אקטואליה

להגיד שהאדם נברא במכה למרות שכל ממצא מדעי מראה שזה לא נכון זה לא סיפורי מעשיות? להגיד שהנחש זוחל על הקרקע בגלל שאלוהים העניש אותו זה לא סיפורי מעשיות?

 

זה לא, וזה גם לא קשור לדיון הזה.
בכל מקרה, אתה לא יכול להתנסח בצורה מעליבה ולהתלונן על ניסוח מקביל.

 

ההבדל בין אברכים לסטונדטים הוא שכל אברך מקבל קצבה חודשית מהמדינה והסטודנטים לא.

 

לא מדוייק עד הסוף - ברוב המוסדות התואר מסופסד ע"י המדינה ככה שדה פקטו הם כן מקבלים (לא יודע כמה זה ביחס לאברכים).

עריכה: טוב לפי 'מידה' ההשקעה הלאומית בסטודנט היא כ40K. חתיכת סכום.
השקר הגדול של שכר הלימוד האוניברסיטאי

 

חצי משכר הלימוד אכן מסובסד ע''י המדינה אבל גם הישיבות מסובסדות ע''י המדינה ובנוסף לסבסוד המוסדות האברכים מקבלים גם קצבה חודשית, הסטודנטים לא.

 

קודם כל זה הרבה יותר מחצי לפי הנתונים שהבאתי.

שניית, אנחנו מסתכלים בפריזמה כלכלית - בכמה הישיבות מסובסדות? אם הקצבה החודשית + ספסוד הישיבות לא עובר את ה40K, מה זה רלוונטי*?

*חוץ מההבדל של המודל הכלכלי של הישיבות VS אקדמיה שעל זה התדיינתי עם יונמו בעמודים האחרונים.

 

בסדר גם האוניברסיטאות מסובסדות ע״י המדינה. לא בדקתי בכמה אבל מעריך שהפערים עצומים לטובת האוניברסיטאות(ובצדק, אבל לא שייך).

 

@Clichy
לא כתוב בכתבה איך הם הגיעו ל40K וזה גם מספר לא סביר כי שכר לימוד מלא בבינתחומי(שהיא אוניברסיטה פרטית שלא מסובסדת ע''י המדינה) הוא כ30K.

 

מפנה אותך ללינק הבא -
41,000 ש"ח הוא תקציב המדינה לסטודנט לכל שנת לימודים - דוסים

יש גם לינק למסמך הממשלתי של הות"ת (ועדת תכנון ותקצוב) ובאמלוק - יש 184K סטודנטים על תקציב של 8 מיליארד ובניכוי 10% ישירות למחקר אז זה יוצא בערך 40K לסטודנט (חלק זה ממש השתתפות ישירה של המדינה וחלק בצורות עקיפות יותר).

לגבי הבינתחומי - קודם כל השכ"ל העדכני שם הוא 43K ושנית אני לא מצליח להבין איך זה קשור? יש עוד המון פרמטרים מלבד שכ"ל כמו תרומות, קרנות, שכר מרצים וכד', המס' לא באמת חייב להיות דומה.

 

אין שום סיכוי בעולם שסטודנט עולה פה למישהו 40 אלף בשנה.
אני משלם שכר לימוד של כ- 12 אלף ש״ח וגם זה אני בטוח סכום מנופח כדי לממן לאוניברסיטה את המחקר.

בכל אופן אם זה הסכום הרשמי אז האוניברסיטאות עושות חתיכת קופה על הגב של הסטודנטים כי יש אפס השקעה חזרה בהוראה. כל מה שמעניין את המוסדות האלה זה מחקר.

 

המדינה שמה כסף על תורה, אקדמיה ותרבות כי אלה דברים שאזרחי המדינה רואים בהם ערכים ומוכנים להוציא כסף עליהם.
האקדמיה, במאקרו, הופכת להשקעה משתלמת, אז 'לא נורא'.
התרבות, במאקרו, זה סכומים קטנים לתקציב של מדינה, אז 'לא נורא'.
התורה, במאקרו, זה גם סכומים גדולים וגם לא השקעה משתלמת, אז זה 'כן נורא'.

