קמינרו מוצא תעסוקה במועדונים כמו מאלאגה או ויידוליד, ברטה מבוקש ע"י המועדונים הגדולים בעולם. לגבי הערימות של רדבול. הסגל הנוכחי לא שווה חצי גמר ליגת האלופות. כן הושקע הרבה כסף בשביל לטפס במהירות לבונדסליגה.
בעיניי כן מדובר בהישג מטורף עבור המאמן ועבור המועדון. בוא נפרק את זה. 1. "השקיעו שם ערימות של כסף". בוא נעבור על השחקנים ששיחקו אתמול בהרכב של לייפציג (ראנגניק). גולאשי = 3.30M. אופאמקנו = 11M. האלסטנברג = 3.85M. קלוסטרמן = 1.10M. קאמפל = 22M. לאיימר = 7.70M. אנחלינו = השאלה. אולמו = 20.90M. סאביצר = 2.20M. אונקונקו = 14.30M. פולסן = 1.70. סה"כ: 86.35M דולר = 73.1M אירו (נתונים לפי TM). באתלטיקו ובפאריז עלו שחקנים מהספסל שלבדם עלו מאות מיליוני אירו ומקבלים חוזים יותר יקרים מכל הסגל של לייפציג ביחד. 2. וורנר. הסקורר המוביל שלך - בפער גדול - כבר בקבוצה אחרת (הגיע תמורת 10M לפני 4 שנים ונמכר ב-50M). הקבוצה נאלצה להתמודד עם זה, וקשה להגיד שהיא הצליחה מהבחינה הזו. למרות שכבשה אתמול שני שערים מצוינים בהתקפות סופר קבוצתיות, ניכר שאין לה מחץ מול השער בלעדיו. ברצלונה בלי מסי ויובנטוס בלי רונאלדו נראות כמו קבוצות שמתאימות לכדורגל הישראלי. וזה מוביל לנקודה הבאה. 3. נאגלסמן. מאמן עם הייפ מטורף סביבו (כבר דחה הצעה מריאל מדריד, דבר שמראה על הרבה מודעות) בעונה ראשונה במועדון שמצפה להמשיך לגדול ולבסס את מעמדו בכדורגל הגרמני למרות שהוא לא מוציא סכומים מטורפים (וגם שכבר כן הוציאו סכומים גבוהים יותר על יהלום כמו קייטה, לא עבר יותר משנתיים לפני שהם מכרו אותו בסכום כפול לליברפול). עם כל זאת, לאורך רוב העונה הקבוצה הציגה כדורגל מצוין, הייתה בצמרת לאורך כל העונה והסתכלה לבאיירן מינכן - אולי הקבוצה הטובה באירופה - בלבן של העיניים במפגשים הישירים איתה (פעמיים תיקו); יש פה עבודת אימון מאוד מאוד בולטת (כמו גם בהופנהיים שלו למי שראה את הריג'נים שאימן שם). זה כמעט ההפך המוחלט ממה שקורה בפאריז (רק עציצים באים "לאמן" שם). פה מדובר בסגל שאין בו הרבה כישרון (להבדיל מאייאקס של טאן האח) ולא סתם רק אופאמקנו ו-וורנר קושרו למועדונים גדולים יותר לאורך כל העונה, ועדיין נאגלסמן כל הזמן חושב איך ליזום ולשלוט במשחק. כמעט סמלי שהוא העיף מאמנים כמו מוריניו וסימאונה בשני השלבים האחרונים. שורה תחתונה: למועדון הזה יש גב כלכלי (וקומבינות עם זלצבורג), אך ברור שהניהול כאן הוא יוצא דופן (גם המאמן הקודם, האוזנטהאל, שמאמן כיום את סוטון, הוא אחד המאמנים הטובים בעולם בעיניי. רצף בחירות של דמויות כאלה לעמדות ניהול הן לא מקריות). אפשר רק ללמוד מכך.
מה הקשר בכלל. גם התקציב של ליון לא מתקרב לזה של יובה וגם היא ניצחה אותה בלי ממפיס שזה הכוכב של הקבוצה. את מי זה מעניין. עוד פעם, אני לא מדבר על הניהול בלייפציג או על נייגלסמן. דיברתי ספציפית על הציוץ הזה שנראה לי דמגוגי ומתלהב זה הכל.
למי אכפת מהמשחק אתמול? זה סה"כ הדובדבן שבקצפת על העבודה המדהימה שהם נותנים בליגה מאז עלו לבונדסליגה. הסיפור פה הוא לא שהם השקיעו הרבה כסף אלא השקיעו אותו באופן חכם, בניגוד להרבה טייקוניות אחרות (פסז').
אני דווקא חושב שהאמירה הזו באירופה וההעפלה לחצי הגמר סופר-רלוונטית, אולי לאו דווקא מבחינת הכסף כי זה גרושים, אבל היו כבר מועדונים שהיו סינדרלות לרגע והפתיעו בליגה המקומית. לייפציג מייצבת את עצמה או יותר נכון ממשיכה לייצב את עצמה כקבוצה בולטת בכדורגל האירופי, יותר שחקנים ירצו להגיע אליה, לא רק בגרמניה ממועדונים שהם דרגה אחת פחות, אלא מחוצה לו. וורנר הלך, מי שאולי לא יילך בגלל הקורונה - אופאמקנו. אגב, דני אולמו זה שם שהסתובב בתקשורת הספרדית המון-המון-המון זמן. הוא היה בינגו גדול. אגב יש לו 13 שערים העונה והחלוקה מטורפת - 3 בבונדסליגה, 3 בליגה הקרואטית, 3 בליגת האלופות, 3 במוקדמות הצ'מפיונס וגם אחד בגביע הגרמני. אגב, עניין השכר של סימאונה באתלטיקו - אני משווה את זה מבין שכר השחקנים לזה של מסי. קח צ'ק, תכתוב כמה אתה רוצה ואנחנו סוגרים.
