מאבק על הטופ 6 - ההיית או חלמתי חלום?

במהלך העשור הנוכחי (שמגיע לסיומו בעוד 6 חודשים בדיוק) - בסה״כ 5 קבוצות הצליחו לסיים בטופ 6 שהן לא חלק מהטופ 6 הקלאסי:
עונת 2011-12 - ניוקסאל של אלן פארדיו הצליחה לסיים במקום החמישי. (ליברפול סיימה במקום השמיני).
עונת 2012-13 - אברטון של דיוויד מוייס הצליחה לסיים במקום השישי. (ליברפול סיימה במקום השביעי).
עונת 2013-14 - אברטון של רוברטו מרטינז הצליחה לסיים במקום החמישי. (מנצ׳סטר יונייטד סיימה במקום השביעי).
עונת 2015-16 - לסטר של קלאודו רניירי מצליחה לזכות באליפות הכי מדהימה בכדורגל העולמי. (צ׳לסי מסיימת במקום העשירי).
עונת 2015-16 -סאות׳המפטון של רונאלד קומאן הציחה לסיים במקום החמישי. (ליברפול סיימה במקום השמיני).

מאז 2016, הטופ 6 המסורתי מסיימות בקביעות בששת המקומות הראשונים, כשהפער הממוצע בין המקום ה-6 למקום ה-7 עומד על 9 נקודות.

אז למה בעצם שמשהו ישתנה בעונה הנוכחית?

• מנצ׳סטר סיטי - סיימה את השנתיים הטובות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, לקחה לראשונה מזה עשור 2 אליפויות בק-טו-בק, את כל התארים המקומיים, ולמעשה נראית כמו הקבוצה הכי דומיננטית בהיסטוריה של הפרמיירליג.
• ליברפול - סיימה כסגנית עם הכי הרבה נקודות בהיסטוריה של 5 הליגות הבכירות. שברה את כל שיאי המועדון והליגה, להוציא את מנצ׳סטר סיטי. אה וכן, הם גם זכו באליפות אירופה אחרי שעברו את אלופות ספרד, גרמניה, צרפת בדרך לזכייה דומיננטית.
• צ׳לסי - סיימה עונה שכללה זכייה בליגה האירופית ובמקום השלישי. אז אומנם הם איבדו הקיץ את הכוכב הכי גדול שלהם (שאחראי באופן ישיר ל-50% מהשערים שהובקעו בליגה השנה). אבל ב-23 השנים האחרונות(!) הם סיימו רק פעם אחת מחוץ לטופ 6. כן, אפילו לפני עידן רומן.
• טוטהנאם - הקבוצה היחידה שהצליחה לקרוא סוג של תיגר על שתי הראשונות לתקופה מסויימת. נכנסת לאצטדיון הבייתי החדש שלהם כשכל הכוכבים שהתפתחו שם בשנים האחרונות + המאמן הולכים לפתוח עונה חמישית יחד. סגנית אלופת אירופה.
• ארסנל - זו העונה השלישית ברציפות שהיא מסיימת מחוץ לטופ 4, אבל לפני כן היא סיימה בין 4 הראשונות 21 שנים ברצף. בכלל, ב-30 שנים האחרונות רק פעמיים(!) היא סיימה מחוץ ל-6 הראשונות. היא מחזיקה במאמן מצויין, בשניים מהחלוצים הטובים בליגה שפחות או יותר לבדם לקחו אותה למאבק על הטופ 4 ולגמר הליגה האירופית.
• מנצ׳סטר יונייטד - ב-30 השנים האחרונות, רק פעם אחת המועדון הזה סיים מחוץ ל-6 הראשונות(!!). מדובר באחד המועדונים העשירים בעולם, מהגדולים בתולדות הפרמיירליג, וככזה שמחזיק את אחד הסגלים היקרים והעשירים בליגה. אז גם אם הדברים כרגע לא בדיוק עובדים, זה לא רע שיש לך שחקנים ראשפורד, דה חאה, פוגבה ומרסיאל בסגל.

