תקשורת או תשקורת?

מי זה "לנו"?

אני לא באמת רלוונטי. אבל אם אנשים שנטל המילואים והשירות נופל עליהם יראו שהממשלה מנסה להגניב את הכבדת העול עליהם תוך כדי כדי העברת חוק שימנע גיוס מהחרדים, יש להם כל זכות לעשות מה שהם רוצים.

 

מיזה לנו? תדבר בשם עצמך ולא בשם אחרים.
יש לדחוף את השירות הצבאי ואת כל הצבא למחאה בעקיפין או במישירין.

 

אל תדאג, משיחסט. תהיה ממשלה, אבל ממשלה טובה. לא ממשלת הדמים הדוחה שאתה כל כך מהלל ותומך בה.

 

שכתבתי לנו, התכוונתי לכל אדם שחי במדינה הזו (אני, אתה, כל כתב בחדשות, כל מתנחל, וכל אחד מקפלן) כולם כולם כולם.
הייתי יכול להסכים איתך טרם המלחמה אבל היום פשוט אסור להכניס את הצבא לשום ויכוח (קטן או גדול) גם אם הוא הכי מוצדק בעולם (וכן צריך לעשות הכל בשביל לתקן את העול הפסיכי הזה שרוב החרדים לא עושים צבא).
כחייל מילואים בעצמי (ששירת כחודש בתחילת המלחמה) והולך לשרת בקרוב עוד חודש באיוש, אז כן נטל השירות והעול מכבידים מאוד וברור שחייבים להתחיל לגייס את החרדים ואסור לתת "להזדמנות" הזו להיעלם (נטו כי אין לנו את הפריווילגיה הזו, אנחנו צריכים עוד שמות בשבצק המבצעי, הן בסדיר והן במילואים).
ואוסיף גם שאני כמו כולם לא אוהב שיורקים עליי וזה ביזיון שאני צריך לתת מעצמי המון (הכל באופן יחסי) והנטל הולך לעלות, ויש צד גדול אחר שבעיקר מקבל, אבל למרות זאת אני נגד כל ביטוי שמתפרסם בתקשורת שמעורר איזשהו מעורבות של הצבא/חיילי הצבא כאקט מחאתי כלשהו.
ובניגוד לאיומים של הפסקת התנדבות "הלגיטימית" של הטייסים במחאת הרפורמה (שגם עלייה יש לי מה להגיד) פה זה כבר סכנת סרבנות.

בהנחה ואני מדמה את זה למשחק, אז בעייני אין אפשרות לשחק עם הקלף של סד"כ הכוחות בצהל בשביל מחאה (מוצדקת ככל שתיהיה) הצבא צריך להיות קדוש מעל הכל, כי הצבא זה החיים שלנו. הקלף הזה של "אי התייצבות" פשוט מסוכן מידי לחיים של כולנו ואין לנו את האופציה להשתמש בו אף פעם.
אפשר להפגין, אפשר לשרוף ולחסום כבישים, אפשר ללכת לבתים של נבחרי ציבור, אפשר לצאת בקמפיינים, ועוד מיליון דברים מחאתיים קשים או קלים את הצבא צריך להשאיר בחוץ לגמרי.

 

אז אתה תקבל שוב פעם צבא חלש, ודיונים על כשירות הצבא, ואולי שוב שואה?.
אם תרצה או לא תרצה מחאת הטייסים (שאולי היא הכי מוצדקת בעולם!!!) החלישה את הצבא.
מי אשם בזה? אז ברור שהראש וכל הממשלה שלו שהובילה אותנו לזה אבל גם הצד השני שהחליט להשתמש בכל הקלפים שלו (וזה וואחד קלף, אולי הכי חזק מהכל) אבל בעייני זה לא משהו שעומד בכללי המשחק כמו לשחק שש בש עם 2 קוביות שהמספר היחיד בהם הוא 6.

החיים הכי חשובים, אחרי זה כל השאר (שאני לא מזלזל בו לרגע וזה קריטי אפילו) אבל החלשת הצבא=החלשת החיים.
וכל הכנסת פוליטיקה/מחאה/דעות/ לא משנה מאיזה כיוון הם פשוט צריכות לעוף מהעולם הזה.
לא סתם אסור להפגין עם מדים (גם למילואימניקים).

 

כל אדם שחי במדינה הזו (אני, אתה, כל כתב בחדשות, כל מתנחל, וכל אחד מקפלן) כולם כולם כולם, חושבים שחייבים לשלב את הצבא במחאה בכך דרך שהיא.
חוץ ממך ותומכי ממשלת הדמים.

