הביקורות אוכל של שגיא נשמעות כמו משחק של בארסה בליגת האלופות נתקלתי בכתבה בלי לשים לב מי כתב אותה, ולא הבנתי למה זה עושה לי דז'ה וו https://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium.highlight-1.8187852
העיקר שיובל נעים איים היום במגרש פתוח שהוא מבטל את המינוי שלו לעיתון הארץ [emoji23] Sent from my SM-T830 using Tapatalk
מכבי סל בנתה חומץ הגנה סביבה, אבל בנושא הזה אני חושב שזה תלוי בגורם התקשורתי בעיקר. תקן אותי אם אני טועה, אבל הראשונים שדיווחו במעומעם על צ'יזיק היו בתקשורת החיפאית, שההתנהלות שלה הזויה באופן כללי. זה לא עניין של לדפוק חשבון, אלא אתיקה בסיסית.
אין לי מושג מי דיווח על צ'יזיק. גם אין פה עניין של חומה, זה לא כאילו כל הברנז'ה לא ידעה על המקרה, פשוט לא מדווחים על עניינים של המועדון הזה בלי אישור (כנראה). נותנים להם כבוד שלא נותנים לאף אחד אחר.
הגיע פרשן ספורט מעיתון הארץ למגרש פתוח, דירגו את השחקנים הגדולים של העשור (בחירות הזויות ובמיוחד הפרשן של הארץ עם חיבה ליובנטוס), יובל נעים אמר בקטנה שאם הוא מאכזב בבחירות לשחקן העשור או משהו כזה הוא מבטל את המינוי לעיתון הארץ, בצחוק כמובן. לא מצחיק ולא היה פאנל איכותי.
אורן יספוביץ' על הסיפור העצוב של הכדורגל הישראלי בחודשים האחרונים: "הגול האחרון של אבא"| הקריירה של רז שטיין הוזנקה מחדש לפני שנה, ביום בו הפכה מחלת הסרטן את שעון החול של אביו חיים. מאז הקדיש לו כל שער, והיו הרבה. בשבוע שעבר צפה האב בבנו מסמן לב עם הידיים בפעם האחרונה, ורק אז המשיך לעולם הבא, עם ההבנה: הבן שלי סוף סוף שחקן לגיטימי בליגת העל https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_1800/2/9/6/0/2960542-46.Xxx היום (חמישי) תקום משפחת שטיין מהשבעה, ותחזור לחיים, ורז יחזור לאימוני הסקציה נס ציונה, ובקרוב מאוד ישחק כדורגל - בפעם הראשונה בלי האבא שהיה תמונת רקע, לב ונוף, לאורך כל הקריירה. לא משנה במה אתם מאמינים לגבי העולם הבא, אבל את העולם הזה עזב חיים שטיין בידיעה שהבן שלו הצליח. שהבן שלו שחקן הרכב בקבוצה בליגה הבכירה. משהו שבגיל 15 הם היו בטוחים שישיג, אבל משהו שבשנה שעברה חשבו שלעולם לא יגיע. "אבא הלך במחשבה טובה, ואני בטוח שלמעלה הוא יילך מכות כדי שימשיך להיות לי מזל, ושישמרו עליי", חותם רז. את הגול נגד הפועל חיפה חיים בטח רואה בלופ בגן עדן, אבל הבן שלו מרגיע - אבא, ממני עוד יהיה לך מה לראות. ותנועת החגיגה שהשיק למענו מרגע שגילה שהוא חולה לא תחדל רק בגלל שהוא כבר לא כאן. "אעשה לו לב עם הידיים עד שאפרוש", הוא מבטיח. ומה צריך אבא פרט ללראות את הבן שלו מצליח? בטח בחיים האלה, בטח בעולם הבא.
יצא לי להכיר ולדבר איתו מעט בעונה שרז שטיין שיחק אצלנו לפני שנתיים, ליווה אותו לכל מגרש בכל מזג אוויר. היה מאוד אופטימי שנישאר בליגה עד הרגע האחרון, לא קרה לצערנו. עצוב לשמוע, יהי זכרו ברוך.