המשחק המרכזי השבוע ייערך באנפילד. ליברפול, אחרי משחק מוזר באירופה שהסתיים בניצחון דחוק, תנסה לעשות עוד צעד בדרך לשבירת שיא הניצחונות הרצופים מפתיחת העונה, אלא שהפעם זה לא יהיה כל כך קל-היריבה שלה היא השלישית בטבלה, לסטר, שנראית מצוין ומגיעה אחרי ניצחון על טוטנהאם וחמישייה גדולה על ניוקאסל. בעונה שעברה הן סיימו ב1-1 שעצר את המומנטום של ליברפול ובישר את תחילת הקאמבק של מנצ'סטר סיטי לראשות הטבלה, מה יקרה הפעם? ועוד במחזור: אחרי המפלה מול באיירן, טוטנהאם יוצאת לברייטון בתקווה להתאושש. האלופה מארחת את וולבס שמתחילה להתאושש אחרי פתיחה רעה. ברייטון-טוטנהאם, שבת, 14:30, אמקס ברנלי-אברטון, שבת, 17:00, טרף מור ליברפול-לסטר, שבת, 17:00, אנפילד נוריץ'-אסטון וילה, שבת, 17:00, קארו רואד ווטפורד-שפילד יונייטד, שבת, 17:00, ויקארג' רואד ווסטהאם-קריסטל פאלאס, שבת, 19:30, אצטדיון לונדון ארסנל-בורנמות', ראשון, 16:00, אמירייטס מנצ'סטר סיטי-וולבס, ראשון, 16:00, אתיחד סאות'המפטון-צ'לסי, ראשון, 16:00, סיינט מרי'ז ניוקאסל-מנצ'סטר יונייטד, ראשון, 18:30, סיינט ג'יימס'ס פארק
חבל שלוריס נפצע, אבל לא יודע אם זו כזו מכה גדולה באמת לטוטנהאם. גסניגה שוער לא רע ולוריס איך לומר לא היה להיט גדול לאחרונה.
דברים כמו זה רק ממחישים כמה שכדורגל הוא לא מדע מדוייק וכמה שהתפקיד של המאמן הוא מוגבל, למרות שאנחנו מעדיפים להתכחש לזה. אתה מכין את הקבוצה שלך טקטית, חושב איך אתה יכול להוציא אותה מהמשבר ואז בא השוער ומוכר אותך אחרי 2 דקות. וזה לא חייב להיות שוער, זה יכול להיות חלוץ שמחמיץ כמו מטורף, זה יכול להיות בלם שעושה פנדל מטופש, אבל זה לא משנה, בסוף הכל יפול על המאמן.
לא חושב(כאילו אולי לא ספציפית המשחק הזה אלא כל העונה בכללי). גם עבורו לא נכון להתקע כל הקריירה במקום הזה.
אין שום סרט בעולם שפוצ׳ מפוטר. הוא לא במעמד כזה וגם לא בסיטואציה שדורשת את זה. לוי לא יפטר אותו. במקסימום הוא מסיים את העונה ועוזב בהבנה שהוא מיצה שם.. לא חושב שהמקום שלהם בטופ4 בסכנה, אבל מה שקורה שם מפתיע לאללה. מי ראה את זה מגיע? דווקא אחרי קיץ עם רכישות מצויינות על הנייר.
לא הכי מפתיע. יש תוקף לכל קבוצה מצליחה, או מצליחה יחסית. לא נעשו חידושים מספיק גדולים והכי חשוב לא בעיתוי שהיה צריך (קרי לפני שנה, שנה וחצי). הסגולה העיקרית של פרגי, שהפכה אותו למאמן הסטורי ויחיד במינו הייתה יכולת אדירה לצפות את כל זה מבעוד ומועד ולערוך את השינויים בזמן כדי לבנות קבוצה גדולה חדשה. לרוב המאמנים גם אם הם טובים אין את היכולת הזו, אז אם מאמן נשאר 4-5 שנים בתפקיד זה נחשב מצוין, אבל בסוף יש את רגע המיצוי. פפ אפילו לא מנסה. הוא יודע את זה. לכן נוטש אחרי 3-4 שנים.
אין כמו לראות את טוטנהאם מתרסקת, אבל חייב להגיד שלראות את לוריס צורח מכאבים היה קצת לא נעים. נסתפק בפנס של ורטונגן.