ההתקפה חזרה לעצמה בזכות הפרסונל שלא היה זמין ב-4 המשחקים הראשונים של העונה, אבל למרות ה-43 נקודות והתצוגה הלילה (0 פאנטים) אני עדיין לא חושב שהיא מתקתקת כמו בימים הטובים ואפשר לפרש את זה בשתי דרכים, חיובית ושלילית. עדיין לא החלטתי איפה אני. גורדון פריק שמוסיף להתקפה את המימד האקספלוסיבי והורטיקלי שהיה חסר לה ובאופן מפתיע ביותר נראה שתוך-3 שבועות אשכרה הצליח להרוויח את האמון של בריידי (9 טארגטס, הכי הרבה בפאטס). מצד אחד אני מאמין שהתיאום ביניהם רק יילך וישתפר (לא שידרו על אותו גל כמה פעמים שהובילו לאינקומפליטס) אבל מצד שני - עדיין מדובר בפצצה מתקתקת שאי אפשר לדעת מתי תתפוצץ. כל יום שעובר בלי שיש איתו איזה Setback התנהגותי הוא בגדר נס ולסמוך עליו שיצליח להחזיק מעמד 3-3.5 חודשים זה הימור שאמנם הפאטס ייקחו בעיניים עצומות אבל עדיין הימור, ואני משתדל לא לשכוח את זה. אדלמן מרגיש לי בינתיים פחות דומיננטי מבעבר. אולי חלודה, אולי לא. אבל הלילה הוא לא היה האופציה הבטוחה ששורפת את הקורנר ב-option route כשהפאטס חייבים לתקתק 3rd down וזה די בלט לעין. ולהגנה הזאת אין PRAYER מול סקיל פליירז/שיטות התקפיות כמו קנזס, פיטסבורג, ראמס, ניו אורלינס, צ'ארג'רס, פילי (ופוטנציאל לסינסי אם כי דאלטון הוא equalizer רציני.) יש להיות גרוע ברמות כמו שהם היו בדרך כלל בשנים האחרונות ויש להיות חסר תקווה. גם אם הם יודעים בדיוק מה לעשות ואיפה לעמוד (מה שלא תמיד קורה) - אין להם את האתלטים (הייטאוור ומקורתי שהיו תמיד שתי המניות הבטוחות ביותר הם כרגע נקודות התורפה הגדולות ביותר). וזו בעיה חמורה שאני לא רואה לה פיתרון אבל בגלל זה אני זה אני ובליצ'ק הוא בליצ'ק והטרייד דדליין הוא הטרייד דדליין. מאמין שהוא הולך להנחית לפחות 2 שחקני הגנה חדשים ולקוות שמשהו ישתפר, אחרת הסיכוי היחיד שלהם מול התקפות איכותיות יהיה משחקי רולטה כמו הלילה שבהם מנצחת הקבוצה שמחזיקה אחרונה בכדור.
https://i.imgur.com/JIhVlpi.Xxx https://i.imgur.com/gWnCDMl.Xxx עידכון: כבר כן ברמות של איליי. הולי מאדר פאקר.
בדיוק. אני מבין ומסכים עם מה שאליאור אומר אבל בסוף המשוואה היא פשוטה; מה רמת התחרות שיש לפאטס בדיביז׳ן וכמה אפשר לסמוך על בליצ׳יק לעשות את ההתאמות הנדרשות (על המגרש וברמת ניהול הסגל). כשמתחשבים בזה, קשה לראות קבוצה שבאמת יכולה לאיים עליה מלבד הצ׳יפס, וזה למרות שהפרסונל פחות טוב מבשנים האחרונות. התוספת של מישל שינתה להם את משחק הריצה לחלוטין. הקו ההתקפי לאט לאט חוזר לעצמו (בעיקר החלק הפנימי ששם מישל מוצא את הפרצות) אחרי כמה שבועות צולעים. יש בעיות בהגנה. לא יודע אם הדברים האלה באמת ברי תיקון, לא מבין בזה מספיק. @Sprewell - את מי אתה חושב שהם יכולים להביא בשלב הזה? בכל מקרה, לצ׳יפס יש בעיות חמורות יותר בהגנה! אגב, איך זה הגיוני שהראמס מוציאים לפועל כל כך הרבה ג׳ט סוויפס ובכזו קלות? האם בג׳ט סוויפס הקו ההתקפי הוא משמעותי מבחינת בלוקינג או שהוא בכלל מנסה להסוות את המהלך עם תנועה לכיוון אחר? בכל פעם שגרלי (או וודס) עושה את זה הוא לבד לגמרי, כלומר בלי חוסמים, והוא עדיין מצליח לעבור 10 יארדס.
