הפועל באר שבע 2019/20 - מחזיקי גביע המדינה לאחר 23 שנה

בתור מי שלמד וגר בבאר שבע זה קרה גם בתקופות הזוהר. ראיתי שחקנים שלכם מבלים בשעות לא שעות אינספור פעמים. פשוט עכשיו אתם מדשדשים אז זה מפריע.

Sent from my SM-G975F using Tapatalk

 

ומה בדיוק הבעיה? היה משחק היום?

 

אין לשחקנים לשם מה לצאת ולשתות באמצע השבוע. לספורטאי מקצוען - בירה, מטוגן, בשר אדום זה כמו רעל.

 

בחיים לא יצא לי לראות שחקנים באמצע השבוע( ותאמין לי, אני יוצא) למעט יום רביעי ובכל מקרה זה תמיד היו הבליינים הקבועים. בזמן האחרון זה כבר התרחב ונהיה שגרה.

 

https://images.one.co.il/images/d/dmain/ms/gg1384444.Xxx

 

אוגו היה יוצא בעיקר ימי שישי, וטוני היה בעיקר אוהב לאכול בספריה. לא היית רואה שחקנים שותים בימי חול.

 

Former Tottenham and Ireland defender Stephen Kelly also offered some insight into the drinking habits of players and teams in the last 15 years.

"When I first came into the squad at 18 or 19, there was a drinking culture there. As soon as the game was finished, me being the youngest player I was sent into the players lounge to come back onto the coach with a load of beers.

"All the senior players would be drinking - Les Ferdinand, Teddy Sherringham, Jamie Redknapp. They were down the back of the coach having a few beers on the way back to the training ground. That's the way it was.

 

בוא נחזיר את הכדורגל 200 שנה לאחור,סהכ אנחנו נשיג את המטרה בדיון.

 

גם ב2019 אין הרבה מקומות בעולם ששחקנים מתנזרים כל השבוע והולכים לישון ב21. בטח לא בישראל
כל עוד זה בגדר הסביר והאחראי זה בסדר

 

יש מספיק עמודים בפייסבוק שמראים שזה כבר מזמן נהיה בית זונות אחד גדול.

 

US -

"ביום שבת היה המשחק האחרון בעשור הנוכחי של הפועל באר שבע.

העשור המשמעותי בהיסטוריית המועדון שכלל הצלחות ואכזבות שנזכור לנצח.

כמעט ירדנו ליגה פעמיים, כמעט נגענו בגביע פעמיים אך בכר ניפץ לנו את החלום עם ק"ש וקיבלנו 6 ממכבי בערב ארור שיילך איתנו לנצח.

לקחנו 3 אליפויות, עשינו עונות ענקיות באירופה ביחס לכדורגל הישראלי, טיילנו בכל העולם וקטפנו את רוב התארים בגזרה המקומית.

מהפכות, פרשיות, נגד כל הסיכויים, וסרמיל, טרנר, חילופי דורות, טירוף.

2019 סיכמה את העשור והביאה איתה דברים פחות טובים, הרף שהוצב בשנים הקודמות לה גרם לנו לכעוס מדי שבוע על אובדן הדרך, היכולת ואי היכולת של המועדון לחזות את העתיד ולגרום לנו כקהל להתגבר על האקסים ששיחקו פה.

כמות הקהל ירדה, המחליפים שהגיעו בינוניים, טרנר הוא כבר לא טרנר ואפשר ליפול לפסימיות, ואפשר גם אחרת.

בעשור האחרון הגדלנו את כמות הקהל הבסיסית שלנו פי 2. אם לפני עשור בוסרמיל היו 4000-5000 צופים בממוצע, היום 9000 היא כמות קטנה ויש ביקורת כלפי הקהל.

זעקת הקהל לשיתוף שחקני בית סוף סוף קוצרת פירות ואפשר לראות את יוספי, דדיה, ביטון בסגל הבוגרת, משחקים לפרקים. מושאלים שיש תקווה שיחזרו יום אחד טובים יותר כמו שבירו ויגיל אוחנה וכמה כשרונות בקבוצה הנוער שיראו דקות אם ימשיכו בדרכם.

נכון, בנושא שחקני הבית יש לנו עוד הרבה לאן להשתפר, אבל אם תלכו אחורה בזמן לתחילת העשור תראו מועדון ששחקן הבית היחיד שקפץ לקבוצה הבוגרת שלו הוא אופיר דוידזאדה, וגם אז לא הייתה ברירה.

הגשמנו חלומות שלא חלמנו עליהם. מעבר להצלחה, קיבלנו הכרה בכל העולם, גם כמועדון וגם כקהל.

ניצחנו קבוצות אדירות במשחקים שייזכרו לנצח גם בהיסטוריה של הצד המפסיד ככישלון מהדהד.

הופענו מדי שבוע בדפי אולטראס שונים, הגענו למגזינים והצבנו רף חדש במדינה בתצוגות קהל.