הסיפור שלהם הוא סיפור הצלחה גם עבור קבוצה עשירה. מילאן השקיעה מאז 2017 הרבה יותר כסף ואתה רואה את התוצאות. לא מובן לי למה להקטין את מה שעשו שם, בזמן שמועדונים ששפכו ליטרלי פי 10 ממשיכים להיכשל.
משחק ענק היום, לא פחות מכך: לבנדובסקי נגד מסי, סליחה: באיירן מינכן נגד ברצלונה https://pbs.twimg.com/media/EfOWYIxWAAIFwKx?format=Xxx&name=large הן נפגשו עוד קודם אבל ב-2009, 2013 ו-2015 אלה היו מפגשים מאוד חד צדדיים ותמיד הסתיימו בטרבל. יש כאן כל כך הרבה סביב המשחק: - טיאגו שזכה להמון מחמאות בתקשורת הספרדית, "מסמל את ה-DNA של בארסה בצורה מושלמת", האם פוץ'\דה יונג יהיו כמוהו? - קרב השוערים שיש ביניהם המון דם רע, כיום לדעתי טר שטגן עולה על נוייר, לא בהרבה אבל כן (ושניהם פחות טובים מאובלק). - קרב השחקנים הטובים בעולם, לבנדובסקי ומסי, הייתי אומר שזה גם קרב על כדור הזהב אבל..זה לא יקרה, ושניהם 'יתנחמו' בזכייה בצ'מפיונס. אני חושב שלראשונה מזה הרבה מאוד זמן - ברצלונה היא זו שצריכה לעשות את ההתאמות ואולי זה מה שאני אפילו מצפה מקיקה סטיין - לא רואה את גריזמן משחק (למרות שאין לי ספק שבמדי אתלטיקו הוא היה כן מכריע משחק כזה), קשר רביעי בדמות סרג’י רוברטו או משהו כזה אפילו מתבקש, ככה זה יצמצם את הפערים, שלא נדבר על וידאל שמוסיף אגרסיביות, נודניקיות וגם מסוגל להבקיע. באיירן בפורמה מטורפת, נראית מעולה, מנצחת בלי סוף, זו עונת חייו של לבנדובסקי והזדמנות עבורו לנצח את מסי. מה שכן, לא אהבתי את האובר-קשקשת מצד באיירן, אלה לא השחקנים עצמם נפוחים אלא רומיניגה, אלבר ומתיאוס, ועדיין, קצת ריספקט וכבוד לבארסה, עדיין עם מסי ביום טוב הכל אפשרי, יום בו מסי למשל מציג ניצול מצבים של 2 מ-2 ולבנדובסקי 'רק' 1 מתוך 2. עוד מילה על לבנדובסקי, כרגע נראה ששחקני ההגנה של בארסה לא יוכלו לעצור אותו אבל לבאיירן יש קצת רפיון באמצע בכל זאת בטח אם קימיך בחוץ. לבנדובסקי תפר את ריאל עם רביעייה ב-2013 אבל מאז קשה לזכור משחקי ענק שלו בנוקאאוט, זה חייב להיות היום שלו. באחוזים: 35-65 לבאיירן כפי שאני רואה את הדברים. אני כן בטוח שנראה את בארסה במוד הנכון ויש כל מיני דברים שמסי אולי לא היה צריך לעשות בעבר בפן המנהיגותי (בין אם כי סמך יותר על המאמן, או שהיו שם אחרים כמו פויול וצ’אבי, ואולי בגלל שהמצב לא היה גרוע כמו היום) והפעם כן עושה, זה מראה על השינוי שעבר עליו. אני מדבר על מה שקרה במנהרה נגד נאפולי, המונולוג אחרי שריאל זכתה באליפות ספרד ועוד ועוד. אגב, מנסה לדמיין לעצמי מה יעבור בראש של ג’רום בואטנג כשמסי יקבל את הכדור מול באחד על אחד. למרות שבואטנג ידע לצחוק על עצמו כמו גבר.
להציג את זה כלבנדובסקי נגד מסי עושה עוול עצום לשני. לבנדובסקי בעונה היסטורית אבל יש קבוצה פשוט אדירה שעובדת בשבילו, בברצלונה בעיקר מנסים לגרד מסוארז וגריזמן שיעזרו למסי איכשהו.
@אלעד התרכזתי במה שכתבת על לייפציג אז לא שמתי לזה מקודם, אבל על סמך מה אתה קובע שהאוזנטל הזה הוא אחד המאמנים הטובים בעולם? כי עם כל הכבוד ללייפציג ולסוטון הוא עדיין לא אימן בסיר לחץ אמיתי, שזה דבר שונה לגמרי. ראינו למשל את סארי שעשה דברים גאוניים בנאפולי, אבל ביובה וצ׳לסי הטובעניות יותר(בטח יובה) זה פחות עבד. אותו כנ״ל לגבי רנגניק מה שמחזיר אותנו לדיון על מילאן מלפני כמה שבועות.
3 שחקנים של ברצלונה שעלו 100 מליון + יושבים על 2 הספסלים במשחק רבע גמר ליגת האלופות. יש משהו שמסכם יותר טוב את הרכש של ברצלונה בשנים האחרונות?
פרישיץ שאמור לחזור לאינטר כי באיירן לא מימשה עליו את האופציה אשכרה מעורב עכשיו בשער בחצי גמר ליגת האלופות.
