אם אני מתעלם מהגידופים וההכפשות שלך על ראש הממשלה, אז לגופו של עניין אני די מסכים איתך . אם נתניהו היה נחוש כל כך בגירוש המסתתנים העבריינים, במדיניות ביטחונית חזקה ולא מתפשרת, ושינוי פני הדיקטטורה המשפטית, כמו שהוא נחוש ומתעסק באובססיביות לקידום חוקים אישיים ופרסונליים, אז המדינה מבחינתי כאיש ימין הייתה במצב הרבה יותר טוב . לגבי חוק החסינות הרטרואקיבי : תן לי להרגיע אותך, לא יעבור. לא יהיה לו רוב בכנסת, וגם נתניהו יבין שהחוק הזה יעשה לו יותר נזק מתועלת . מה שכן, כל הכתבי אישום המגוכחים הללו נולדו בחטא. אף איש ציבור בעולם לא נשפט לחומרה מבחינה פלילית כמו נתניהו . כל כתב אישום מגוחך ואינפנטילי יותר מהשני . העם נתן אמון בראש הממשלה למרות כל הכתבי אישום, ובדמוקרטיה בריאה זה המדד המרכזי להמשך כהונתו .
תיק 2000 הוא תיק בעייתי. אני מקבל את הביקורת עליו. תיק תפור, ובתפרים גסים אפילו הייתי אומר. אבל תיק 1000 למשל, הוא הרבה יותר פשוט. תיק ראייתי נטו. אם המציאות הראייתית היא אפילו חצי ממה שפורסם: אין בית משפט בעולם שלא ירשיע אותו. ולא משנה גם אם תיקח את מעטי מעט אנשי הימין שיש בצמרת המשפטית בישראל - ותיתן רק להם לשבת על כס המשפט. עדיין, אם הראיות מבוססות - ההרשעה תהיה וודאית. אבל כאמור, זה לא משנה, כי אני מעריך שמהלכי החסינות למיניהם יקרמו עור וגידים תוך זמן קצר. לקדם את החקיקה הנ''ל היא אינטרס של הרבה שותפות קואליציוניות, דרך אגב. לא רק של הכלומניק. בקשר לשאר התיקים הפליליים של הכלומניק, למען האמת, לא התעמקתי.
מה שמצחיק שהבן אדם היסטוריון של תקופת השואה. מה שנקרא חמור נושא ספרים. מאמר בעיתון הארץ מכנה את סמוטריץ מנהיג ניאו נאצי - חדשות רוטר
חלק ממצביעי הליכוד האמינו לו (לימור לבנת מייצגת אותם לא רע לאחרונה). האם אמירה מפורשת שלו 'אתמוך בחוק שיעניק לי חסינות' היתה משנה את תוצאות הבחירות? לא נראה לי, אבל אם הוא בחר במודע לשקר - כנראה שהוא כן חשש שמשהו כזה יקרה. בכל מקרה, חסינות היא לא סכנה לדמוקרטיה. היתה כאן חסינות לפניו ובסופו של דבר לגיטימי שדבר כזה יעמוד להכרעת העם. מה שלא לגיטימי זה הקלות שבה פוליטיקאי יכול להיבחר על רקע מצע שאומר א' ואז לעשות ההיפך מא'. האבטיפוס של אונס-הדמוקרטיה הזה הוא כמובן שרון בהתנתקות, וכיוון ששם בג"ץ לא התערב (כמה מפתיע) אין לי באמת ציפייה מהם לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולהבטיח שרצון העם יתקיים. בדמוקרטיה אוטופית הייתי רוצה שלרשות השופטת יהיה את הכח לדרוש מהרשות המבצעת או המחוקקת לעשות משאל עם כדי להעביר החלטה או חוק מסוים, בטענה של 'מה שאתם מעבירים זה לא מה שהבטחתם לבוחרים שלכם'. הכח של הרשות השופטת (שאינם נבחרי ציבור) מעל הרשויות האחרות חייב לעבור דרך העם.
חסינות צריכה לבוא בד בבד עם תהליך ברור של הדחה על ידי פרלמנט. שיהיה חוק ברור. לנשיא ארה"ב יש חסינות, אבל יש גם אפשרות להדיח אותו במקרה ויש חשדות פליליים. על ראש הגנב בוער הכובע. אם ביבי כל כך נלהב להלחם על חסינותו זה אומר שהוא כנראה לא ממש בטוח בזכאותו. עדיין חושב שמחיקת סעיף שוחד תמורת פרישה זה תסריט אפשרי כרגע. לפחות כל עוד השימוע לא יהפוך את היוצרות לטובתו.
