כי כרגע הוא צריך להשען על מפלגות לא ציוניות. אבל אם הנאשם יודח תהיה ממשלה בקלות. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אין רוב לא לביבי ולא למתנגדי ביבי. יש שוויון כבר4 בחירות בשנתיים ולא נראה שזה ישתנה. מכיוון שביבי מראש הולך עם החרדים ועכשיו גם עם סמוטריץ אף מפלגה לא תצטרף אליו חוץ מבנט וכרגע לפי קולות האמת אין לו 60 מנדטים אפילו. אבל גם למתנגדים אין. העם בוחר פעם שנייה באחדות גם אם זה לא נראה ככה. אבל האחדות שביבי מציע זה אחדות שטובה רק לו. אם הוא היה שם את האגו בצד. נותן למישהו אחר להיות ראש ממשלה ומקים ממשלה עם הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד, תקווה חדשה, בנט וגם אפשר להוסיף את ש"ס אולי משהו ייעצר. אבל זה לא המצב וביבי ימשיך עם הגוש שלו וככה אי אפשר.
אם ראשי המפלגות המחרימות שלא נבחרו בבחירות דמוקרטיות אפילו בתוך המפלגות שלהם יודחו/יוחלפו גם קיים סיכוי שגדול שתוקם ממשלה בקלות. נשמעת לי כמו אופציה דמוקרטית יותר מהדחת רה"מ שלמרות כתב אישום עדיין זוכה לתמיכה גדולה יותר בציבור מאשר רוב מחליפיו מטעם התקשורת.
@Lebron לא לגמרי הבנתי את הפרשנות שלך למהלכים של ביבי. ב2005 היה שר אוצר והרגיז את החרדים. ב2006 הבין שאין לו ממשלה בלי החרדים. ב2009 הקים ממשלה בזכות החרדים. ב2013 הקים ממשלה בלי החרדים, ועם לפיד, לבני, בנט וליברמן. במקביל הרצוג עולה לראשות העבודה. דווקא בנקודה הזו מתחיל הפחד שלו מהחרדים? אחרי שהקים ממשלה איתם ובלעדיהם? בשלב הזה הוא מפרק ממשלה "מושלמת" כדי אולי לשריין לעצמו 15 מנדטים שתומכים בו בקואליציה שאחרי? ויותר מוזר לי - למה אין אף מפלגה שמקדמת את זה? בנט הוא היחיד שלא 'שייך' לנתניהו, אבל הוא גם לא פוסל את החרדים. אין אף אחד שאומר 'אני מוכן שנתניהו יהיה ראש ממשלה, אבל רק אם אני מחליט X Y Z' חוץ ממנו. פסילת נתניהו נעשית אפריורית לשאלת הרכב הקואליציה ומה שהיא תעשה. ברק היה שר תחת נתניהו והסתדר יופי. לפיד היה שר אוצר מוצלח תחת נתניהו. לבני היתה שרה תחת נתניהו וקידמה מו"מ לשלום. כחלון היה שר אוצר (כושל) שהסתדר עם נתניהו. שס וג היו שרים תחת נתניהו וקידמו מה שבא להם. ליברמן היה שר באינספור תפקידים תחת נתניהו ואני לא זוכר אמירה של 'רציתי לעשות X ונתניהו תקע אותי'. בנט עבר סיכול ממוקד מנתניהו בגלל סכסוך אישי, וגנץ גם נתקע בגלל שמדובר בממשלה כושלת מראש. אבל בסך הכל - אין שום ביסוס לטענה שאי אפשר לקדם דברים תחת נתניהו. כמעט כולם הצליחו.
