איאן דארק, אחד משדרי הכדורגל הותיקים באנגליה, העלה לפני מספר דקות את הציוץ הבא: הוא כמובן לא הראשון שמתייחס לזה אבל הוא שם את האצבע על דבר נכון, כמעט כל קבוצות הפרמיירליג עלו היום עם הרכבים מוחלשים למשחקי הסיבוב השלישי של הגביע וגם אלו שישחקו מחר צפויות לעשות זאת. השאלה היא האם הדבר הכרחי. בניגוד לגביע הליגה, שתמיד היה במה להרכבים חלשים ולניסיונות, בגביע האנגלי עד לפני זמן לא רב נהוג היה לעלות עם ההרכבים החזקים. כמובן שמיותר לציין שמדובר במפעל הכדורגל הותיק בעולם, עם היסטוריה מופלאה. אמנם גם לפני 20 שנה כבר נשמעו קולות על כך שהמפעל במשבר (ע"ע כתבת "שם המשחק" שעלתה אתמול בדיון הנוסטלגיה), אבל בשנים האחרונות מצבו הולך ומחמיר. ברור שהקבוצות הגדולות מתמודדות עם עומס וריבוי מפעלים, ועבור הקטנות הישארות בפרמיירליג שווה הרבה יותר כסף מהעפלה לשלב מתקדם בגביע ואפילו זכייה, האם אין ברירה אלא להכריז על מותו של המפעל הותיק בעולם והפיכתו לגביע הליגה גרסה 2? או שהמנג'רים צריכים לקחת צעד אחורה ולכבד את מסורת הכדורגל במדינה בה הם עובדים?
אין צורך להתערב בשיקול מקצועי של המנג'ר. שיחליטו אם המפעל מת כי כמעט רק הגדולות זוכות בו או שהוא מת כי הן שמות הרכבים משניים? חוץ מזה יש מקרים ויש. קצת קשה לשפוט לפי סיבוב שלישי כי הוא מגיע אחרי תקופה הכי עמוסה בפרמייר ליג וחוץ מזה הרבה פעמים פוגשים יריבות נחותות ואז יש יותר מקום לתת למחליפים את הבמה.
אחרי כל תקופת סוף דצמבר , עומס מפגר, פציעות, נוסיף לחבילה מפעל מעצבן כמו גביע הליגה שמשום מה החצי גמר (הכפול?!) עדיין לא שוחק, תוסיף לזה את השטות של משחק חוזר... וקיבלנו מפעל בדעיכה. המפעלים האנגלים מפגרים. חייבים להפסיק עם השטות הזו של משחקים חוזרים, ובכללי העומס בליגה נהיה הזוי. שירווחו משחק עם מתקופת החגים בסוף דצמבר, שיעשו 90 דקות ופנדלים בגביע, שיגמרו עם גביע הליגה מוקדם הרבה ובטח בלי חצי גמר כפול או שיט כזה או אחר, ואז יהיה אפשר לקחת את המפעלים האלו ברצינות.
השטות של משחק חוזר הייתה תמיד. עד 1993 שיחקו משחק חוזר בכל השלבים, כולל הגמר ופעם גם לא הייתה הגבלה לכמות של משחקים חוזרים. ככה שדווקא בעניין הזה עשו רפורמה כדי להקל.
אני חושב שהמפעל בכללי איבד מערכו מאז הרחבת ליגת האלופות וביטול גביע המחזיקות, ככה שאם למשל פעם עבור קבוצה גדולה כמו מנצ'סטר יונייטד זכייה בגביע הצילה לה את העונה(במלוא מובן המשמעות) וגם הצילה את התחת של המאמן שלה(אלכס פרגוסון ב-1990) הרי שהיום לזכייה הזו אין שום משמעות מיוחדת עבורה או עבור כל קבוצה גדולה אחרת שזוכה בגביע למעט זה שהיא מוסיפה לה עוד תואר לארון. גם הבדלי הרמות הגדולים בין המועדונים העשירים למועדונים הלא עשירים עושים את שלהם וב-30 השנים האחרונות למעט הזכיות של אברטון ב-95 ו-וויגאן ב-2013 לא ראינו שום זוכה מפתיעה בגביע והגמר החד צדדי של אשתקד המחיש עד כמה הבדלי הרמות גדולים. בכדי שהמפעל לא יאבד עוד יותר מערכו אני תומך בדעות בתגובות שמעליי שיש צורך לבטל את נוהל המשחק החוזר המיותר, כמו כן אני חושב שצריך לתת קצת מרווח זמן גדול יותר בין מחזור המשחקים האחרון של חג המולד לבין הסיבוב השלישי בגביע מה שיקל קצת על העומס של השחקנים.
מצד שני תראו את טוטנהאם בהרכב הכי חזק שלה(מינוס קיין הפצוע) מול מידלסבורו. לא חושב שזה גם משהו חדש, גם לפני 15-20 שנה קבוצות היו עושות רוטציות בסיבובים האלה, סביב הכריסמיס-NEW YEAR.
ועדיין, זה כולה גביע. מלכתחילה זה סתם שם בשביל לתת לקבוצות שלא מתחרות על אליפות משהו לזכות בו, אבל בעידן של ליגת האלופות ופערי הרמות זה כבר לא עושה גם את זה.
סיטי הזאת קבוצה עם אופי נקמני, באו במיוחד להחזיר על הליגה יש משמעות לגביעים זה מה שזוכרים בסוף הקריירה, או לאורך תקופה של מועדון למשל לונגר הגביע הזה עזר קצת כשהוא לקח כמה כאלו ברצף