בעידן המודרני, מעבר לשיטה של משאלי עם, הוא שאלה של קריפטוגרפיה ואבטחת מידע. אם וכאשר העניין ייפתר - פרלמנטים יעלמו מהעולם, או ישנו תצורה. לאיזה משהו שוויצרי אולי. הרי כל המעבר מדמוקרטיה ישירה קלאסית יוונית - לדמוקרטיה ייצוגית (בחירת נציגי ציבור לפרלמנט) - הוא בעקבות כך שאזרחים לא יכולים לבוא ולהצביע בעצמם כל יום כל היום. פיזית. לא יכולים לבוא ולהצביע. אבל, בעידן המודרני שיש סמארטפון לכל אדם: זו כבר לא בעיה. כולם יכולים להצביע כל הזמן, על כל דבר, בזמן שהם בבית או באוטו או עושים קניות עומדים בתור במכולת. ולא צריך להצביע על הכל. מן הסתם כל אחד יצביע על מה שקשור אליו וחשוב לו ומעניין אותו. (אם זה לא מספיק מעניין/חשוב בשבילי לעשות את המינימום ולהצביע בעניין - אז אני ודעתי גם לא מספיק חשובים כדי לתת לי להחליט בעניין). השאלה כאמור היא קריפטוגרפיה ואבטחת מידע כדי לשמור על טוהר התהליך ותקינותו. טכנית, אני לא מספיק בקיא בחומר כדי לדעת האם יש אידאל מסויים שהוא בר השגה בעניין הזה וניתן לבנות עליו. אבל אם כן - אז זה העתיד. זה רק שאלה של זמן כאמור עד שפרלמנטים ייעלמו.
ההשוואה לנשיאים היא לא במקום. נשיאים נבחרים על ידי המצביעים שלהם, נתניהו הוא בסך הכל הראש של המפלגה הגדולה ביותר, ולכן אין שום סיבה שהוא יהיה מוגן, הוא ילך ויחליף אותו מישהו אחר מתוך המפלגה. הבעיה עם משאלי עם היא שלעם אין הידע וכל המידע לקבל החלטות בשביל נבחרי הציבור. העם יכול לקבל החלטות בקווים כללים מאוד, וגם שם יש משמעות גדולה לאיך שמנסחים את השאלה, הצורה שבה מציעים את האפשרויות וכו', זה לא באמת משקף את רצון העם. הדרך הכי טובה זה שהעם יוכל לבחור נציגים, שיציגו את העמדות שלו. הנציגים מצידם צריכים לגלות יושרה ולייצג נאמנה את המנדט שניתן להם והעם מנגד צריך להיות ביקורתי כלפי הנבחרים שלו ולבקר אותם כשהם אשכרה אומרים משהו בתעמולת הבחירות וחודשיים לאחר מכן מודים שהכל היה שקר.
@טל. אני לא מומחה גדול בתחום אבל דיברתי עם כמה אנשים שיחסית מבינים בנושא והבנתי שבפועל זה אפשרי. עסקאות ענק של מיליארדי דולרים עוברות באינטרנט, אז זה מספיק אמין. הבעיה היא האם לציבור (בעיקר המבוגר יותר) יהיה אמון במערכת. מעבר לזה, אני חושב שהמצב הנוכחי צודק יותר מאשר לעשות משאל עם על כל נושא. הרוב צריך להכריע בצורה משוקללת, כלומר כאשר כל אדם מגדיר כמה הנושא הזה חשוב לו. לצורך העניין, אם 15 מנדטים חרדים מוכנים לוותר על זכות הצבעה בכל נושא - הסכם שלום, החזרת שטחים, חסינות לביבי, התגברות על בג"ץ וכו' וכו' - הכל בתנאי שנישואין וגירושין יהיו על פי ההלכה היהודית - אז סבבה שככה זה יהיה. אם מחר 35 מנדטים של כחולבן מצהירים שהם גם מוכנים לוותר על הכל עבור רישום נישואין אזרחי להומוסקסואלים - כנ"ל. באמצעות הצבעה למפלגה אדם מתעדף את הכוח הדמקורטי שלו ביחס לנושאים מסוימים, והמפלגה אמורה לציית למה שהבטיחה לאזרח. ברור שיש כאן הרבה טווח אפור, אבל יש החלטות שדגל שחור מתנוסס עליהם מבחינה דמוקרטית. כשאריאל שרון מקבל 38 מנדטים אחרי נאום "דין נצרים כדין תל אביב" ואז לוקח את הקולות האלה ומפנה את נצרים - זה פשוט אונס ברוטאלי של הדמוקרטיה. לא ייתכן שלנבחר ציבור יהיה את הכוח לעשות דבר כזה, וצריך שיהיה מנגנון מסוים שיכול לעצור אותו. לא יודע אם זה צריך להיות בג"ץ, הנשיא, משאל עם, הרבנות הראשית או המפכ"ל - צריך מנגנון שיאפשר לעם להתנגד לבגידה של נבחרי ציבור שלו בלי מרד אזרחי. בהתנתקות ציבור עצום עשה כל מה שהוא יכל בצורה חוקית - משאל מתפקדי ליכוד, אינספור הפגנות, אינספור שיכנועים - ופשוט אין שום דבר אפשרי ברגע שראש ממשלה מחליט לבגוד בבוחרים שלו ולשחד מספיק חברי כנסת מסביבו לתמוך בו (וכמובן לפטר שרים שלא מסכימים ולמנות כאלה שכן). אגב, העובדה שכחלון מרד בשרון בזמנו היא אחת הסיבות שאני תמיד אעריך אותו, גם אם הוא יקח את הכלכלה הישראלית לפח.