ולמרות כל זאת, עדיין יש תחושה שהקיץ, יש חולשה מסויימת אצל הגדולות.
אז אצל מנצ׳סטר סיטי אין שום חולשה, וכמו שהדברים נראים אנחנו הולכים לקראת דומיננטיות חסרת תקדים של הקבוצה של גווארדיולה. ליברפול גם נראית חזקה יותר מאי פעם, וצריך שילוב יוצא דופן של נסיבות כדי שלא נראה אותם מסיימים באחד משני המקומות הראשונים. טוטהנאם גם הם נראים יציבים למדי, פוצ׳טינו לא הולך לשום מקום, כמעט כל הכוכבים הגדולים נשארים וככל הנראה השנה הם יזכו להוציא כסף.

איפה יכול להיות שכן תהיה פגיעה מסויימת?
צ׳לסי - איבדה כאמור את הכוכב הכי גדול של המועדון, ואחד הדומיננטיים ביותר בליגה בעשור האחרון. יחד עם פציעות רציניות של 2 השחקנים הכי מבטיחים בסגל, חילופי מאמנים פעם נוספת וסגל שיש בו לא מעט סימני שאלה וכמובן באן העברות שמונע ממנה (כרגע) להחתים רכש חדש לקיץ הקרוב - יכול להיות שהשנה צ׳לסי תתקשה לסיים ב-6 הראשונות?
ארסנל - שלוש שנים מחוץ לליגת האלופות, החלטות עסקיות עם הרבה סימני שאלה, בלאגן ניהולי ובעיקר רכש רע בשנים האחרונות - שם הרבה מאוד סימני שאלה עד לאן הסגל הנוכחי של ארסנל יכול להגיע בקיץ הקרוב.
מנצ׳סטר יונייטד - אז אומנם היא פה בעיקר כי היא סיימה במקום השישי. אבל עדיין מדובר במועדון שבקיץ הקרוב אף אחד לא יפול מהכיסא אם הוא יוציא 250 מיליון פאונד על רכש חדש, ויצליח לשמור את כל הכוכבים הגדולים. מצד שני, המועדון נמצא ככל הנראה בתקופה עם הכי הרבה סימני שאלה בעשורים האחרונים: מי מוביל את המועדון? איך ההחלטות מתקבלות? והאם בכלל כל הכוכבים הגדולים שמשחקים שם כרגע (פוגבה, לוקאקו, דה חאה) - רוצים להשאר במועדון?

אבל בשביל שיהיה שינוי, צריך לראות מי הקבוצות שיכולות לעשות אותו?
וולבס - העולה החדשה והכי מרעננת שהייתה בליגה מאז.. מאז מי בעצם? סיימה את העונה במקום השביעי. הסתדרה נפלא מול כל הגדולות, ולעיתים קרובות נראתה כמו הקבוצה הכי מעניינת בליגה. מאחורי הקלעים המועדון הזה נתמך ע״י אחד האנשים החזקים בכדורגל העולמי, ואם היא תצליח לשמור על המאמן (נונו הנפלא) ועל הכוכבים (נבס, חימנס, ז׳וטה ואחרים) - היא יכולה להיות אופציה מעניינת לשנה הבאה.
אברטון - ״האימפריה שוב חוזרת״ - מניח שמי שלא אוהד ליברפול, לא נתקל בציוצים השנתיים של אוהדי אברטון שאומרים שהשנה הם יסיימו שוב מעל ליברפול בליגה. זה לא משנה אם הפער בין הקבוצות היה 2 נקודות או 43. אברטון נהנית מסגל יחסית מרשים לקבוצה מחוץ לטופ 6, עם כמה שחקנים שבקלות היו יכולים למצוא את עצמם בקבוצות בכירות יותר (ריצ׳רליסון, סיגורדסון, לוקא דין) - ועם בעלים שמוכנים להשקיע ושיש לו כסף - אברטון יכולה בהחלט שוב לראות את עצמה בטופ 6.

לסטר, ווטפורד וגם ווסטהאם מעמידות סגלים מעניינים, מאמנים טובים וגם להן יש סיכוי אם הן יצליחו להביא איזו הברקה או שתיים בחלון הקרוב.