בכל מערכות הבחירות האחרונות, הדבר הראשון שביבי עשה זה להחתים את כל החרדים על זה שכל מהלך שעושים זה איתם. נכון שהמכתב הזה משפטית לא נותן הרבה, אבל הוא די מקבע כל שותפות כזאת או אחרת. הרי גם אחרי סבב א אותו ליברמן שפסל את נתניהו, בזמנו אמר שאין לו בעיה שביבי יהיה בראש, אבל זה שזה יהיה הליכוד, כחול לבן ואולי גם הוא אבל לא חייב. מה קרה בפועל? ביבי אמר שהוא נכנס רק אם הוא מביא איתו את שתי המפלגות החרדיות. הרי די ברור למה בפועל ביבי מעדיף 16 מנדטים של המפלגות החרדיות ולא 18 של לפיד לדוגמא. אגב, ביבי לא חיסל רק את בנט כשהיה שר ביטחון תחתיו. הוא גם אמר אותו הדבר אחר כך על ליברמן בוגי ולמעשה כל מי שהיה שם. שלא נדבר על לפיד שהוא לא מפסיק ללכלך עליו. בקיצור, כשהמצב טוב זה הוא קבע את המדיניות והוא זה שדאג שהכל ייסתדר, כשהמצב רע זה השר שממונה על זה.
עכשיו כשברור שיהיו עוד בחירות אני חוזר על המנטרה הקבועה שלי אחרי כל מערכת בחירות: ההגדרה של אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר כמה פעמים ולצפות לתוצאות שונות. הדבר היחיד שלגיטימי לעשות עבור ממשלת מעבר זה שינוי שיטת הבחירות שתאפשר הכרעה בסבב הבא. מטומטם שזה לא קרה אחרי הפעם הראשונה, מביך שלא קרה אחרי הפעם השניה, ביזיוני שזה לא קרה אחרי הפעם השלישית. להכניס את כל 120 הח"כים אל הכנסת, לנעול את הדלת מבחוץ ולא לפתוח עד שיש כללי משחק חדשים לסבב הבא.
@שי כל זה קרה אחרי מערכת הבחירות הראשונה. במערכת הבחירות הראשונה היה די ברור שנתניהו יקים ממשלה, והשאלה היתה מי יקח מה. בנט ופייגלין לא עברו את אחוז החסימה, ליברמן מצא את עצמו בעמדת ה61, ורק אז החליט להתחיל להנפיץ עמדות שהתחלפו כל מערכת בחירות. מאז ביבי חותם עם החרדים, כי ברור שיש כאן מאבק פרסונלי נגדו. מסכים, בשם המאבק הזה הוא יוותר על כל מה שהוא מאמין בו, כולל קצבאות ומגזר ציבורי ואי העברת תקציב וכנסת מסורסת והכל. זו בדיוק הסיבה לא להיאבק בו, אלא פשוט להנות מהשלל - את זה החרדים עושים, בזמן שרקלאביבי עושים את ההיפך. @alexshw התאקל העיקרי בקואליציה של 2013 היה סביב חוק ישראל היום - חוק שלא בא לעשות טוב לאף אחד ממצביעי לפיד\גנץ\ליברמן\סער של היום, אלא לשרת את נוני מוזס ולפגוע באדלסון ובנתניהו. לפיד העביר בחופשיות קיצוץ תקציבי ישיבות, קיצוץ תקציבי בתי ספר חרדים, קיצוץ קצבת ילדים, והטבות שונות למי שעשה צבא או שירות לאומי. לבני עשתה מה שרצתה במשרד המשפטים, ניהלה מו"מ מול הפלסטינים וקידמה שינויים בתחום הדת-מדינה. ואז שניהם תמכו בחוק שבא לדאוג לעצמם ולא לציבור שלהם, ופוטרו.
איזה - יש בערך אלף אופציות. כל מה שדמוקרטי ובעל סיכוי סביר ומעלה להשיג הכרעה. כנראה שהאופציה הכי טובה היא חזרה לשני פתקים. ככה יהיה אפשר להכריע פעם ולתמיד אם העם רוצה את נתניהו בראש או לא, ואז הקמת ממשלה תהיה עניין פחות מסובך. גם משחק עם אחוז החסימה (או ביטול שלו) בא בחשבון. אני אתמוך בכל דבר שיוציא אותנו מהלופ הזה. מי - מעניין לי את התחת. זה אמור להיות אינטרס של כולם במדינה שפויה.
