הדבר היחיד שעוד איכשהו טוב בהגנה של טמפה זה הגנת הריצה וכשהם stacking the box לרצים קשה לחדור; זה יצר מלא פתחים קלים למיץ׳ מבחינת מסירות וזה גם הכריח את נאגי להשתמש בshiftiness של כהן שיותר טוב בלזגזג בין שחקנים והוא מהווה אופציית מסירה אמינה יותר. טמפה בצדק חשבו שעדיף להם לסגור את משחק הריצה של שיקגו כי עד כה מיץ׳ לא הוכיח שהוא יודע לזרוק לעומק. זה התפוצץ להם בפנים והפתיע אפילו את נאגי אם אתה שואל אותי, בין היתר כי הסקנדרי שלהם הסריח יותר מבדרך כלל. הלוואי ומיץ׳ יילך וישתפר מעתה והלאה אבל אני עדיין לא אופטימי לגביו. יש עכשיו שבוע bye לעבוד על הדברים, נראה מה יהיה מול מיאמי - יש לי תחושה שנראה יותר מהווארד בעתיד הקרוב.
http://www.up2me.co.il/images/95855126.Xxx שיקגו חוזרת לימים היפים. האלופה פילדלפיה הפסידה בטנסי בערב מטורף של הארכות והכרעות דרמטיות. תקצירי וידאו בולטים ממשחקי אמש: שיקגו - טמפה ביי טנסי - פילדלפיה ניו אינגלנד - מיאמי אוקלנד - קליבלנד אטלנטה - סינסינטי דאלאס - דטרויט כאן ניתן לראות תקצירים וקטעי וידאו נוספים מה-NFL (מתעדכן). יום שלישי (2.10): 3:15 בלילה: דנבר ברונקוס (1:2) - קנזס סיטי צ'יפס (0:3) ; שידור ישיר ב-FOX * ערוץ FOX (אפיק 63 ביס, אין כרגע בהוט).
נראה לי שאתה פספסת את הנקודה. אף פעם לא הבנתי את הקטע שאחד השופטים זורק פלאג ואז הוא מתדיין על כך עם שאר השופטים למשך דקה תמימה, בזמן שהאיצטדיון, השחקנים והצופים בבית כבר רואים שידור חוזר מספר פעמים. ואז הוא - א. מרים את הפלאג (אז למה זרקת אותו אחי מה נסגר איתך) או ב. נשאר עם ההחלטה למרות דיון ארוך עם הקולגות שלך שאמרו שיש מצב שלא אחי. זה שכונה, מה הם עשו אבן ג'וק ביניהם כדי להחליט? ברור לי שלא הכל שחור לבן אבל לכו למוניטור במקרים כאלה שאין הסכמה, כמו ב-NBA.
יש פרוטוקול מסודר מתי הולכים למוניטור (רק במקרים של החלטות איבודים ו-TD's. מקרים של spot's או 12 שחקנים על המגרש זה על המאמן לזרוק צ'אלנג'). במקרה מהמשחק שהבאת זה פשוט MISSED CALL. אני יכול להבין למה במהירות של 700 קמ"ש מזווית לא נכונה זה היה נראה להם כמו horse colllar כי היד של ג'נקינס קרובה מאוד לאיזור של הצוואר (בהילוך חוזר רואים שהיא על כתף) והראש של קמארה זז אחורה כאילו הוא נמשך בצווארון. הדיון עם שאר השופטים הוא כדי לוודא ובמקרה הזה כנראה שאף אחד מהם לא היה בטוח (אם הוא מישהו מהם כן היה אז היו מרימים את הדגל) אז הם זרמו עם התחושה של השופט הראשי. הם לא יכולים ללכת על זה לטלוויזיה. האמת שאני חושב שיש לדנבר סיכוי לא רע לנצח את המשחק הזה (אפילו הימרתי עליהם בטיזר שכבר לא רלוונטי הודות להגנה האומללה ונכה של הג'איינטס) וחבל שכך כי למקרה שלא קלטת מההודעות שלי פה בשנים האחרונות - לפני שאני אוהד דנבר אני אוהד של אנדי ריד (ואחרי זה של פיליפ ריברס). ה-INCOMPETENCE של הליגה הזאת (שמתחיל להיכחד לאט אבל בטוח תודה לאל) רצח לי את הנשמה ו-I've checked out בהדרגה במהלך השנים. אהדה של מאמנים ושחקנים ספציפיים זה הדיבור והעצה הכי טובה שאני יכול לתת לנייטרלים ועוקבים חדשים. ואם כבר פיליפ... TMZ BREAKING NEWS לכל שדאג וחפץ בשלום בית כמו המעריץ הבא:
כואב הלב על ארל תומאס. אם זאת הפעם האחרונה שראינו אותו על המגרש - אז חבל לראות אותו הולך ככה, ואם לא - הוא כנראה הפסיד פה עשרות מיליונים. מאוד תמוה לדעתי (במיוחד עכשיו) שהוא בכלל בחר לשחק העונה במדי הסיהוקס, LOSE LOSE SITUATION. עכשיו יוצא עוד דיווח שהסיהוקס הורידו קצת את המחיר והצ'יפס רצו להתחיל לפנות מקום בתקרת השכר. תזמון מחורבן.
