נבחרת אנגליה

הנושא בפורום 'פורום מונדיאל 2006' פורסם ע"י city, ‏24/4/06.

  1. city Member

    הצטרף ב:
    ‏15/7/04
    הודעות:
    5,343
    לייקים שהתקבלו:
    0
    http://cache.solutionsmanagement.com.au/images/947-150x800flags2internationalflags-stgeorges.Xxx אנגליה


    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/thumb/7/7d/England_030206b.Xxx/100px-England_030206b.Xxx


    אנגליה בפורטרייט:

    משחק בינלאומי ראשון: סקוטלנד 0 - 0 אנגליה (סקוטלנד, 30 בנובמבר 1872)
    הניצחון הכי גדול: אירלנד 0 - 13 אנגליה (צפון אירלנד, 18 בפברואר 1882)
    ההפסד הכי גדול: הונגריה 7 - 1 אנגליה (בודפשט, 23 במאי 1954)
    הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: פיטר שילטון (125)
    מלך השערים: סר בובי צ'רלטון (49)

    אנגליה במונדיאלים קודמים: בשנים המוקדמות של המאה הקודמת אנגליה השתתפה ברוב המונדיאלים, אותם היא סיימה בין הסיבוב הראשון לרבע הגמר. המונדיאל ב-1966 היה הרגע הגדול ביותר של הנבחרת האנגלית. מובלת ע"י הקפטן בובי מור, אנגליה עברה את ארגנטינה ופורטוגל בדרך לגמר בלתי נשכח מול מערב גרמניה בוומבלי, אותו אנגליה ניצחה 4-2 בהארכה תודות לשלושער של ג'ף הרסט. במהלך שנות ה-70 הנבחרת כשלה ולא העפילה לשני מונדיאלים רצופים, אבל מאז הנבחרת עולה למונדיאל כדרך קבע (חוץ מנפילה אחת ב-94) ובד"כ גם מגיעה לשלבי הנוק-אווט במפעל.

    http://img96.imageshack.us/img96/2939/england668cl.Xxx
    רגע השיא של הכדורגל האנגלי, בובי מור מניף את הגביע העולמי בוומבלי.

    הישגים נוספים: חצי גמר אליפות אירופה 1996.

    איך העפילה: קמפיין מוקדמות המונדיאל של אנגליה היה רווי ביקורת כלפי המאמן בעקבות יכולת חלשה של הנבחרת, עם הפסד 1-0 מביך לצפון אירלנד וניצחון 1-0 לא מרשים מול אוסטריה. בסופו של דבר הנבחרת סיימה ראשונה בבית אחרי ניצחון 2-1 משכנע מול פולין שהשקיט במקצת את הביקורות.

    לוח המשחקים: פראגוואי (10.6, 15:00, פרנקפורט), טרינידד וטובגו (15.6, 18:00, נירנברג), שבדיה (20.6, 21:00, קלן)


    סגל השחקנים:

    שוערים:

    הגנה:

    קישור:

    התקפה:


