גביע אפריקה 2008 - מצרים שוב זוכה בתואר!

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Obafemi, ‏18/1/08.

  1. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גביע אפריקה לאומות - גאנה 2008


    http://content.answers.com/main/content/wp/en/thumb/0/0b/200px-Ghana_2008_logo.Xxx


    כמדי שנתיים, מיטב השחקנים האפריקאים לוקחים הפסקה ממשחקי הליגות אליהן הם משתייכים, מרגיזים את המאמנים, מלחיצים את האוהדים, מסכסכים בין פיפ"א למועדונים, ויוצאים לייצג את נבחרתם באליפות אפריקה לאומות. האלופה מצרים, הסגנית חוף השנהב, המארחת גאנה ו-13 נבחרות אחרות יתמודדו על התואר הגדול בכדורגל האפריקאי ואייסוקר מציג ומלווה את כל אחת מהנבחרות האלה עד למשחק הגמר ב-10.2.

    התדיינות נעימה!
     
  2. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תולדות הטורניר 1957-2006


    ב-1957, קמה לה התאחדות הכדורגל האפריקאית - CAF בשבילכם. אחת המטרות הראשוניות של אותה התאחדות היה לארגן טורניר נבחרות ליבשת השחורה, וכך נולד לו בעצם גביע אפריקה. ההסטוריה של גביע אפריקה מעורבת ישירות בהסטוריה של היבשת הזו, כך לפני גל העצמאות שעבר ביבשת השחורה בשנות ה-60, רק ארבע מדינות אישרו השתתפותן בטורניר הראשון ב1957 שנערך בסודאן שבעצמה קיבלה את עצמאותה רק שנה לפני כן. הנבחרות היו דרום אפריקה, סודאן, מצרים ואתיופיה אך דרום אפריקה הושעתה מהטורניר לפי התחלתו בגלל הסירוב של הנבחרת לכלול שחקנים שחורים בקבוצה, יעבור עוד הרבה זמן עד שהמצב הפוליטי של דרום אפריקה יאפשר לה לשלוח נבחרת מעורב ומאוחדת לתחרויות של קא"פ ופיפ"א, 35 שנה ליתר דיוק. אם כך רק שלושה נבחרות הגיעו לטורניר גביע אפריקה הראשון, ומצרים ניצחה בכלילות במשחק הגמר את אתיופיה שעלתה אוטומטית עקב ההשעיה, 4-0, והניפה את התואר היבשתי הראשון.

    http://www.angelfire.com/ak/EgyptianSports/images/Eldiba1.Xxx
    מוחמד דיאב המצרי כבש חמישה שערים בטורניר הראשון, בינהם כל ארבעת שערי נבחרתו בגמר.

    ב1959, שוב הגיעה אותה השלישייה בדיוק לטורניר שאירחו המצרים, אך הפעם שיחקו בשיטת ליגה והמצרים שוב זכו, אחרי ניצחון 2-1 על סודאן במשחק המכריע. ב1962 קא"פ כבר הייתה חזקה יותר וזה התבטא בטורניר אליו בנוסף למצרים ואתיופיה, הגיעו גם ניגריה, גאנה, אוגנדה, תוניסיה, מרוקו וקניה שהלכו לשני סיבובי מוקדמות לפני שהמנצחות פגשו את שתי הנבחרות הותיקות יותר (מצרים דילגה סיבוב כמחזיקת התואר, ואתיופיה כמארחת) . אתיופיה הצליחה סוף כל סוף לזכות בתואר בטורניר שנערך אצלה אחרי 4-2 על מצרים בגמר. באותה שנה הוחלט בקא"פ להעביר את האליפות לשנים אי-זוגיות וכתוצאה מכך אליפות אפריקה הרביעית נערכה ישר ב1963, השיטה הייתה זהה לזאת של השנה הקודמת, רק שהפעם שתי הנבחרות שזכו לדלג על המוקדמות היו האלופה אתיופיה והמארחת גאנה, שגם זכתה בטורניר אחרי ניצחון 3-0 בגמר על סודאן המתקמבקת. הגנאים עשו ריפיט שנתיים לאחר מכן בתוניסיה באליפות אליה הצטרפו הפעם גם שמות כמו סנגל, מאלי, גינאה, חוף השנהב וקונגו. הפעם הטורניר נערך בשיטה של סיבוב מוקדמות שלאחר מכן יוגרלו הנבחרות העולות לשני בתים, ואלופות הבתים יפגשו למשחק הגמר, גאנה גברה 3-2 על המארחת והניפה תואר שני ברציפות.

    לאחר גביע אפריקה 1965 הוחלט להחזיר את המשחקים לשנים זוגיות, אך הפעם נאלצו אוהדי הכדורגל ביבשת השחורה לחכות שלוש שנים לתחרות הבאה. גביע אפריקה 1968 היה הגדול בהסטוריה וכלל לא פחות משישה בתי מוקדמות לפני שהנבחרות שעלו נסעו לטורניר הגמר באתיופיה. קונגו-קינשאסה (זאיר) מנעו מגאנה תואר שלישי ברציפות כאשר הפתיעו את האלופה 1-0. גאנה הפסידה 1-0 בגמר גם כעבור שנתיים בסודאן למארחת התחרות. גביע אפריקה של 1972 נערך בקמרון, ואוהדי הכדורגל המקומיים זכו לראות גמר מפתיע בין שתי האנדרדוגיות של חצאי הגמר - קונגו (לא להתבלבל עם שכנתה זאיר שכיום מכונית הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) מול מאלי, כאשר הפייבוריטיות קמרון וזאיר (שאז כבר באמת נקראתה זאיר) נאלצו להסתפק במשחק על המקום השלישי. קונגו ניצחה את מאלי 3-2 במה שהיה עד כה ההופעה היחידה של שתי הנבחרות במשחק הגמר. באותו קרב פייבוריטיות על המקום השלישי אגב, הובסה זאיר ע"י המארחת קמרון 5-2, אך אלה היו שנות הזוהר של הנבחרת מזאיר שגם עלתה באותם שנים למונדיאל הראשון והיחיד בתולדותיה. זאיר הניפה את התואר הבכיר ביבשת שנתיים לאחר מכן במצרים אחרי ניצחון 2-0 במשחק הגמר החוזר מול זמביה (המשחק הראשון הסתיים בתיקו 2-2 אחרי 120 דקות).ב1976 הגיעה, באופן מפתיע, מה שהיתה ונשארה זכייתה היחידה של מרוקו בגביע אפריקה. אריות האטלס זכו בבית הגמר בו היו גם גינאה, ניגריה ומצרים שאכזבה בגדול עם 0 נק'. גאנה הניפה את התואר השלישי שלה שנתיים לאחרן מכן בטורניר שנערך בביתה, וניגריה עשתה זאת בבית שנתיים לאחר מכן.

    http://www.american.edu/projects/mandala/TED/hpages/worldcup/TeamNigeria.Xxx
    אלופת אפריקה לשנת 1980, ניגריה.

    ב1982 הגנאים שברו לב של מדינה שלמה (ולא אחת שהיית רוצה לשבור לה את הלב) כאשר ניצחו 7-6 בפנדלים בגמר את המארחת לוב, לאחר ש120 הדקות הראשונות הסתיימו בתוצאה 1-1. ב1984, קמרון סוף כל סוף הביאה תואר ראשון מאדמת חוף השנהב. הקמרונים עלו למונדיאל הראשון בתולדותיהם רק שנתיים לפני כן וסוף סוף הביאו את היכולת גם למגרשים ביבשת השחורה. ב1986 האריות שוב הגיעו לגמר אך נוצחו בפנדלים 5-4 ע"י המארחת מצרים (אחרי 0-0 בתום הזמן החוקי) שזכתה בפעם השלישית באליפות היבשת. קמרון התקמבקה מיד כעבור שנתיים על אדמת מרוקו כאשר ניצחה את השכנה ניגריה 1-0. זו גם הייתה התוצאה של גמר 1990, והניגרים שוב היו בצד המפסיד, הפעם למארחת אלג'יריה. הגמר ב1992 בין חוף השנהב לגאנה שנערך בדקאר, סנגל, נכנס לקלאסיקה האפריקאית לאחר שהוכרע רק בפנדל ה-22 שנבעט בסדרת בעיטות העונשין לאחר 120 דקות נטולות שערים. שני השוערים של הנבחרות כבשו אך המגן הגנאי בפואה, שכנראה נבחר לבעוט אחרון מסיבה טובה, החמיץ והעניק לפילים את התואר היחידי שלהם עד כה.

    http://www.dietotenhosen.de/pic/freunde_baffoe05_gross.Xxx
    אנתוני באפואה, האיש וההחמצה.

