מנצ'סטר יונייטד 2018/19-ימי סולשיאר

היה גם שש בבולטון לפני הרצף המדובר. נתנו רביעיות בחלק הראשון של העונה. בכלל אחרי ההפסד המפורסם בוילה פרק הייתה לנו ריצה יפה. בערך מאנפילד בדצמבר התחיל משבר. שם הפסדנו 2:0 ורק תודות לשמייכל לא נגמר תוצאה הסטורית.

בכללי 1995/96 העונה הכי אהובה עליי עד היום.

 

על הרנסנס הזמני שלו באותה 95/96...

https://i.imagesup.co/images2/8b3d7664da938daa67a7bb22bc1b001ea36e9ec0.Xxx

 

כן, היו לנו ים של פציעות באמצע העונה, חלק גדול ממנה בהגנה - כולל שמייכל. שלא לדבר על המשחק היקר האחד שכן ניצחנו בדצמבר, ה-0-2 נגד ניוקאסל, שהתחלנו עם דייויד מיי וגארי נוויל במרכז ההגנה ועלינו למחצית השנייה עם רוי קין כבלם (שעשה אז מתיאס זאמר וכבש) בגלל שמיי נפצע.

כן, בחצי הראשון של העונה היו רגעים של אחלה כדורגל. וגם עבורי, כשאני חושב על עונות אהובות, היא הראשונה שעולה. כנראה בגלל הגיל והבוסריות.

 

כן כך נולד הרעיון להביא את ויליאם פרונייה.
אם כבר בלמים הרכש של דיוויד מיי היה אומלל לחלוטין. לא מבין איך הוא היה ביונייטד איזה 7 שנים (נכון עונות אחרונות נער פוסטר אבל עדיין).
לא סתם בלקברן לקחו אליפות אחרי מכירתו

אני תוהה מה היה קורה אם היינו מביאים את המאמן הלאומי הנוכחי במקומו. השם שלו היה תקופה ארוכה במועמדים וגם אני זוכר שחשבתי שזה רעיון טוב להביא אותו.

 

בהתחלה אצלנו מיי בכלל שיחק כמגן ימני. הצלחה זו לא היתה והוא ירד לספסל. האמת שעבורי הוא היה שחקן נחמד. בשלהי 95/96 הוא גם תפס את המקום של ברוס ולגמרי היה חלק מהיישורת האחרונה שלנו בדרך לאליפות, אבל הוא היה פצוע המון ואי אפשר היה לבנות עליו. איכשהו, עם הפציעות בעורף, אפילו ב-98/99 הוא הצליח לתפוס מקום בהרכב בכמה משחקים קריטיים בסיום העונה, כולל, אני חושב, בגמר הגביע.

 

אגב יש תסריט אימים שישבש את התוכניות:
סיטי לא לוקחת גביע
מנצ'סטר יונייטד לא לוקחת ליגת האלופות ומסיימת שישית
אז היא תתחיל בסיבוב מוקדמות שני של הליגה האירופית והמשחק הראשון שלה יהיה ב - 25.7.

 

סיטי לוקחת קוודרופל 10000% תעשה את כל החישובים לפי זה.

 

בקשר למשחק אתמול-

לא שותף בכלל למסקנות ה"כאן התחנה טרבלינקה" ששותפים לה בערך 100 אחוז מהאוהדים שלנו אחרי המשחק הזה.
לא מסוגל לקשר משחק אחד אחרי פגרת נבחרות(שגם הכניס להרכב כמה שחקנים שלא ממש ראו הרכב לאחרונה) ביחד עם שאר המשחקים.

הרגיש לי שמחצית ראשונה דווקא שיחקנו טוב והשער היה יכול להיות באוויר בכל רגע, במחצית השנייה נסחפנו קצת לשאננות וקשה להאשים בזה את השחקנים, ווטפורד אומנם על הנייר בעטה איזה 18 פעמים עד הדקה ה70 אבל לא באמת הגיעה להזדמנויות ממשיות עד אז.
זה היה כל מיני כדורים שקפצו לידיים של דה חאה או נבעטו למסגרת.

לא היה בווטפורד עוקץ והיה באוויר שגם במצב אחד טוב במחצית השנייה אפשר לשים את השני.
מארסיאל היה מבולגן אחרי שלא שיחק יחסית הרבה זמן, אבל היו כמה פעמים שיצאנו מאוד יפה למתפרצות ופשוט ההחלטה האחרונה הייתה רעה.
יותר עניין של שפשוף ולחזור לתלם.

