המוליבלומס פאב אירי משעמם בדרך כלל אבל היום - הצגה. אוהדי אייקס באו בכמויות לעשות שמח, במסך שני המשחק המרכזי יובה - יונייטד ובמסך קטן גם אנחנו אוהדים ריאל הצנועים... כריסטיאנו עם שער ענק מהאוויר, בדרך כלל זה לא מתלבש לו ככה בוולה. הוא חיכה לזה הרבה זמן וחגג בטירוף ואפילו התפתה שוב לחשוף קוביות. ולמשחק החשוב של הערב(לא באמת) - אני כבר לא זוכר מתי כבשנו חמישייה, תחילת המשחק לא העידה על מה שעתיד לבוא. ההתקפה שלנו רוב העונה..אין דבר כזה. בנזמה עם שער בסטייל בציון דרך של 200(לא שלם עם הרקורד הזה) ואפילו סוס מת אחר, טוני קרוס - עם גולאסו. והיה אפילו קצת זמן למבשל ויניסיוס. הבעיות אותן בעיות אבל התוצאות מוכיחות שרענון על הקווים היה חייב להגיע. במצב שלנו שלושה משחקים בלי ספיגה זה טוב. אסנסיו לא שותף וגם מודריץ' לא. איסקו קיבל פירורים וזה לא רק מנוחה עבורם לדעתי. אם נסיים בתיקו באולימפיקו יישאר לנו משחק בית נגד צסק"א בברנבאו ונוכל לסיים במקום הראשון ולשכוח משלב הבתים הזה.
שגיא כהן, במקום כל שירת ההלל הזאת למוריניו על "שינוי המשחק" אתה יכול פשוט להגיד שהוא עשה את מה שתמיד עושה לקראת סיום כשחייב גול - מכניס את פלאייני להתקפה ומקווה שמשהו ייפול עליו.
אני לא יכול לא להגיד שקצת הפרגי טיים חזר ליונייטד. ניצחונות כאלו שלא מגיעים להם אבל אז יונייטד הייתה טובה ומסודרת מקצועית
כמה שגיא כהן (מניח שגם בוני וגוטמן) יחפרו על החילופים של מוריניו כשזה החילוף הקבוע שלו של פלאייני להתקפה כשחייב גול. רק מראה כמה הם בכלל לא עוקבים אחרי מה שלא קורה בליגת האלופות\ספרד. שום תחכום, שום מחשבה עמוקה. פלאייני הוא ג'מוס רציני וקשה להתמודד איתו בגובה. זה הכל. אלגרי זרק את המשחק לפח כשירד אחורה, זה רק שיחק לפלאייני לידיים.