https://uploads.tapatalk-cdn.com/20200101/5944fc834c3fdcd13dfe02907512a036.Xxxhttps://uploads.tapatalk-cdn.com/20200101/c63a4793d8d64546a133b4b98273eab8.Xxx Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אספר שוב את הסיפור שלי עם 'שם המשחק': שבוע הספר, נראה לי קיץ 2001, המגזין הראשון שקניתי היה דווקא עם אבי נמני בשער העיתון. חיפשתי את המתנות כמו כדור או חולצה, את הפוסטרים ותמיד הסתכלתי כילד, וזה לגיטימי - על השער. היה לי מנוי איזה שנה, לאחר מכן הפסקתי אבל קניתי גיליונות ישנים (הפוסטר של ראול מ-1998 בגודל חצי קיר עדיין תלוי), הייתי עצוב מאוד שהמגזין נסגר. לאט לאט הייתי קורא את כל הכדורגל ובהמשך גם קצת כדורסל. לפני איזה שלוש-ארבע שנים מצאתי באיזה אתר יד-שנייה מישהו שמוכר את כל המגזינים וחזרתי הביתה עם איזה מאה גיליונות ב-200 שקל, יש לי ארכיון שלם של זה בבית, אולי מגזין אחד חסר. אני זוכר עוד ב-2005 שהם ירדו מהמנהג של הפוסטר הקדוש, ובהמשך ראיתי איך לאט לאט יש יותר דפי פרסומות במקום ת'אכלס של כדורגל. היה להם סגנון ייחודי ממש, יצירתי, סיפורים "מבפנים", הראשונים לעשות סיכומי עונה יצירתיים, כתבו על גמר ליגת האלופות, "מכתבי גולשים" ועוד ועוד ועוד, פרוייקטים לפתיחת העונה. אורי שרצקי עצמו, השגתי את הטלפון שלו איכשהו ופניתי אליו, לא ממש גילה יוזמה למכור לי גיליונות ישנים ולא ממש הקשיב לי. לפעמים מעריכים דברים רק בדיעבד, חבל. אורי שרצקי עצמו גם הוציא את "ספר הכדורגל השלם" שהוא ספר כדורגל מעולה שיש לי בבית, רק עכשיו הבנתי כמה מסובך להוציא ספר כזה ועם כל התמונות והרשיונות, ועוד ספר אחד "לקסיקון".
כל הגיליונות ממאי 1998 ועד הסגירה נמצאים בבית אריאלה (כמובן סגור בימים אלה). השנתיים הראשונות זה החומר הנדיר ביותר, יש לך משהו משם?
היום כולנו יודעים שצ'רלטון מחזיקה ערוצי ספורט מקצועיים ומלאים בתוכן (כשאין קורונה), אך לא כך היו פני הדברים בנובמבר 1998. אז החברה, שנקראה "כדורגל פלוס", הייתה בחיתוליה, הצליחה לגנוב את הפרמיירליג מתחת לאף של ערוץ הספורט ושמה יד גם על הליגה האיטלקית ועל משחקי הקבוצות הישראליות באירופה, ושידרה אותם באיכות לא-מי-יודע-מה בערוץ המזרח התיכון: https://i.imgur.com/r4vxROS.Xxx
בוני כבר אז ידע למי ללקק. אז זה היה פיני זהבי היום זה רקנטי. אם היה שוער טוב כמו שהוא פוליטיקאי היינו מעפילים למונדיאל.