אגב, סוכניות ההימורים לא ממש מאמינות שנראה שינוי כלשהו ברמת הטופ 4. אלה הם היחסים (הטובים ביותר שניתן לקבל) אם תהמרו שאחת מהקבוצות הבאות תצליח לסיים בטופ 4:
מנצ׳סטר סיטי 1.03
ליברפול 1.15
טוטהנאם 1.66
מנצ׳סטר יונייטד 2.1
צ׳לסי 2.25
ארסנל 2.5
אברטון 20
וולבס 20
לסטר 25
שפילד יונייטד 750

אז מה דעתכם? האם יש סיכוי שנראה בעונה הקרובה שינוי כלשהו במצבת שש הראשונות? או שבסופו של דבר הפערים כל כך גדולים, ולמרות הבלאגן במועדונים הגדולים, הדברים ישארו כמו שהם גם בעונה הקרובה?

#פוסטיםשהמילההיחידהעליהםצריכהלהיותלא

 

אני חושב שהחלוקה דיי ברורה.

מקומות 1-2 בטוחים: סיטי, ליברפול.
מקום 3 עם פוצ'טינו על הקווים + רכש: טוטנהאם.
מקום 4: עוד פעם תחרות בין ארסנל, צ'לסי ויונייטד.

מקומות 5-6 לא באמת מעניינים כי זה במילא לא מוביל אותך לליגת האלופות*. יותר מעניין זה אם מישהי תוכל להפתיע ולהתמודד על המקום הרביעי. ע"ס סיום העונה האחרונה, לסטר ו-וולבס הן המועמדות הברורות, אבל א) הן צריכות לשמור על השלד הקיים. ב) לעשות לפחות החתמה של 1-2 שחקנים משמעותיים להרכב. ג) לצבור כ-20 נק' יותר. משהו שהוא לא סביר בעליל, אבל גם לא בלתי אפשרי אם כל הכוכבים למעלה מסתדרים.

בלי קשר, כל ההגדרה הזו של "טופ 6" היא סוג של פיקציה של אנגלופילים ומאמנים שמתחרים על האליפות כדי לייצר איזה באזינג סביב הקושי בלזכות באליפות בפרמיירליג. יש הבדלי מעמדות ברורים בין הקבוצות, שבמילא מקומות 5-6 שולח אותך למקומות כמו באקו בימי חמישי.

* - אלא אם כן מדובר עכשיו באיזו קבוצה כמו ברנלי פתאום שעושה עונה אובראצ'יברית מובהקת, וזה ציון דרך נחמד למועדון.

 

קשה להאמין שתהיה קבוצה חדשה שתשתחל לטופ 6, אבל מה שחשוב זה טופ 4 או לא. הפערים גדולים מדי ובינתיים לא ראיתי את הצעדים שוברי שוויון שכזה. כמובן תמיד יכולה להיות סינדרלה וצריך לבחון בתום מועד העברות.
גם קשה לי להאמין שיונייטד על אף הבעיות תסיים מתחת למקום 6, אם זה ינחם מישהו. אגב לדעתי עדיפה ליונייטד התרסקות חזקה מאשר עוד הגעה שקרית לצ'מפיונס.
לדעתי 2 עונות רצופות מחוץ לצ'מפיונס יביאו לזעזוע במועדון. בין אם מכירה או שינוי ניהולי. בינתיים יונייטד מסתובבת במעגל הכישלון שלה.

 

ראיתי מה שלוש עונות ברציפות ללא ליגת האלופות עשו לארסנל. אותה גברת בשינוי אדרת עם פחות מזומנים בבנק.

בכל עונה שאנחנו לא מגיעים לליגת האלופות אנחנו מתרחקים מהמטרה ומהיריבות שלנו.

 

אני מסכים עם האמירה הכללית שלכם. לסיים במקומות החמישי או השישי לא נותן יותר מידי בזכות עצמו.
אם כי, צריך לזכור שהחלק מהעונה הבאה חלוקת הכספים של זכויות השידור הולך להיות מעט פחות שיווינית, וקבוצות שיסיימו בטופ 6 יקבלו נתח קצת יותר גדול מהעוגה בהשוואה לעבר. האם זה יפצה על הפערים? לא. אבל זה גם משהו.

