בחירות 2020 (א'?)

אגב סמרטוטיץ'. המנכ"לית היוצאת מונתה ע"י ישראל כץ.

 

מה שהכי מרתיח בעליהום על רגב לא היה חוסר הדיוק בעובדות, אלא הצביעות של הפמיניסטיות. קרן טרנר היא מהחזקים, מקושרת מעל הראש ויכולה להשיג עבודה בכל מקום. יש לה בית במושב יוקרתי שבני גילה יכולים רק לחלום עליו. אני לא מבין את הדחיפות של נעמת ודומיתיה להגן עליה כאילו היא היא איזה קמבודית מנוצלת. בישראל יש אינספור מקרים של נשים שמפוטרות בגלל חופשת לידה, אתה לא שומע ציוץ על זה מנעמת, למרות שאותן נשים צריכות סיוע הרבה יותר מבחורה חזקה כמו טרנר. אבל מה לעשות שלהגן על טרנר מביא הרבה יותר יח"צ.

 

ככל הידוע לי החוק חל גם על "החזקות והמקושרות". יש מקרה שמפורסם בתקשורת של אישה שפוטרה בזמן שהיא בחופשת לידה, לכאורה בניגוד לחוק, זה מקרה שצריך להאיר בזרקור לגביי היחס לנשים והמחיר של הריון על קריירה של נשים, בטח בתפקידים בכירים. רק שהפעם, המקרה הזה ייחודי לא בגלל שטרנר היא חזקה ומקושרת אלא בגלל שדי ברור שההריון הוא בסך הכל נסיבה זמנית ואין קשר בין העובדה שהיא בהריון לשאלה אם יש להמשיך להעסיק אותה. במשרות אמון בשירות הציבורי יש חשיבות מאוד גדולה ליכולת של המנהל לפטר את העובדים ללא התראה וללא צורך בסיבה. אם רגב בכל מקרה תיכננה להחליף אותה, אז זה לא היה משנה אם היא תחכה או לא תחכה עד שטרנר תחזור, בכל מקרה לכל המאוחר בעוד חודש וחצי לטרנר לא תהיה עבודה. את השכר שלה וכל התנאים היא בכל מקרה תקבל מהמדינה.

 

בסדר, אבל איפה נעמת במקרים "אפרוריים" יותר? שמדובר בסתם פקידה זוטרה באיזה משרד ולא במנכלית של משרד התחבורה. זה ברור שהן ניסו לעשות כותרות על הגב של מירי רגב.

 

איזה עולם מוזר זה שמפרסמים רק כשרונאלדו מזמין זונה ולא כשאיציק ויוסי הולכים לליידי בוי בתאילנד.

אם לשרה רגב מפריע ש״עושים עליה כותרות״ היא מוזמנת לחזור לאנונימיות. יעשה טוב לכל הצדדים.

 

אתה טוען שאם אישה בהריון טוענת שפוטרה ומתקשרת לארגונים האלו, היא מקבלת ניתוק בפנים?
הבעיה לא עם מנהלים שמפטרים עובדות בזמן חופשת הלידה, אלא על כאלו שעושים את זה בגלל חופשת הלידה. כאן ברור לגמריי שאין קשר בין הדברים ושחופשת הלידה זו נסיבה שאינה קשורה למהות, ולכן אלו פיטורים שמתקבלים על הדעת.

 

משרד ראש הממשלה החלופי (הפעם אין איך להאשים אף אחד אחר בזה, ביזיון גדול) ושטייניץ, שהיה אחד הפחות גרועים בממשלה, הולך הביתה.

עריכה: אחרי שקראתי מעבר למה שרואים בכותרת. מדובר במשרד עם מ' קטנה. כלומר פשוט לשכה בתוך משרד ראש הממשלה.

 

אם ניר ברקת הולך באמת לקבל תפקיד עלוב (אם בכלל) - זה רק יראה כמה נתניהו פוליטיקאי ברמה מעל כל הליכודניקים.
סער כבר מרד בו - לא מקבל כלום כי אין לו במה לאיים.
ברקת כבר בכיס שלו - לא מקבל כלום כי אין לו במה לאיים.
כל הקייס של ברקת בליכוד לעומת סער זה 'אני לא תקפתי את ביבי אלא הצעתי את עצמי ליום שאחריו', ולכן הוא לא יכול לתקוף את נתניהו גם אם נתניהו ישפיל אותו באופן מוחלט כרגע. לגמרי לוז-לוז סיטואיישן.