    ב1994 באליפות שנערכה בתוניסיה, ניגריה זכתה בפעם השנייה והאחרונה עד כה בתואר היבשתי אחרי 2-1 בגמר על זמביה. הזמבים עלו ליתרון תוך 3 דקות, אך הכישרון הגדול של הניגרים באותו זמן - עמנואל אמוניקה דאג להשוות תוך שתי דקות, ולהשלים את המהפך דקה מפתיחת המחצית השנייה (עוד על אליפות אפריקה 1994 אפשר ומומלץ לקרוא בסיקור על נבחרת זמביה). שנתיים נוספות עברו, ורגע הסטורי קורה באליפות אפריקה כאשר לראשונה הטורניר היבשתי מגיע לדרום אפריקה, מדינה שחזרה לפיפ"א וקא"פ לפני ארבעה שנים בלבד אחרי שנים של חרם ספורטיבי על המדינה בגלל מדיניות האפרטהייד. דרום אפריקה עשתה את כל הדרך אל התואר עם 2-0 בגמר על תוניסיה. הבפאנה-בפאנה הגיעו לגמר גם כעבור שנתיים בתחרות שנערכה בבורקינה פאסו הקטנה, אך הפעם נכנעו למצרים שזכו בפעם הרביעית והאחרונה עד כה בתואר. שני גביעי אפריקה הבאים היו שייכים לקמרון שהייתה בלי שום ספק הנבחרת האיכותית והדומיננטית ביבשת, בין לבין האריות לקחו גם את הזהב האולימפי בסינדי, ארבע שנים אחרי שניגריה עשתה זאת באטלנטה. בגאנה 2000, גברה קמרון 4-3 בפנדלים בדרבי "הזהב האולימפי" מול ניגריה אחרי 2-2 בתום 120 הדקות. קמרון אגב, הוליכה באותו משחק 2-0 אך הניגרים כבשו בדקה האחרונה של המחצית הראשונה, ובדקה הראשונה של המחצית השנייה וכמעט וגנבו לאריות תואר שלישי בתולדות המדינה. גמר מאלי 2002 בין סנגל לקמרון ייזכר בעיקר בגלל כמות ההחמצות משתי הצדדים שהוליכו שוב לפנדלים אחרי 0-0 בזמן החוקי. קמרון שוב הייתה עם ידה על העליונה וגברה על הסנגלים 3-2 בבעיטות ההכרעה. ההמשך זכור לכולם, קמרון קרסה בגביע העולם בעוד שסנגל השוותה את השיא של האריות כאשר הגיעה עד לרבע הגמר.

    http://news.bbc.co.uk/olmedia/1810000/images/_1812787_camerooncelebrate300.Xxx
    Repeat! שחקני קמרון חוגגים אחרי הניצחון בפנדלים על סנגל.

    אף תוניסאי לא יודה בזאת. אך גביע אפריקה ה-24 לא התעלה לרמה גבוהה במיוחד ואת המארחת והזוכה תוניסיה אפשר לכנות ה"פחות רעה" באליפות מאשר הכי טובה. לשיעמומון שהביא איתו הטורניר היו כמה סיבות - (1) חסרונותן של גאנה וחוף השנהב המוכשרות שלא עלו מהמוקדמות. (2) גם שני נבחרות בינוניות לא רעות בדמותן של טוגו וזמביה לא הצליחו לעבור את שלב המוקדמות ופינו את דרכן לבנין וקניה. (3) עודף נבחרות חלשות בדמותן של אותן בנין וקניה, ובתוספת רוואנדה ובורקינה פאסו. (4) חולשה מפתיעה של נבחרות כשרוניות כמו דרום אפריקה, סנגל ורפ' קונגו (קיצור שנשתמש בו מעתה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ברשותכם). ולבסוף - (5) היותן של השמות הגדולים ביבשת - ניגריה וקמרון, עייפות, שחוקות, שבעות, ומעבר לשיאן.

    http://www.thedailystar.net/2004/02/16/2004-02-16__sports04.Xxx
    תוניסיה אלופה. אך אליפות אפריקה 2004 איכזבה בגדול.

    גם הטורניר שנארח לאחר שנתיים במצרים המשיך את הקו המאכזב יחסית. בראש ובראשונה, הטורניר שידר איתות מדאיג לקראת המונדיאל כאשר שתי הסינדרלות של מוקדמות המונדיאל - אנגולה וטוגו - איכזבו קשות כאשר לא הפעילו מבית נוח יחסית וחמישה חודשים מאוחר יותר הוכיחו שלמרות שהשאירו נבחרות כמו סנגל וניגריה בבית, הן עדיין לא יכולות להשתלב בצמרת הכדורגל האפריקאי. גם גאנה, המעפילה המפתיעה השלישית לא הצליחה להעפיל לרבע הגמר אם כי במקרה של הכוכבים השחורים, שדווקא הרשימו בגרמניה עם העפלה לשמינית הגמר, אפשר עוד להביא כתירוץ את הבית הקשה שקיבלו עם ניגריה, סנגל וזימבבווה. הסיפור הגדול הנוסף של שלב הבתים היה הכישלון של דרום אפריקה. הבפאנה בפאנה הגיעו עמוסי בעיות חברתיות והמארחת העתידית של מונדיאל 2010 סיימה את הטורניר עם מאזן בזיוני של אפס נקודות ואפס שערי זכות, נתון שהיה מספיק מזעזע עבור ההתאחדות המקומית כדי לפטר את המאמן טד דומירטו ולמנות את קרלוס אלברטו פאריירה הברזילאי במקומו מיד אחרי שהברזילאי השתחרר מעבודתו בנבחרת ברזיל.

    http://images.usatoday.com/sports/soccer/_photos/2005-10-08-angola-inside.Xxx
    2006: אכזבה גדולה מהסינדרלות.

    הפייבוריטיות היו ברורות מראש - מצרים וחוף השנהב, שהוגרלו יחדיו בבית א' התקדמו בדרך הבטוחה קודם דרך שלב הבתים ולאחר מכן גם דרך הנוקאאוט עד הגמר. מצרים לא התקשתה לפרק 4-1 את הנבחרת של רפובליקת קונגו ובחצי הגמר במשחק שייזכר בעיקר בזכות הסכסוך המתוקשר בין מידו למאמנו, חסן שאהטה, גברה בתוצאה 2-1 על סנגל. דרכה של חוף השנהב הייתה קשה יותר: קודם כל לפילים ציפה מפגש ענק בין אטו לדרוגבה, חודשים ספורים לאחר שחוף השנהב גברה על קמרון בביתה במוקדמות המונדיאל ועקפה את האריות בדרך לגרמניה. גם במצרים ידה של המרעננת הרשמית של היבשת השחורה הייתה על העליונה אחרי קרב פנדל מרתק לאחר תיקו מאופס, בסימו ניצחה חוף השנהב 12-11 את הקמרונים המאוכזבים. שער בודד של דידייה דרוגבה בחצי הגמר מול ניגריה הספיק בשביל עלייה לגמר מול המארחת. וכמו בתוניסיה, גם הפעם גביע אפריקה הלך לנבחרת שאירחה את הטורניר לאחר שהמצרים ניצחו 4-2 בפנדלים אחרי תיקו מאופס נוסף, וסגרו טורניר לא מלהיב מספיק ויש יאמרו - צפוי מדי.

    http://www.bbc.co.uk/1xtra/tx/weekinpictures/media/ap_cup_of_nations_405.Xxx
    ושוב הגביע הולך למארחת, מצרים חוגגת תואר חמישי.
     
  3. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בית א'

    1. http://www.ghanacan2008.com/flags/ghana.Xxx גאנה
    2. http://www.ghanacan2008.com/flags/morocco.Xxx מרוקו
    3. http://www.ghanacan2008.com/flags/guinea.Xxx גינאה
    4. http://www.ghanacan2008.com/flags/namibia.Xxx נמיביה


    לוח משחקים:

    20.1 גאנה - גינאה (אוהנה דז'אן, אקרה).
    21.1 נמיביה - מרוקו (אוהנה דז'אן, אקרה).
    24.1 גינאה - מרוקו (אוהנה דז'אן, אקרה), גאנה - נמיביה (אוהנה דז'אן, אקרה).
    28.1 גאנה - מרוקו (אוהנה דז'אן, אקרה), גינאה - נמיביה (סקונדי-טקוראדי).


    http://www.flags.net/images/smallflags/GHAN0001.Xxx גאנה

    http://www.campeoesdofutebol.com.br/imagens/logo_gana.Xxx

    כינוי: הכוכבים השחורים.

    איך העפילה: מדינה מארחת.

    קורות חיים: אלופת אפריקה (1963, 1965, 1978 ו-1982). סגנית אלופת אפריקה (1968, 1970, 1992). סמי-פינליסטית (1996). מארחת (1963, 1978, 2000 [בשיתוף עם ניגריה]). הופעות במונדיאל (2006 - שמינית גמר).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: קלוד לרואה

    שוערים: סמי אג'יי (מ.ס. אשדוד, ישראל), פטאו דאודה (אשנטי גולד, גאנה), ריצ'רד קינגסון (בירמינגהאם, אנגליה).

    הגנה: האריסון אפול (אסנטה קוטוקו, גאנה), נאנא קוואסי אסארה (מוסקרון, בלגיה), פרנסיס דיקו (אוטרכט, הולנד), שילה אליאסו (סאטורן, רוסיה), ג'ון מנסה (ראן, צרפת), דן אופארה (אשנטי גולד, גאנה), ג'ון פנטסיל (ווסטהאם, אנגליה), האנס סרפיי (באייר לברקוזן, גרמניה).

    קישור: אריק אדו (PSV איינדהובן, הולנד), אנתוני ענאן (סטארט, נורבגיה), אנדרה אייוו (מארסיי, צרפת), אחמד ברוסו (רומא, איטליה), האמינו דראמנו (לוקומוטיב מוסקבה, רוסיה), מייקל אסיין (צ'לסי, אנגליה), לארייה קינגסטון (הארטס, סקוטלנד), ברנרד קומודזי (פניוניוס, יוון), סוליי מונטארי (פורטסמות', אנגליה), מוסא נארי (אטואל דו סהיל, תוניסיה).