לא שאני לא מעריך את היכולות של טייפריק ואת מה שהוא עשה בלילה, ולא שאני כן מעריך באיזושהיא צורה את ההגנה הנוכחית של הפאטס, אבל זה מאוד בולט עד כמה קשה ולעיתים קרובות בלתי אפשרי לשמור על רסיברים - בטח באיכות כזו - ב-NFL. שראיתי תקצירים מורחבים מהמפגשים של קנזס מול דנבר וג'קסונוויל זה בלט לא פחות, רק שאותם TD's שהיל סיפק הלילה לא הגיעו בצמד המשחקים הללו, אבל ה-volume שם בכל משחק. כמו שאליאור רשם עוד הרבה קודם לכן, זו בעיה הרבה יותר קשה מהחוקים החדשים ששומרים על ה-QB's, ולא נראה לי שמדברים על זה מספיק. קורנר הפך להיות תפקיד אכזרי במיוחד. לא בטוח שהוא פחות חשוב מ-OL עם החוקים הנוכחיים (ע"ע טאליב).
אני חושב שהם חלשים יותר מבשנים האחרונות ושהיריבות שלהם ב-AFC התחזקו במצ'אפ ספציפי מולם (קנזס, צ'ארג'רס, סינסינטי, בולטימור) או במקרה הגרוע נשארו באותה רמה (פיטסבורג, ג'קסונוויל). זה נכון שהם הפייבוריטים וה-Team to beat, כמו כל שנה, אבל בעיות הפרסונל שלהם בהגנה החמירו העונה בצורה שאני בספק שבליצ'ק צפה אחרת היה פועל באוף סיזן בין אם בדראפט (בעיקר. עם כל הכבוד לסוני מישל, אימפקט של מישהו כמו הארולד לאנדרי/דאריוס לאונרד>>>>>>>>>>>) או בפרי אייג'נסי. אפילו אתמול, זה קצת נשכח אחרי המחצית השנייה המטורפת אבל מהומס פיספס 2 TD's פנויים לגמרי ברבע הראשון שבו כביכול הגנת הפאטס "שיתקה" אותו. מה אפשר להביא בשלב הזה? לא הרבה מן הסתם והפעם בניגוד לשנים האחרונות גם אין להם כמעט מקום מתחת לתקרה לעבוד איתו בגלל כל הבלאגן שהלך שם באוף סיזן (הם לא ישבו עם בריידי כדי להפחית את ה-CAP HIT שלו' יושב השנה על 22M אחרי שלא חצה את ה-14M בשש שנים האחרונות). עדיין אני מאמין שאם יהיה רצון הם ימצאו דרכים יצירתיות (פילי עשו משהו דומה לפני שבוע עם פלטשר קוקס ופינו 6M העונה) ואז שמות כמו דיון ביוקאנון/ג'רי יוז/גאריון קונלי/ברוס אירווין/לאבנוטה דייויס שמשחקים בקבוצות מתות יכולים להיות זמינים במחירים טובים. וברור שהם יקומו וייפלו על ההתקפה שלהם. אבל גם פה אני מרגיש ש-jury is still out ושיש להם עוד הרבה עבודה כדי להגיע לרמת קרקס מעופף שטוחן 30-40 נק' מול כל יריבה בכל מגרש בעיניים עצומות (AKA לא משחק בית מול ההגנה #32 בליגה בכל מדד יעילות אפשרי כשהיא בריאה. ואתמול היא חסרה 4 פותחים) ; דברים נראים טוב בגזרת גורדון אבל הוא עדיין וויילדקארד מטורף. אדלמן נראה