דיון זה יהווה במה מסודרת להעלת סוגיות, זכרונות ובכלל דברים שלכם לגבי יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור וכמו החיבור הטרגדי בין יום הזיכרון ליום העצמאות יהיה מקום בשביל להזכיר את מה שאתם עושים ביום העצמאות או סתם לומר דברים חיוביים על המדינה (כי יש כבר דיון חי בועט על הדברים השליליים) הבמה היא שלכם. יהי זיכרם של הנופלים ברוך, http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx יום העצמאות שמח 58 שמח לכולם! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx נתחיל בסוגיה כדי להזרים את הדיון, מה היא דעתכם על המעבר הזה בין הימים? האם צריך אחרי כל השנים האלה לשנות? או שעדיף להשאיר את זה ככה ולמה.
במותם הורישו לנו את חיינו ואני חושב שמן הראוי לכבד ולא לשכוח, אך גם לחגוג ולשמוח מיד לאחר מכן כדי להראות שגיבורינו לא נפלו לחינם אלא שלנו תהיה את ההזדמנות לחגוג עוד שנה למדינה שלנו. זה היום הכי כחול לבן שיש, ביום הזה ביום הזה ממש אנחנו מרגישים ולו לכמה שעות את תחושת ההשתייכות והפטריוטיות למולדת, ולעם שלנו, בטקסים ,בזכרונות, במופעים של יום העצמאות ואפילו במנגל של היום שאחרי. בימים האלה אנחנו מרגישים חזקים ככה שאף אויב לא ישבור אותנו ולא משנה כמה הוא ינסה כי אנחנו מאוחדים ולנו יש משהו שלאחרים אין.
חחחחחחח גם אני חשבתי על זה. ובעיקרון גם ככה הרוב מחכים שיום הזיכרון יעבור ושוכחים מזה, אבל זה ממש לא מובן ולא הגיוני.
לדעתי אין יותר מתאים מזה שיום העצמאות בא מיד אחרי יום הזיכרון. לפני שחוגגים יום הולדת למדינה הזאת צריך לזכור בזכות מי היא קיימת. אם יעבירו את יום הזיכרון לתאריך אחר ויום העצמאות יבוא סתם אחרי עוד יום רגיל שני הימים יאבדו הרבה מאוד מהמשמעות שלהם. מה שהכי מוזר זה השעות האלה שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, 6-8 בערב ככה. אתה לא יודע אם להיות עצוב או שמח, אם יצא כבר יום הזיכרון או לא. בחוץ ילדים כבר מתכוננים עם הקצף והטלויזיה עדיין משדרת תוכניות על חיילים שנפלו. זה דבר שאין בשום מקום אחר בעולם... יהי זכרם של הנופלים ברוך.
יש לי שאלה לכל הדמגוגים פה. ותנסו לההרחיב בבקשה... האם צריך להכיר בחיילים שהתאבדו במהלך שירותם הצבאי, כחללי צה"ל? לכל המשתמע מכך. בתור אחד שאיבד את חברו במצב כזה, אני אגיב מאוחר יותר. ארתור, לילה טוב.
גם דודי נהרג במלחמת יום הכיפורים ולאחריו סבי שנפטר מעוגמת נפש. הסיפור הלך ככה.. דודי היה טען/קשר כמדומני בפלישה לסיני הם נלחמו נגד טנקים מצריים, הם פוצצו 2 טנקים, ובדיוק כשבאו לפוצץ את השלישי מולם, הצריח לפתע הסתובב וירה. המפקד שרד איך שהוא, הוא יצא החוצה בעוד שגם דודי יצא חי. אבל דוד שלי שמע צעקות וצרחות מתוך הטנק, הוא ידע שחבר שלו כנראה חי אז הוא חזר לתוך הטנק וניסה להוציא אותו, בדיוק כשהם באו לצאת.. הטנק ירה עוד אחד.
במלחמת יום כיפור, השריון הוא ששילם את המחיר הכבד ביותר. הציוד היה מיושן מאוד, ואף אחד לא נתן את הדעת למצוא פתרונות לטילי הנ"ט כמו השמאל וה RPG דגם 7, שעשו שמות בטנקים שלנו. אני לא מבין עד היום איך חשבו להתמודד עם מג"חים ( חלקם M-48 ממלחמת העולם השניה ) וצנטוריונים עלובים ,שלא לדבר על שרמנים ממלחמת העולם השנייה, מול ה T-62 , ואפילו ה T-55 שהיו מצויידים בתותחים טובים יותר, ואפילו באמצעי ראיית לילה , שנתנו למצרים ולסורים יתרון עצום בקרבות לילה. אז איך בכל זאת ניצחנו? את התשובות ניתן למצוא בבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
יהי זכרם ברוך בקשר למעבר בין הימים. מצד אחד, חשוב שנזכור למען מה נפלו החיילים הללו, למען המדינה שחוגגת את קיומה. ומצד שני, יום הזיכרון הופך לאט לאט ליום הכנות ליום העצמאות, ואז מוריד מערכו ומחישבותו לאנשים. ג'רארד צודק, היום הזה מאחד את כל עם ישראל, לעצב ולשמחה, עם כל הטקסים והשירים, ליום אחד כולנו מרגישים באמת מה זה להיות ישראלים.
יהי זכרם של כל החללים ברוך. היום ראיתי אנשים שאומרים אחד לשני יום עצמאות שמח http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx בושה וחרפה.
אני כל הזמן שומע חג שמח חג שמח, אני חושב שזה מאוד מעליב את המשפחות השכולות, כולם צריכים לזכור ביום הזה את כל הנופלים ורק בסופו אפשר לשמוח על המדינה.
יהי זיכרם של הנופלים ברוך. בקשר למעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, אז מצד אחד זה מאוד קשה למשפחות השכולות והכל ומצד שני ישר עוברים מאבל לשמחה? כנראה שהסוגייה הזו לא תיפתר, אבל אני חושב שיום העצמאות צריך להיות במרחק יומיים-שלושה מיום הזיכרון.
זהו, היום אחרי הטקס נסעתי באוטובוס הביתה. קודם הייתה צפירה וכשהיא הסתיימה האוטובוס נסע. ואז אני מתחיל לשמוע "חג שמח" מכל הכיוונים. בלתי נסבל.