מה עלה בראשן של משפחות הנעדרים והחטופים - אלה שנתניהו לא טרח לשוחח עמן - כשהן שמעו שהוא עומד לצאת בהצהרה בעיתוי כל כך חריג, ביום שישי בערב? מטופש, אכזרי ואנוכי. נתניהו, כהרגלו, מרוכז בעצמו.
מה נגיד, לפחות הוא שיחק אותה שהוא עובד בשבת בניגוד לחברת התעופה הלאומית שלנו (ושרת התחבורה). לצפות ממנו עדיין לקחת אחריות על משהו, לא יקרה. אולי על ערש דווי.
ההצהרה הזאת היא עוד הוכחה שהבנאדם לא בקו השפיות. מגלומן חולה מצלמות ומסיבות עיתונאים. זה מרגיש שכל יציאה שלו לתקשורת מתחילת המלחמה רק פוגעת בחוסן הלאומי.
@yonmu זה הפיתרון שהולכים למצוא. נראה שארדואן כן יסכים לקחת את הפלסטינים בגלל שהוא חושש מרוב כורדי, אז הוא כנראה יצטרך אותם. ביום שאחרי ברצועה ובגדה ישלטו מדינות המפרץ שיש לנו איתן הסכם שלום (או יהיה) ואז זה יהיה כמו ירדן. יש גם אפשרות שמצרים תקח את הפלסטינים אבל הם לא רוצים, הם הולכים להפסיד מזה בגדול בגלל שהם במצב כלכלי גרוע מאוד והמסדרון שבונים ביחד עם סעודיה (זה לא ילך לפח כי כסף יותר מעניין מחיי אדם למזלנו ולצערנו, וגם, הולכים עם המנצחים בסופו של דבר) לא הולך לעבור במצריים והם יסבלו. אם מצריים היתה מוכנה לקחת את הפלסטינים הסעודים היו מרפדים אותם בהגנה, גז וכסף ועוזרים להם מאוד תמורת הפלסטינים. בגדול, יש עוד זמן למלחמה וזה לא יהיה פשוט, אבל זה אמור להיגמר בצורה שתשנה את המזרח התיכון ותהיה מאוד טובה לישראל. עריכה: ואם להגיד את האמת, זה הקו המדיני שביבי התווה כבר במשך שנים למרות הטעויות שעשה מול החמאס. פשוט היה צריך לחכות להזדמנות הנכונה וחמאס חשב שהמדינה מתפוררת אז הוא תקף ועכשיו הוא מגלה שהוא טעה. בן סלמאן היה בקשר עם נתניהו גם במעט (מדי) הזמן שהוא ישב באופוזיציה, בין היתר בגלל השנאה בין השיעים לסונים (סעודיה מול איראן) וההזדמנות הכלכלית בנוסף לכך שהערבים מבינים שהגז והנפט שלהם לא ישארו לנצח והם צריכים לנצל את ההזדמנות גם בשביל עצמם. סעודיה לא רצתה באמת ללכת עם איראן-רוסיה-סין בגלל הסכסוך עם איראן (מלחמה של 1400 שנה בכל זאת) ולכן שמחה לנצל את ההזמדנות לחבור לצד של ישראל-ארה"ב. יש דיווחים שהסעודים מחזיקים בפצצת אטום קטנה שיושבת באפגניסטן למקרה שהם יצטרכו להשתמש בה נגד איראן אם השלטון שם היה מחליט לנסות לכבוש אותם.
@Cup of Tea זה לא קצת wishful thinking? לא רואה איך מישהו ירצה להכניס את הפלסטינים מעזה לארצו, שלא לדבר על זה שגם לא באמת מתערבבים עם האוכלוסיה ושוומרים על מחנות פליטים גם עשרות שנים קדימה (למה יש מחנה פליטים ג'נין ליד ג'נין). פשוט נעתיק את מה שהיה בלבנון בפת"חלנד לסיני או סעודיה. זה לא באמת ישתנה.
@avicii הפעם לא תהיה להם ברירה, יש לחץ כלכלי גדול, יש לחץ של מעצמות, יש רווח עצום שממשלות רוצות לקצור, ובשטחים של הגדה והרצועה ישלטו מדינות מפרץ. הם ילחמו, אבל לא יתנו להם. מה אפשר לעשות חוץ מלקוות?