קשה מאוד להוציא את המילים האלה (סתם על מי אני עובד קל רצח) אבל אחרי התצוגה הזאת ובמיוחד הרבע האחרון הזה אני חושב שזה כבר בלתי נמנע והפעם בשיא הרצינות בלי טיפת צחוק או התבדחות והסתלבטות - זה הדבר הכי קרוב לרודג'רס שמכונת השיבוט במעבדה של דוקטור מנגלה הייתה יכולה ליצור. עדיין לא עיכלתי לגמרי את הרבע הרביעי המטומטם שהוא דפק שם; מסירה ביד שמאל ב-3rd down תוך כדי השתחררות מהפאס ראשר הכי טוב בליגה, Conversions של 2nd and 30 בלי למצמץ, תיקתוקים across the body, הובלת קאמבק מפיגור דו ספרתי באחד האיצטדיונים הכי קשוחים בליגה. מה לא. מה פאקינג לא. שנים אני בוכה פה על הפיספוס ההיסטורי אבל נראה שהיקום החליט שאם גרין ביי לא יביאו את אנדי לארהל'ה, הוא יביא את ארהל'ה לאנדי. אחרי 5 משחקים זה נראה בדיוק כמו שזה נשמע - יצירת מופת חולנית. אם עד הלילה עוד היה לי ספק (והיה לי ספק קל) עכשיו כבר אין לי. לא יודע איך יכול להיות למישהו.
נראה לי זה המחזור שהכי נהניתי בו מתחילת העונה. הרבה משחקים זורמים ביותר לצפייה. צריך להגיד שלצ'יפס היה שם לא מעט מזל. ממש כמו מול הצ'ארג'רס, לא היה צריך הרבה כדי שהניצחון היה הולך לצד השני. ההגנה שלהם גרועה כמעט כמו שההתקפה שלהם טובה. לא מסוגלים לשמור על כלום בערך, אבל למי אכפת כרגע שמהומס משחק כמו שהוא משחק. איזה פאקינג יצור.