    האיש על הקוים


    סוון-גוראן אריקסון

    http://www.netsport-magazine.com/images/sven_goran_eriksson.Xxx

    גיל: 58

    על קוי הנבחרת: הרבה זמן לא זכור שלאנגליה היה מאמן כל כך שנוי במחלוקת, למרות שההרגשה הזאת לגבי אריקסון התסמנה כבר מהרגע הראשון כאשר עם מינויו הפך למאמן הזר הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית. קריירת האימון של אריקסון באנגליה מלאה בנקודות סותרות בעדו ונגדו. במוקדמות מונדיאל 2002, לצד תצוגה בלתי נשכחת במינכן עם 5-1 על גרמניה הגיעה התקשות בלתי מוסברת (לפחות באותה תקופה, שנתיים לפני היורו) מול יוון בבית ורק שער בדקה האחרונה של דיוויד בקהאם שלח את אנגליה אוטומטית ליפן וקוריאה. אנגליה הציגה מונדיאל טוב והמניות של אריקסון שוב זינקו, אך המחלוקת המשיכה אל מוקדמות היורו כאשר לצד תצוגות יפות הגיעו מעידות כמו תיקו ביתי מול מקדוניה. במקביל, אריקסון הסתבך בפרשיות רומנטיות עם מספר נשים וזכה לביקורת רבה בעיתוני אנגליה, שקיבלה תדלוק נוסף אחרי מספר משחקי ידידות מביכים במהלכם אריקסון הרבה לערוך חילופים לא מובנים ולעלות שחקנים בעמדות לא טבעיות עבורם וגם קרבה חשודה לבעלים של צ'לסי, רומן אברמוביץ' שהיה מעוניין בשבדי בתור מאמן המיליונרים. אנגליה נראיתה לא רע ביורו 2004 אבל נשרה כבר ברבע הגמר אחרי הפסד בפנדלים למארחת פורטוגל. במהלך מוקדמות מונדיאל 2006 אנגליה שלטה באופן מוחלט בבית עד שהגיע ספטמבר 2005 שסימן את תחילת הסוף עבור אריקסון, הנבחרת הפסידה לצפון אירלנד החלשה והביקורת שוב זינקה לשמיים. הפרק הלפני אחרון של אריקסון כמאמן הנבחרת האנגלית הגיע בינואר בפרשת "השייח' המזוייף" המפורסמת בה אריקסון נתפס במצלמות נסתרות בעודו משכנע עיתונאי שהתחזה לשייח' מיליונר לרכוש את אסטון וילה ומבטיח לו כי הוא ייאמן את הקבוצה ויתפטר מהנבחרת, בה היה לו חוזה עד 2008. ההתאחדות נתנה לאריקסון גב בהתחלה אבל בסופו של דבר שני הצדדים החליטו על פרידה בתום המונדיאל, אם כי אריקסון לא צפוי להישאר מחוסר עבודה לאורך זמן.

    הישגים נוספים: לאחר שקריירת המשחק שלו נקטעה בגלל פציעה קשה בברך אריקסון פתח בקריירת אימון במועדון השבדי דגפורס מהליגה השלישית, אותה העלה תוך שלוש שנים לליגה הבכירה במדינה. ב-1979 אריקסון מונה לתפקיד המאמן באחד המועדונים הבכירים בשבדיה - גוטבורג, עימה זכה בגביע בשנתו הראשונה ובטרבל שכלל אליפות, גביע וגביע אופ"א בעונתו השלישית והאחרונה במולדת. ב-1982 אריקסון עבר לבנפיקה והניף בשנתיים שני צלחות אליפות בנוסף לביקור בגמר גביע אופ"א לפני שעבר לרומא ב-1984. ההצלחה עם רומא הייתה קטנה יותר מהקודמות כאשר בשלוש שנים במועדון אריקסון הסתפק בגביע איטליה בעונת 85/86. בקיץ 1987 אריקסון עבר לפיורנטינה ואחרי שנתיים ללא תארים עם הקבוצה חזר לקדנציה נוספת לבנפיקה והוביל את הקבוצה לגמר גביע האלופות ב-1990 ואליפות בעונת 90/91 לפני שחזר לארץ המגף בקיץ 1992 לסגנית אלופת אירופה דאז, סמפדוריה. אריקסון בילה 5 עונות בסמפדוריה אך הביא רק תואר אחד - גביע איטלקי נוסף ב-1994. בקיץ 1997 אריקסון כבר היה סגור בבלקוברן רוברס אך שינה את דעתו כאשר לאציו הגישה הצעה ועבר למעודון מהבירה האיטלקית עימו הגיע להצלחות הגדולות שלו בארץ המגף. אריקסון בילה 4 שנים בלאציו באחת התקופות הגדולות של המועדון שהניבה אליפות שנייה בהסטוריה בעונת 99/00, גביע איטלקי ב-97/98 ו-99/00 ואת גביע המחזיקות האחרון בהסטוריה ב-98/99. באוקטובר 2001, קווין קיגאן התפטר מאימון נבחרת אנגליה באוקטובר 2000 וההתאחדות האנגלית סיכמה עם אריקסון על כניסתו לתפקיד המאמן הלאומי בקיץ 2001 בתום חוזהו עם לאציו, אך המאמן השבדי התפטר מתפקיד האימון במועדון עוד בינואר וקיבל את אחד הג'ובים הנחשקים בכדורגל העולמי מעט מוקדם מן הצפוי.