 

@VAR - עוד בעיה שתפתר עם לכתו של הפרעון מקיסריה.
ליכוד ללא ביבי(מה שהליכוד היה אמור להיות בצלמו של בגין) היא שותפה טבעית למפלגות כמו של ליברמן ולפיד. רק האגו ושגעון הגדלות של כת בנימין הצליחו להשכיח מאנשים מה היה אמור להיות פה.

ליכוד-ליברמן-גנץ-לפיד-סער אמורים להרכיב ממשלה בקלות ולהסכים על מרבית הדברים.

 

אני לא אפקיר את החיים בשביל הגנת הדמוקרטיה.
הדמוקרטיה סופר חשובה (בלי ציניות) ובלי דמוקרטיה גם החיים שלנו יפגעו בלי ספק, אבל לצערנו המציאות נתנה לנו סטירה לפנים (הרבה סטירות ואגרופים לבטן) ואם יש משהו שהוא טיפה טיפה יותר חשוב מהצלת הדמוקרטיה, גיוס חרדים, וסיום שלטון ביבי, זה צבא חזק.
צבא או חיילים כחיילים שלוקחים חלק במחאה במפורש מחלישים את הביטחון של כולנו אם נרצה או לא נרצה (ושוב סליחה שאני מדבר על כולנו, כי החיים של כל העם הזה חשובים לי מאוד).

דרך אגב אני נהנה לכתוב את זה תמיד אבל עכשיו זה ממש בולט, הכי קל זה לברוח לתבניות- ימין/שמאל/בעד/נגד/שחור/לבן אבל החיים פשוט לא כאלה אני רואה את החיים כמגוון רחב של צבעים ולא רק אפור שחור או לבן, אני גם בעד לעשות המון בשביל לגייס חרדים, אבל נגד סרבנות כתוצאה מכך, אני נגד ממשלתו של ביבי אבל גם נגד מחאות (בימים האלו של המלחמה) אני הייתי מתנגד לרפורמה אבל נגד חסימות הכבישים.
אני בעד שביבי ילך הביתה.

שורה תחתונה אני פשוט מנסה תמיד להסתכל בצורה רחבה על הדברים מעבר לנקודת עולמי הצרה ואז שאני רואה את כל הצדדים אני יכול להגיע להחלטה הרבה יותר מושכלת ולא פחות חשוב מכך להיות הרבה פחות קיצוני.
איך אני יכול להיות קיצוני שאני מבין אפילו רבע אחוז מצד שאני לא תומך בו? ומבטיח לך שכמעט בכל דבר בחיים שלנו אין 0 או 100 אין טוב או רע (כמעט בכל דבר) אז גם אם אני תומך במשהו אני לא רוצה לשרוף את הצד השני.

 

אין יותר ליכוד בצלמו של בגין. זו מפלגה אחרת היום. וגם לכתו של ביבי לא תשנה את זה.

 

מדהים איך השמאל חוגג עכשיו על הצנחת הסיוע על ידי האמריקאים. ״המשבר עם ארה״ב מגיע לשפל״. למרות שאין פה באמת שום אירוע. סיוע הומינטרי יש פה כבר כמה חודשים, מה זה משנה אם זה במשאיות או במצנחים, ומה זה משנה אם ארה״ב עושה את זה. תפסיקו כבר לייצר דה מורליזציה רק בשביל להתנגח בביבי יא אפסים מושתנים.

 

היא לא תהיה בצלמו של בגין, אבל אולי היא תוכל להיות משהו נורמלי יותר ממפלגה של אדם אחד שאיכות החומר סביבו רק הולכת וקורסת. תלוי קודם כל בשאלה מי יעמוד בראשה. אבל כל עוד נתניהו בראש, היא הולכת רק בכיוון אחד.

 

אם ביבי הולך, ואני שם דגש על המילה ״אם״, אני מקווה שזה יהיה ניר ברקת. זה גם מישהו שהציבור הכללי יכול ״לאכול״ וגם כמדומני אין לו בעיות בתוך הליכוד. אני לבטח מעדיף אותו על ישראל כץ. אבל עוד חזון למועד.

 

חייב להגיד, ואני אומר את זה בשיא הכבוד, אבל זו חארטה. גם אם נתניהו לא יהיה בראש, ימצאו ללכלך על היו"ר האחר.
צלמו של בגין? רוצים לדבר על היחס אליו בזמנו?

 

מסכים לגבי הכל.

ועדיין, יש לך שיש פערים גדולים בין הליכוד של אז לליכוד של היום, החל ברמת החומר האנושי?

 

חד משמעית. היום כולם חדלי אישים לטובת נתניהו.