    התקפה: ג'וניור אגוגו (נוטינגהאם פורסט, אנגליה), מתיו אמואה (NAC ברידה, הולנד), קוואדוו אסאמוה (ליברטי פרופשנלס, גאנה), אסאמוה גיאן (אודינזה, איטליה), באפור גיאן (סאטורן, רוסיה), קווינסי אובוסו אבייה (סלטה ויגו, ספרד).


    אבק כוכבים: אין ספק שגאנה מחזיקה כבר כמה שנים במרכז השדה האיכותי ביבשת, כזה שלא היה מבייש את רוב הנבחרות בעולם. מייקל אסיין, סטפן אפייה וסוליי מונטארי הם שלושה שמות שמוכרים לכל אוהד כדורגל בגלובוס. החולייה הזאת ספגה מכה עם פציעתו של הקפטן אפייה שיחמיץ את הטורניר אבל אין ספק ששני האחרים עדיין יוצרים את צמד הקשרים המרכזיים הטוב באפריקה, בלי תחרות.


    זוהי הפעם השלישית ברציפות שאחת מאריות היבשת מארחת את גביע אפריקה אבל לא תוניסיה, בעלת הרקורד המרשים ביותר באפריקה בזמנה, ובטח לא מצרים, שיאנית הזכיות בטורניר, לא הגיעו כפייבוריטיות כל כך ברורות לטורנירים שאירחו. תוניסיה סחבה תדמית של לוזרית במפעל והזכייה על האדמה הביתית הייתה בעצם הראשונה של נשרי הקארת'אג בהסטוריה, ומצרים למרות שזכתה כבר 4 פעמים לפני 2006 והחזיקה בליגה האיכותית והקבוצה החזקה ביבשת (אל-אהלי), התנדנדה בין הדרג הראשון לשני באפריקה לאור התוצאות הבינוניות שהשיגה. גאנה, כך זה נראה, מגיעה עם כל הסיבות להאמין שהגביע לא ייצא מאקרה גם בתום משחק הגמר ב-10.2. גאנה הייתה הנבחרת האפריקאית המרשימה ביותר בין כל חמשת המפעילות לגביע העולם בגרמניה כאשר הצליחה להגיע לשמינית הגמר בזכות ניצחון 2-0 גדול על צ'כיה ונעצרה ע"י ברזיל שכבר הייתה גדולה על הכוכבים שחורים.

    http://www.teamtalk.com/Images/63011.Xxx
    גאוות היבשת בגרמניה, פייבוריטית לזכייה בבית.

    מעבר להצלחה הסטטיסטית, גאנה מוכיחה שיש לה עתיד כאשר כל כוכביה המובילים בגרמניה, למעט הקפטן אפיה הפצוע, יצטרפו אל הסגל של קלוד לרואה גם בינואר. חסרונו של אפיה שווה התייחסות מיוחדת, כי המכה שספגה חוליית הקישור של הכוכבים השחורים בעקבות הפציעה של הקפטן הרבה פחות נוראית ממה שניתן היה לחשוב בהתחלה. אריק אדו, שחקנה של האלופה ההולנדית PSV איינדהובן, בהחלט מסוגל לחפות על אפיה בקישור האחורי (במידה ולרואה לא יחליט לשנות את השיטה בעקבות הפציעה של הקפטן) ואין ספק שיש מעט מאוד נבחרות ביבשת שמחזיקות בספסל עמוק ואיכותי כל כך. העומק הזה מתבטא שוב בעמדת החלוץ, אסאמוה גיאן ומתיו אמוה הם הכוכבים הגדולים, אך ג'וניור אגוגו כבר כמה שנים נמנה על הכובשים המצטיינים של הליגות הנמוכות באנגליה וישמח להוכיח את עצמו בהרכב. הבית של גאנה אמנם לא פשוט, גינאה היא כח מתפתח ביבשת ומרוקו, למרות חוסר ההישגיות בשנים האחרונות, היא עדיין מהנבחרות האיכותיות באפריקה, אבל אין ספק שלפחות על הנייר, גאנה נראית האיכותית מבין הארבע, אם לא מכל שש-עשרה המשתתפות.



    http://www.flags.net/images/smallflags/MORC0001.Xxx מרוקו

    http://www.weltfussball.de/bilder/wappen/mittel/95.Xxx

    כינוי: אריות האטלס.

    איך העפילה: מרוקו הוגרלה לבית 12 בטורניר המוקדמות עם זימבבווה ומלאווי וסיימה במקום הראשון עם 10 נק' ובכך משאירה את שתי יריבותיה הרחק מאחור עם 4 (זימבבווה) ו-3 (מלאווי) נקודות בהתאמה.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1976. סגנית אלופת אפריקה 2004. סמי-פינאליסטית 1980, 1986 ו-1988. אירחה את גביע אפריקה 1988. הופעות במונדיאל (1970 - שלב הבתים, 1986 - שמינית גמר, 1994 - שלב הבתים, 1998 - שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: הנרי מישל

    שוערים: עבדלילה באגוי (מאג'רב פז, מרוקו), חאליד פוהאמי (ר'זה קסבלנקה, מרוקו), נאדיר למיאג'רי (ווידאד קסבלנקה, מרוקו).

    הגנה: ג'מאל עליאוי (פ.צ. סיון, שוייץ), מיקאל קרטיין (נאנסי, צרפת), טלאל אל קארקורי (קטאר SC, קטאר), אמין ארבאתי (דארפה, איחוד האמירויות), חישאם מאנדופי (דינמו קייב, אוקראינה), עבדאסלאם אואדו (ולנסיין, צרפת).

    קישור: סופיאן אלודי (אל-עין, איחוד האמירויות), באדר אל-קדורי (דינמו קייב, אוקראינה), עבדרחמן קאבוס (צסק"א סופיה, בולגריה), חוסין חארז'ה (פיאצ'נזה, איטליה), עבדלקארים קיסי (פרלאמיני, קפריסין), יוסף סאפרי (סאות'המפטון, אנגליה), טאריק סקטיאוי (פורטו, פורטוגל).

    התקפה: חישאם אבושרוואן (אספרנס דה טוניס, תוניסיה), מרוואן שאמאק (בורדו, צרפת), בושאיב אל-מובארקי (גרנובל, צרפת), יוסוף האדז'י (נאנסי, צרפת), יוסף מוחטארי (אל-ג'זירה, קטאר), מונסיף זירקה (נאנסי, צרפת).


    אבק כוכבים: שכחו מהסגל. הכוכב האמיתי של מרוקו הוא המאמן הנרי מישל. לא רק בגלל שלצרפתי הותיק יש נסיון עשיר באימון הבינלאומי ביבשת כולל קדנציה בת 5 שנים (ויחסית מוצלחת) עם מרוקו בסוף העשור הקודם, ולא לאור ההצלחה בשנים האחרונות עם חוף השנהב, אלא בגלל שמישל, שהובא בשביל להחזיר את מרוקו לטופ של היבשת השחורה, לא היסס להראות מי הבוס בשבועות האחרונים. ז'אואד זאירי, מוחה ונורדין בוחארי - מהבולטים שבלגיונרים של הנבחרת לא הצטרפו למחנה האימונים לקראת גאנה. כמה זימון מפתיעים - כמו החזרתו של השוער חאליד פוהאמי אחרי יותר משנתיים היעדרות מהסגל - מן העבר השני, לא משאירים ספק - זוהי הנבחרת של מישל ורק של מישל.


    נעים להכיר, כנראה הנבחרת הגדולה הכי לא יוצלחת ביבשת. מצחיק לומר את זה על נבחרת שהשתתפה בלא פחות מארבעה מונדיאלים, שיא יבשתי, אך כשזה מגיע לגביע אפריקה משהו אצל אריות האטלס פשוט לא מתחבר. לצורך ההשוואה - מרוקו החלה בנסיונות ההעפלה לבמה המרכזית ביבשת משנות ה-60 המוקדמות, השתתפה ב-22 טורניר מוקדמות והעפילה ל-13 (כולל הנוכחי), פחות מ-66% אחוזי הצלחה, במקביל, הנבחרת השתתפה ב-10 טורניר מוקדמות מונדיאל, והעפילה לארבעה. בהתחשב כמובן בסיכויים להעפיל למונדיאל (במשך שנים רק 2-3 נבחרות ייצגו את אפריקה במפעל), אל מול הסיכויים להסתנן לאליפות היבשת, אפשר להבין את התמונה הכללית. וגם כשמרוקו כבר מצליחה להעפיל, זה בדרך כלל מסתיים לא טוב. באותן תריסר אליפוית אפריקה בהן מרוקו כן השתתפה, היא לא הצליחה לעבור את שלב הבתים בלא פחות מששה מקרים, ולמעט הזכייה היחידה ב-1976 אריות האטלס הגיעו לגמר רק פעם אחת נוספת ב-2004, שם איבדו את היתרון המוקדם מול תוניסיה וסיימו במקום השני.

    http://www.map.ma/eng/sections/sport/2008_can_qualifiers/downloadFile/photo/Squad.Xxx
    הסטוריה של אכזבות.