    אנשי המפתח


    סטיבן ג'רארד

    http://images.icnetwork.co.uk/upl/icliverpool/mar2005/6/8/00016773-AA8F-124B-8C7280BFB6FA0000.Xxx

    גיל: 27
    תפקיד: קשר מרכזי
    קבוצה: ליברפול (אנגליה)

    קפטן ליברפול הוא אחד השחקנים החשובים בנבחרת האנגלית, וביחד עם פראנק למפארד הוא יוצר את מרכז השדה בין הטובים בעולם. ג'רארד ידוע כמנהיג על המגרש וכאחד שלא נכנע בקלות, גם לא בפיגור 3-0 מול מילאן, ולכן הוא מתאים בדיוק לרוח הקרב האנגלית. מה כבר אפשר להוסיף על ג'רארד? אלוף אירופה, שחקן העונה באנגליה של איגוד השחקנים ואחד השחקנים החשובים ביותר בנבחרת האנגלית. אם הוא יהיה טוב - הנבחרת האנגלית תיהיה טובה.


    ג'ון טרי

    http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/41142000/Xxx/_41142320_john_terry_203.Xxx

    גיל: 26
    תפקיד: בלם
    קבוצה: צ'לסי (אנגליה)

    ג'ון טרי הוא הלב של ההגנה האנגלית. אחרי פרישתו של מרסל דסאי, מאמן צ'לסי, ז'וזה מוריניו, החליט להעניק את סרט הקפטן לג'ון טרי, שמאז ביסס את מעמדו כאחד הבלמים הטובים בעולם. בעונה האחרונה טרי זכה בתואר שחקן השנה באנגליה ונכלל בהרכב 11 השחקנים הטובים בעולם של פיפ"א. טרי ערך את הופעת הבכורה בנבחרת שלו בנבחרת האנגלית ב-2003, מול סרביה, ומאז הוא ערך עוד 21 הופעות. עד עכשיו הוא לא נתן משחק בלתי נשכח במדי הנבחרת, והמונדיאל הקרוב הוא ההזדמנות שלו להיכנס לספרי ההיסטוריה.


    פרנק למפארד

    http://www.thefa.com/NR/rdonlyres/2209665A-9999-4FB0-B72C-E91042FD5D33/61758/FrankLampard_Azer2_H.Xxx

    גיל: 28
    תפקיד: קשר מרכזי
    קבוצה: צ'לסי (אנגליה)

    לפרנק למפארד לקח הרבה זמן כדי לפרוץ להרכב הנבחרת. למאמן נבחרת אנגליה, סוון גוראן אריקסון, לקח זמן כדי להבין את הפוטנציאל הגלום בשחקן, והוא לא הזמין אותו לסגל מונדיאל 2002. פרישתו מהנבחרת של פול סקולס שידרגה את מעמדו של למפארד, שלאט לאט הפך לאחד החלקים החשובים בנבחרת. ביורו 2004 למפארד נתן טורניר מצוין, הגיע עם נבחרת אנגליה לרבע הגמר ונבחר לנבחרת הטורניר ע"י קבוצת מחקר של אופ"א. בשלוש השנים האחרונות למפארד עשה קפיצת מדרגה רצינית, ושיפר את היכולות שלו כמעט בכל תחום, ובעיקר את יכולת ההבקעה שלו. אם סטיבן ג'רארד הוא החלק ההגנתי של הצמד בקישור, למפארד הוא האיום ההתקפי הגדול מביניהם.


