לדיון הזה יש פוטנציאל נפיץ. קריאה מרפרפת בעמודי הטוקבקים באתרים הפופלריים מראה שאנשים, ימין ושמאל, לא מבינים את מהות האירוע ומנצלים אותי לכאן ולכאן לצרכים פוליטיים כאשר חלקם מגדילים לעשות ומשאירים תגובות מזעזעות בעד הרצח, הרוצח והמשך דרכם. יום הזכרון ליצחק רבין תמיד עמד בין יום אבל על אדם שנרצח לבין יום אבל על הדמוקרטיה שנפצעה ודם המנהיגים שהותר. קשה להפריד בין השניים. קשה להכריח את משפחתו של רבין ז"ל לוותר על זכרון אביהם, סבם ודודם המנוח בשם הצורך להזכיר שנה אחר שנה את חשיבותה של הדמוקרטיה למדינת ישראל וכן קשה למדינה להכריז על היום כיום בו אנו זוכרים כדי לא לשכוח ולא להתיר רצח מנהיג נוסף מבלי להזכיר את האדם בגללו אנו מזכירים את היום הזה. לצערי, שני המחנות מטשטשים את הקשר בין האבל האישי לאבל הלאומי כדי להסיט את דעת האזרח המתנדנד בעדם. בעוד שהשמאל מואשם בכך שהוא משתמש בעצרת לזכרו של רבין כארוע פוליטי לכל דבר, מואשם הימין בכך שהוא מתיר את דמם של מנהיגים נוספים מכיוון שהוא מהלל ומשבח בפומבי ובזחיחות את הרוצח ומעשיו ומצדיק את עצירת דרכו, גם באמצעים אלימים, ובכך טוען כי יום הזכרון בא לתמוך בדרכו של רבין ולא למנוע הישנות של רציחות מסוג זה. המפגן המביש של אוהדי בית"ר, winged by אלפי טוקבקים הקוראים לרצוח גם את אולמרט, פרץ ולשחרר את "הגיבור" יגאל עמיר רק מוכיחים כי בכל מה שקשור בניסיון למנוע את הרצח הפוליטי הבא, נכשלו מארגני העצרת כשלון חרוץ. 40% מהציבור הדתי תומך בשחרור הרוצח אם כי סביר ולא היה תומך בשחרורו של כל רוצח פשוט אחר בטרם סיום תקופת מאסרו. העובדה הזו מציגה את הישראלים כעם צמא דם, תומך ברצח וחסר מוסר בפני עמים מפותחים (עמי אירופה, ארה"ב יפן וכו') ומחזירה אותי הישר לשאלה הראשונה בדיון- האם העצרת "עושה את עבודתה" ועוזרת למנוע את הרצח הפוליטי הבא? האם התקשורת המציגה את עמיר ואת ההסטה נגד פרס ואולמרט (תמונות פוטושופ שלהם פורסמו כשהם לובשים מדי קצין ס.ס וכאפיה) ולא "משכיחה" אותם מהציבור מדליקה אור אדום או אולי נותנת במה להמשך הקמפיין נגד האנושיות הזה? האם לדעתכם יש להקל בעונשו של יגאל עמיר או דווקא להחמיר עמו (לא בגלל שהוא מעולם לא התחרט, דבר הכלול בעונשו, אלא בגלל הדמות אותה רצח) והשאלה החשובה ביותר לדעתי- האם לדעתכם, 12 שנים אחרי הרצח הפוליטי הראשון בישראל, למדנו את הלקח או שמא ראש ממשלתינו, לא משנה מי, עדיין לא יכול לישון בשקט?
אף אחד לא יכול לישון בשקט,מי שהיה קיצוני לא יהיה פחות קיצוני בגלל שהיה רצח[אם כבר רק יותר]. מצד שני מגעיל לראות הרבה פוליטיקאים שמנצלים את יום הזיכרון לרבין בשביל לעשות יום פרסומות לשמאל הישראלי.
עזבו את הקטע שהא האחרון ששאף לשלום, ועל זה לכל אחד יש דעה, אבל הוא גם האחרון שנתן תקציבים גדולים מאוד לחינוך. דבר ראוי לציון בפני עצמו.
אוברייטד פראי. אוסלו היה כישלון, אבל "ממשיכי מורשת רבין" מוכרים לנו כאילו אוסלו זה עליסה בארץ הפלאות. יותר עוסקים ברוצח ופחות בגינוי הרצח.
