יש לי שתיים : בורוסיה דורטמונד נגד יובנטוס בגמר ליגת האלופות כאשר ריקן נכנס וכובש את ה-3-1 אחרי חצי דקה שהוא על המגרש,פשוט ללקק את האצבעות. מנצ'סטר יוניטד נגד באיירן מינכן,אני חושב שמשחקים כאלה רואים רק פעם בחיים ולא יותר.אין מה לספר גמר מרהיב של שתי הקבוצות והכרעה מהגדולות והמוזרות ביותר.
הגמר של מילאן נגד ליברפול, 3-3, לא ידוע מה צריך יותר מזה. הארכה? יש. שער מוקדם? מה זה מוקדם. דרמה? יש. מהפך? יש. פנדלים מותחים? יש. תצוגת כדורגל? הייתה במחצית לפחות. גם ה4-3 השנה בדרבי היה מדהים אבל לא כמ והגמר ההוא. עוד משחק הוא המשחק של מילאן נגד אייאקס ב2003 שנגמר 3-2 שמילאן עלתה לחצי הגמר בדקה ה90 משער של אינזאגי.
אחד הרגעים היותר מלחיצים שהיו לי כאוהד כדורגל. כל כך פחדתי באותם רגעים שהנגיעה האחרונה הייתה בנבדל ושהשופט/קוון יהרוס את האופוריה.
בוא נגיד,לא יצא לי לראות משחקים בשנות ה90 אז הייתי קטן,אך אני זוכר שראיתי משחק את המשחק של מנצ'סטר נגד באיירן,ולא ממש הבנתי מזה בדיוק גמר ליגת אלופות ומזה מהפך בדקה 90. אך במשחק הזה מספיק לראות את התקציר ופשוט להיות בהלם,עם אני לא טועה כל המשחק הדרמטי הזה התבסס על הדקה ה90 הדרמטית בהיסטוריה. אז לכן אלך על באיירן נגד יונטייד,גמר האלופות 99.
אני לא יכול לתת אחד, אז אני יתן כמה. של יונייטד: 1. נגד טוטנהאם 5-3 אחרי פיגור 3-0. 2. 4-3 נגד ריאל בגומלין רבע גמר ליגת האלופות 2003. 3.ה-משחק הכי גדול שראיתי בחיים ללא ספק, גמר ליגת האלופות 99 מנצ'סטר יונייטד 2 באיירן מינכן 1 4.ה7-1 הגדול על רומא. לא של יונייטד: 1. גמר ליגת האלופות 2005 2. ברצלונה-צ'לסי גומלין שמינית גמר 2005 3.אנגליה - יוון. עם השער המפורסם של קינג דיוויד :aaa12:
אני לא אובייקטיבי אבל אני זוכר את הדרבי ההוא של ה-5-1 עם מונטלה שהבקיע שלישה או רביעיה אני כבר לא זוכר...
לא יכול להחליט, אבל אלה המועמדים העיקריים: פורטוגל-אנגליה, יורו 2004-קרב איתנים בין הנבחרת המלוכלכת והמגעילה מכולם לבין הנבחרת שכולנו אוהבים, שנגמר, איך לא, בדמעות. וולבס-לסטר, פרמייר ליג 2003/2004-איש מכם ודאי אינו זוכר את המשחק הזה, מכיוון שהוא היה מפגש בין שתי הקבוצות הגרועות בליגה. אבל וולבס הפאתטית הצליחה להתאושש מפיגור 3-0 ולנצח 4-3 את לסטר העוד-יותר-פאתטית. קלאסיקה. והפייבוריט שלי: מנצ'סטר יונייטד-ארסנל, חצי גמר הגביע 1999-משחק שפשוט היה בו הכל. שערים של בקהאם וברגקאמפ מרחוק, כרטיס אדום, פנדל מוחמץ, שער פסול, הארכה-והשער הכי גדול שראיתי. כמובן שהאווירה המופלאה בוילה פארק והשידור הנפלא של מלר הוסיפו לכל מה שהמשחק הזה ייצר גם ככה. קלאסיקה על זמנית.
איטליה-גרמניה 0-2 במונדיאל 2006. כי זה היה 120 דקות של כדורגל מעולם אחר, כ"כ מושלם, כ"כ איכותי, התקפות מבריקות לצד פעולות הגנה מדהימות, מצבים ליד 2 השערים, ההרגשה שכל אחד יכול לנצח בכל רגע, ההרגשה שזה הולך להיגמר ב0-0 ושגרמניה כרגיל תנצח בפנדלים עד שבא הסיום הדרמטי של גרוסו ודל פיירו. ממשחקי הכדורגל המשובחים שהיו בכל הזמנים, דווקא בטורניר שלא ייזכר כאחד כזה.