אצלי הן תמיד מקבלות תשובה לשאלה הראשונה ובשאלה השנייה מגיע "תעזבי אותי בחייך" הידוע והן הולכות לסרוג. יש גם את הקטע הקבוע שהן מספרות לך משהו באמצע משחק ובסוף הסיפור הן שואלות "מה אתה אומר על זה ?" ואני שנתתי לה לדבר 4 דקות רצוף תוך כדי הנהון כאילו אני מקשיב לא יודע מה היא שואלת ועל מה היא מדברת ואיפה אני בכלל...ואז כמו מורות בבית הספר הן שואלות "על מה דיברתי ?"... אגב הכל נכון למשחקים נטרלים. במשחקים של הספרס וכפר סבא היא יודעת שאם היא רוצה לחצות לצד השני של הסלון אז היא צריכה לזחול מתחת לטלויזיה.
מהמדריך לאישה בזמן מונדיאל כמובן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx... אחחח אני אוהב את השטויות האלה
נחמד ומשעשע: http://www.sport5.co.il/articles.aspx?Fold...D=19500&lang=he אין מדריך בעולם שיכול לחסן אותך משאלות ,באמצע של משחק ,באמצע של ידיעה חשובה ,פשוט בכל פעם מחדש זה יכול להגרר לריב,לפגיעה ,העלבה ,ממש מוקש חי . הסרט -אהבה על הדשא, עשה לי שירות טוב,עת שלקחתי את אישתי לסרט ,למי שזוכר ,יש קטע שהם יושבים ברכב ,ובאמצע שיחה בינהם ,הוא שומע ברדיו ידיעה של ג'ורג' גראם ,כמובן שהדיון השתתק ,והדרך לריב כמעט בילתי נמנעת . אני אומר לכם ,אין פיתרון לבעיה הזאת ,בכל פעם מחדש ,יש מצב לפגיעה , אני בשקט יכול להתגאות שהצלחתי בגדול עם אשתי ,וכל הטירוף של הכדורגל ביחד ,אבל השאלות האלה ,מגיעות לפעמים ברגע הכי חשוב ,ואיך אפשר כל הזמן להסביר שיש דברים יותר חשובים .
עזוב איסטלנד,זכית בטוטו בקטע הזה, תמיד אומרים שהקשר עם ההורים של האשה ובמיוחד האמא חשוב מאוד להצלחת הנישואים, ובכן,רק לפני שבועיים הם לקחו אותך לאנגליה לראות כדורגל,אין חותמת טובה יותר מזו. זה מזכיר לי שאשתו של חבר באנגליה סיפרה לי שכשהם היו צעירים היה להם ריב גדול בגלל שהוא(קוראים לו אלן)היה יוצא לשתות עם חברים שלו גם באמצע שבוע, היא התעצבנה ערב אחד לקחה את הילדים והלכה לישון אצל ההורים שלה, אבא שלה העיף אותה בחזרה לבית ואמר לה,שגבר אחרי יום עבודה קשה,יש לו את כל הזכות שבעולם לצאת ולשתות כמה שהוא רוצה עם החברים שלו, גם הם עד היום נשואים באושר ויוצאים לחופשות משותפות כשאותו האלן והאבא של אשתו מפרקים ביחד פחיות בירה כל החופשה. ואחרי שעסקנו בקשר משפחתי, במוסף הספורט של עיתון העיר בת'א יש כתבה נוספת משותפת שלי ושל כתב נוסף,על יונייטד, מי שיוצא לו לקרוא מוזמן לתת לי בראש.
קראתי, כתבה טובה מאוד. למרות שלדעתי גם הקבוצה של 1995/1996 ראויה לציון, למרות שעם ילדים לא לוקחים כלום.