אין ספק שיש חובה להזכיר את דבר הרצח ומשמעותו בכל שנה ושנה כל עוד מדינת ישראל קיימת. מדובר בפשע לאומי שאסור שיחזור. אין ספק - יום הזיכרון, כפי שנכתב כאן כבר, חובה לאומית. -אבל-, וזה אבל גדול, יום הזיכרון הפך לקרקס תקשורתי נלעג. למה לא הייתי בין 150 האלף בכיכר? כי אני מרגיש שיש כאן בעייתיות גדולה בדרך שבה החברה הישראלית מתייחסת ליום הזיכרון הזה. רבין הועלה לדרגת קדוש מעונה, היחיד שיכל להביא את השלום, שכל מהלכיו היו קסם פוליטי טהור, שלא עשה צעד שגוי בימי חייו. אמנם, אני בעד הנצחת פועלו של רבין, אבל זה כבר אבסורדי ומגוחך. הוא לא היה קדוש, הוא טעה, הוא פילג את העם, והביא עלינו גם אסונות. כשמלמדים ומזכירים, יש לדבר על משמעות הרצח לפוליטיקה הישראלית, מבחינת מעשה א-דמוקרטי טהור, שלא יכול להתקבל בחברה מערבית דמוקרטית ונאורה. ולא, כפי שנעשה היום, הנצחת "מורשת רבין", כאילו היה גורו השלום וגאון הדור. יש להזכיר, אין לשכוח, יש להנציח, אבל להמנע מקרקס השמאל הנלעג, מעיוות המציאות, מפולחן האישיות ליצחק רבין ז"ל שהולך ומתפתח פה מחד, ויוצר אנטי אוטומאטי וטבעי בחוגים מסויימים, ולאו דווקא קיצוניים במיוחד, בימין הישראלי. במותו ציווה לנו את השלום ובמותו, כמו בחייו, הוא ממשיך להוות סלע למחלוקת ופילוג בעם היושב בציון
אמיל, אהבתי את התגובה. בישבילי הוא לא שווה יותר מאף בנאדם אחר שמת. ומה שעוד יותר מעצבן אותי זה הפוצים הקטנים שחושבים שאני חייב לילבוש חולצה לבנה, וחייב ליבכות וחייב להיות עם פרצוף עצוב כל היום. אני לא ראיתי מישהו שעומד ובוכה לזיכרם של הילדים בסומליה שגוועים ברעב ומפוזרים כמו סמרטוטים. אלפים נרצחים בדרכים אכזריות ברחבי העולם, אבל אנחנו מיתעקשים כל שנה לבזבז כסף ולעשות טקסים על בנאדם שמנסים להוציא אותו קדוש.
לא צריך להגזים רבין הוא יותר מהאזרח הפשוט, הוא תרם למדינה המון בצבא וגם כראש ממשלה עד אותו הסכם אוסלו. רבין בן אדם גדול למרות שאני הייתי לגמרי בצד אחר מהדיעות הפוליטיות שלו.
לבטל את היום הזה, ומיד. יום זיכרון לרצח יצחק רבין (ולא לרבין עצמו) יכול להיות אירוע חשוב, אבל בגרסה הנוכחית שלו הוא מחמיץ את המטרה כמו שבוקולי מחמיץ פנדלים. מפלגת העבודה, מפלגה מגעילה לא פחות מהליכוד שמשום מה מקבלת הרבה פחות ביקורת במדיה, מנצלת את הרצח הזה מהרגע הראשון ועד היום בצורה צינית ופתטית, מעגלת פינות ומוחקת דברים שלמים מהביוגרפיה שלו כי הם עשויים להוציא אותו לא בתור המלאך המושלם שנרצח בידי יגאל עמיר הרשע רגע לפני שהוא מביא שמחה ואושר לכל העם. לא מזמן היה לנו שיעור לזכרו (למרות השביתה, המורים קיבלו אישור מיוחד לעשות את זה) וזה היה גועל נפש-"איש דגול, עשה שלום, היה מנהיג גדול, זכה בפרס נובל, הביא את הנבחרת למונדיאל" (טוב, פה הגזמתי). רציתי להקיא. מצד שני, כל אלה שטוענים שלא באמת הוא רצח (זה מתועד!!!), שמגיע לעמיר להשתחרר, שהוא גואל ישראל מבחילים לא פחות. מה שנוצר זה שבכל שנה בנובמבר, במקום להבין את הצדדים הנוראיים שברצח כזה ולנסות למנוע רצח נוסף, אנחנו מקבלים פסטיבל מגעיל שבו שני מחנות של תתי-אדם מתחרים מי לוקח את הרצח של רבין למקומות גרועים יותר. מכיוון שלא נראה לי שהעסק הולך להשתנות בעתיד הנראה לעין-להפך, הרי ברור שיבוא יום ויגאל עמיר ייצא לחופשי, ואז כל העסק ייהפך למבחיל אף יותר-אני מעדיף לבטל את היום הזה. הערה: הודעה זו נכתבה ע"י שמאלני.
דרך אגב, למי שחושב שהפקנו לקחים-מה שהכי מזוהה עם ההסתה כנגד רבין ז"ל היו השלטים עם תמונתו בתור ערבי. נחשו איך מופיעה תמונתו של פרס בשלטים שיצאו לא מזמן ע"י הימין הקיצוני?
Emil, http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx ראיתי את זה בחדשות, גועל נפש. ולחשוב למי הוא כבר הספיק לתת חנינה ב-4 חודשים שהוא בתפקיד. הדמיון בין שני השלטים מדהים.