מעבר לכך, אני מסכים עם החלוקה של אלעד. בתוך הטופ 6 יש כרגע חלוקה דיי ברורה של מעמדות, וזו תהיה חתיכת הפתעה אם לא נראה את סיטי ליברפול וסיטי מסיימות במקומות 1-2, את טוטהנאם ב-3, ואת צ׳לסי,ארסנל ויונייטד במוקמות ה-4-5-6.
יחד עם זאת, את העונה האחרונה בצורה עלובה למדי: ארסנל, טוטהנאם ויונייטד השיגו 28 נקודות מתוך ה-72 האחרונות האפשריות שלהן יחדיו.

כשלוקחים בחשבון שהעונה הקרובה שוב צפויה להיות עמוסה מאוד לגדולות (הן משחקות בממוצע 10-15 משחקים יותר מאשר שאר הקבוצות), ושאף קבוצה גדולה לא נראית כרגע בדרך לשידוד רציני של הסגל - יש תחושה של סגלים קצת קצרים, קצת עייפים, ושאומנם הסיכוי של קבוצה כמו וולבס לעקוף 3 יריבות בדרך למקום הרביעי נראה קלוש, הוא מרגיש, לפחות לי, קצת פחות קלוש מכרגיל.

 

ארסנל עשו שינוי ניהולי אבל הבעלים שלה קמצן גדול.

גלייזרים לא קמצנים. הם בוטחים פשוט בנוכל ניהולי. ברגע שהניהול שלו יתחיל לפגוע בכסף, הם ישכחו לו מהר את תפירת העסקה לרכישת המועדון.

יונייטד המועדון היחיד בעולם שאפשר להגיד שסובל מהעושר שלו.

לגבי וולבס תלוי גם אם יעפילו לבתים ומעבר או לא. יותר מזה תלוי אם לא ישתו להם שחקנים.
לא מבין איך יונייטד למשל לא מסתכלת על נבס. בדיוק שחקן שהיא צריכה. בקיצור הסיכויים יותר יתבהרו בתום החלון.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

ה-so called "שינוי ניהולי" התפוצץ לנו בפנים (לא אומר שהוא לא היה צריך לקרות). כל החבר'ה של גאזידיס כבר חתכו חוץ מראול שעדיין לא ברור מה תפקידו. אני לא אומר שיונייטד לא צריכה שינוי (אובייסלי היא כן), אבל אנחנו כל הזמן חוזרים לאותו דיון במיליוני וריאציות שונות. פעם זה DOF, פעם זה זעזוע שיגיע מהיעדרות בליגת האלופות, פעם זה החתמת שחקנים, פעם זה ניקוי אורוות. השורה התחתונה שלי בכל הדיונים הללו שהמשחק נשאר פשוט עם כל ההתחכמויות: הבאת את האנשים הנכונים והצלחת. אין שום ערובה להצלחה בעולם הכדורגל ללא המנג'ר הגדול בכל הזמנים. קשה לקבל את זה.

הבעיה של ארסנל היא לא שהבעלים שלה "קמצן גדול" (אפשר כבר לייצר סטיקר מהשטות הממוחזרת הזו), אלא שהוא איפשר לאנשים כושלים להמשיך בתפקידם במשך יותר מעשור - וככה מ-2005 הפכנו מאחת משתי הקבוצות הגדולות באנגליה לקבוצה השלישית בטיבה בלונדון ב-2019; שאל את עצמך למה שבעלים כלשהו ישקיע כסף מכיסו הפרטי אחרי שבזבזנו *הרבה* כסף בשנים האחרונות על פלופים מהדהדים? ב-net spend, ונגר+ אמרי הוציאו יותר מקלופ מאז שהגיע לליברפול (אנשים שכחו מהר כמה כסף שרפנו על מוסטאפי, ג'אקה, פרז וגם על חלוצים מבוגרים יחסית כמו לאקזט ואובאמיאנג שאין לנו אפשרות לייצר עליהם אקזיט או משהו שקרוב לזה כמו קוטיניו או אפילו סוארז בזמנו). אחרי שהחתמנו על חוזים מפלצתיים יצורים נאלחים כמו מחיטריאן ואוזיל? אחרי שאיבדנו בחינם שחקנים כמו ראמזי ואלכסיס? אחרי שאיבדנו שווי שוק מקסימלי של שחקנים כמו אוקס ו-ואן פרסי?