    ווין רוני

    http://www.thefa.com/NR/rdonlyres/904BA18F-DC0F-46E3-AD87-FC471BEDD9F0/76745/WayneRooney_vNIre_H2.Xxx

    גיל: 21
    תפקיד: חלוץ
    קבוצה: מנצ'סטר יונייטד

    אני לא חושב שיש צורך להציג את ווין רוני. השחקן הצעיר, יליד ליברפול, פרץ לתודעה האנגלית באוקטובר 2002, אחרי שהבקיע שער מדהים מול ארסנל שהפך אותו לכובש הצעיר ביותר בפריימרליג. הוא הפך גם לשחקן הצעיר ביותר ששיחק בנבחרת אנגליה, כשערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות מול אוסטריה בפברואר 2003, כשהיה בן קצת יותר מ-17. אבל המקום בו כולם הבינו שרוני הוא באמת הדבר הבא בכדורגל העולמי היה בטורניר יורו 2004. החלוץ הצעיר הצליח לעמוד בציפיות ולהוביל את ההתקפה האנגלית, עם תצוגות כדורגל נפלאות וצמד מול שוויץ (שהפך אותו לזמן קצר למבקיע הצעיר בתולדות אליפות אירופה). בסוף אותה עונה רוני עבר למנצ'סטר יונייטד תמורת 27 מיליון פאונד, ותחת ההכוונה של אלכס פרגוסון הוא נמצא בהתקדמות מתמדת. המונדיאל הקרוב הוא הזדמנות גדולה בשביל רוני לקפוץ עוד מדרגה ולקחת את הנבחרת האנגלית עד הסוף.


    לשים לב ל...

    ת'יאו וולקוט

    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/8/81/Walcott89.Xxx

    גיל: 17
    תפקיד: חלוץ
    קבוצה: ארסנל (אנגליה)

    קריירת המשחק של ת'יאו וולקוט החלה בסאות'האמפטון, בה הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בעונה שעברה. מאז, הוא הספיק להבקיע מספר שערים חשובים עבור קבוצתו ולהיות מועמד לפרס האישיות הצעירה של השנה בספורט של ה-BBC. יכולתו הטובה במדי הסיינטס משכה את עיניהן של מספר קבוצות בכירות שהתחרו על החתמתו, ולבסוף ארסנל הייתה הראשונה שסגרה את העסקה, שיכולה להגיע לשווי של 12 מיליון ליש"ט.
    הכללתו של וולקוט בסגל הנבחרת למונדיאל התקבלה בהפתעה גמורה, גם בגלל העובדה שהוא הועדף על פני חלוצים בכירים ממנו כמו ג'רמיין דפו או דארן בנט, אבל בעיקר בגלל העובדה שהוא עוד לא שיחק משחק בודד בפריימרליג. אריקסון, מלווה בעידוד פומבי של ארסן ונגר, החליט להמר על וולקוט כחלוץ הרביעי בסגל הנבחרת, תפקיד רציני לנוכח העובדה כשכושר המשחק של אואן ורוני בספק, לפחות לשלבים המוקדמים. כאשר ישתלב במשחקי ההכנה של הנבחרת, וולקוט ישבור את שיאו של ווין רוני ויהפוך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק במדי נבחרת אנגליה.


    ארון לנון

    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/8/8f/Aaron_Lenon.Xxx

    גיל: 19
    תפקיד: קשר ימני
    קבוצה: טוטנהאם (אנגליה)

    אהרון לנון הוא אחת התגליות הגדולות של העונה האחרונה. הקשר המחונן, שהצטרף לטוטנהאם בתחילת העונה תמורת סכום מצחיק של מיליון פאונד בלבד, תפס מקום של קבע בצד ימין של הקישור ומאז הוא לא מפסיק להרשים. המהירות יוצאת הדופן שלו, יכולת הכדרור והקצב הגבוה שלו משכו את אריקסון, שהחליט להכליל את הקשר הצעיר בסגל למונדיאל, בו הוא כנראה יעלה מהספסל ברגעים קשים וינסה להוסיף מהירות ותנועה להתקפה האנגלית. אין ספק שלנון הוא אחד הכשרונות העולים באנגליה בפרט ובעולם בכלל, והמונדיאל הקרוב יכול להוות קפיצת מדרגה שתבסס את מעמדו כאחד הכשרונות הצעירים המבטיחים בעולם.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏23/5/06
  2. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
    אנגליה-סיכום המוקדמות:

