כן, אם יש דחיפות הדדיות ואז אחד הצדדים מקצין את האירוע עם נגיחה/חניקה/אגרוף אז אותו צד צריך לשלם על זה עם אדום. אני חושב שכל שחקן בליגה בישראל צריך ליפול, לא רק במקרים כאלה אלא גם בסתם פאול אם יש מגע (לא מדבר על מקרי שכטר בלי מגע) גם אם הוא יכול להישאר על הרגליים. את טוני נואקמה פירקו בתקופה שלו בישראל, אבל בגלל שהוא פיזי ותמיד נשאר על הרגליים לא היה מקבל שריקות לא לדבר על פנדלים. הפסקתי לספור את הפעמים שהייתה עבירה, מחוץ לרחבה או ברחבה, אבל בגלל שהשחקן לא נפל, גם אם הפסיד את הכדור, הגאונים עם המשרוקית לא שרקו לעבירה כי מבחינתם עבירה זה רק כשהשחקן על הדשא.
גם אם קונטה עשה משהו חמור יותר, אין שום סיבה שהקבוצה הייריבה תיהנה מעימות שאין לו קשר למשחק. זה לא שהשחקן שלה חף מפשע ולא עשה כלום כחלק מהאירוע. זה הופך את הדברים האלו לקרקס. אחרי המשחק אפשר לשבת בשקט ולחשוב איך להעניש את השחקנים המעורבים.
אתם ממציאים פה אחלה חוקים חדשים. כאילו לעולם לא היה עימות במגרש בין שני שחקנים שאחד הגיב יותר חריף ורק הוא הורחק. מעניין מה זידאן חושב על זה
תפסיק כבר לצעוק פה חניקה חניקה כאילו הוא ניסה להרוג אותו. זה שהנערת ליווי מהקבוצה שלך לא יכלה לנשום דקה וחצי לא אומר שזו חניקה.
אז רק אם הוא ינסה להרוג אותו זה לא בסדר? איינבינדר הכלב היה מתגלגל עד טרנר אם היו עושים לו דבר כזה, יש לך מושג כמה הזוי אתה נשמע? מאחל לקונטה הסמרטוט הזה שישברו לו את שתי הרגליים (רצוי עם אלת בייסבול למען האירוניה), אבל בלי ניסיון להרוג כמובן, כדי שזה יהיה לגיטימי.
כן זה בדיוק אותו דבר. לשבור רגליים עם אלת בייסבול ועלק לחנוק עם פרצוף מאיים. אתם מעייפים. איינבינדר? אני יודע שהיה עושה אותו דבר ותאמין לי שזה היה מעצבן אותי בדיוק אותו הדבר.
הבעיה שלך שאתה לא מבין את ההבדל בין הקצנה להתחזות. התחזות זה ליצור יש מאין, לשכב על הרצפה בלי שהיה מגע כלשהו, כשחונקים אותך אתה לא מתחזה גם אם התגובה שלך מוגזמת. עדיף להחזיר לו חניקה או פשוט לעמוד ולתת לו לשלוח ידיים? אז שהר נפל לרצפה, אפשר לחשוב שההקצנה שלו זה הדבר הכי חמור בכל הסיטואציה הזאת.
שום הבדל. בשני המקרים אתה מנסה לרמות את השופט. אם חניקה=אדום למה אתה צריך לשחק אותה מעולף? לך לשופט ותגיד לו שיראה בואר שחנקו אותך. לא מוציא אדום? בעיה של השופט. עכשיו נזכרתי במשחק שהיה לכם נגד סכנין נדמה לי שסאבו קיבל אדום בטרנר על אותו דבר בערך... שחקן מושאל שלכם התגרה בו ונכנס בו ללא כדור, סאבו ניער אותו והמושאל אלקרינאווי לדעתי עשה מזה מטעמים. נזכרתי בזה כי גם אז זה עשה לי עצבים ולא היה מדובר בבית״ר, יש לי דעה מאוד מוצקה בעניין הזה. ואם לסאבו הגיע אדום לטמבל השני הגיע הרחקה ל10 משחקים.
לא היה ממה להתלהב. לא חושב שגם מישהו ציפה להתלהב אחרי איך שנראינו בגביע הטוטו. למרות זאת, אני חושב שהיינו בסדר עד היציאה של אלמוג. פתחנו עם ילד בן 16, בלם מחליף וזבידאת שנכנס להרכב בעיקר בגלל כחלון ולא איזו יכולת אישית יוצאת דופן. במחצית הראשונה די שלטנו, זה לא שהשער היה באוויר אבל היה נראה שהוא הרבה יותר קרוב ליפול בצד שלנו מאשר בשל הפועל. בהתחשב בזה שאנחנו באופן קבוע לא מנצחים מחזור ראשון (3 פעמים ב-25 שנה האחרונות, מתוכן פעם אחת בלאומית וכולן בבית...מה היה לפני אני פשוט לא יודע) וזה שזכינו להיות היריבה הראשונה של הפועל בבלומפילד החדש עם כל ההתלהבות מסביב אז לא בכיתי כשנגמר המשחק. מצד שני, סגל דיבר על "קבוצה רעה" - אז אלה בדיוק המשחקים שקבוצה כזאת מנצחת.
חצי שעה ראשונה שלטתם לחלוטין עד שהגאון החליף את גרופר באלטמן וחיזק את האמצע (עלק 3 בלמים וגרופר קיצוני חחחח). התוצאה שקפה. משחק פח.