בכלל זו בינתיים העונה הכי מהנה שאני זוכר בעשור האחרון. מצקצקים יגידו שזה בגלל שההחיים של ההגנות הפכו לבלתי אפשריים והמטרה של הליגה הושגה, ואולי יהיה צדק בדברים האלה אבל מצד שני אני עדיין צופה בקבוצות כמו גרין ביי, דאלאס, ג'איינטס, סיאטל (ויודעים מה? אפילו הפאטס) ולא בדיוק רואה שם קרקסים מעופפים עם חוקי הגנה דרקוניים או בלי. ברור שהיה לצ'יפס מזל*. אם קינאם לא היה יצור דוחה יותר מהיצור שהחתים אותו הוא לא היה משגר שם overthrew פאתטי לדימאריוס חופשי לגמרי והמשחק היה מסתיים ב-walk off TD מדכא במיוחד. אבל הלילה הזה לא היה שייך ליצורים דוחים אלא ליצורים מרגשים שצמחו וגדלו מול העיניים של מיליוני צופים (במקרה של אנדי תרתי משמע). הרבע האחרון שמהומס נתן שם היה בלתי נתפס מבחינת רמת הקושי וקור הרוח במהלכים out of structure שהוא הוציא שם. זו סיטואציה באווירה כל כך קשוחה שאין תותח על שלא קרס בה בעשור האחרון לא פעם ולא פעמיים כמו שאני מניח שמהומס עוד יקרוס במהלך הקריירה שלו. אבל העובדה שהוא לא קרס הלילה בפעם הראשונה שבה הוא חווה את זה אמרה עליו הרבה. לא משנה בכלל אם זה היה מסתיים ב-TD של דנבר או לא. *למרות המאזן המושלם אני בכלל לא שופט אותם לפי ניצחונות והפסדים כרגע ומתייחס לעונה הזו אך ורק בהקשר של הטיפוח של מהומס. הסגל הזה לא בנוי כדי לאיים על סופרבול (ואישית לפני שהתחילה העונה גם לא צפיתי פלייאוף) והסיבה היחידה שהוא מצליח לעשות את זה בינתיים היא בגלל שילוב של אימון אלוהי ו-QB ביכולת אלוהית. בשנייה שהם יירדו לרק "טובים" הם יתחילו להפסיד משחקים בקצב כי ההגנה הזו היא בדיחה ברמות של טמפה. וזה עוד כשג'סטין יוסטון נראה טוב ומזכיר את הימים הטובים שלו אחרי שהיה עם רגל בקבר. רק אלוהים יודע איך היא תיראה אם לא יהיה את הפאס ראשר הבודד שמסוגל להגיע ל-QB פעם-פעמיים במשחק. לפי הדיווחים של ראפשיט אתמול מסתבר שהטרייד על ארל תומאס ממש היה עניין של ימים ואם האירגון הנכה והאומלל שהחזיק אותו בן ערובה לא היה כזה נכה ואומלל הוא בכלל לא היה לוקח את הסיכון ומלביש אותו ביום ראשון (קבוצות בייסבול והוקי עושות את זה) אבל כנראה שהיה דחוף לקארול לנצח עוד משחק (פילד גול על הבאזר מול האימפריה מאריזונה בייבי!!!!!!!!!!!!) בדרך ל-6-10 המפואר כדי שלא נחשוב חלילה שהוא איבד שפיות או משהו.
הסיהוקס במצב קלאסי של לא פה ולא שם, והרבה בגלל שקארול הוא בנאדם שאובססיבי לנצחונות בעוד כל הארגון צועק לריבילדינג. נראה לי שזה הגיע לרגע של: "Thank you for the memories but it's time to say goodbye".
דברים מתקרבים שם לנקודת רתיחה באוף סיזן הקרוב. בגדול קארול הוא לא טיפוס שיודע להתמודד עם הפסדים בצורה שפויה (לפני הסיהוקס הוא אימן במשך עשור את USC שהם קולג' טופ 5 מבחינת כוח משיכה ויוקרה ונטש אותם מיד כשהספינה התחילה לשקוע אחרי שהתפוצצה פרשת השוחד לרג'י בוש) ובגלל זה גם כל הניסיונות הפאתטיים האלה להיאחז בקרנות המזבח ולהמשיך לנצח בכל מחיר גם כשאין לו סיכוי יותר. אם העונה תימשך בקצב הזה (ואין סיבה שלא) הוא מהעכברים שיברח בעצמו. עד לפני שנתיים הדיבור היה שהתיכנון שלו זה להעביר שם את הזמן עד לסגירת החלון של סיאטל ולחזור הביתה ללוס אנג'לס בדיוק כשהארמון של קרונקי נפתח כדי לאמן את הראמס אבל לצערו מאז הראמס מצאו את המאמן השני הכי טוב בליגה ככה שהאופציה הזאת ירדה מהפרק.