    4.9.2004-אנגליה מתחילה את הקמפיין במשחק חוץ מול אוסטריה. פרנק למפארד וסטיבן ג'רארד נתנו לאנגליה יתרון 2-0, אלא שאז האוסטרים השוו ל2-2, בעיקר בגלל טעויות של השוער, דיוויד ג'יימס. הסיפור הפיקנטי: במהלך המשחק, במצב של 2-2, נפצע ויין ברידג'. סטיבן ג'רארד סימן לסוון גוראן אריקסון שיש להחליף את ברידג'-והשוודי הבין כי ג'רארד, שהיה הטוב במגרש, מבקש לצאת, והחליף אותו.
    8.9.2004-אנגליה יוצאת למשחק חוץ נוסף, מול היריבה העיקרית בבית, פולין. ג'רמיין דפו כבש את השער הראשון, הפולנים השוו, ואז הגיע ארקדיוס גלווצקי... וכבש שער עצמי, אנגליה מנצחת. הסיפור הפיקנטי: יום לפני המשחק, ישבו במסעדה בוורשה כמה עיתונאים אנגלים והריצו דחקות על חשבונו של דיוויד בקהאם. אז, הגיע אליהם ידיד של בקהאם, וביקש מהם להפסיק בטענה שדברים כאלה "מעכירים את מצב רוחו" של הקפטן.
    9.10.2004-דרבי בריטי חם, אנגליה מארחת את ויילס באולד טראפורד. כבר בפתיחה נכבש עבור אנגליה שער מוזר. יש החושבים כי הוא של למפארד, יש הטוענים כי הוא של מייקל אואן, ויש הגורסים כי הוא שער עצמי. לפי הסטטיסטיקות, למפארד היה הכובש. במחצית השנייה, דיוויד בקהאם כבש שער יפהפה בבעיטת בננה וחתם את תוצאת המשחק. הסיפור הפיקנטי: דיוויד בקהאם קיבל צהוב שמנע ממנו לשחק במשחק הבא מול אזרבייג'ן, ורץ עם זה לתקשורת. הפרשנים זעמו, האוהדים כעסו, וג'ף הרסט אמר:"אני לא יכול לדמיין את בובי מור מרמה כך".
    13.10.2004-אנגליה במשחק חוץ אצל היריבה החלשה ביותר בבית-אזרבייג'ן. אבל באנגליה, כמו באנגליה, למה לעשות את הדברים קלים אם אפשר לעשות אותם קשים? מייקל אואן כבש בנגיחה את השער היחיד.
    26.3.2005-אנגליה מארחת באולד טראפורד דרבי בריטי נוסף-הפעם מול צפון אירלנד (באותה שבת, החלק הדרומי של אירלנד שיחק כאן בארץ). ברבע השעה הראשונה של המחצית השנייה נכבשו כל השערים-אואן, ג'ו קול ושני שערים עצמיים (!) נתנו לאנגליה 4-0, במשחק הטוב ביותר שלה במוקדמות.
    30.3.2005-סנט ג'יימס פארק מארח את המפגש בין אנגליה לאזרבייג'ן. תוצאת המחצית הייתה 0-0 סנסציוני, אבל בקהאם וג'רארד כבשו ונתנו ניצחון לחבורה של סוון. הסיפור הפיקנטי: לפני המשחק מייקל אואן השתחצן ואמר שיכבוש שלושער. אחרי המשחק בו אואן לא כבש, מאמן אזרבייג'ן, קרלוס אלברטו, קרא לאואן "גמד, שחקן בינוני שיכול לצחצח לדיוויד בקהאם את הנעליים".
    3.9.2005-קרדיף, ויילס מול אנגליה, משחק חלש שמסתיים ב1-0 קטן לאנגליה, משערו של ג'ו קול.
    7.9.2005-בלפסט, תאריך חשוב ביותר לנבחרת אנגליה. צפון אירלנד מנצחת את האנגלים 1-0, שמכניס את כל אנגליה ללחץ, יותר ויותר אנשים קוראים לאריקסון להתפטר, הרבה ביקורות על שיטת המשחק וחששות לגבי אי עלייה למונדיאל. הסיפור הפיקנטי: לפי שמועות, דיוויד בקהאם וויין רוני רבו ביניהם בסיום המשחק.
    8.10.2005-אנגליה נגד אוסטריה, המשחק החשוב ביותר במוקדמות. אנגליה מציגה משחק חלש, אבל פנדל של למפארד נותן לאנגליה ניצחון. דיוויד בקהאם מורחק, שלא בצדק לטענת רבים. אנגליה זקוקה לניצחון של הולנד על צ'כיה כדי לעלות סופית, והוא אכן מגיע, אנגליה במונדיאל.
    12.10.2005-אנגליה מנצחת את פולין 2-1 במשחק חסר חשיבות, אואן ולמפארד כבשו.
     