    אך כל אלה לא מפריעים לכוכביה הגדולים של הנבחרת, מרואן שאמאק (בורדו) ויוסף האדז'י (נאנסי) להאמין ביכולת של נבחרתם להצליח בגאנה. "כל אוהדינו שצפו במשחקי ההכנה שלנו לטורניר יכולים לחלום על זכייה באליפות. אנחנו מגיעים לאליפות בכושר שיא, כל אחד מאיתנו." אמר חאדז'י כאשר חברו לחוד ההתקפה של אריות האטלס הוסיף: "לדעתי יש לנו סיכוי ריאלי. הסגל כמעט זהה לזה שהיה ב-2004 אך מנוסה יותר. כשאני מסתכל על הקבוצה ועל המורל שלה, אני מרגיש בטוח." על פניו, באמת נראה כי מרוקו תלויה מאוד בצמד הלגיונרים המצליח ביותר שלה אם היא רוצה להתמודד על אליפות היבשת לא רק על הנייר. גם חאדז'י וגם שאמאק אמנם לא נחשבים לסקוררים טבעיים, אך זה לא מפריע להם להיות שחקני הרכב קבועים בקבוצותיהם, לאור תרומתם הגבוהה למשחק ההתקפה. ייתכן וחאדז'י יודע על מה הוא מדבר, במשחק ידידות שנערך לפני כחודשיים בפריז, מרוקו דרסה את סנגל בתוצאה 3-0 וכמה ימים לפני כן, שוב פעם בעיר האורות, סיימה בתיקו 2-2 מכובד עם צרפת. יחד עם זאת, הניפויים המפתיעים של מישל, יחד עם חסרונו מבארק בוסופה, חלוצה של אנדרלכט ושחקן השנה בבלגיה בעונה שעברה, שיחמיץ את הטורניר בגלל פציעה, עשויים בהחלט לפגוע במורל הגבוה כל כך ששאמאק דיבר עליו לפני מספר שבועות. מישל הימר על כל הקופה כאשר ניפה כמה מהשחקנים הבולטים של הנבחרת, אבל אולי דווקא ככה, תצליח מרוקו לשבור את הנאחס שרודף אותה באליפויות היבשת, אולי ככה מרוקו תצליח לנצח, קודם כל את עצמה.



    http://www.flags.net/images/smallflags/GUIN0001.Xxx גינאה

    http://guinea-narodni-fotbalove-druzstvo.navajo.cz/guinea-narodni-fotbalove-druzstvo.Xxx

    כינוי: הפילים הלאומיים.

    איך העפילה: גינאה סיימה במקום הראשון בבית מס' 8 במוקדמות האליפות עם 11 נק', שלוש יותר מאלג'יריה וגמביה ושש יותר מקאבו ורדה האחרונה.

    קורות חיים: סגנית אלופת אפריקה 1976.

    סגל הנבחרת:

    מאמן: רובר נוזארה

    שוערים: קמוקו קמארה (שחקן חופשי), נאבי דיארסו (סטלייט, גינאה), יטארה נאבי (RACS קוייה, בלגיה).

    הגנה: דיאנבובו באלדה (סלטיק, סקוטלנד), חביב ז'אן באלדה (ריימס, צרפת), אלסני קמארה (רודז, צרפת), איברהימה קמארה (לה מאן, צרפת), קוין קונסטן (טולוז, צרפת), מהאמדו דיאלו (סיבאספור, טורקיה), דאודה ז'אבי (טרבזונספור, טורקיה), עומאר קאלבאנה (מאניאספור, טורקיה), קמיל זאייטה (יאנג בויז, שוייץ).

    קישור: מוחמד סיסה (בורסאספור, טורקיה), פסקל פיינדונו (סנט אטיין, צרפת), סמואל ג'ונסון (איסמעיליה, מצרים), מוחמד סאקו (אטואל דו סאהל, תוניסיה), איברהימה סוארה (מארטיג, צרפת), נאבי סומה (ספאקסיין, תוניסיה), קאנפורי סילה (סיבאספור, טורקיה).

    התקפה: איסמעל בנגורה (דינמו קייב, אוקראינה), קראמוקו סיסה (ורונה, איטליה), ויקטור קוראה (שרבור, צרפת), פודה מנסאר (טולוז, צרפת), סולימאן יולה (ליל, צרפת).


    אבק כוכבים: בדומה למקרה של מרוקו, גם בגינאה חלק מהאבק הזה פוזר משמעותית ע"י המאמן הצרפתי (מגמה?) רובר נוזארה. חלוץ בואבישטה סאמבגו באנגורה וקשרה ההתקפי של טרבזונספור איברימה יאטארה, נמנים על השחקנים הגינאים היותר מוכרים בעולם הכדורגל אך שניהם יראו את הטורניר רק בטלוויזיה. הצעד הזה מעביר את המושכות באופן כמעט בלעדי לפסקל פיינדונו, קשרה ההתקפי של סנט-אטיין שקושר בזמן האחרון עם מעבר לליברפול כדי לחזק את חוליית הקישור ההתקפי של ראפה בניטז.


    פעם שלישית גלידה? כך לפחות מקווים בגינאה, שכבר כמה שנים עושה קולות של רצון עז לקפוץ מדרגה ולהצטרף אל הגדולות של היבשת. זוהי העפלתה השלישית ברציפות (והתשיעית בסה"כ) של גינאה ובנבחרת מקווים לכל הפחות לשחזר את ההישג מתוניסיה ומצרים - רבע הגמר. אם ב-2004 רבים ייחסו את ההעפלה המפתיעה אל שמונת האחרונות ליריבות הנוחות יחסית שקיבלה גיאנה בשלב הבתים (תוניסיה, רפובליקת קונגו, רוואנדה), לאף אחד כבר לא היה ספק כעבור שנתיים כאשר גינאה סיימה כאחת משתי הנבחרות הבודדות עם מאזן מושלם בשלב הבתים, בבית שכלל את אותה תוניסיה, זמביה ודרום אפריקה. גם בצורת ההדחה של גינאה, בשני המקרים, נראה כי מה שמונע יותר מכל מהנבחרת ממערב אפריקה להגיע להישג אמיתי בזירה היבשתית הוא חוסר הנסיון. לפני 4 שנים הפילים הלאומיים הוליכו 1-0 על מאלי במשחק רבע הגמר אך שערים בתוספת הזמן של אחת מהמחציות השלימו מהפך לחבורה המשופשפת יותר של קאנוטה ודיארה, שכבשו את השערים בהתאמה. כעבור שנתיים שוב גינאה הוליכה 1-0, הפעם מול סנגל, שכבשה שלישייה בחצי השעה האחרונה, כולל שני שערים בתריסר הדקות האחרונות של המשחק כדי לקבוע 3-2 ושוב להשאיר את גינאה עם תחושה של החמצה. ונחשו מה, גם במוקדמות המונדיאל גינאה, שנאלצה להתמודד עם תוניסיה ומרוקו החזקות, הוליכה את הבית ברוב הסיבוב הראשון אך רקורד חוץ זוועתי הוציא את הפילים מוקדם מהתחרות.

    http://www.ghanaweb.biz/GHP/img/pics/news/63162570.optim.Xxx
    מתחילים להתרגל ל"כמעטים", אוהדי גינאה.

    הפעם הזו, בכל אופן, תהיה שונה מכמה בחינות. מצד אחד, שניים מהלגיונרים המוכרים ביותר של גינאה - סאמבגו באנגורה ואיברהימה יאטארה נשארו מחוץ לסגל לאחר שנוזארה, שלפני כמה שבועות כלל את השניים בסגל המורחב, טען כי הם לא הרשימו אותו מספיק והחליט לוותר על השניים. מצד שני, שחקנים אחרים כמו איסמעל בנגורה (דינמו קייב), איברימה קמארה (לה מאן) ומעל לכולם הכוכב הגדול פסקל פיינדונו (סנט אטיין) התקדמו משמעותית בשנתיים האלה ויחד עם לא פחות מ-16 לגיונרים נוספים בסגל, לגינאה יש סיכוי ריאלי לקוות לכל הפחות להעפלה שלישית ברציפות לרבע הגמר, במיוחד אם להתשחב ברקורד של מרוקו במפעל. המעפילות מבית א', יפגשו כמעט בוודאות את חוף השנהב או ניגריה ברבע הגמר (אלא אם למאלי ובנין יהיה משהו לומר בעניין) ולכן להתקדם מעבר לשמונת האחרונות תהיה משימה קשה במיוחד עבור הגינאים, אבל מצד שני, אין דרך טובה להצהיר כוונות על התברגות בין אריות היבשת.



    http://www.flags.net/images/smallflags/NAMB0001.Xxx נמיביה

    http://www.soccernowonline.com/ii/lgs/logo_nam.Xxx

    כינוי: הלוחמים האמיצים.

    איך העפילה: הסנסציה של טורניר המוקדמות, נמיביה גברה על לוב, אתיופיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כולן על פניו עדיפות, בדרכה לאליפות בגאנה.

    קורות חיים: זוהי הופעתה השנייה של נבחרת נמיביה בגביע אפריקה לאחר שהופיעה גם ב-1998 בבורקינה פאסו וכצפוי סיימה במקום האחרון בשלב הבתים כאשר לזכותה נקודה אחת בודדה.

    סגל הנבחרת:

    מאמן: ארי שאנס

    שוערים: אתייל אמבהה (אורלנדו פיירטס, דרום אפריקה), אביסיה שינינגאיימווה (ג'ומו קוסמוס, דרום אפריקה), אפרים טז'יונגה (בלק לאופרדס, דרום אפריקה).

    הגנה: מייקל פיינאר (ראמבלרס, נמיביה), פרנקלין אפריל (סיביקס, נמיביה), גוטליב נאקוטה (בלו ווטרס, נמיביה), ריצ'רד גאריסב (וויטס, דרום אפריקה), הרטמן טורומבה (בלק לאופרדס, דרום אפריקה), ג'רמייה בייסקו (רמבלרס, נמיביה), מלאגי אנגאריזמו (אייקס קייפטאון, דרום אפריקה).