המפלגה דווקא יכול לעשות משהו, וזה שחברי כנסת יתנגדו מבפנים ויצביעו נגד בכנסת. מבחינה מוסרית, שרון היה צריך לקחת את העם לבחירות על הנושא הזה, ואני מאמין שגם היה מנצח ומקבל מנדט מחודש לפעול. למה שבג"צ יעצור דבר כזה? צריך לזכור שבבחירות אלקטרוניות, הרבה יותר קל לזייף אם השלטון רוצה. אין לנו מושג מה קורה מאחורי הקלעים של התוכנה.
משאל עם בכל דבר זה לא סביר. אין מספיק אנשים שיתעמקו בדברים מספיק, וגם כך הפוליטיקאים יזינו את הציבור בשקרים כדי שיצביעו בכיוון שהם רוצים. הברקזיט היה דוגמה טובה לכך כשיום אחרי משאל העם אנשים שהצביעו בעד נזכרו לתהות מה בעצם המשמעות של זה. בחירות שבהן בוחרים את הנציג שלך שיעשה את העבודה ויתעמק הן עדיין השיטה הטובה ביותר. לצערי, עדיין לא נמצאה השיטה שבה הנציג הזה באמת יעשה זאת וייענש בבחירות הבאות אם לא. וגם אם אפשר היה לתקן זאת ולו חלקית, מי שצריך לעשות זאת הם הפוליטיקאים - שכמובן לא יעשו זאת.
אני חושב שזו חתיכת סכנה לדמוקרטיה אם הכנסת והממשלה הופכות לעיר מקלט עבור פושעים שרוצים להימלט מהחוק. בוא נזכור, זה לא רק ביבי בעניין. גם דרעי, גם חיים כץ, אולי גם ליצמן. זה כבר לא יהיה שלטון החוק, כי הם יהיו מעל החוק.
@סיונרה 1. המפלגה יכולה לעצור. נכון, טירלול של אדם אחד לבד לא מספיק. אבל מה תעשה כשהשאר גמישים מוסרית? מה תעשה כשראש הממשלה הזה יכול להציע להם קידומים משמעותיים? ככה עבר אוסלו וככה עברה ההתנתקות. 2. מה בג"ץ יעשה? לא יודע בדיוק, אבל שיהיה מנגנון מסוים שכופה על נבחרי הציבור לחזור לציבור. בג"ץ יכול לפסול חוקים היום? שלא יוכל לפסול חוקים, אלא שיוכל להראות שהחוק הזה לא נכלל באף מצע או ראיון לפני הבחירות ומדובר בחוק מאוד דרמטי ולכן אי אפשר לקדם אותו ברוב רגיל. 3. גם אין לנו מושג איך תוכנות של בנקים עובדים, אבל סך הכל אנחנו סומכים עליהם. הבעיה כאן היא לא האדג' הטכנולוגי אלא הפסיכולוגיה האנושית. @אמיר ע 1. לא משאל עם על כל דבר, כן הגבלת כח נבחרי הציבור במקרים מסוימים וכפייה עליהם לחזור לציבור. 2. ההצגה של עיר מקלט פשוט לא מציאותית. בנאדם לא נתפס בגניבה ואז מריץ מפלגה ורץ לכנסת כדי לקבל חסינות. זה לא כזה פשוט להיבחר. דמוקרטיה זה ערך אחד שקובע שהעם שולט ושלטון החוק והשוויון בפניו זה ערך נוסף. אם רוב מהעם רוצה שאדם מורשע יעמוד בראשות המדינה - לא מופרך בעיניי לאפשר את זה ולהחזיר אותו לכלא ברגע שהעם מואס בו, אבל הכל צריך להיות בצורה גלויה מול העם. חסינות זה מקרה קל יותר שבו האדם עוד לא הורשע אלא רק אולי יורשע בעתיד. אם רוב העם רוצה לתת חסינות זמנית לביבי כדי שהוא יהיה ראש ממשלה - כל הבאסה, אבל זה עדיין דמקורטי. אבל שוב, זה חייב להיעשות בצורה גלויה והציבור צריך לדעת שהוא מצביע לאדם שיעשה את זה. לא לאדם שמבטיח שלא יעשה את זה ואז עושה את זה.