אין ספק שההצלחה שלי עם קרן אשתי היא יותר מזכיה בטוטו עבורי, ההצלחה עברה מבחנים קשים מאוד בדרך ,כבר בשנת 96 ,היא ראתה אותי אורז ,ומחפש פספורט יום לפני חצי הגמר אנגליה-גרמניה ,שעתיים אחרי שיידעתי אותה על ההחלטה הזריזה ,כבר הייתי בשדה התעופה . החברה הטובה ביותר שלה המליצה לה אז ,אל תתחתני איתו , אחר כך בשנת 2000 טסתי למשחק עליה נגד בירמינהאם ,וכשהיה לה ברור שאני חוזר אחרי המשחק ,ניסיתי להסביר לה שעדיין לא הבטחנו את העליה ,ובגלל שחסר לנו עוד נקודה ,אני חייב להשאר עוד שבוע ,אני לא אשכח שלמחרת היום אימי ז"ל התקשרה אלי ,ופקדה עלי -חזור הבייתה אישתך בחודש תשיעי ,הריון ראשון ,היא צריכה אותך לייד . לא זוכר מה הנחה אותי אחרי השיחה ,ההחלטה כבר התקבלה ,נוסעים לאיווד פארק . אגב החברה הטובה ,התגרשה לפני שנתיים ,מה שעוד יותר מסביר לי עד כמה אני הצלחתי.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?Fold...SearchText=עומד בניסיון קצת באיחור,כתבה של אבי מלר ,לקראת משחקי חצי הגמר , כולל התיחסות לנבחרת ה11 של הפרמייר ,גם לדעתו 8 שחקנים בנבחרת זה מוגזם ,בסוף הכתבה ,אבי מציין עוד שחקנים שלדעתו יש להם מקום בנבחרי העונה , אני מסכים עם ג'יימס, ריצ'ארדס, סידוול,פדרסן,אסיין ,לגבי השאר ממש קרובים ל11 ,אבל בהחלט בלטו העונה.
עופר - מה שעוד לא הבנת זה שקרן עובדת מטעם משרד הבריאות. היא בעצם נשלחה לטפל בך כי מזמן מזמן איבדת את השפיות. בכל מקרה ללא ספק היא ראויה לתואר Saint Keren :aaasecr: הנה אתה מספר לה על הגיחה הבאה למולדת!
רק עכשיו קראתי מעריב ספורט ועלה לי הסעיף בטירוף. "נולברטו סולאנו, קשרה הצ'ילאיני של ניוקאסל, הוצע לבית"ר ירושלים". http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx כבן לאב שעלה מצ'ילה ושחוץ מהוריו ואחיו כולם נשארו שם, כמישהו שמנסה לעקוב אחרי הכדורגל הצ'יליאני, מכיר את מתיאס פרננדז הרבה לפני שכל העולם שמע עליו, מכיר את מילובאן מירוסביץ' הרבה לפני שבישראל שמעו עליו, ושכמעט התחיל לבכות כשמנואל ניירה נפצע במשחק מול צסק"א מוסקבה, נעלבתי. אין לי כלום נגד פרואנים, אבל בכייאת, כל שחקן דרום אמריקאי שהשם שלו נקשר בישראל יהיה מעכשיו צ'יליאני. ואני בכלל לא מדבר על אמיתות הדברים. בא לי להעלות באש את כל צומת מעריב. כולרות. אני יודע שזה לא קשור לכדורגל אנגלי, אבל באתי להוציא קיטור.
אולי יניב טוכמן ואפרופו הדיון הקודם: בדיוק לפני כמה ימים חברה שלי (בקרוב 4 שנים) שאלה אותי משהו בסגנון "תגיד, אתה זוכר אולי מתי גיליתי שאתה חולה נפש? כאילו לא סתם מת על כדורגל, אלא חולה נפש ממש?". לא הייתה לי תשובה, אבל אני בכיוון של איסטלנדס. גם אני נפלתי טוב. אנחנו גרים בדירת שני חדרים עם טלוויזיה אחת. ב-23:00 היא כבר מעבירה לחדשות הספורט בעצמה, היא רואה איתי תקצירים ליגה הולנדית, משחקים בשידור ישיר. היא מכירה כמעט את כל הסגל של צ'לסי (תלך אחרי מוריניו לכל מקום), מכירה כל שחקן גדול בעולם, משום מה זוכרת מי הם "החתולים השחורים", מכירה שמות של אצטדיונים, מכירה חלק מאנשי הפורום הזה מסיפורים שלי, שונאת את ONE ואופירה, מתעבת את מוטי פשכצקי. והיא בכלל שונאת כדורגל. זה לא הפריע לה לבוא איתי ל-3 משחקים של הפועל בבלומפילד כשהמנוי של מי שיושב איתי היה פנוי. שאלות יש פה ושם, אבל כמעט תמיד שאלות לגיטימיות. ואני שב ומדגיש - היא באמת שונאת כדורגל. אבל נפלתי טוב.
קראתי עכשיו את מדור הציטוטים בספורט 5 והפעם כל הפנינים מגיעות מהעיתונות האנגלית.. תבחרו אתם מה יותר מוזר..
הציטוט הראשון הוא שנינות אנגלית במיטבה, כדאי להקשיב לשידור האנגלי כי הוא מלא בכאלה. השניים האחרים הם בהחלט ראויים להיחשב כציטוטים טיפשיים.