פתאום כולם רוצים להיות הפועל באר שבע.

אם נחזור אחורה בזמן, לתחילת העשור נראה קהל שלא באמת מצליח להתרומם.

עזבנו בית מרגש, כן וסרמיל הוא בית מרגש ולהתייחס אליו ככתם שחור בהיסטוריה זה מיותר. וסרמיל היה הפועל באר שבע במשך שנים לטוב ולרע וצריך לתת לו את הכבוד.

עברנו לאצטדיון הכי טוב בכדורגל הישראלי. בלומפילד, סמי עופר או טדי לא מתקרבים לטרנר שהוא האצטדיון היחיד שבאמת מתאים לקהל שלו ומוציא ממנו את המקסימום. האצטדיון היחיד שבצבע הקבוצה המארחת. אנפילד ישראלי.

עברנו דרך ארוכה וקשה וחיזקנו תכונות כמו צניעות, נחישות, ספורטיביות, אהבת חינם ואצילות.

הפכנו למועדון שמייצג את כל הדרום, פלח אוכלוסייה של קרוב ל-1.5 מיליון אזרחים שהפועל באר שבע הוא מועדון הכדורגל הראשי באזור המגורים שלהם. כמו שחלמנו להיות. כמו שצריך להיות.

איבדנו אוהדים גדולים שילכו איתנו לנצח. חיים דוגרי לוי ז"ל, בנצי בלומנפלד ז"ל ועוד אוהדים רבים וטובים שהיו הפועל באר שבע וייצגו את החלקים המדהימים בה גם בתקופות פחות טובות.

בכינו מעצב, בכינו מאושר ובעיקר זכינו להיות חלק מהעשור המשוגע הזה.

אם זוכרים את הטוב ומאמינים בטוב הוא עוד יצבע את חיינו מחדש.

עם כל הביקורת, ההאשמות והקרייסס שנכנסו אליו בשנה וחצי האחרונות צריך לפעמים להסתכל על איפה היינו ואיפה אנחנו היום ולנשום אוויר.

יש ביקורת וכל עוד היא מגיעה מאהבה יש לה מקום, אסור לאבד את הראש ולראות רק שחורות, צריך להבין שלא הכל מתוק בחיים, יש ירידות לצורך עליות, יום עסל ויום בסל וכל הקלישאות בחיינו נכתבו בדם.

אם היו אומרים לכל אחד מאיתנו לפני 10 שנים שככה ייראו ה-10 שנים הבאות שלנו היינו צוחקים וממשיכים ביום.

היום, אחרי שבאמת צחקנו ושפשפנו את העיניים צריך לדעת להשלים עם העובדה שהעבר הוא רק עבר, עם כמה שהוא מדהים וממלא אותנו בזכרונות נעימים, להישען עליו יפגע בנו.

יש קבוצה חדשה ודרך חדשה, תקוות חדשות וציפיות חדשות, המעבר מהפסגה למאבקים בכל שבוע הוא קשוח, אבל צריך להשלים עם המציאות.

עם הזמן יבואו עוד שחקנים, הקארמה תשתנה, נחווה שנים גדולות.

עם בעלים חזק (כבר 13 שנה), מאמן שנמצא איתנו כבר 5 שנים (תקדים בכדורגל הישראלי?) אצטדיון כמו טרנר וקהל שהכפיל את עצמו אפשר להסתכל על העשור הבא באופטימיות.

בחרתי בתמונה שבעיני מסמלת עשור שלם בהפועל באר שבע.

אנחנו הפועל באר שבע, וזה קודם כל לכבד את מי שהיינו, גם שאנחנו בטופ, אסור לנו לשכוח את הימים בהם בנצי היה מוכר כרטיסים למשחקים בבוטקה בעיר העתיקה.

עברנו דרך. הגיע הזמן לדרך חדשה.

נתראה ב-2020."

https://scontent.ftlv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.15752-9/80823452_575967239633155_8123568265403301888_n.Xxx?_nc_cat=100&_nc_ohc=XMiEz61Hgy4AQmnxUag-Ev3AO6F4CUQ6Vphz2MmhZJ62TYuCNGgFdzncA&_nc_ht=scontent.ftlv3-1.fna&oh=a58beb8eca2b3bc2856610536f26cf80&oe=5E9DF35B

 

וגם -

הפועל באר שבע: סיכום העשור של אלונה ברקת | ספורט 1

 

מליקסון לפני 10 עונות כבר היה גדול בב"ש.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

כבר יותר מידי לילות אנחנו כותבים את אותם הדברים. הכי מעצבן אותי זה התגובות שבאות מהמועדון יום אחר כך.
חושבים שאנחנו טיפשים אבל משהו בכל המערכת של הקבוצה כל כך רקוב והאדישות הזאת והרוגע הזה יכולים להוציא אותי מכליי