביליה אז הכישלון שלו במילאן מעיד יותר עלינו מאשר עליו. אלה לא קבוצות זניחות.

 

הוא סופרסטאר in the making. עדיין לא כל כך הבנתי מה קרה לו אצלכם, הוא בשום רגע לא הצטייר לי כמו פלופ עצלן סטייל גבריאל ברבוסה שהיה ברור שהולך להיכשל. בטווח הקצר אתם לגמרי במקום טוב יותר עם פיפיטה אבל יש מצב טוב שפספסתם פה חתיכת שחקן.

 

הרווחנו חלוץ טוב יותר בהווה עם תקרה גבוהה יותר בעתיד. שיעשה חיים ויגרום לסביליה לשלם טוב.

 

גם אם סילבה יצליח בסביליה ויתקדם משם ויהיה סופרסטאר - זה עדיין לא אומר שהוא היה מצליח אצלנו.
כרגע המטרה של המועדון היא לחזור לליגת האלופות. זה יותר חשוב מלאבד חלוץ עם פוטנציאל. להחזיק גם אותו וגם את היגוואין זה קצת יותר מדי.

 

וזו בדיוק הסיבה שאנחנו לא נחזור לליגת האלופות, כי אנחנו מחפשים קיצורי דרך שגוררים החלפת חצי סגל כל עונה בתקווה שמתישהו נפגע. אבל את זה כנראה שלא נלמד לעולם.
29

 

רומא הפסידה בדיוק 2 משחקים בחצי השני של העונה. זאת ו-3 תוצאות תיקו מול בולוניה בחוץ, לאציו ויובנטוס. ההפסדים היו בבית לפיורנטינה ומילאן (שניהם 2-0).

סטט' מול פיורנטינה:
25-3 בבעיטות לשער
8-2 בבעיטות למסגרת
71-29 בהחזקת כדור

כלומר הפסד פריקי לחלוטין שלא באמת מעיד.על יותר מדי. רומא הייתה חד משמעית טובה יותר מהיריבה שלה.

סטט' מול מילאן:
18-10 בעיטות לשער
5-3 לטובת מילאן בבעיטות למסגרת
55-45 החזקת כדור

מילאן הייתה טובה יותר לאורך שלבים ארוכים של המשחק ופשוט עמדה טוב יותר על המגרש.

לרומא היו 6 משחקי נוקאאוט בליגת אלופות, שזה 10 משחקי ליגה סמוכים להם. 6 ניצחונות, 2 תיקו בחוץ מול בולוניה ובדרבי מול לאציו, הפסד חארטה שלא היה צריך להיות הפסד מול פיורנטינה והפסד אחד בודד אמיתי שבו Roma was outplayed.

אני אגיד את זה ככה - אם בעונה הקרובה רומא תרצה לתרץ הפסדים ביתיים מול מילאן בזה שהיא משחקת בליגת האלופות ומילאן רק באירופית - יש מצב שזה אשכרה יעלה לה במקום בליגת האלופות בעונה הבאה. היא לא תוכל להנות מהפור של מונטלה גם העונה. וזה תקף לכל קבוצות הצמרת.

 

אני תמיד התנגדתי להחלפת חצי סגל, ואפילו מהמכה האחרונה עכשיו (בקאיוקו-לקסלט-קסטאייחו) קצת התאכזבתי.
אבל אם הברירה שלך זה להחזיק את אנדרה סילבה ולקוות שיצא ממנו משהו - אחרי עונה גרועה, בליגה קשוחה, בקבוצה בעייתית התקפית - במקום ללכת על היגוואין, ולחשוב שזה יביא אותך יותר מהר לליגת האלופות? מופרך.

 

ההבדל ביני ובינך זה שאני לא מחפש להגיע מהר לליגת האלופות, אני מחפש לבנות קבוצה טובה. ליגת האלופות זו לא מטרה בעיני. אין לי שום עניין להגיע לשם עם קבוצה שלא מסוגלת להתחרות עם הטובות באמת. אם רק בשביל השאיפה להגיע לשם אתה מוותר על שחקן עם פוטנציאל להיות כוכב עבור שחקן שבמקרה הכי טוב ייתן לך שנתיים טובות אז זה יכול להיות הסבר נהדר למה אנחנו נעדרים מהמפעל הזה כבר חצי עשור and counting. חושב שזה מופרך? המציאות מראה שהמדיניות שלנו בפועל מופרכת כי היא נכשלת פעם אחר פעם.

 

המשותף לכל המשחקים הוא שהיו אלה האירועים הלא מעניינים של השבוע, שרומא לא הייתה טובה בהם (גם מול פיורנטינה, יצירת מצבים עצלנית לחלוטין) ובאף אחד מהם הקבוצה לא הייתה עם הגב לקיר בכל הקשור למטרה הבסיסית לסיים בטופ 4.