קרונקי לא בעלים אידיאלי עבור אוהדים כי אין בו שום passion להצלחה ספורטיבית (הוא "איש עסקים" כמו רוב האמריקאים המקבילים אליו), אבל החטא שלו הוא לא בכך שהוא לא נותן כסף מכיסו הפרטי על עוד בינוניים, אלא בכך שהוא מאפשר לחבורה של עוד בינוניים להמשיך לנהל את העניינים.

 

למה התפוצץ בפנים? האם ארסנל התרסקה יותר מאשר עם ונגר? לא.
קרונקה קמצן כי הוא לא מוכן להוציא כספים מספיק גדולים כדי לתקן את ההזיות של ונגר בצורה יחסית מהירה. ארסנל בעונה האחרונה סבלה רבות עדיין מניהול של ונגר.
אני דווקא מעריך את מילינסטאט שחתך מהר כשהבין שאין לו תפקיד מוגדר. זה עדיף אם אדם כזה נשאר ומזיק בגלל חוסר ההגדרה בתפקיד.
חושב שצריך לתת יותר זמן לאנשים החדשים שהגיעו ולראות עוד איזה מינויים יהיו אבל כמובן גם מוטב להשקיע סכומים שהולמים את אחד המועדונים המפורסמים בעולם ולא סכומים שהולמים את ברנלי.

ואני לא מבין למה כשמדברים על שינוי ביונייטד ישר קופצים לספר מה קורה במועדון אחר. אני רושם מה טוב ליונייטד בדיון של יונייטד.
יש קונצנזוס כבר סביב זה אחרי העונה האחרונה, ויש בדיוק אדם אחד שמונע שינוי. עוד כישלון אחד ולדעתי סיכוי טוב שהאדם הזה כבר לא ימנע את השינוי כי יזיזו אותו.

 

אם אתם שואלים אותי כל קבוצה שנמנעת ממקום 6-5 ומהליגה האירופית צריכה להגיד הגומל! פשוט לא ייאמן איך אופ''א חירבנו את המפעל הזה שפעם לפני ההרחבה של ליגת האלופות נחשב למפעל מכובד וראוי מאוד והיום הוא הפך לנטל כלכלי ומקצועי אחד גדול.

מעניין אם המפעל האירופי החדש שיקום ב-2021 ישנה קצת משהו במפעל הפגום הזה.

 

מסכים עם אלעד בכל מילה ואני יחדד (ואולי קצת יחזור על ההודעה שלו).

אפשר לבוא לקרונקי בטענות אבל בשורה התחתונה - וזה מתחבר למה שאלעד רשם - מאז 2015 הקבוצות היחידות שבזבזו יותר מאיתנו (net spend) הן 2 המנצ'סטריות. כלומר צ'לסי, ליברפול וטוטנהאם הגיעו עם פחות כסף מאיתנו להישגים גדולים יותר.

זה נובע מכמה סיבות:
1) יצירת נכסים - טוטנהאם (בייל, קיין, אריקסן), ליברפול (קוטיניו, סוארז) וצ'לסי (הזארד, אוסקר) הצליחו ליצור נכסים משמעותיים וזה לא משנה אם הם מוכרים לריאל מדריד או או לFC צ'נצ'ונג, בזמן שאנחנו עסוקים בלאבד את אלכסיס וראמזי בחינם + להשאיר את אוזיל אצלנו עד שהוא untouchable. אקזיט אחד שלהם בעונה בונה קבוצה בעוד שאנחנו שוברים את החזיר בשביל אובאמיאנג.

2) בזמן ששלושת האחרות פגעו בחלק מהרכש שלהן - מי יותר (ליברפול וטוטנהאם) ומי פחות (צ'לסי) - אצלנו שחקני הרכש שנמצאים בהרכב הם הפלופים הכי גדולים בתולדות המועדון.