מערוץ הטלגראם של NTD הטנקיסט מגדוד 77 שבזכותו ניצלו רבים מאירוע המסיבה ברעים (התקבל במערכת מקצין בכיר במערך המילואים) בסביבות 7 בבוקר הייתה לנו הקפצה בגלל גשם סגול, נכנסנו לטנקים ושמענו בקשר שהרבה מחבלים מתקרבים לגדר, ונסענו הטנק של המ"מ שלי והטנק שלנו, המ"מ שלי עלה לעמדת אש 106 ואנחנו נסענו לגדר לכיוון עמדת אש 91. בגדר נתקלנו בסביבות ה-10-15 מחבלים חיסלנו אותם עם פגזים ודרסתי אחד. אחרי שחיסלנו אותם התחילו להיכנס עשרות של מחבלים לשטח הארץ, ירו טיל נ״ט על הטנק שלי, מפקד הטנק שלי, ש. עף מהטנק וככל הנראה נהרג, התותחן שלי א. נשאר בטנק, אבל באותו הזמן נראה כמת, והטען שלי א. עף גם הוא מהטנק וחשבתי שגם הוא נהרג בזמן שהטנק עולה באש מאחורה. הטנק התמלא בעשן, פתחתי מדף נהג וברחתי עם הטנק תוך כדי שיורים על הטנק טילי נ״ט ללא הפסקה. התחלתי לנסוע לכיוון המדינה, ועצרתי בדרך בשביל לבדוק אם התותחן שלי במקרה עדיין בחיים, וכשעצרתי הטען שלי א. צעק לי והבנתי שהוא בחיים, יצאתי מהר מתא הנהג וראיתי אותו שוכב על הצריח מלא בכוויות מכף רגל ועד ראש ובסוג של הלם קרב, אמרתי לו להיכנס לטנק ובדקתי את התותחן שלי שהיה לו דופק חלש מאוד והוא נשם ממש חלש, אז ניסיתי לחלץ אותו מהטנק בזמן שהטען שלי א. היה על הצריח ושמתי פה שככל שאני מושך אותו כך אני גם מוריד ממנו את עורו השרוף. א. שהיה על הצריח, קלט דויד צהלי מתקרב לכיווננו, סימנו לרכב הדויד לעצור במטרה שיעזור לנו, הוא עצר לידנו ויצאו ממנו 2 מחבלים, הטען שלי א. קפץ חזרה לטנק וצעק לי שזה מחבל, נכנסתי מהר לתא נהג דרסתי אותו ואת הדויד ונמלטנו משם, המחבל השני פתח עלינו באש אך לא פגע בנו. בסופו של דבר לאחר הרבה זמן נסיעה הגענו לאיזור קיבוץ רעים, שם התקיימה מסיבה בשם ״הנובה״, וראינו שם באיזור קרב ירי של מחבלים מול שוטרים אשר בו נראה כי המחבלים מנצחים, חסמתי את המחבלים עם הטנק שלא יפגעו בשוטרים, והטען שלי א. שהיה בסוג של הלם קרב יצא מהטנק ללא הנשק שלו והלך לשוטרים. לאחר מספר דקות ראיתי את המחבלים מסתובבים מסביב לטנק בביטחון והבנתי שהשוטרים מתו והטען שלי גם (אני לא יודע בוודאות פשוט לא ראיתי אף חייל או שוטר בחיים), ראיתי שטיפסו לי על הטנק כ5-10 מחבלים והייתי מוכן עם הm-16 לכיוון מדף המפקד שהיה הפתח היחידי, ראיתי מחבל משם שגילה שיש חייל חי בתוך הטנק, הוא נבהל וזרק עליי את הנשק שלו, ובתגובה יריתי בו וחיסלתי אותו. לאחר מכן נכנסתי מהר לתא נהג בזמן שזרקו לי כמה רימונים לתוך הטנק חלקם התפוצצו וחלקם לא. למזלי הספקתי להכנס לתא הנהג, הרגשתי את ההדף ושמעתי את קולות הפיצוץ ובמזל לא נפגעתי מהם. נסעתי משם תוך