ככלל, ממשלה עלובה מאוד. מלבד נתניהו ודרעי (ושטייניץ?) אף אחד לא יכהן בתפקיד שהוא כיהן בו בעבר. ובכלל, אפס קשר בין המומחיות והאופי של האנשים לבין המשרדים שאותם הם מקבלים. הכל שאלה של בכיר-לאבכיר וחשש ממה-יעשה-אם-יכעס.
אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות אפשר לראות שממש לא כדאי להקים ממשלה בכל מחיר.

אגב, בצד של גנץ המינויים יחסית קשורים וחלקם אפילו חיוביים (מירב כהן, זמיר, הנדל, טרופר), אבל מבחינה כלכלית המצב מדאיג מאוד.
ניסנקורן במשפטים, פרץ בכלכלה, שמולי ברווחה ושוסטר בחקלאות - פשוט נוראי, ובתקופה קריטית מאוד.

 

אז אפשר לסכם סופית את המצב במפלגת "חגיגה לדמוקרטיה":
לא קיבלו תפקיד שר - מקום 4 ברשימה גדעון סער, מקום 9 ניר ברקת, מקום 11 אבי דיכטר, מקום 15 חיים כץ.
קיבלו תפקידים מונפצים - מקום 12 זאב אלקין, שר המים החדש שלנו. מקום 13 אופיר אקוניס השר לשיתוף פעולה אזורי.
קיבל תפקיד שר יחסית בכיר - מקום 20 אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים.

 

כמה חבל שאי אפשר לעלות היום עם הטנקים על בית הנשיא.
אפשר היה לנקות את הפוליטיקה שלנו.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

זה לא מעניין באיזה מקום הוא היה מסיים כי כמו שאנחנו רואים המדד היחיד הוא מה שביבי מחליט, ברמה שמקום 4 ברשימה לא מקבל תפקיד בממשלה הכי מנופחת בהיסטוריה של המדינה.

אם בסוף אפשר להביא לאוחנה תיק בכיר כי "ברור שהוא ממש פופולרי לאחרונה" אז למה צריך פריימריז?

 

רשימת הליכוד לכנסת ה23 והתפקידים בקואליציה המסתמנת:
1. בנימין נתניהו - ראש הממשלה - הכי בכיר.
2. יולי אדלשטיין - שר הבריאות - בכיר (התפקיד המבוקש מצידו - יו"ר הכנסת - ספג וטו מכחול-לבן).
3. ישראל כץ - שר האוצר - בכיר מאוד.
4. גלעד ארדן - הסכים לכהן כשגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם.
5. גדעון סער - כלום.
6. מירי רגב - שרת התחבורה - בכיר.
7. יריב לוין - יו"ר הכנסת - בכיר מאוד (התפקיד המבוקש מצידו - שר המשפטים - אצל כחול-לבן).
8. יואב גלנט - שר החינוך - בכיר.
9. ניר ברקת - כלום.
10. גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה - בינוני.
11. אבי דיכטר - כלום.
12. זאב אלקין - שר מל"ג ומים - בינוני.
13. חיים כץ - יו"ר ועדת העבודה - בינוני.
14. אלי כהן - שר המודיעין - בינוני.
15. צחי הנגבי - שר עתידי כלשהו - בינוני.
16. אופיק אקוניס - שר שת"פ אזורי - בינוני.
17. יובל שטייניץ - שר האנרגיה מינוס - בינוני.
18. ציפי חוטובלי - שרת התפוצות - בינוני.
19. דוד אמסלם - שר הסייבר ותיאום - בינוני.
20. גדי יברקן - סגן שר בט"פ - בינוני-קטן.
21. אמיר אוחנה - שר הבט"פ - בכיר.
22. אופיר כ"ץ -
23. אתי עטיה -
24. יואב קיש - סגן שר הבריאות - בינוני-קטן.
25. דוד ביטן -
26 ומעלה - ככל הזכור לי שום תפקיד מענין.

בקיצור, למעט המקרים המאוד בולטים - סער, ברקת ודיכטר מחד, אוחנה מאידך - קורלציה מאוד גבוהה בין המיקום לתפקיד.

 

*ליקוק