3) אימון - כמות השחקנים (בעיקר הצעירים) שעקומת הלמידה שלהם נמצאת בעלייה מאז 2015 בליברפול וטוטנהאם היא עצומה, וגם אצל צ'לסי המצב יותר טוב מאצלנו. בלרין, הולדינג, איוובי - הם בקבוצה כבר כמה שנים ובמקרה הטוב הם דורכים במקום. ככה זה שחלק מתאמנים אצל קלופ ופוצ' (ולמען האמת גם מוריניו מודל 16' וקונטה עדיפים משמעותית על ונגר ואולי גם על אמרי).

בסופו של יום קרונקי לא מנהל מו"מ על שחקנים, בוחר את מי להעלות באקדמיה או בוחר מערך. התפקיד שלו להזרים כסף ולמנות אנשים טובים. הוא רחוק מלהיות אידיאלי אבל המרחק בינו לבין בעלים אחרים הוא קטן יותר מהמרחק בין ונגר (וגם אמרי) למאמנים אחרים.

 

האם התקדמנו לאנשהו באיזושהי צורה? לא.

אמרי עבד עם אותו סגל + אובאמיאנג מתחילת העונה + 5 חמישה שחקנים חדשים. מה קרה בפועל? לא התקדמנו מילימטר בצורת המשחק שלנו ולא השגנו את ליגת האלופות, כאשר ההגנה שלנו רשמה את העונה הכי גרועה בהיסטוריה שלה+ אקורד סיום צורם שהיה מבייש אפילו את ונגר.

האם אתה קורא בכלל את מה שכותבים לך? אני לא אחזור על מה שכבר כתבתי.

סוון חתך כי לא השאירו לו ברירה. הוא ציפה לקבל יותר סמכויות, ובפועל הספרדים לא שמו עליו ז*ן (ההחתמה של דניס סוארז* הייתה הקש ששבר את גב הגמל). ניכר שאף אחד מהצדדים לא היה מרוצה אחד מהשני, ולמען האמת סוון לא עשה כאן שום דבר מיוחד כמו שחשב(נ)ו שיהיה.

העבודה שלו אצלנו עוד יותר חידדה עבורי את המחשבה שמאמן מעולה (קלופ) ב-2019 >>> סקאוטינג.

* - מתברר שהוא הגיע אלינו לא בריא בכלל. איזה מחדל.

1) נותנים זמן לאנשים שמשכנעים בדרך העבודה שלהם גם אם זה לא בא לידי ביטוי בתוצאות. זה ממש לא המצב אצלנו. ההפך הוא הנכון, כי אם היינו מנצחים את צ'לסי אז העונה הזו הייתה נרשמת כהצלחה, שבפועל הניהול והכדורגל שלנו מחורבן כמו אצל ונגר.

2) בעסק משקיעים את מה שיש ולא את מה שאין. המודל הכלכלי של ארסנל מתבסס על נוכחות בליגת האלופות, וברגע שאנחנו לא שם כבר שנה שלישית ברציפות זה התוצאות. ארסנל רוצה לבזבז? היא תיאלץ למכור שחקנים או לחכות שהחוזה הדרקוני שלהם יסתיים.*

* - הייתה צריכה לעשות את זה לטעמי גם בלי קשר לליגת האלופות.

אתה רושם שצריך שינוי ביונייטד כבר 6 שנים. אף אחד לא מתווכח איתך על זה.

מתווכחים איתך על זה שאתה בטוח שאם ימנו אותך, סר אלכס מפורום אייסוקר, ל-DOF בתיאטרון החלומות ויעשו את הדברים כמו שאתה רואה לנכון אתם מיד תחזרו להיות glory glory man united. כאילו מערכות "מקצועיות" לא נכשלות (ע"ע ארסנל). כאילו אנשי כדורגל שיודעים לקרוא נבדל לא נכשלים (ע"ע באיירן). כאילו המאמנים הכי טובים בעולם ממהרים להגיע אליכם ולא שמים ז*ן על הכסף והיסטוריה שלכם (פפ, קלופ, ואפילו פוצ'טינו) ולא טרולים שעבר זמנם (ו"ח, מוריניו) או דמויות בינוניות שקשורות לפרגוסון (מויס, סולשאר). כאילו מספיק לזרוק סכומי עתק על כוכבים (פוגבה) או לשלם להם סכומי עתק (אלכסיס). כאילו אין קבוצות הרבה (הרבה) יותר טובות ממכן שהעלו את הרף גם אם תשתפרו באופן משמעותי (סיטי, ליברפול).