כדי שאני דורס מחבלים ועושה המון בלאגן עם הטנק בכדי להעיף אותם ממני דרסתי כמה רכבים נטושים והמשכתי להתרחק מהאיזור עד שהטנק כבר כמעט לא זז וכל החלק האחורי של הטנק עולה באש ,הטנק נעצר. בדקתי שוב את הדופק של התותחן שלי (א.) שהפעם לא היה לו דופק והפסיקו לו הנשימות, יצאתי מהטנק הבנתי שאין לי ברירה אלא לעזוב את הטנק העולה באש ושיש מחבלים בעקבותיו. יצאתי עם קסדה שכפ"צ ונשק, פגשתי 3 אזרחים שלאחד מהם ירו בחזה והוא נפטר ככל הנראה, עוד אחד שירו לו בישבן ועוד אחד שלא נפגע, הם היו מאוד לחוצים, הכנסתי אותם אל הרכב שלהם ונסענו משם כשאני נוהג(לפי מה שזכור לי שמם היה צ. וא), נסענו דקות אחדות עד ששמנו לב שאנחנו מכותרים. בשלב הזה התחלפתי עם צ. שינהג מכיוון שלי היה נשק ויכולתי לתפעל במידת הצורך, נעצרנו באיזשהו שלב באמצע היער והתחבאנו חצי גוף מתחת לרכב שלהם, לאחר 40 דקות בערך שאנחנו שומעים הרבה צעקות של ערבים והרבה ירי, והעמדנו פני מתים, כחמישה מחבלים לא חמושים התקדמו לכיווני וחשבו שאני מת וניסו לקחת לי את הנשק, יריתי וחיסלתי את אחד המחבלים שניסו לקחת לי את הנשק. נאבקתי בהם תוך כדי שהם דופקים לי סלעים לראש, שברו לי את הלסת, ארובת העין, הלחי, האף והמון שיניים, וחתכו אותי עם סכין, ובזכות זה שהייתי עם קסדה הם לא הרגו אותי אלא רק פצעו אותי קשה. הצלחתי להדוף אותם בכל כוחותי אך הם הצליחו לחטוף לי את הנשק וניסו לירות בי אך לא הצליחו (אני לא יודע למה). ברחתי במשך כמה דקות עד שהגעתי לשיח שבו התחבאו גבר ואישה (ב. וע.). התחבאתי איתם בעודי פצוע במצב כזה במשך בערך 6 שעות שבהם מחבלים עברו על יד השיח ובמזל לא הסתכלו ימינה וראו אותנו, במהלך ה-6 שעות המשכתי לדמם מהפנים, הם עזרו לי מאוד וגם זיהו מתי הגיע החילוץ והרבה בזכותם אני חי. בזמן שטופלתי בסורוקה ניגש אליי אזרח פצוע קל מרסיסים והחל לברר האם אני הטנקיסט שהצליח להסיח את דעתם של המחבלים ובזכותו הציל מאות מאירוע המסיבה. נהג טנק 2ב מלכות החרמון, גדוד 77
@Cup of Tea - אחי, באיזה עולם הפתרון שלך ישים? למה שמישהו ירצה אותם? לא רצו אותם אף פעם, למה שירצו אותם עכשיו? מעבר לכך, הפלסטינים עצמם, הם אנשים שהאדמה קדושה להם יותר מחייהם שלהם. הם יעדיפו למות באדמה שלהם מאשר ללכת לטורקיה, גם אם זה לא נכון לכל ה2 מליון, זה בטח נכון לחלק גדול מהם. לחץ בינלאומי? על מי? מתי היה לחץ על מצרים ירדן או טורקיה לקלוט פלסטינים? למה שזה יתחיל עכשיו?
לפלסטינים אין באמת אדמה. זה שבטים בדואים שהגיעו לאיזור לפני 200 שנה. המושג "עם פלסטיני" הומצא ב-48 כדי להתריס נגד ישראל. "פלסטין" זה מ"פלסטינה" שזה בכלל מושג בריטי.