בחירות 2019 ב'

מה שאתה אומר יכל כבר לקרות במאי. אם ביבי ויתר על ליברמן כנראה לא משנה איזה תירוץ קואליציוני ליברמן ימציא, הוא פשוט רוצה קודם את ביבי בחוץ. אחר כך הוא יחזור להיות ליברמן.

 

כל כך מהר אתה רוצה להוריד את ליברמן מ9 מנדטים ל0 בבחירות הבאות? הוא המנצח האמיתי של הבחירות והוא זה שיכתיב מה הולך לקרות.

 

ורק בשביל להוסיף - למצביעים החדשים של ליברמן אין הצבעה מסורתית כלפיו (ליכוד=פריפריה, קיבוצים=עבודה) וברגע שהטיקט היחידי (ממשלת אחדות) שעליו הלך בכל הכוח יילך - כך גם הקריירה הפוליטית שלו.

 

את ליברמן אי אפשר להוריד לאפס.
המצביעים החדשים שלו הם אלו שהעלו אותו מ 5 מנדטים ל 8 מנדטים.
אבל חוץ מהם
יש לו את קהל הליבה שלו... שגם אני חשבתי פעם שהבסיס שלו מצטמק ויורד מתחת ל 4 מנדטים - אבל הבחירות באפריל הוכיחו שלא.
הביאו 5 מנדטים כזכור.

זה קהל עיוור. וצייתן. ונאמן.
מה שהוא לא יעשה - רק מספיק שיאמר שהוא השקיע מחשבה והגיע למסקנה שזה הצעד הנכון -וכבר אוטומאטית 4 מנדטים יש לו בכיס.

מאידך,
הבחירות הללו הוא הגיע לתקרה האלקטורלית שלו לדעתי. או קרוב אליה מאוד.

 

@טל.
בנט ושקד טובים בעשייה אידאולוגית, אבל כושלים שוב ושוב במהלכים פוליטים:
1. האולטימטום של בנט לביבי על תיק הביטחון שביבי הבטיח ולא נתן לו - אל תיתן אולטימטום אם אין לך גב.
2. הירידה מהאולטימטום לביבי - מהלך אחראי אידאולוגית והתאבדותי פוליטית.
3. הקמת הימין החדש - יכלו פשוט להיפרד מהאיחוד הלאומי (שביחד עם 'יחד' ו'עצמה' היו כנראה עוברים את אחוז החסימה), אבל רצו לבד.
4. הקמפיין של הימין החדש - מלהיב בעיקר לילדים בגיל שאין להם זכות הצבעה בו.
5. האיחוד עם פרץ וסמוטריץ' - מבחינה אישית זה כאילו 'ללכת על בטוח' כי לא היה סיכוי שהם לא יעברו את אחוז החסימה, אבל מבחינה גושית זה משאיר את כל השטח של 'ימני שלא אוהב את נתניהו ולא אוהב דתיים' רק לליברמן, שהוא אמנם ימני יותר מרוב גוש הימין אבל הוא לא יושב עם ביבי.
האלטרנטיבה היתה להתאחד עם זהות, ואמנם פייגלין לא בדיוק שחקן קבוצתי אבל זהות הביאה 120א' קולות, שזה פחות או יותר מה שהבית היהודי והאיחוד הלאומי שווים (עם עצמה הם הביאו 160א', ועכשיו עצמה הביאו 80א' אבל הרבה הצביעו מתוך תקווה שזה יעביר אותם). בקיצור, איחוד של שקד ובנט עם פייגלין ומצד שני איחוד מפלגות הימין רץ כמו פעם קודמת היה מאפשר להם ללכת על קמפיין הרבה יותר ליברלי ומחזק את הגוש.

אגב, אני לא רואה אותם יושבים באופוזיציה. ההימור שלי הוא עדיין עריקה משמאל בתמורה להישג משמעותי -
או תחב"צ בשבת וליבה לחרדים עבור ליברמן, או תיק אוצר ונשיאות עבור פרץ, או תיק ביטחון והבטחה לצאת לנבצרות במקרה של כתב אישום לגנץ.
משהו בסגנון הזה ישבור את הפלונטר, ואם לא - נלך לבחירות שלישיות. אין אף מנגנון סביר בליכוד שיאפשר ויתגמל הדחה של נתניהו.

@alexshw
האידאולוגיה של בנט היא מדיניות ימין בטחונית מובהקת.
כשהוא הצטרף לפוליטיקה ביבי תמך במדינה פלסטינית ולבני שיחררה מחבלים כמחווה לקראת מו"מ.
היום ביבי מדבר על סיפוח שטחים, הסדרת יישובים ורעיון המו"מ נשמע מופרך לכל מי שמחוץ ל11 מנדטים בעבודה-מרצ.
זה ההישג שלי.
בתחומים אחרים הוא לא הצליח לקדם הרבה. צה"ל עדיין רופס בעזה (למרות שהוא תומך באגרסיביות), הכלכלה פה לא ממש זזה לכיוון ליברלי (למרות שהוא ניסה כשר כלכלה), ויחסי דת ומדינה עדיין בסטטוס קוו (למרות שהוא תומך באמנת גביזון-מדן). מה לעשות, הוא לא קיבל מספיק קרדיט ציבורי כדי לקדם דברים בסדר גודל כזה, והוא לא התנהל פוליטית נכון כדי לקבל כח ציבורי כזה.