מתווכחים איתך על זה שגם אם צריך שינוי (וצריך שינוי), זה לא אומר שאי אפשר גם להישאר במקום או לרדת נמוך יותר. כי זה עולם הכדורגל ללא זכייה בלוטו עם המנג'ר הגדול בהיסטוריה. כן, אני יודע שזה מטורף, אבל זה אפשרי גם אם השטן, אד וודרוד, יהיה מחוץ למועדון.

 

לא מבין לאיזה התקדמות ציפית בתום חלון ההעברות של העונה שעברה גם בהתחשב ביחסי הכוחות בליגה.
שוב קרונקה שם לכם תקציבים מצחיקים. אי אפשר לבטל את אלמנט הכסף. אפשר להתווכח האם אמרי זה האיש, אבל גלובלית אתם רוצים סיכוי להתקדם יותר טוב, צריך גם שתהיה נכונות לתמוך כספית יותר בשינוי.

קלופ שם ז*ן גם על ההסטוריה של ריאל ואולי אף באיירן. כשהוא חתם בליברפול הם היו במצב ניהולי גרוע לחלוטין. אולי יותר מיונייטד.
יונייטד יכלה להשיג את פפ אולי בחורף 2013. למרות מה שמספרים פרגי לא הציע לו את התפקיד כשפגש אותו.
קשה לנהל את יונייטד יותר גרוע מהמצב עכשיו בהתחשב במשאבים שלה. אני חושב שכל איש כדורגל אמיתי עם סמכויות כמו של וודי, יעשה עבודה טובה בהרבה.
כתוצאה מהניהול אין מחשבה אמיתית מאחורי בחירות של המאמנים. אף פעם לא הוצגו טיעונים רלוונטיים לבחירה, אולי קצת במקרה של לואן חאל.
החילוף של ואן חאל במוריניו זו גם סמל החוסר מושג של הניהול ביונייטד.

אגב זה משהו מסורתי ביונייטד - חוסר ידע בכדורגל שקיים ברמת ההנהלה.

 

שחרר מהכסף כבר בחייאת. כל עוד אני לא מאמין באנשים שמנהלים אותנו אני לא מתעסק לשניה בתקציבים שלנו, שבמילא הסגל שלנו - הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית - דורש ניקוי קיצוני יחסית (שגם צריך להכניס כסף) לא פחות מאשר "רכש!!!!!!!!!!!111111111111".

לגבי העונה האחרונה: לא ציפיתי להתקדמות בטבלה. יותר מזה, גם הימרתי ע"ס הרכש הבינוני שביצענו שנסיים במקום השישי.

גם לא ציפיתי להרבה מאמרי, כמו שכתבתי עוד לפני שהתחילה העונה. אני חושב שהוא מאמן נחמד לכל היותר שמתאים לקבוצות כמו סביליה ו-ולנסיה (מקומות שבהם זוכרים אותו בעיקר לטובה) ולא בקבוצה משוועת כוכבים (פ.ס.ז') או כזו שיש להפוך אותה לאובראצ'יברית כדי להתקדם (ארסנל).

עם זאת, הקבוצה לא התקדמה אפילו במעט במגרש. טקטית, מקצועית, מנטלית, u name it. סתם עוד עונה שהלכה לפח.

 

אבל הדיון על אנשי הניהול החדשים. אתה כבר מבטל אותם אחרי עונה.
לא היו להם יותר מדי משאבים להביא שינוי מיוחל עד כה.
זה עדיין עדיף על מצב של חוסר תקווה כשדיקטטור בעל כוח מופרז אבל כבר לא רלוונטי לעולם הכדורגל, ממשיך לפגוע עם הגחמות שלו.

ומאמן אפשר גם לפטר ולדעת מתי זה יותר חשוב מלדעת למנות.
גם המעבר חלק בין מאמנים זה אתגר ניהולי גדול.
וביונייטד זה קורה בצורה איומה.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk