גביע המדינה 2018/2019 - בפעם הרביעית: בני יהודה מחזיקת הגביע!

ולא נשכח שדווקא המכביסט שהיה נהדר במשחק יצא ״הלוזר״.
הקשוח מהשכונה עמד בלחץ.
גם האורדון.
הגרמני בטח ובטח... (גרמני באמת, לא מכביסט)
וגם האמריקאי\ארגנטינאי...

והמכביסט שחונך היטב- לא. איזה לוזר...

אז זהו, שלא.




Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא פייר לשפוט אותו, קיבל את הפנדל החמישי, הקשה ביותר, המכריע והוא עוד ילדים לעומת כל השאר.

נקודה נוספת, כולם בעטו ימינה, היה ברור שזובאס שהיה רע בפנדלים הבין את הפואנטה (מאוחר...), חבל שקניקובסקי לא חשב על זה, חבל בכלל שהוא בעט בעיטה מאוד עלובה.
קורה לכולם, לנו תמיד.

 

האמת שאיך שהעונה הזו החלה ראיתי בעיניים מאבקי ירידה.
הרגיש שאנחנו פשוט עלובים מול הפועל חיפה(שבסוף כמעט ירדה ליגה), ובמזל לא הפסדנו דקה 90 לסכנין שירדה.
ואז הפסדנו גם למכבי ת״א.
ואם לא מנצחים ניצחון ענק באשדוד(שגם כמעט ירדה ליגה)- אני באמת לא יודע איך העונה הזו מתגלגלת כשברקע גם דיא מצטרף לערן לוי ועוזב.

מאבק על אירופה והפסד בפנדלים בגמר גביע זה לגמרי היה נראה כמו פנטזיה אי שם בספטמבר-אוקטובר כשחדרה שמסומנת כיורדת אי שם צמודה למכבי ת״א ורעננה- המועמדת השניה שאתה יודע שאף פעם לא יורדת ואפילו אשדוד עוד אספה נקודות בהתחלה כולל ניצחון על האלופה.

הדבר הכי מדכא ומייאש הוא הקוף הזה של 36 שנה ללא תואר. אם היינו לוקחים גביע לפני שנתיים כמן בני יהודה- זה היה מבאס- אבל לדעתי הרבה הרבה פחות. ובטח לא מייאש.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אני לא מבין מה אתה טוען.
שצריך עכשיו לקרוע בגדים ולהתחיל לתלות אנשים? או להרים את עצמך ולהמשיך קדימה?
וחלק מזה זה להבין- שתמיד- אבל תמיד- יכול להיות הרבה יותר גרוע. בטח במועדונים שכשחשבו ששיא השפל הגיע- המציאות הצליחה להפתיע עוד יותר ולהראות שיש יותר נמוך(כמו שאתה בטוח ששיא השפל זו עונה מבזה של ירידת ליגה ואז מגיע איזה עבריין צעצוע כמו אליהו אליהו שנותן לך תחושה שאתה הולך להינצל מפירוק... ובסוף...)

זה הפוסט של אייל סגל היום- וזו בול הגישה שאני מצפה מהמערכת:

כמו מרבית האוהדים, גם אני הייתי משוכנע, שהעונה תרשם כעונת תואר.
גם אני הייתי בדעה ובחדרי חדרים וביני ובין עצמי, הרשתי לעצמי לומר, שהגביע העונה רשום על שם מכבי נתניה.
ולא...
והלא הזה "התפוצץ" לכולנו בפנים ואיתו הרגשת התסכול.
ובניגוד ללא מעט מקרים בעבר, הפעם אני מבין(ולא שאני מסכים) כל תצורת תיסכול ואמירה, כי כולנו היינו שם עם הקרובים לנו ביותר ובהרכב מלא והזדקקנו לכוחות שלא היו לנו, על מנת לעבור את החוויה, תוך כדי ניחום הצעירים והבוגרים שלא עמדו במעמסה.

"המקצוע שבחרנו", לאהוד קבוצת כדורגל הוא אכזרי אך מציאותי ואם לא היה כזה, הוא לא היה הספורט הפופולארי בעולם וחלק גדול מאיתנו היה "משחית זמנו", במקומות אחרים על דברים אחרים.

יהיו כאלו שזה יקח להם יותר זמן, יהיו כאלו שזה יקח להם הרבה יותר זמן, אך בסוף בסוף כולנו נהיה לצד המאחד את כולנו, אהבת חיינו, מכבי נתניה.
ומכיוון שבזמני החופשי, אני המבוגר האחראי ויש לפנינו שני מחזורים שיכריעו מי תשחק באירופה, התעוררתי לשחר של יום חדש, בתקווה שכל כולכם שם איתי!

להתראות ביום ראשון ב20:30 במשחק הליגה נגד בני יהודה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

וואו, מה לעזאזל הקשר? אני לא הזכרתי לשנייה את המילה הזו.

 

כאילו שאורימור לא חווה עונות קשות כאוהד. כל אוהד של קבוצה שלא מרבה לזכות בתארים חושב שהוא שהוא יכול ללמד אחרים מה היא אהדה ואהבה לקבוצה

 

טוב, האורדונים זה פנדל בטוח.
גם יובל אשכנזי גדל במכתש לצערכם.

יש הסבר מה קרה לבצ'יראי?
באמת רק לחץ מהמעמד?

 

איזה קטע שארז טל ואסי עזר שהנחו את האח הגדול מנחים את הארווויזיון.
מה יש לך להגיד על זה?


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

מכבי נתניה הגיעה לגמר גביע אחרי עונה טובה, מול קבוצה ברמתה, מועדון בערך במעמד שלה, לא נגד איזו מפלצת. היא כשלה, כמו שכשלה בלא מעט מקרים בעשורים האחרונים.
מה רלוונטי באיזה מקומות הייתה לפני כמה שנים? למה לברוח מהמציאות העכשווית? איפה כאן הנחמה? אני באמת לא מבין את הגישה הזו.

מועדון שמגיע מספיק פעמים למאבק על תואר במשך כל כך הרבה שנים וכושל שוב ושוב, הוא מועדון בבעיה, לא צריך להתחמק מזה.
אני לא אומר שהם צריכים לשבור את הכלים, זה לא סוף העולם, אבל כל הדיבורים האלה על "לפחות אתם נהנים מהקבוצה" זה אנטי הישגיות, חשיבה לא ספורטיבית.

 

אם כל הקטע באהדת קבוצה היה בינארי (יש או אין תואר) בערך 80% מהאוהדי הספורט היו עוברים להתעניין בדברים אחרים כנראה.

 

תלוי את מי שואלים.
לחץ מהמעמד לא היה ברשימה.

אני באופן אישי ראיתי שחקן שמתנהל כאילו כולם על ה *** שלו.
למה?
אני באמת לא יודע.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא יודע על מה אתה מדבר. לא מכיר לא את ארז לא את טל ולא את אסי.

 

נראה לי שאתה קצת משכתב את ההסטוריה.
נתניה הגיע לגמר אחד מלבד אתמול כקבוצת ליגה שניה מול קבוצת צמרת מצויינת עם המאמן הכי טוב בארץ(היה כבר אז) כאנדרדוג מוחלט במשך המון שנים. אני אוהד קרוב ל 30 שנה וזה הגמר השני שאני רואה.

על מה לעזאזל אתה מדבר?

גביע זה גביע. אף אחד לא מבטיח לך כלום.

להזכיר לך מה קרה לכם בגמר האחרון נגד אותה קבוצה בלי מאמן על הקווים ובעונה גרועה שלה?


Sent from my iPhone using Tapatalk