אפילו אני מתחיל להתייאש מקארול, ולא דווקא בגלל הסיום העצוב לקריירה של תומאס, אלא בגלל הצעד המטורף שההתקפה לקחה אחורה. קשה לראות את מה שקורה בהתקפה שלנו כשבכל גיים ברייק רואים את ההתקפות של אנדי ריד, שון מקוויי, נאגי וכו'. ואין לי בעיה עם זה שההתקפה מבוססת על משחק הריצה - אבל גם שם, הכי שבלוני ואפור שיש. אפס יצירתיות. ויותר מרתיח מזה, דווקא השבוע כשהגנת הריצה הבזיונית של אריזונה מאפשרת לנו 5 YPC, ת'ירד אנד 1 סופר קריטי ברבע הרביעי, ווילסון עומד בשוטגאן, מקבל את הכדור ולא מצליח להיפטר ממנו 3 שניות, מתחיל לרוץ כמו ברווז מסביב לפאס ראשרים ובסוף זורק החוצה. אם אתה כ"כ מחויב לריצה - WTF? הפרסונל בהתקפה השתפר, הקו הרבה יותר טוב משנה שעברה, אבל ה-scheme והתכנון למשחק אפילו יותר גרוע מדארל בוול. פשוט עצוב. לגבי תומאס - לא כזה קונה שזה היה כ"כ סגור כמו שגורמים לזה להיראות. וכמו שאמרתי כבר בדיון הקודם, אני בסדר עם ההחלטה לא לעשות tanking ועם החתירה של קארול לנצח בכל מחיר. בכל מקרה, סיום עצוב לקריירה גדולה בסיאטל. קשה להפריז במשמעות שהייתה לו ל-LOB ההיסטורי. מקווה שיצליח להתאושש ולחזור, למרות שלא הייתי פוסל פרישה (הוא כבר דיבר על פרישה בעבר ואם אני לא טועה זה היה כשהוא היה בריא לגמרי ולא בתקופת ההחלמה מהשבר הקודם). מבחינת יכולת הוא לגמרי HOF, אבל אם הוא פורש היום אני לא בטוח שהוא נכנס. בכל מקרה, לקבוצות של קארול בסיאטל מאז ומתמיד יש נטייה לרדת לרמה של קבוצות פחות טובות ולהתעלות לרמה של קבוצות יותר טובות. לדעתי ניתן לספור על יד אחת את המשחקים שלא היינו בהם ממש עד הרבע האחרון מאז שהוא הגיע (ואני די בטוח שמחזיקים בשיא כלשהו של רצף משחקים בלי הפסד ביותר מפוזשן/10 נק' או סטטיסטיקה דומה שהאמריקאים ההזויים שומרים). לכן באופן מפתיע אני סקרן מאוד לקראת שבוע הבא נגד הראמס. אם הקרקס המעופף ישחוט אותנו בבית זה יהיה באמת סימן שזו קבוצה אחרת. אם יהיה מעניין וצמוד אז אולי זאת עוד קבוצת קארול טיפוסית. דבר אחרון - ג'וש רוזן. הקבוצה שלו עשתה הכל כדי לדפוק אותו והוא היה סופר קרוב לצאת מזה עם ניצחון ענק. אפס טעויות רוקי, הרבה המרות גדולות בת'ירד דאון וביצים לזרוק מצוין לעומק ולחלונות צרים. אפילו פיטצג'רלד הצטרף לקונספירציה של הקבוצה שלו נגדו עם שתי השמטות לא אופייניות. לא רוצה להגזים כי בכל זאת זה משחק ראשון ולקבוצה השנייה אין טייפ ויכולת להתכונן טוב, אבל בינתיים נראה דא ריל דיל. עם קארול או בלי - לא שולל בכלל אופציה שתוך שנתיים סיאטל בתחתית ה-NFC West במרחק משמעותי משלושת האחרות.
איפה פה הטאנקינג? גם כשבליצ'ק שולח את צ'נדלר ג'ונס וג'יימי קולינס בטריידים הוא עושה טאנקינג? או פשוט ממקסם VALUE לפני שהוא מאבד אותם בחינם כי הוא יודע שהוא לא מתכוון לתת להם מה שהם ידרשו? לעשות טרייד על שחקן בשנה אחרונה של חוזה זה הכל חוץ מטאנקינג. ואם אתה עדיין ממשיך לטעון שזה כן - אשמח אם תוכל להסביר לי במה טרייד פוטנציאלי כזה היה מבחינתך שונה מהטרייד על מייקל בנט והשיחרור של שרמן, שהם ממה שאני מבין, לא טאנקינג אלא חלק מהחתירה לנצח בכל מחיר?
