@סיונרה 1. הם לא בוחרים לבד, אבל יש להם זכות וטו. זה יותר מסתם 'מעורבים'. 2. אין לי את הזמן והכוח לדון בכל בכל מינוי שופט לאורך ההיסטוריה, אבל נטעאל בנדל לדוגמא בכתבה כאן - https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/845/473.html כותב בפשטות "עד כה היה מקובל שלשכת עורכי הדין מצביעה בהתאם לעמדות נשיא בית המשפט העליון המכהן" ביחס לברית שקד-נווה החריגה. ביחס לאופוזיציה זה כמובן טריוויאלי כי אופוזיציה מתנהגת בלעומתיות. 3. אז ההגנה שלך היא 'שר, דמות שלא נבחרה על ידי העם'. כלומר חזרה לאבחנה הפיקטיבית בין ממשלה לבין כנסת. את השר לוין הנציגים שלנו בכנסת מינו, והם יכולים לפטר כשירצו. את הנשיאה חיות הנציגים שלנו בכנסת לא מינו, והם לא יכולים לפטר כשירצו. זה כל הפער. לוין הוא נבחר ציבור דמוקרטי, חיות היא מנהיגת אליטה לא דמוקרטית.
זכות וטו זה לא בחירה לבד. בהתחשב בעובדה שחזרת על זה עשרות פעמים בדיון זה בולט שאתה חוזר בך וזה בגדול חיובי. אף אחד לא ביקש ממך את הזמן לדון, אתה העלת טענה, תעשה את המינימום ותגבה אותה. הוא לא נבחר ציבור דמוקרטי, הוא מונה על ידי ראש הממשלה. זה שבמקרה הוא נמצא בשני כובעים לא אומר שכשר משפטים הוא נחשב נבחר ציבור. העובדה שאתה טוען שהאבחנה היא פיקטיבית, מראה שאתה פשוט מפספס את הדיון או מתעלם ממנו וחושב שלהתיש את הצד השני יעשה אותך צודק. הממשלה היא הזרוע המבצעת של הכנסת, היא לא הכנסת. בישראל אין שום הפרדה וזאת הבעיה, זה לא איזה פיצ'ר. חיות היא אדם שמונה על ידי ועדה שהחוק יצר, ולכן היא לא מנהיגת אליטה אלא פשוט עוד נדבך נדרש בניהול מדינה מודרנית וליברלית. יש סיבה שבמדינות דמוקרטיות וחופשיות יש מערכת משפט חזקה והפרדת רשויות. כוח משחית וזה נכון לכל אחד, ולכן יש בעיה עם לתת יותר מדי כוח לרשות אחת, שהיא עצמה לא הרשות שאמורה להיות הכי חזקה.
מה אתה מקשקש את המח, איזה ביטול של רשות אחת. בית המשפט ימשיך לפעול. אם מישהו יהיה חשוד בעבירה על החוק בית המשפט הוא זה שידון אותו, לא יריב לוין. כל שהממשלה מבקשת זה שבית המשפט לא ידחוף את האף לשתי הרשויות האחרות, בדיוק כמו שהיה עד 1992. סה טו.