 

פרץ גם יתאבד פוליטית אם רק יעיז לעלות את הרעיון במפלגת העבודה של לעזוב ולהציל את ביבי. אני לא מדבר על לעשות את הצעד, אני מדבר על לעלות את זה רק כרעיון בפני המפלגה אפילו. הם יגידו לו פחות או יותר ללכת לבד ולקחת את אורלי איתו ואת הבקושי אולי מנדט שהביאו על נושאיים חברתיים. בסך הכל מפלגת העבודה והמצביעים שלה הם עמוק בתוך גוש הרק לא ביבי. אין סיכוי בקיצור.

זה נכון גם לליברמן, הוא לא יעשה ממשלה עם ביבי שהשני בראשה, אחרת זה כבר היה קורה. הליכוד שם לגמרי איבדו תקווה איתו.

בקיצור הימין צריך לקבל את הכרעת הציבור שבעיקר המעיט להצביע למפלגות קיצון והצביע בעיקר למפלגות שונות ממרכז המפה הפוליטית. תקום ממשלה מתונה וממלכתית יותר שברובה המכריע כחול לבן והליכוד. אם ש"ס או ליברמן יכנסו גם כן? זה לטעמי קצת פחות חשוב.

 

מסתבר שהבדיחות על קהל הבוחרים המסטול של פייגלין רחוקות מהמציאות. רק 28 איש הצביעו לזהות. מפלגת נועם קיבלה 1042 קולות.

 

והנה ליברמן בפוסט כבר מבהיר דרישה חדשה - חוקים בנושאי דת ומדינה.
אישית אני תומך עם חלקים שם (גיוס, גיור רבני ערים, ליבה, מתווה הכותל), יכול לחיות עם אחרים (תחב"צ ומרכולים בשבת בסמכות שלטון מקומי) ורק נישואים אזרחיים באמת מפריעים לי.

בכל מקרה, זו עמדה התחלתית וסביר להניח שהוא יהיה מוכן להתפשר במקרה הצורך. החרדים אמנם יתנגדו, אבל אולי הפחד יאפשר למצוא נקודת ביניים. יותר מזה, אולי עצם המו"מ ישים את גנץ\פרץ בלחץ ויאפשר לביבי לעשות את מה שהוא הכי טוב בו - מניפולציות.

חייב לציין שזה מהלך מבריק מצד ליברמן. לא יודע כמה זה מזיז לו מבחינה אידאולוגית אמיתית, אבל למצב את עצמך כימני-חילוני-לאביבי זו עמדת זינוק נהדרת ליום שאחרי ביבי, בין אם זה עוד חודשיים ובין אם זה עוד 4 שנים. משעשע שרוב הדברים האלה היו חלק מהמצע של הימין החדש, ודווקא ליברמן - שהתחיל את דרכו עם האיחוד הלאומי (!) - הוא זה שמקדם אותם עכשיו.

 

קשה לי להבין למה נישואים אזרחיים מפריעים לך, אף אחד לא מכריח אותך להתחתן ככה, בעוד בכיוון השני אתה מכריח את מי שיכול להתחתן ככה, ולשאר אתה אומר ללכת להזדיין.

 

ליברמן היה קיצוני יותר בעמדות שלו בעבר ואולי השתנה, קרה גם לאולמרט, מרידור, שיטרית, רבלין וכו'. אולי לא מכזו קיצוניות כמו ליברמן אבל קרה. הבעיה היא שעם ליברמן זה גם יכול להיות סתם משחק. אי אפשר לדעת מה הדעות שלו באמת. הוא פוליטקאי לשם הפוליטיקה.

קיצור אפילו עבור אחד כמו ליברמן, יש מספיק אופציות כדי לרצות אותו בסוף. אז הקולות שלו ושל אחרים רוצים ממשלה בלי הקיצוניים אז הוצאנו החוצה מהמשוואה את ימינה והמאוחדת 13+7 ונשארנו עם 100 מנדטים להקים איתם קואליציה. עם החרדים, או לפחות דרעי, שגם הוא פולטיקאי, אפשר למצוא את עמק השווה בסוף בניסוחים יפים. אם גם זה לא ילך אז נותרו 83 מנדטים לבניית הממשלה. באמת שהדרישות של ליברמן לא כאלו בשמיים. נראה מאוד בר ביצוע מההבט הזה. המיכשול היה ונשאר המתבצר מבלפור.

 

מניח שהטיעון הוא פלוס מינוס אותו אחד שבו משתמשים כדי להצדיק חוקים ארכאיים וכל כפיה דתית אחרת על שלל גווניה - "שמירת הצביון היהודי". מה שזה לא אומר.

 

ואו ביבי מדבר. ביבי מדבר לצרכי תעמולה. הוא גם דיבר על הפלת שלטון החמאס.
לא אכפת לי מהצהרות. אם יש לבנט אידאולוגיה אז הוא באופן הברור ביותר מפחד מליישם אותה או לעמוד עליה.
למה שמישהו שמתנהג כמו סמרטוט ולא עומד על המילה שלו יקבל קרדיט? בשביל זה הוא צריך להיות יחצ"ן גאוני כמו ביבי, אבל ביבי בנושא הזה מעל כולם באמת ובהרבה.

 

לא מצליח להבין בשביל מה ההודעה הזאת הייתה טובה. אתה אמנם לא אומן שנשכח לפני עשור וחצי, אבל משהו דומה מאחד מהם היה מוציא ממך סערת רגשות.