זה מצחיק שכשחברי הכנסת עושים כל מני דברים מפוקפקים, אז זה בסדר כי העם בחר בהם. אבל כשהם "מתגמשים מוסרית" אז פתאום הם לא נבחרי העם? כנראה שהעם אוהב אותם ככה. הליכוד לא פרסם מצע, ולמרות זה נתניהו הבטיח מעט מאוד דברים לפני הבחירות, כולם בכל מני מסיבות עיתונאים ואירועים, זה קנאביס, לא לחוקק חוק חסינות ואולי עוד איזה דבר או שניים. אני מוכן לחתום שאף אחד מההבטחות שלו לא יתקיימו. העם לא בחר בבנימין נתניהו, העם בחר במפלגת הליכוד. לכן, זה לא מופרך שפוליטיקאי נבחר יצטרך לפרוש מתפקידו, כי המפלגה שלו היא זאת שקיבלה את המנדט מהעם לשלוט. בשיטות ממשל אחרות, אולי יש בזה היגיון כלשהו. בכל מקרה, הבעיה המוסרית במקרה של חגיגת חסיניות היא הרבה הרבה יותר חמורה מאשר במקרה של החלטות פוליטיות. אם הם חפים מפשע, אז לא אמורה להיות להם בעיה עם מערכת שחוקרת את המעשים שלהם. אם כבר, זאת החלטה שהרבה יותר סביר שתתקבל בהכרעה של העם, ולא דרך בחירות שבה יש אפשרויות מוגבלות לאלטרנטיבה, אלא דרך הצבעה ישירה על הנושא. נושאים מורכבים בהרבה כמו עניינים של טריטוריה או ברקסיט, זה לא באמת תחת היכולות של האדם הפשוט, במסגרת הידע שקיים לו, להחליט בתבונה.
ביבי בעצם רצונו לקדם חוק חסינות, מודה באשמה. כשזה הופך כזה אובייס עבור מה נחקק חוק, אז אולי זה נעשה בצורה דמוקרטית אבל זה מסריח ומטנף לנו את הדמוקרטיה. אם חוק כזה היה נחקק בזמן שאף שר או חבר כנסת נמצא לפני כתב אישום, אז זה הופך את המהלך לכשר, רק בגלל המניעים שלו. מניע כאן הוא הכל.
רק לגבי תיק 1000 אתה כנראה צודק. הוא מודה באשמה ויודע שהוא אשם. אתה מוזמן למחוק את המילה "רק" - כי תיק 1000 הוא תיק חמור מאוד. אבל תיקים 2000 ולמיטב הבנתי גם 4000: אלו רדיפה פוליטית נטו. אני לא עיוור. שי ניצן בפירוש אמר שמדובר בהאשמות שהם תקדים משפטי. (סיקור אוהד ייחשב כשוחד) המעשים שביבי עשה בזמנו - בזמן עשייתם - הם לא נחשבו כפליליים. וגם היו נפוצים בעבר. הרי כולם היו עושים כך. בא פקיד ממשלתי, לאחר מעשה, אומר: מעכשיו (רק מעכשיו) אני מגדיר את המעשים הללו כפליליים - ואני מתחיל איתך. נו באמת. ביבי לא מודה באשמה... הוא פשוט קלט שסימנו אותו ורודפים אחריו. בשדה המשפטי. הוא קלט שרודפים אחר ראשו, ויהי מה. אם צריך יעשו תקדימים, יעשו הכל בדרך אל המטרה. אז הוא מגיב. פתאום הוא בולדוזר. פתאום הוא פעלתן. רק בענייניו האישיים כמובן. אבל מבחינתי: השנאה שלי לראש ממשלה הכלומניק האפס החדל אישים, העציץ הזה, היא כי הוא מדרדר את המדינה לתהום. לא פותר כלום ולא עושה כלום. בשום סוגייה. נותן לעסק לנהל את עצמו, משסה אוכלוסיות שלמות אחת בשניה. הוא אנטי ציוני, פאסיבי, פחדן. חסר חזון. כלומניק מארץ הכלומניקים. השנאה שלי אליו היא שנאה רציונלית. היא לא שנאה עיוורת. אני לא עיוור ולא מטומטם, ומזהה מתי תופרים לבן אדם תיק. תיק 2000 ו 4000 אלו תיקים תפורים.