  3. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
    אנגליה-ההכנות:

    באוקטובר 2005, עלתה אנגליה למונדיאל רשמית והחלה בהכנות. ומה קרה לה מאז? לא מעט:
    נובמבר-אנגליה בועטת לכל הרוחות במשמיצים ובמבקרים ומנצחת 3-2 את ארגנטינה, במשחק אימון מהנה ודרמטי שלא היה מבייש את הדבר האמיתי.
    דצמבר-אנגליה מוגרלת לבית ב' במונדיאל, יחד עם שוודיה החזקה, פרגוואי הקשוחה, וטרינידד-טובגו הצנועה שרוב שחקניה משחקים/שיחקו באנגליה. סוון נשמע מרוצה בריאיונות.
    ינואר-חודש מסעיר. בתחילתו, ה"ניוז אוף דה וורלד" חושף ריאיון של אריקסון עם שייח מזויף, שלכאורה רוכש את אסטון וילה. אריקסון נשמע מרוצה מההצעה, ואמר שיביא איתו את דיוויד בקהאם, ואת מייקל אואן ש"הלך לניוקאסל רק בגלל הכסף". כמו כן, אריקסון העביר ביקורת על שחקנים נוספים, כגון ויין רוני וריו פרדיננד. כעבור כמה ימים מודיעה ההתאחדות כי אריקסון יעזוב את הנבחרת לאחר המונדיאל. בסוף ינואר, אנגליה מוגרלת לבית 5 במוקדמות יורו 2008, עם קרואטיה, רוסיה, מקדוניה, אסטוניה, אנדורה-וישראל.
    פברואר-תתפלאו, אבל לא קרה משהו מיוחד בפברואר.
    מרץ-אנגליה מנצחת 2-1 את אורוגוואי במשחק הכנה, שאריקסון קבע כי לטענתו, אורוגוואי מזכירה בסגנון משחקה את פרגוואי, היריבה במונדיאל.
    אפריל-לואיס פיליפה סקולארי מסכם עקרונית על אימון אנגליה, אך ברגע האחרון מבטל את החתימה, בגלל היחס שקיבל מהעיתונות. ויין רוני נפצע במשחק של מנצ'סטר יונייטד וישנו חשש שיחמיץ את הטורניר.
    מאי-עוזרו של אריקסון ומנג'ר מידלסבורו, סטיב מקלארן, ממונה למאמן שיחליף את אריקסון. אריקסון מזמין את הסגל לגרמניה, וההפתעה הבולטת היא הזימון של תיאו וולקוט בן ה-17:
    Robinson (Tottenham), James (Manchester City), Green (Norwich), G Neville (Manchester United), R Ferdinand (Manchester United), Terry (Chelsea), A Cole (Arsenal), Campbell (Arsenal), Carragher (Liverpool), Bridge (Chelsea), Beckham (Real Madrid), Carrick (Tottenham), Lampard (Chelsea), Gerrard (Liverpool), Hargreaves (Bayern Munich), Jenas (Totenham), Downing (Middlesbrough), J Cole (Chelsea), Lennon (Tottenham), Rooney (Manchester United), Owen (Newcastle), Crouch (Liverpool), Walcott (Arsenal).