לא רק "הפור של מונטלה". זו עונה בה 72 נקודות הספיקו כדי להגיע לצ'מפיונס ליג. הפעם יש תחושה שגם המקום הרביעי יכנס למועדון ה80.
רומא לא תוכל להסתפק" ב77 נקודות, אך ללא תגיות כמו <"עונה ראשונה של דיפרה">, <"במקביל לריצה היסטורית בצ'מפיונס ליג">, לא חושב שיש סיבה לצפות לפחות מ85.

 

var

סילבה לא צריך לקבל reward על עונה גרועה בה קיבל הזדמנויות להוכיח את עצמו בדמות הישארות בקבוצה. מילאן זה מקום עבודה תובעני, לא כל אחד יכול לעמוד בו וזה בסדר. זה לא אומר שהוא שחקן רע או שאין לו פוטנציאל אבל גם זה לא אומר שהוא מתאים לעמוד בלחץ של קבוצה גדולה וגם אם יהיה כזה בהמשך זה לא רלוונטי כל עוד הוא לא מראה סימנים כאלה עכשיו (זוכר את פאטו? הוא הראה סימנים כאלה בדקה הראשונה שעלה על הדשא בסן סירו. זה מדד לשחקן צעיר ששווה השקעה וסבלנות). למה שאנחנו נוריד את הסנטדרטים שלנו בשבילו? למה שנחכה לו ונפסיד כסף, ספונסרים, יוקרה וכח משיכה (= מחיר היעדרות ארוכה מצ'מפיונס)? מי הוא ומה הוא עשה כדי להצדיק את זה? למה שנוותר על עובד שיכול לתת תפוקה גבוהה יותר רק כדי שהאדון יתאקלם ויצדיק את ההשקעה בו (או שלא)? שחקן שלא עומד בסטנדרטים צריך לשחרר. אפשר היה להיות סלחן יותר אם היה מסיים עונה עם דו סיפרתי בליגה כמו קוטרונה ולא עם מאזן מגוחך של 2 שערים. אבל ברגע ששחקן עם פחות ניסיון והייפ בינלאומי מבקיע יותר ממך אז זה אומר שאתה צריך לעשות בדק בית. אתה. ולא אנחנו.

 

אני מסרב לקנות את סיפור ה"היעדרות הארוכה מהצ׳מפיונס גוררת הפסד של יוקרה, כוח משיכה וכו", בטח אחרי 6 (שש!) שנים שבהן אינטר נעדרה מהמפעל ובקיץ אחד היא חוטפת מרומא שהעפילה לשם כמעט כמו שעון באותה התקופה (והרגע סיימה את העונה הכי מוצלחת שלה במפעל מזה שלושה עשורים) את השחקן הכי חשוב שלה בסגל ולאף אחד לא זז שריר בפנים למשמע הידיעה הרשמית. ליגת האלופות תחכה לנו. אנחנו רק צריכים להכין סגל תחרותי והשאר יקרה מעצמו, זה לא שרומא ולאציו הולכות להוציא בעוד שנה את כל הכסף שחסכו על איזה שלושה שחקני וורלד קלאס ולפתוח פער מאיתנו. כל מה שהן יכולות לעשות זה לקוות שנמשיך ללכת עם הראש בקיר ועם טרמינולוגיית ה"לנצח עכשיו".

גם אם נצליח איכשהו לסיים בטופ 4 (וזה לגמרי תסריט אפשרי) הטרמינולוגייה הזאת תחזיר אותנו לבינוניות באותה המהירות שהיא הוציאה אותנו משם. בדיוק כמו שזלאטן הגדול השאיר אותנו בפסגה בדיוק שנתיים עד שקבוצה אחת הצליחה להיכנס לתוך הואקום שנוצר.

ובכלל כל הכסף שנרוויח מליגת האלופות הוא זניח לעומת הכסף שאפשר לעשות ממכירה של שתי השקעות טובות שעשינו (בראשן דומארומה). אפילו אנדרה סילבה שקשה לתאר כמה גרועה הייתה עונת הבכורה שלו אצלנו עוד עשוי להחזיר את ההשקעה בתום שנתיים בלבד. ההשקעות האלה כמעט תמיד משתלמות, בטח יותר מעונה חד פעמית וכנראה לא תחרותית בליגת האלופות.

נ.ב. אם גאטוסו מאמין בקוטרונה יותר מאשר בסילבה אז אני זורם איתו. אבל החלוץ הראשון שלנו העונה לא יהיה קוטרונה.