החילוף הזה של עוד בלם(רוחו) בסוף היה טעות, הפנים למשחק הבא. לא ראיתי יותר מדי קרנבלים במחזור הזה משאר הקבוצות, קשה לחזור לקצב אחרי פגרת נבחרות שתקועה בגרון בסוף מרץ ומרגישה כמו חודשיים.
שם המשחק זה הפוקוס והריכוז בשלב הזה של העונה, אני עדיין רואה בנו פייבוריטים למקום ה-4.

 

גם מול וולבס הם חזרו מפגרת נבחרות? מה זה התירוצים העלובים האלה? בשני המשחקים לא היה שום הבדל ממוריניו.

ובכלל היו לנו מלא שחקני נבחרת שהחמיצו את המשחקים האלה בגלל פציעות קטנות או עניינים אישיים.
פוגבה, דה חאה שיחקו.

 

שוב,
פגרת נבחרות מוציאה קבוצות מהקצב, מה כזה הזוי בטענה הזאת?

תוסיף לה כמה שחקנים שנכנסו לשחק אחרי תקופה ממושכת בחוץ.
טבעי מאוד שזה יראה עקום.

לא יודע איזה כדורגל של מוריניו ראית.
יצאנו במחצית הראשונה לא מעט פעמים למתפרצות טובות אחרי חטיפות כדור ועם 4-5 שחקנים למעלה.

השער היה באוויר, למעשה גם במחצית השנייה יצאת כמה פעמים טוב למתפרצות ופשוט לא היינו חדים בפעולה האחרונה.

איפה וזה ואיפה הבעט ורוץ של מוריניו או התן כדור למארסיאל שיציל את המולדת.

 

קו הגנה נמוך, מוותרים לגמרי על שליטה מול יריבה נחותה.
אף אחד מהשערים שיונייטד כבשה לא היה באוויר. אחרי הגול הראשון ועד ההפסקה כן הייתה תחושה שהנה יהיה את השני. כמו למשל בתרגיל שעשינו בקרן.
מחצית שנייה זה המחצית של מוריניו.

יונייטד כבר לא הייתה בקצב לפני הפגרה. דווקא היא באה בטוב, כדי שהפצועים יחלימו.

 

מזה מוותרים?

הררה ומאטיץ לא מספיק טובים כדי להתמודד מול קשרים מהירים באמצע, תוסיף להפ את קאפווה שגם הרבה יותר חזק מהם.

מיס מאץ׳ עוד לפני שהמשחק התחיל ואם יש משהו שאני אוהב זה שכל החודשיים האלה מחדדים מי החוליות הכי חלשות שלנו על המגרש.

השער הראשון היה באוויר לגמרי לפני שהגיע.
הגעת להם לרחבה בקלות ונראית הרבה יותר מסוכן.

ה18 בעיטות שלהם עד לדקה ה70 לא הרשימו בכלל.
0 הזדמנויות ממשיות וכשההגנה עמדה טוב מאוד עד לשלב הזה(אגב מוריניו, אצלו ההגנה הייתה מסננת).

ראית בעיקר חלק התקפי לא מתואם ולא בכושר.
כשמאטה נכנס לאמצע הוא דרך לפוגבה על המשבצת, מארסיאל כדררר כדרור אחד יותר מדי, ראשפורד לא מדויק.

קורה.

השליטה בכדור של ווטפורד הייתה פאסיבית לחלוטין, בלי מעט עוקץ ולמרות המיס מאץ׳ במרכז השדה.

ברור לי שמתמש כמו קאריק כבר אחרי 20 דקות יקבע שאנחנו במשבר מתמשך של שלושה חודשים ולמעט איזה משחק וחצי לא באמת הראינו משהו אחר תחת סולשאייר(שזה מצחיק ושווה דיון אחר אגב).

זו קביעה קלה מדי ומשעממת מדי.
עשינו את העבודה מול יריבה לא קלה, ההגנה עמדה רוב המשחק טוב, הילק הקדמי נראה לא מתואם, קורה.
מה שחשוב זה ה3 נקודות ולהמשיך הלאה.

דבר אחד גרוע מהמשחק היה החילוף של רוחו שרק הוציא את ההגנה מאיזון וגם הביא את השער שספגת בסוף.

 

"שליטה פאסיבית" זה בגלל פעולה אחרונה רעה מאוד שלהם. הסמל לכך זה דאולופאו. שחקן מתסכל ביותר וחוסר תכליתיות היא הסיבה שהוא משחק סך הכל בווטפורד.

גם עם הררה ומאטיץ' אפשר לשלוט מול ווטפורד בבית, עם כל הכבוד למקום השמיני שלהם.
נראה שבכלל התוכנית למשחק הייתה לשבת נמוך ולעקוץ במתפרצת. מה זה הם תרגלו את המשחק מול ברסה?