שלב הבתים ננעל:: הכרעות בבתי המוות - ליברפול נגד נאפולי, טוטנהאם או אינטר?

כל קבוצה שתקבל את אתלטיקו בשמינית תיהיה מתוסכלת והיא תעשה לה את המוות. בין אם זו סיטי המגוונת שנחשבת אולי לטובה מכולן, בין אם זו פאריס עם שני הדריבליסטים המפחידים ביותר יחד עם מסי. ועדיין אתלטיקו פישלה. ראיתי את גריזמן וקוקה בתקציר ושחקנים נוספים והיא הייתה צריכה עוד 1:0 קלאסי בנוהל. ומנגד, דורטמונד ראויה לסיים ראשונה.

כתבתי קצת בדיון של אינטר על מה שקרה, לא יכלה לבקש משחק נוח יותר כדי להעפיל - ופישלה. לאיינדהובן שהשתפרה יש נקודה הסטורית באיטליה. טוטנהאם הצליחה להשוות, יש שציפו ממנה אולי ליותר כשמסי גם כן סופסל אבל אולי טוב לה שלב בתים פחות מרשים מאשתקד ו'לשמור כוחות' לנוקאאוט. אפק אחראי על הציטוט של הערב - "דמבלה לא צריך להתאמן. עדיף שלא יתאמן. זה כתוב לו בחוזה?". איזה מהיר הוא - אלוהים ישמור, כשהוא בא עם הפנים ויש לו שטח והוא בטוח בעצמו - משימה ממש קשה לעצור אותו. והוא נותן גולים. וייאחר שוב, תהיו בטוחים.

ולבית המוות, פאריס החליטה שעיקר ההתרחשויות יהיה באנפילד. הייתה לי תחושה שהם כן ינצחו במגרש הקשה ההוא. ידברו על ההצלה המדהימה של אליסון שזינק מדהים ולא נרדם בדקות של החוסר מעש - אבל מאנה היה צריך לכבוש ממזמן..קלופ חייך בסיום והוא נראה כמו אוהד אבל היה יכול להיות מתוסכל. מאנה כלכך מהיר ומגיע למצבים בקלות ונראה די מרושל בסיום. סאלאח בא לעבוד והיה נפלא. נאפולי לא הצליחה לבודד את אינסינייה(כדור רוחב אלכסוני ענק לקאייחון - וזהו) ולא עמדה בקצב. צר לי על אנצ'לוטי שהודח.

והמספר הנוסף: חוגגים עם קסיאס את הניצחון המאה בליגת האלופות - השתווה לכריסטיאנו. הספירה עם איקר זה הדבר היחיד שעניין בבית הזה.

 

בעוד אתמול שניים מבתי המוות היו בנקודת רתיחה, הערב רגוע, אפילו רגוע מדי. 15 מ-16 העולות כבר הובטחו והכרטיס האחרון שנותר הוא בבית של מנצ'סטר סיטי, מי תצטרף אליה - לליון יש 7 נק' ולשחטאר 5 נק' והן בקרב ראש-בראש באוקראינה. רק נזכיר שליון ניצחה את סיטי בחוץ והוציאה ממנה נקודה גם בצרפת, הבעייה הייתה שאת כל שלושת המשחקים הנותרים היא גם כן סיימה בתיקו, קצת אבסורד אם לא תעלה. ועוד: אייקס מארחת את באיירן בהולנד, זה היה אמור להיות קרב על המקום הראשון אבל ההולנדים סיימו רק בתיקו בבנפיקה במחזור הרביעי. רק אם אייקס תנצח היא תסיים כאלופת הבית, ובאיירן של קובאץ'(עדיין) התייצבה מעט לאחרונה.

http://thenationonlineng.net/wp-content/uploads/2018/10/ajax-bayern.Xxx

סיכוי אפסי למנצ'סטר יונייטד לשלוח את יובה למקום השני ולסיים כאלופת הבית, וגם הסיכוי הנמוך הזה לא היה מגיע אם לא הגול הדרמטי של פלאייני - זה יקרה רק אם יובה תמעד בחוץ מול יאנג-בויז ויונייטד תנצח במאסטייה את ולנסיה.

 

אין לי בעיה עם זה שמפסידים ביום-הולדת שלי. אבל חבל שגם במשחק כזה אי-אפשר ליהנות. פעם היינו מפרקים במשחקים כאלה בכל הרכב, בטח בבית, בהמשך היינו מנצחים באופן דחוק(נניח דורטמונד אשתקד), ועכשיו - או.קיי. פעם הייתי אומר שיש פאנצ’ר בגלל שאין עניין ולא רוצים, אנחנו לא על זה. הפעם זה אחרת - לא מסוגלים. זה הורס קצת את המאזן הטוב של סולארי שקצת משקר בהשוואה לכדורגל.
בואו נדבר ת’אכלס, למה שויניסיוס לא יפתח בהרכב בוייקאס במחזור הבא למשל? המהלך הכי גדול במחצית הגיע ממנו, דריבל וטרטור של המגן שמולו, ובמתפרצת במחצית השנייה. בגללו כדאי לפתוח טלויזיה. הוא מהיר והוא מנסה דברים. ברור שזה לא רוביניו בעונת הבכורה בלבן. אבל עובדה שהוא טוב מאיסקו(ליגה לוותיקים), ואסנסיו(תבעט יותר, איזו החמצה). לגבי בנזמה - פעם היו טענות שהוא לא כובש או מאיים. הפעם הוא מחרב התקפות, כמו במתפרצת עם ויניסיוס, כמו בראשון…

גארת’ בייל עולה כמנהיג והסופרסטאר להציל את המולדת, איזו בדיחה. כריסטיאנו יושב בבית וצוחק. איזה לוזר. היה צריך למכור אותו אחרי הגמר בקייב כשהמחיר היה בשמיים. וכמו שאנחנו מכירים אותו זה לא יום או יומיים בחוץ.

השער השלישי הוא החותמת הכי גדולה לעונה הזו, יותר מהקלאסיקו אפילו. אני מכבה את הטלויזיה. זה יותר מדי גם בשבילי. זה משחק בשלב הבתים שלא קובע כלום אבל אין לנו שום כבוד. מגעיל, הייתי שולח חצי קבוצה הביתה. לכו קיבינימאט. זהו חבר'ה סליחה, ערב טוב