@סיונרה 1. אתה רוצה לקרוא לזה 'אתה חוזר בך' ולהנות מזה - שיהיה לך בכיף. הטענה עדיין כאן. לשופטים יש זכות וטו על מינוי שופטים, וביחד עם השותפים הטבעיים שלהם יש להם רוב משמעותי בועדה. 2. יריב לוין הוא נבחר ציבור מובהק. העובדה הפשוטה היא שנבחרי הציבור בכנסת הצביעו לטובת המינוי שלו לשר משפטים, ולכן הוא נבחר ציבור. אז הציבור לא שם בקלפי פתק 'יריב לוין לתיק המשפטים', אבל הוא כן אמר את זה בכל דרך שבה הוא יכול. ספציפית לוין הוא גם לא מינוי חיצוני לכנסת ועוד מגיע ממפלגה שבה יש פרימריז, ויותר מזה הוא נבחר במקום הראשון בפרימריז כשהטיקט המשפטי הוא היחיד שלו (הוא לא בטחוניסט ולא כלכלן). הציבור מינה אותו, הציבור יכול לפטר אותו. 3. הניסיון שלך לזגזג בין הממשלה והכנסת נחמד וצודק ברמה התאורטית (אגב, 'בישראל' קצת מוזיל את הטיעון), אבל אתה הופך את הכיוון כדי שלטיעון תהיה פואנטה בעוד אין לו. הציבור בוחר את הכנסת, הכנסת בוחרת את הממשלה. אבל בא נשאל את זה בפשטות - אם לוין היה מכריז שמינוי שופטים נעשה ישירות בכנסת, בדיוק כמו שהממשלה ממונה בכנסת - היית בעד? כי אם לא כל התפלפלות הממשלה-כנסת הזו לגמרי מיותרת. 4. בדיוק. יש סיבה שהמצב החולני שקיים בישראל לא קיים בשום מקום אחר. כיוון שהכנסת יכולה לפזר את הממשלה ברגע - מופרך להגיד שלממשלה יש 'יותר מדי כח'. כיוון שהכנסת לא יכולה לפזר את בג"ץ, ולהיפך בג"ץ יכול לעשות לה overruling - הטענה שלך היא בדיוק הטענה של רפורמת לוין: יש בעיה לתת יותר מדי כוח לרשות השופטת, שהיא עצמה לא הרשות שאמורה להיות הכי חזקה, והיא הרשות שנבחרת בצורה הכי פחות דמוקרטית. אני בטוח שהיית אומר בדיוק את אותו דבר אם היו מעניקים לרב הראשי ולמועצת הרבנות הראשית את הסמכויות של חיות ובג"ץ. אגב, גם שם יש בחירה 'דמוקרטית'... סתם במקרה שני הרבנים הראשיים היום הם בנים של רבנים ראשיים בעבר. בדיוק כמו קליקת בג"ץ.
הבעיה עם מערכת המשפט היא רק סימפטום לבעיה חמורה יותר - היעדר הפרדה בין הרשויות. אז משום שאין הפרדה, נתנו למערכת המשפט כלי מאוד חזק בדמות פסילת חוקים. במקום ליצור הפרדה אמיתית בין הרשויות, מתקנים עוול בעוול אחר.
@avicii אני לא חושב שההגדרה 'עוול' מוצדקת כאן. בסופו של דבר זו דמוקרטיה פרלמנטרית וככה מתנהלות רוב הדמוקרטית בעולם. יש יתרון בנושא הפרדת הרשויות במשטר נשיאותי, אבל הניסיון שחוזר כאן שוב ושוב להציג את הממשלה כאיזו רשות שלטונית לא נבחרת בעלת כח עצום הוא פשוט שקר. הממשלה היא הגוף החלש ביותר כי הכנסת יכולה לפרק אותה ברגע (ע"ע הממשלה הקודמת, וזו שלפניה), והיא נבחרת ישירות על ידי נבחרי הציבור. בסוף אפשר לשאול כמה פתקים אנחנו רוצים לשים בקלפי. אני לא חושב שההפגנות בבימה קוראות לפיצול ההצבעה ל3 בשביל הפרדת רשויות. הן מנסות להפעיל לחץ אנטי דמוקרטי ותו לא.
מצחיק שציטטת הרבה משפטים מהכתבה אבל את המשפט הכי חשוב "שכחת" לצטט. שה-57 אחוז שתומכים באקטביזם משפטי זה בעצם 51 אחוז מהציבור היהודי ו-80 אחוז מהציבור הערבי(מעניין מאד למה)
לדעתי ביום של אחרי ביבי, ובוא נקווה שזה יקרה בקרוב, זו אופציה סבירה. הליכוד מדמם מנדטים בחיבור עם החרדים.
מדמם? ראית את התוצאות מאז 2015 (החיבור הרשמי עם החרדים)? אני יודע שאתה מתגעגע לימי מפא"י אבל זה כבר לא יחזור. רק שילובים של מפלגות גדולות כמו ליכוד ויש עתיד יכולים להביא תוצאות כאלה.