בינתיים כמו גירסה של 75%-80% ולא ה-150%-160% שתמיד היה עם הסמים והרצועה בברך לפני הקרע. גרונק נשאר חיה רעה אבל איבד חצי צעד ואקספלוסיביות ועדיין צריך לשרוד בחתיכה אחת עוד 10+ משחקים. מישל בינתיים נראה בסדר גמור יחסית לרוקי אבל לא המיני אלווין קמארה שהוא היה בג'ורג'יה ועדיין לא מתקרב לרמת היעילות של דיון לואיס בשנתיים האחרונות. הכסף שלי מן הסתם עליהם (תרתי משמע) וגם אני מאמין שדברים בסוף יתחברו ויקליקו אבל כמו שכתבתי אחרי המשחק בדטרויט - זאת פעם ראשונה שאני מרגיש כאילו זה לא וודאי ב-100%. יש נקודות תורפה גדולות יותר מבעבר ויש עוד מקום לשיפור בחולייה שבשלב הזה של העונה כבר הייתה אמורה להיות מכונה משומנת. ואני יודע שזה נשמע הזוי שתצוגה של 43 נקודות לא נחשבת ל"מכונה משומנת" אבל 5 פילד גול'ס ו-37% Success rate בתוך ה-40 יארד ליין+הרדזון של קנזס זה עדיין לא זה. הפאטס של השלוש שנים האחרונות מנצחים אתמול בהפרש דו ספרתי ולא חוטפים יותר מ-28 נק' ב-SPOT הזה. כי שון מקווי הוא עילוי ומוציא מהמערך וה-motion הספציפי הזה כל כך הרבה מהלכים שונים שכשהגנות רואות אותו בדרך הן לא באמת יודעות למה לצפות; לעקוב אחרי הרץ שמקבל את הכדור בג'ט סוויפ/לא לאכול פלייאקשן לג'ט סוויפ שיוביל לרסיבר פנוי לגמרי ב-2nd level של המגרש/להתייחס בכלל לרץ האחורי שאולי יקבל נשיאה מכל הדבר הזה, ועוד אינספור שטויות והזיות. ה-OL לא משמעותי כמו המערך עצמו. הראמס משחקים כמעט בלעדית ב-11 פרסונל (1RB, 1TE, 3WR) שמרווח את ההגנה ומוציא מגנים מהתיבה (נאלצת לשחק עם לפחות 4 דיפנסיב בק'ס, ומול מהירות כמו של הראמס בדרך כלל 5) ואז נושא הכדור בג'ט סוויפ לא באמת צריך עכשיו איזה מיליון חסימות אלא רק puller אחד שיזרום יחד איתו לשטח העצום שהרסיברים מפנים בראוט'ס שונים ונפילה של 1/2 ליינבק'רס שמפחדים מכל מה שציינתי קודם. מקוויי זורק עליך כל כך הרבה מהלכים שונים ממערכים וקונספט'ס דומים במהירות כל כך גדולה שזה פשוט על גבול הבלתי אפשרי לעצור את זה.
בתחילת העונה עוד הייתי אופטימי לגבי גרין ביי אבל המשחק הזה היה גרוע. הקלות בה הגיעו לרוג'רס והפעילו עליו לחץ. הקלות בה ה QB של SF מצא אנשים פנויים, הוא השלים מסירות באחוזים לא הגיוניים והטרגטים שלו היו חופשיים כמעט לגמרי. אני מסתכל על המשחקים הבאים יש שם רצף רצחני ואני באמת תוהה האם גרין ביי תגיע לפלייאוף השנה, נראה לי שלא.
זה לא היה משחק גרוע אלא מזעזע, אם כי לא משהו שלא ראינו יותר מדי פעמים בלאמבו בשנתיים האחרונות; קבוצה עם מאמן תותח שמפרק לחתיכות את האימבציל ממול לאורך כל המשחק למרות כישרון נחות משמעותית. רודג'רס הוכיח שוב שהוא אלוהים בשני הדרייבים האחרונים של המשחק אבל האמת המרה היא שגם הוא היה חלש מאוד כמו בשבוע שעבר ובאופן כללי כמו בכל העונה הזאת. השילוב של הפציעה+השיטה של מקארתי + הילדים שקשה לו מאוד לתת בהם אמון* גורמים לו להסס בפוקט גם במהלכים שהם כן מתפנים ולנסות להאריך מהלכים כמו תמיד למרות שהוא כרגע פשוט לא מסוגל, לפחות לא ברמה האלוהית שהוא רגיל. ואז זה נגמר בסאק'ס או באינקומפליט'ס כשהוא זורק מוקדם מדי/כשאף אחד לא מתפנה. הגנתית זה היה נראה בדיוק כמו הימים השואתיים תחת קייפרס ולכן לא הצטרפתי להתלהבות שהלכה אחרי המשחקים הראשונים כי היה ברור שגם אם היה שיפור מסויים ברמת הפלייקולינג (זיהוי נכון מתי להסוות/לקרוא בליצים/מתי לשלוח 3 man rush ולהוריד 8 שחקנים לכיסוי וכו') הפרסונל נשאר פחות או יותר זהה ואי אפשר לעשות איתו יותר מדי קסמים. קליי לא יחזור להיות הגירסה המסוממת והאתלטית של גיל 25 אלא הסוס מת שלא מסוגל לתקל רסיבר בן 32 במגרש פתוח וניק פרי לא ילמד להיות פאס ראשר של 15M$ בעונה אלא יישאר השחקן הממוצע שהוא תמיד היה ומרטינז לא יהפוך פתאום לאתלט שמסוגל לסגת לאחור או לרוחב ולעמוד בקצב של רצים וטייט אנדס. זה מה יש וככה זה ייראה מול כל מתאם התקפי תותח שיידע לנצל את החולשות האלה. ואלה לא בדיוק ברייקינג ניוז או דברים שקונטנדריות אחרות (*שיעול* ניו אינגלנד, קנזס, פיטסבורג, ראמס *שיעול*) לא מתמודדות איתם - אבל בתנאי שההתקפה היא קרקס מעופף בלתי עציר. מה שלא המצב בגרין ביי כבר 4 שנים אנד קאונטינג אבל איכשהו עדיין נתפס כאילו כן. *מבאס מאוד לראות את זה כי MVS נראה כמו שחקן סופר מעניין ששווה להשקיע בו גם במחיר של כאבי גדילה (כמו הנזיפה שרודג'רס דפק לו אחרי שלא רץ ראוט ל-flat ברדזון כמו שהוא ציפה) כדי להרוויח תותח לשנים הבאות. אם הוא ייקבר שוב במעמקי הדפט צ'ארט כשקוב יחזור אחרי הביי זה יהיה עוד צעד אומלל במגילת הצעדים האומללים שהאירגון הזה לקח בשנים האחרונות. וגם אקוואנימיאוס הוכיח את עצמו ביג טיים עם תפיסה אדירה בדרייב האחרון ומבחינתי צריך להמשיך לקבל קרדיט, אם כי חוץ מהדרייב האחרון לא קיבל בכלל טארגטס, שזה שוב, על רודג'רס והגיע הזמן לבקר אותו על זה. מה לעשות שאי אפשר להעביר קריירה של 20 שנה עם ג'ורדי-קוב-ג'נינגס ותיאום בעיניים עצומות. תתחיל להסתגל ולהתאים את עצמך.
נשמע כמו הגרסה של הפוטבול ללה פאס וקיטו בכדורגל. ----------------- פעם ראשונה ששמתי לב למסירה סטייל רונאלדיניו בפוטבול. מה שמהומס עשה כאן זה אשכרה לא להסתכל על קלסי או פשוט להסתכל עליו רק עם קצה העין. בדרך כלל אני רואה מוסרים שמסתכלים על רסיבר א' ואז במאית שנייה האחרונה לפני המסירה מפנים מבט לעבר רסיבר ב' ומוסרים לו כדי להטעות את ההגנה.
בפוטבול זה קצת שונה, הייתי רוצה לומר יותר קל אבל זה לא. אם זה הdesigned play וזה הראוט של הרסיבר, ברגע שמתרגלים את זה מספיק פעמים ובטווח הזה אז אפשר לומר שזה אפשרי שהוא לא יסתכל עליו בכלל. מה שכן, הוא בוודאות הסתכל עליו עם הקצה של העין כדי לוודא שאכן אף אחד לא קרא את המהלך, אחרת זה להסתכן בחטיפה רצינית.