אין כאן פער עקרוני אלא סדר עדיפויות כלכלי שנקבע בצורה דמוקרטית בכנסת ובממשלה:
חצי מיליון אנשים שמים את כל הכח הדמוקרטי שלהם (גם סוג של משאב) על הקצאת תקציבים ממשלתיים לסבסוד לימוד תורה.
(מיליון וחצי האנשים שזה מפריע להם שמים את כל הכח הדמוקרטי שלהם על 'רק לא ביבי')

 

אין שום נזק כלכלי בספורט אומנותי. יש לו עלות, זה לא נזק. הישיבות זה אקוסיסטם שלם שמייצר בני אדם חסרי כישורים המתאימים לעולם האמיתי, שבתורם מייצרים בני אדם נוספים כאלו וכן הלאה. זה בלון שמטרתו לגדול ולגדול. זה ממש לא המצב באקדמיה, שעל הנייר אמורה לפעול לקידום הידע, ללא קשר לכמות העוסקים.

זה חישוב של עלות ממוצעת. העלות השולית של סטודנט היא נמוכה. רוב הכסף הוא לא פונקציה של מספר הסטודנטים. בתחומים המדוברים (מדעי הרוח) אין כמעט עלויות שוליות.
הנקודה היא אחרת. התואר מסובסד כי המדינה החליטה שיש לחברה ערך משליחת סטודנט לרכוש השכלה. אם לסטודנט אין תועלת, אז הוא לא ילך ללמוד ולא יעמיס על החברה. זה ממש לא המצב בישיבות.

כפי שרשמתי למעלה, זאת עלות ממוצעת. לוקחים את התקציב ומחלקים במספר הסטודנטים. אם מחר יחליטו להפסיד לסבסד סטודנטים, עדיין יצטרכו להחזיק את המבנים, המעבדות והמחקר והתקציב של ההשכלה הגבוהה כמעט ולא ירד.

 

@Clichy
הות''ת מתקצב את מוסדות ההשכלה הגבוהה,לא את הסטדונטים.
יש לאוניברסיטאות והמכללות עוד הרבה הוצאות מעבר לסטודנטים(שכר לסגל המוסד, מחקר וכו').
ככה שזה ש8 מיליארד זה תקציב הות''ת לא אומר שכולו הולך לסטונדטים או אפילו רובו.

 

@Mario Balotelli1989
אבל הסטודנט עצמו "נהנה" מהשירותים של סגל המוסד נכון? כלומר אם המדינה לא הייתה מתקצבת את זה כנראה שהוא היה צריך לשלם יותר (מחקר אני לא מכניס בחשבון כי זה לא רלוונטי לתואר ראשון וגם אני לא מתמצא בסכומים).

@סיונרה
ההשתתפות הישירה של המדינה מהווה 74% מסך התקצוב למוסדות ההשכלה הגבוה והיא בנויה ממרכיב מחקר ומרכיב הוראה, כאשר מרכיב ההוראה מחושב בצורה הבאה:

גם המקדמים נקבעים ע"פ מס' הסטודנטים (ביחס לסגל ההוראה) וגם ביחס לשנים קודמות, ככה שמס' הסטודנטים כן מהווה פונקציה בתקצוב. ה40K כן זה אכן עלות ממוצעת, אבל צריך לזכור שגם אם היינו מתקצבים רק אנשים שהולכים למחקר אז את החוקרים עצמם היינו צריכים לממן מתחילת דרכם באקדמיה (פשוט הסכום הכולל היה הרבה יותר נמוך).

על השורה השנייה אני מסכים איתך וכמו שציינתי התדיינתי על זה עם יונמו לפני כמה עמודים.

 

זה התקצוב פר סטודנט, לא העלות של סטודנט. המדינה מעוניינת לתקצב ביותר כסף את המוסדות הגדולים, ולעודד אותם לקחת סטודנטים.