    קישור: קווינטון ג'ייקובס (ברין, נורבגיה), בריאן ברנדל (סיביקס, נמיביה), אברהם שטימואנה (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), ז'אמובאנדו אנגטז'יזקו (סיביקס, נמיביה), אוליבר ריסר (בונר, גרמניה), סידני פלאטז'ס (ג'ומו קוסמוס, דרום אפריקה), קולין בנג'מין (המבורג, גרמניה).

    התקפה: מונה קאטופוסה (אושקטי סיטי, נמיביה), לואיס סווארטבוי (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), רודולף בסטר (אילבן ארווס, נמיביה), ז'אבוב פינאס (ראמבלרס, נמיביה), לזארוס קאימבי (ג'ומו קוסמוס, דרום אפריקה).


    המפתח: תחסכו מעצמיכם את הנסיונות להיזכר בשמות מוכרים בסגל הנמיבי. אתם תזהו רק אחד - קולין בנג'מין, קשרה האחורי של המבורג הגרמנית.


    מה יכול להיות יותר גרוע להיות מאחת הנבחרות החלשות בטורניר, מוגרלת לבית לא קל, ועם סיכויים פחות מקלושים להפתיע את אחת משלושת היריבות שלך? יכול להיות גם שהמאמן שלך נפטר שלושה שבועות לפני תחילת הטורניר. בן במפוצ'ילה הזמבי שהצליח לעלות את נבחרת נמיביה לגביע אפריקה השני בתולדות המדינה ונהנה מפופולריות גדולה במדינה הדרומית, נפטר ב-27.12 בביתו שבזמביה ככל הנראה ממחלה שסבל ממנה זמן רב, אם כי משפחתו העדיפה לא למסור את כל הפרטים לתקשורת, ימים ספורים לפני יציאתו המתוכננת לנמיביה ופתיחת ההכנות האחרונות לקראת הטורניר. ההתאחדות הגיבה במהרה במינויו של ארי שאנס ההולנדי, אך אין ספק שהשלכות האירוע, כמו גם מינויו של מאמן זר בסמיכות לפתיחת המשחקים, פוגעים עוד יותר באנדרדוג המובהק של הבית, אם לא הטורניר כולו. הפרט התמוה עוד יותר לגבי מינויו של שאנס, הוא חוסר הנסיון הכמעט מוחלט של ההולנדי ביבשת השחורה. התפקיד היחידי ששאנס מילה באפריקה עד כה היה יועץ מקצועי להתאחדות הכדורגל של מוזמביק, ואם כי די ברור שלהתאחדות לא היה את הזמן למצוא מועמד ראוי באמת, אי אפשר שלא לתהות האם לא נמצא אף מאמן עם נסיון אימון מינימלי ביבשת.

    http://news.bbc.co.uk/media/images/38135000/Xxx/_38135502_bamduchile300.Xxx
    בן במפוצ'ילה 1960-2007.

    אז ככה מגיעה נמיביה לגאנה - עם מאמן חדש ושנוי במחלוקת, עם לגיונר בולט אחד ועוד כמה שחקנים בליגה הדרום-אפריקאית (שאר הסגל משחק ברובו המוחלט בנמיביה). גם לעובדה שנמיביה עלתה אולי מבית המוקדמות הנוח ביותר, מהבחינה שלא הייתה שם שום פייבוריטית מוחלטת בכל אופן, יש משקל רב באיך שנמיביה מצטיירת לקראת הטורניר הזה. מצד אחד, העולם כבר למד שלא לזלזל בנבחרות אלמוניות בטורנירים גדולים, יותר מדי שמות גדולים שילמו על כך בזמנו, מצד שני, גם לקלישאה הזו יש גבול, ונראה כי הלוחמים האמיצים יצטרכו הרבה מעבר לאומץ לב בשביל להוציא יותר מנקודה אחת (מפתיעה בפני עצמה) באליפות אפריקה הקרובה.


    בית ב'

    1. http://www.ghanacan2008.com/flags/nigeria.Xxx ניגריה
    2. http://www.ghanacan2008.com/flags/cotedvoire.Xxx חוף השנהב
    3. http://www.ghanacan2008.com/flags/mali.Xxx מאלי
    4. http://www.ghanacan2008.com/flags/benin.Xxx בנין


    לוח משחקים:

    21.1 ניגריה - חוף השנהב (סקונדי-טקוראדי), מאלי - בנין (סקונדי-טקוראדי).
    25.1 חוף השנהב - בנין (סקונדי-טקוראדי), ניגריה - מאלי (סקונדי-טקוראדי).
    29.1 ניגריה - בנין (סקונדי-טקוראדי), חוף השנהב - מאלי (אוהנה דז'אן, אקרה).


    http://www.flags.net/images/smallflags/NGRA0001.Xxx ניגריה

    http://www.statsgalore.com/images/cfa32.Xxx

    כינוי: ה"סופר-נשרים".

    איך העפילה: ניגריה הוגרלה לבית מס' 3 בטורניר המוקדמות וסיימה בראשתו עם 15 נק' כאשר אוגנדה שסיימה שנייה עם 11 נק' הנחילה לנשרים את הפסדם היחידי בקמפיין. בנוסף לשתיים, בבית שיחקו גם ניז'ר ולסותו שסיימו עם 4 נק' כ"א.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1980 ו-1994. סגנית אלופת אפריקה 1984, 1988, 1990 ו-2000. סמי-פינאליסטית 1976, 1978, 1992, 2002, 2004, ו-2006 . אירחה את גביע אפריקה 1980, 2000 [בשיתוף עם גאנה]. הופעות במונדיאל (1994 - שמינית גמר, 1998 - שמינית גמר, 2002- שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: ברטי פוגטס

    שוערים: אוסטין אז'ידה (באסטייה, צרפת), דלה איינגובה (בני יהודה, ישראל), וינסנט אניימה (הפועל תל-אביב, ישראל).

    הגנה: רביו אפולבי (סושו, צרפת), דני שייטו (ווטפורד, אנגליה), אונייקאצ'י אפאם (ניס, צרפת), אובינה נוואנרי (סיון, שוייץ), ג'וזף יובו (אברטון, אנגליה), איפאני אמגהרה (סטיאווה, רומניה), טאייה טייוו (מארסיי, צרפת).

    קישור: סיי אולופינז'נה (וולבס, אנגליה), דיקסון אטוהו (סנדרלנד, אנגליה), ריצ'רד אמורויגבה (לבסקי סופיה, בולגריה), ג'ון אובי מיקל (צ'לסי, אנגליה), סאני קאיטה (ספרטה רוטרדם, הולנד), אונייקצ'י אוקונקוו (פ.צ. ציריך, שוייץ), ג'ון אוטקה (פורטסמות', אנגליה).

    התקפה: אוסזה אודמווינגי (לוקומוטיב מוסקבה, רוסיה), איקצ'וקוו אוצ'ה (חטאפה, ספרד), יעקובו איגביני (אברטון, אנגליה), סטיבן מקינוואה (לאציו, איטליה), ויקטור אובינה (קייבו, איטליה), אובפמי מרטינס (ניוקאסל, אנגליה), נוואנקוו קאנו (פורטסמות', אנגליה).


    אבק כוכבים: מאיפה להתחיל? מדובר בברזיל של אפריקה. כמו שנאמר על הסלסאו פעם שאפשר להרכיב מהחומר הברזילאי יותר מנבחרת אחרת שתוכל להתחרות על הזכייה במונדיאל, אותו דבר אפשר להגיד על ניגריה וגביע אפריקה. לברטי ווגטס יש את הכאב ראש החיובי (בינתיים) הכי גדול ביבשת.

    הפייבוריטית הנצחית בשני עשורים אחרונים מגיעה לאליפות אפריקה נוספת עם שתי השאלות הקבועות סובבות סביבה - עד כמה הסגל של הסופר-איגלס חזק מהשאר, ובאיזה שלב ניגריה תודח הפעם. למרבה הפלא, הנבחרת הכשרונית באפריקה ב-20 שנה האחרונות הצליחה להניף רק גביע אפריקה אחד בתקופה הזו ואחרי שלא הצליחו לגבור על אנגולה הקטנה במאבק על הכרטיס למונדיאל מהבית הכי קל בטורניר המוקדמות, נראה כי תדמית של לוזריות מתחילה להידבק אל הניגרים. יחד עם זאת, חשוב לציין שהפעם נראה כי יש הבדל משמעותי בין הסגל הניגרי הנוכחי לקודמיו, וזה לא הבדל חיובי מבחינת הסופר-איגלס: הקישור הניגרי נחלש משמעותית עם השנים. אם פעם ניתן היה למצוא בו 3-4 שחקנים מוכרים לכל אוהד כדורגל בעולם, היום השם ג'ון אובי מיקל בולט באופן די בלעדי על פניהם של שמות צנועים בהרבה. מצד שני, יש עומס ברור מאוד בחוד ההתקפה, לא ברור איך ברטי פוגטס אמור לבחור 2-3 חלוצים מתוך הרשימה המדהימה שעומדת לשירותו. על פניו, איגביני יעקובו אמור להיות המועמד הבטוח בהרכב בעקבות כושרו הנפלא במדי אברטון. לצידו, ישחק אובפמי מרטיס, או מקינוואה, או קאנו, או אובינה, או אודמווינגי, הבנתם את הרעיון...

    http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/41266000/Xxx/_41266326_obiceleb270.Xxx
    חוד יעיל, קישור דליל.

    הבית של ניגריה לא קשה מדי על פניו. העובדה שהנבחרת היחידה שיכולה כרגע להתחרות עם הסופר איגלס מבחינת העומק והכישרון - חוף השנהב - אמורה לעשות רק טוב לסיכויים של ניגריה מהבחינה שניצחון על החבורה של דרוגבה ושות' אינו הכרחי כל עוד עושים את העבודה מול מאלי ובנין. בנין לא אמורה להיות פאקטור בעוד שמאלי היא סוג של סימן שאלה אך עדיין חלשה באופן ברור מהניגרים. הסטטיסטיקה היותר "מנחמת" עבור הניגרים מציינת שבכל זאת למרות חוסר ההישגיות, זה לא שהניגרים בדיוק נכשלים כישלון חרוץ בכל טורניר. ניגריה סיימה במקום השלישי בשלושת הטורנירים האחרונים והגיעה לגמר בטורניר שאירחה יחד עם גאנה ב-2000, כלומר ארבע הופעות רצופות בחצי הגמר. הבעיה היא אולי גודל הציפיות שתמיד שרר בשנים האלה סביב הסופר-איגלס, ואם כל נבחרת אחרת כנראה יכלה להגיד שבסה"כ היה חסר לה גרוש ללירה, או לחילופין - מזל, הציפיות מנבחרת, טובה ככל שתהיה, בטורניר נוקאאוט, לא תמיד היו לגמרי ריאליות. אולי השנה, כשגאנה וחוף השנהב יכולות לכל הפחות להסתכל על הסופר-איגלס בגובה העיניים, כשקמרון רוצה לחזור לקדמת הבמה ודרום אפריקה עושה צעד ראשון בהכנות למונדיאל, ניגריה תצליח סוף סוף ללכת את כל הדרך.



    http://www.flags.net/images/smallflags/CDIV0001.Xxx חוף השנהב

    http://www.marca.com/mundial2006/selecciones/costademarfil/imgs/federacion.Xxx

    כינוי: הפילים

    איך העפילה: סיימה במקום הראשון בבית מס' 1 במוקדמות האליפות עם 10 נק', שלוש יותר מגבון השנייה. הנבחרת השלישית בבית, מדגסקאר, סיימה אחרונה עם אפס נקודות ואפס שערי זכות.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1992. סגנית אלופת אפריקה 2006. סמי-פינאליסטית 1965, 1968, 1970, 1986, 1994. אירחה את גביע אפריקה 1984. הופעות במונדיאל 2006 - שלב הבתים.


    סגל הנבחרת:

    מאמן: ז'ראר ז'ילי

    שוערים: בובאקר בארי (לוקרן, בלגיה), טיאסה קונה (אפריקה ספורטס, חוף השנהב), סטפן לובואה (גראותר פורת', גרמניה).

    הגנה: ארתור בוקה (שטוטגארט, גרמניה), קונסטן דייאפקה (פאנדורי, רומניה), עמנואל אבואה (ארסנל, אנגליה), סטיב גוהורי (ב. מונשנגדלבאך, גרמניה), עבדוללאיה מייטה (בולטון, אנגליה), קולו טורה (ארסנל, אנגליה), מארק זורו (בנפיקה, פורטוגל).

    קישור: אמרסה פאה (רדינג, אנגליה), כריסטיאן קופי אנדרי (לה מאן, צרפת), סיאקה טיינה (סיינט אטיין, צרפת), יאיה טורה (ברצלונה, ספרד), דידייה זוקורה (טוטנהאם, אנגליה).

    התקפה: ארונה דינדאנה (לאנס, צרפת), דידייה דרוגבה (צ'לסי, אנגליה), ג'רביניו (לה מאן, צרפת), סלומון קאלו (צ'לסי, אנגליה), עבדול קאדר קייטה (ליון, צרפת), ארונה קונה (סביליה, ספרד), בקארי קונה (ניס, צרפת), בובאקר סאנוגו (ורדר ברמן, גרמניה).


    אבק כוכבים: חד וחלק, הסגל הכי נוצץ ביבשת. אם ניגריה היא הברזיל של אפריקה (וגם זו הצהרה שמתחילה להתיישן למען האמת), הרי שחוף השנהב היא הארגנטינה - כוכב בכל עמדה, למעט השוער.

    הדבר הבא כבר כאן. במהלך 2005 ו-2006 חוף השנהב סוף סוף פרצה לתודעה העולמית כנבחרת אחרי שנים של התבשלות על אש קטנה. הניצחון הסנסציוני בקמרון בתוספת החמצת הפנדל המפורסמת של פייר וומה העניקו למונדיאל את אחת הנבחרות היותר טכניות, מהירות ומלהיבות שלו. גאנה אולי הגיעה רחוק יותר מהאיבורים בגרמניה, אבל חוף השנהב שהוגרלה לבית המוות עם הולנד, ארגנטינה וסרביה (ומונטנגרו, למי שהספיק לשכוח) יכלה לצאת בראש מורם בתום הטורניר לא פחות מהגנאים. אחד הדברים שיותר אפיינו את אותה חוף השנהב הוא להתחיל לשחק אחרי שהיא מוצאת את עצמה בפיגור שני שערים. זה קרה לה בכל שלושת המשחקים, מול ארגנטינה והולנד חוף השנהב הציגה כדורגל שלא נפל מהיריבות שלהן, אך הצליחה רק לצמק, מול הסרבים זה כבר הספיק למהפך 3-2 שעשה לפחות צדק מינימלי עם האיבורים.

    http://soccernet-akamai.espn.go.com/design05/DJ/20060621/civ412_dc.Xxx
    הדחה בראש מורם, השחקנים חוגגים ניצחון על סרביה ומונטנגרו.

    מה שמוזר זה ההיפוך המוחלט שנראה מחוף השנהב חמישה חודשים לפני כן באליפות אפריקה במצרים. דווקא אז היה נראה שהתוצאה תופסת עדיפות גבוהה מהיכולת אצל הפילים שהגיעו לגמר בתצוגות הרבה פחות מלהיבות. בכל אופן, אין ספק שהמונדיאל בגרמניה קידם כמה שחקנים מהסגל (בעיקר בוקה וזוקורה) ולצד הצטרפותו של סלומון קאלו שנאלץ לוותר על השאיפה לשחק בנבחרת הולנד, וההתקדמות של דידייה דרוגבה למעמד החלוץ הטוב בעולם (?) הנבחרת שמגיעה לגאנה טובה לא פחות, אם לא יותר, מזאת שראינו בגרמניה לפני שנתיים. אם יש משהו שכן יכול לטרפד את כל התחזית האופטימית הזאת זה מקרה עצוב שהתרחש שבועיים בלבד לפני פתיחת הטורניר. המאמן הגרמני של הנבחרת אולי שטילקה נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שבנו בן ה-23 נכנס לתרדמת ונזקק להשתלת ריאה דחופה. ז'ראר ז'יל, מחליפו של שטילקה, הוקפץ מתפקיד המאמן של הנבחרת עד גיל 23, שתחת הדרכתו של הצרפתי העפילה למשחקים האולימפיים בבייג'ין, וכעת נותר לראות את השפעת הזעזוע הלא צפוי הזה על הנבחרת. בכל מקרה לפחות על הנייר, אם לא יתרון הביתיות של גאנה, חוף השנהב הייתה ללא ספק מסומנת כפייבוריטית הבלעדית של הטורניר הזה. גם במצב הנוכחי, רק המארחת ואולי גם ניגריה מציגות סגלים שיכולים להתמודד מול זה של הפילים, עבורם כל דבר פחות מחצי גמר יהווה כישלון צורב.



    http://www.flags.net/images/smallflags/MALI0001.Xxx מאלי


    http://content.answers.com/main/content/wp/en/thumb/6/67/100px-Mali_FA.Xxx

    כינוי: הנשרים.

    איך העפילה: מאלי הוגרלה לבית שהתברר להיות כצמוד עד הרגע האחרון והצליחה לסיים במקום הראשון עם 12 נק' כאשר חברתה לבית ב', בנין, מסיימת מעט מאחור עם 11 נק', עמנואל אדבאיור וטוגו במקום השלישי עם 9 נק' וסיירה לאון של מוחמד קאלון מסיימת במקום האחרון עם נקודה אחת בלבד.

    קורות חיים: סגנית אלופת אפריקה 1972. סמי-פינאלסיטית 1994, 2002, 2004. אירחה את גביע אפריקה 2002.


    סגל הנבחרת:

    מאמן: ז'אן-פרנסואה ז'ודאר

    שוערים: סומאליה דיאקיטה (סטאד מאליין, מאלי), מהמדו סידיבה (PAS ג'יאנינה, יוון), עומאר סיסוקו (מץ, צרפת).

    הגנה: אדמה קוליבאלי (לאנס, צרפת), מוסא קוליבלי (MC אלז'יר, אלג'יריה), סוליימאן דיאמוטן (לצ'ה, איטליה), סטריק קאנטה (ניס, צרפת), בובאקר קונה (מאג'רב פז, מרוקו), אמאדו סידיבה (דז'וליבה, מאלי), אדמה טמבורה (הלסינבורג, שבדיה), סמי טראורה (אוקזר, צרפת).

    קישור: סולימאן דמבלה (דז'וליבה, מאלי), דריסה דיאקיטה (ניס, צרפת), מהמדו דיארה (ריאל מדריד, ספרד), סיידו קייטה (סביליה, ספרד), דז'יבריל סידיבה (שאטרו, צרפת), מוחמד סיסוקו (ליברפול, אנגליה), בסלה טורה (לבדיאקוס, יוון).

    התקפה: ממאדו דיאלו (קטאר SC, קטאר), מהמדו דיסה (רוסלאר, בלגיה), פרדריק קאנוטה (סביליה, ספרד), ממאדי סידיבה (סטוק סיטי, אנגליה), דראמאן טראורה (לוקומוטיב מוסקבה, רוסיה).


    אבק כוכבים: עם פציעתו של אפייה, כבר לא כל כך בטוח שלגאנה יש את מרכז השדה הטוב ביבשת. מהמדו דיארה ומוחמד סיסוקו (בתוספת סיידו קייטה מסביליה על הספסל) הם בהחלט יריבים ראויים לאסיין ומונטארי. גם חלוצים ברמתו של פרדי קאנוטה לא בדיוק מסתובבים חופשי בכל נבחרת ונבחרת ביבשת.

    אם לעצום עיניים לרגע על קמפיין מוקדמות המונדיאל המזעזע, הרי שאין שום סיבה שמאלי לא תשחזר שוב את ההצלחה מהטורניר הביתי ב-2002 ומתוניסיה 2004 ותצליח להתברג אל ארבעת האחרונות. סגל הנבחרת צמד והתבגר, הצטרפו לא מעט כשרונות שתרמו להגעתה של הנבחרת לרבע הגמר במשחקים האולימפיים ב-2004, כשהבולט בינהם כמובן הוא מוחמד סיסוקו. אין ספק שלפני שנתיים וחצי-שלוש, העתיד של מאלי נראה טוב. קשה להסביר אם כך מה קרה באותו קמפיין מוקדמות שהסתיים במקום חמישי מאכזב בבית שכלל את טוגו, זמביה, סנגל, קונגו וליבריה. מאלי, שעל הנייר וגם מבחינת ההישגים בשנים האחרונות נראיתה כשווה לכל הפחות מקום שני בבית הזה, לא הצליחה להתברג אפילו לשלישייה הראשונה ובכך פספסה גם את הכרטיס לאליפות היבשת במצרים ב-2006. יחד עם זאת, דור הזהב של הכדורגל המליאני עדיין מספיק צעיר אך גם בעל נסיון והתקווה להישגים הסטוריים עדיין לא אבדה.

    http://news.bbc.co.uk/olmedia/1800000/images/_1802306_maliteamsalute300.Xxx
    החגיגות בתחילת העשור הופסקו.

    הבעיה היא שיהיה קשה מאוד להניח יסודות של הישגיות עם הדחה משלב הבתים, והעפלה מבית שכולל גם את ניגריה וגם את חוף השנהב תהיה בגדר הסנסציה עם כל הכבוד לכישרון של הנשרים. אמנם הפערים לא כאלה בלתי ניתנים לצמצום שמאלי לא מסוגלת להפתיע את אחת הגדולות האלה ביום טוב, אך עדיין קשה לראות את אחת מענקיות היבשת נכשלות בנסיון להגיע לרבע הגמר. וזה בעצם יוצר מצב בעייתי עבור מאלי, שכן הדחה בשלב הבתים תביא את הנבחרת לדירוג די נמוך לשלב הבתים השני במוקדמות המונדיאל, זה בכלל במידה והיא תגיע לשם. למרות שהוגרלה בקבוצת הדירוג הראשונה בשלב הבתים הראשון, היריבות של מאלי - קונגו וסודן, אמורות לעשות לנשרים חיים קשים בניגוד לשק החבטות הפוטנציאלי, צ'אד. כמו שזה נראה, אם דור הזהב הזה של מאלי באמת ראוי להגיע לרמות הגבוהות ביותר, הוא יצטרך לעשות את זה בדרך הקשה, ומה יכול להיות יותר קשה מלהתמודד ראש בראש מול שתיים משלושת הנבחרות הטובות ביבשת?



    http://www.flags.net/images/smallflags/BNIN0001.Xxx בנין


    http://benin-narodni-fotbalove-druzstvo.navajo.cz/benin-narodni-fotbalove-druzstvo.Xxx

    כינוי: הסנאיים.

    איך העפילה: בנין היא אחת משלושת הסגניות הטובות ביותר שהעפילו לטורניר באנה. הנבחרת סיימה נקודה אחת מאחורי מאלי בבית המוקדמות אך זה הספיק על מנת להיכלל בין 16 הגדולות ביבשת.

    קורות חיים: זוהי בסה"כ הופעתה השנייה של בנין בגביע אפריקה כאשר הסיפתח נעשה ב-2004, אז הנבחרת לא הצליחה לעבור את שלב הבתים לאחר שסיימה עם אפס נקודות ושער זכות בודד בבית שכלל את מרוקו, ניגריה ודרום אפריקה.


    סגל הנבחרת:

    מאמן: ריינארד פאביש

    שוערים: ולרה אמוסו (מוגאס 90, בנין), רשאד צ'יטו (וויקי טוריסטס, ניגריה), יוהן דז'ידונו (רד סטאר סן-וון, צרפת).

    הגנה: חאלד אדנון (ASEC, חוף השנהב), אניסה אדז'אמוסי (קרטיי, צרפת), רומאולד בוקו (אקרינגטון סטנלי, אנגליה), דמיין קריסוסטום (קסאלה, איטליה), אלן גאספוז (פ.צ. באנייס, שוייץ), אכילה רוגה (ראן, צרפת), נואל סקה (פ.צ. פין, דנמרק), ביו אי טראורה (פנתרס, בנין), סיידת צ'ומוגו (איסט ריפה קלאב, קטאר).

    קישור: ג'וסלין אהואייה (פ.צ. סיון, שוייץ), דז'ימאן קוקו (סולייל, בנין), מוריטלה אונגוביי (אטואל דו סהיל, תוניסיה), ז'ונאס אוקטולה (תנדה רויאל זולו), סטפן ססניון (לה מאן, צרפת), סוסתן סוגלו (אנרג'י, בנין).

    התקפה: אבו מאיגה (קרטיי, צרפת), וואסיאו אולדיפיקפו (קבילייה, אלג'יריה), רזאק אומוטויוסי (הלסינבורג, שבדיה), עבדולאייה אוזרו (בופלס, בנין), עומאר צ'ומוגו (פורטימוננשה, פורטוגל).


    אבק כוכבים: אל תחפשו כאלה. הנציגים הבכירים של בנין באירופה הם אכילה רוגה וסטפן ססניון שמשחקים בליגה הראשונה בצרפת ורזאק אומוטיוסי שמשתף פעולה עם הנריק לארסון בהלסינבורג. את כל שלושת השמות האלה סביר להניח שלא אתם ולא אף אוהד כדורגל טיפוסי לא שמע מימיו.

    בנין היא אולי הנבחרת שהכי קשה לייחד מתוך כל ה-16. בתים א' וג' מסודרים לפי תבנית של שתי נבחרות גדולות, שלישית בינונית ואנדרדוג אלמוני לחלוטין בתור הנבחרת הרביעית בבית. בבית ד' יש שלושה נבחרות חזקות ואחת חלשה יותר אך מוכרת לנו מהמונדיאל האחרון. ומה בדיוק בנין? אין לה את האלמוניות המוחלטת של סודן ונמיביה, כי בכל זאת רוב השחקנים משחקים בחו"ל, וגם אם לא בקבוצות מוכרות לאוזן האנושית, זה עדיין עדיף על שתי האחרות שמבוססות בעיקר על שחקנים מהליגות המקומיות של כל אחת בהתאמה. בדומה לנמיביה, בנין ביקרה רק בגביע אפריקה אחד לפני גאנה, היה זה בתוניסיה ב-2004 וכל מה שהסנאים (טוב, הכינוי שלהם מיוחד, זה בטוח) יזכרו זה השער היחידי שהם כבשו, בדקה האחרונה שלהם בטורניר, לרשת של ניגריה שניצחה את אותו משחק 2-1. הבעיה עם התחושה מסביב בנין היא שאם את נמיביה וסודן אנחנו לא מכירים מספיק בשביל לשלול לחלוטין כל סיכוי להפתעה, כי למעשה אין לנו מושג מה קורה שם בליגות האפריקאיות הנידחות, אי אפשר להגיד את אותו דבר על בנין. כשלפניך פרוס סגל שברובו משחק בליגות החצי-מקצועיות במדינות שונות באירופה, קשה להתרשם.

    http://img98.imageshack.us/img98/6614/xql4zta5ur9fy6.Xxx
    מי?

    גם אם לעזוב לרגע את הנייר, ההכנות של בנין לגביע אפריקה לא נראות טוב למדי. קודם כל, המאמן ריינארד פאביש מונה לתפקיד בסה"כ שישה שבועות לפני פתיחת הטורניר והפך למאמן השלישי של הנבחרת הלאומית תוך תקופה של שנה וחצי. פאביש מיד הודיע כי הוא מתכוון לפנות ל-30 שחקנים נוספים מעבר לסגל הקיים בזימון לסגל המורחב. ההתאחדות הבנינית פנתה ללא מעט שחקני נבחרות צרפת הצעירות, סנגלים וטוגולזים בעלי שורשים בבנין בהזמנה להצטרף אל הסנאים אך ללא הצלחה ממשית. לאחר מכן, בנין יצאה למחנה אימונים בן 10 ימים בברזיל שהידיעה הכי גדולה ממנו הייתה צירופו של אכילה רוגה לסגל הסנאים. הידיעה הפתיעה בעיקר את קבוצתו ראן, יותר נכון את מאמן קבוצת המילואים החובבנית של ראן, כיוון שרוגה טרם לבש את מדי הקבוצה הראשונה מאז שהצטרף למועדון. התקווה הגדולה של בנין היא מהדור המתבגר של השחקנים במדינה. ב-2005 אירחה בנין את אליפות אפריקה לנוער והנבחרת המקומית סיימה במקום השלישי והופיעה בגביע העולם עד גיל 20 בהולנד באותה השנה ואף הוציאה שתי נקודות משלושה משחקים. אם לא יקרה משהו באמת סנסציוני בכל קנה מידה, בנין לא תסיים את אליפות אפריקה 2008 עם יותר מנקודה אחת, הופעה מכובדת יותר מזאת לפני 4 שנים תהווה התקדמות מכובדת בפני עצמה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏18/1/08
  4. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בית ג'

    1. http://www.ghanacan2008.com/flags/egypt.Xxx מצרים
    2. http://www.ghanacan2008.com/flags/cameroon.Xxx קמרון
    3. http://www.ghanacan2008.com/flags/zambia.Xxx זמביה
    4. http://www.ghanacan2008.com/flags/sudan.Xxx סודן


    לוח משחקים:

    22.1 מצרים - קמרון (באבה יארה, קומאסי), סודן - זמביה (באבה יארה, קומאסי).
    26.1 קמרון - זמביה (באבה יארה, קומאסי), מצרים - סודן (באבה יארה, קומאסי).
    30.1 מצרים - זמביה (באבה יארה, קומאסי), קמרון - סודן (טמאלה).


    http://www.flags.net/images/smallflags/EGYP0001.Xxx מצרים

    http://www.gopharaohs.com/wp-content/themes/benevolence/images/catlogo_efa.Xxx

    כינוי: הפרעונים.

    איך העפילה: מצרים סיימה בראש בית מס' 2 בטורניר המוקדמות עם 12 נק'. שאר הנבחרות - מאוריתניה, בורונדי ובוצוואנה סיימו עם 7 נק' כ"א.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1957 , 1959, 1986 ו-1998. סגנית אלופת אפריקה 1962. סמי-פינאליסטית 1963, 1970, 1974, 1976, ו- 1980. מארחת גביעי אפריקה 1959, 1974 ו- 1986. הופעות במונדיאל (1934 - סיבוב ראשון, 1990 - שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: חסן שאהטה

    שוערים: עיסאם אל-חדארי (אל-אהלי, מצרים), מוחמד עבד-אל-מונסף (זמאלק, מצרים), מוחמד סובהי (איסמעילי, מצרים).

    הגנה: וואל גומאה (אל-סיליה, קטאר), איברהים סעיד (אנקרגוצ'ו, טורקיה), שהדי מוחמד (אל-אהלי, מצרים), אחמד פתחי (אל-אהלי, מצרים), סעיד מועוואד (איסמעילי, מצרים), חאני סעיד (איסמעילי, מצרים), מחמוד פת'הללה (זמאלק, מצרים), טארק אל-סעיד (זמאלק, מצרים).

    קישור: מוחמד שאווקי (מידלסברו, אנגליה), אחמד חסן (אנדרלכט, בלגיה), חסן מוסטפה (אל-וואחדה, סעודיה), מוחמד אבוטריקה (אל-אהלי, מצרים), חוסני עבד-ראבו (איסמעילי, מצרים), עומאר גמאל (איסמעילי, מצרים), אחמד סבאן (פטרוג'ט, מצרים), אחמד אל-מוחמדי (ENPPI, מצרים).

    התקפה: מוחמד זידאן (המבורג, גרמניה), עמאד מוטעיב (אל-אהלי, מצרים), עמר זאקי (זמאלק, מצרים), מוחמד פאדל (איסמעילי, מצרים).


    אבק כוכבים: בעקבות חסרונם של מידו וגהלי, נבחרת מצרים תתבסס באופן כמעט מוחלט על שחקנים מקומיים ובראשם הקשר ההתקפי מוחמד אבוטריקה שנחשב לכישרון הגדול במדינה. החלוץ מוחמד זידאן השתלב מצויין בהמבורג אליה הגיע השנה והוא למעשה הלגיונר הבכיר בסגל.

    לא לא, שאהטה ומידו לא הסתכסכו שוב והחלוץ המצרי לא זייף שוב פציעה כדי להתחמק ממשחק הכנה. הפעם הפציעה של החלוץ הבכיר של מצרים אמיתית ומונעת ממנו לשחק עוד מאוקטובר, ויהיה מאוד מעניין לראות איך מצרים תסתדר בלי השגריר הבכיר שלה בחו"ל. מבחינה חברתית, חסרונו של מידו וגם של חוסאם חסן האגדי שלפחות בגיל 41 כבר לא נחשב למועמד קבוע לסגל הפרעונים לכל פחות על תקן המנהיג, יכולים לתרום הרבה יותר מלפגוע. מידו הפנה נגדו את כל המדינה שלו לאחר פרשת החילוף המפורסמת בחצי הגמר מול סנגל, והעובדה שמחליפו כבש כעבור דקה את שער הניצחון ודאי לא עזרה. שאהטה ומידו אמנם התפייסו מאז המקרה אבל לא מן הנמנע שהמאמן הלאומי קיבל באנחת רווחה את הידיעה שהחלוץ לא יצליח לחזור לכושר משחק לקראת האליפות בגאנה. העובדה שהנבחרת תתבסס באופן כמעט בלעדי על שחקנים מהליגה המקומית, גם פחות נוראית במקרה של מצרים שמחזיקה בליגה האיכותית והעשירה ביבשת.

    http://as.wn.com/i/1b/46a976662fea22.Xxx
    יבלוט בהיעדרותו, השאלה היא באיזו צורה? מידו.

    אומרים שלהגן על התואר זו משימה אפילו יותר קשה מלזכות בו. ומה לגבי להגן על תואר שעצם הזכייה בו לא ממש שיקפה את יחסי הכוחות? כן, מצרים זכתה בגביע אפריקה אבל זה לא סוד שכל טורניר שמסתיים בזכייה של הנבחרת הביתית מאבד מעט מערכו, וזה גם לא סוד שגביע אפריקה 2006 היה טורניר די מאכזב בו הגדולות לא מיצו את הפוטנציאל והקטנות פשוט לא הפתיעו. מצרים בסה"כ הייתה מעט יותר טובה (או יותר נכון, פחות רעה) מיריבותיה וזה הספיק לזכייה באליפות חלשה. בנוסף לכך, הנבחרת המצרית לא הראתה שום סימני דומיננטיות ביבשת כבר מספר שנים בניגוד לתוניסיה למשל שזכתה באליפות אפריקה על אדמתה הביתית רק שנתיים לפני כן אך לא זכתה לאותה כמות של ביקורת. כמו שזה נראה, רק ריפיט בגאנה, שלמרות העובדה שמצרים היא האלופה המכהנת של היבשת ייחשב להפתעה לא קטנה, יוכל למחוק את הספקות לגבי התואר הזה. תואר שני ברציפות יהפוך את חסן שאהטה למאמן השני בהסטוריה שמצליח להצעיד את נבחרתו לזכיות רצופות באליפות היבשת, והראשון ב-40 השנה האחרונות, אבל בלי היציעים הביתיים מצרים פשוט לא יכולה להימנות על הפייבוריטיות להצלחה בגאנה.


    http://www.flags.net/images/smallflags/CAME0001.Xxx קמרון

    http://www.netsport.ro/data/news/articole/echipe_nationale/cameroon.Xxx

    כינוי: האריות הבלתי-מנוצחים.

    איך העפילה: קמרון גברה בדרכה לגאנה על גינאה השוויונית, רוואנדה וליבריה על מנת לסיים בראש בית 5 עם 15 נק'.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1984, 1988, 2000 ו-2002. סגנית אלופת אפריקה 1986. סמי-פינאליסטית 1972 ו-1992. אירחה את גביע אפריקה 1972. הופעות במונדיאל (1982 - שלב הבתים, 1990 - רבע גמר, 1994 - שלב הבתים, 1998 - שלב הבתים, 2002 - שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: אוטו פפיסטר

    שוערים: קרלוס קאמני (אספניול, ספרד), סוליימנו האמידו (דניזליספור, טורקיה), חבייר צ'ארלס אמברגה (קאנון יאונדה, קמרון).

    הגנה: ביל טצ'אטו (קטאר SC, קטאר), בנואה אנגבווה (קריליה סובייטוב, רוסיה), ריגובר סונג (גלאטסראיי, טורקיה), ז'יל אגוסטין ביניה (בנפיקה, פורטוגל), טימותי אטובה (המבורג, גרמניה), אנדרה ביקיי (רדינג, אנגליה).

    קישור: ג'רמי נייטאפ (ניוקאסל, אנגליה), אלן אנקונג (אטלנטה, מקסיקו), פול אסולה (ארסנל קייב, אוקראינה), אלכסנדרה סונג (ארסנל, אנגליה), ז'ואל אפלה (בוכום, גרמניה), אכילה אמנה (טולוז, צרפת), לנדרי אנגואמו (נאנסי, צרפת), סטפאן אמביה (ראן, צרפת), מודסט אמבאמי (מארסיי, צרפת), ז'אן איל מאקון (ליל, צרפת).

    התקפה: סמואל אטו (ברצלונה, ספרד), מוהמדו אידריסו (דויזבורג, גרמניה), ג'וזף דזירה-ג'וב (ניס, צרפת), ברטן טומו (מוסקרון, בלגיה).


    אבק כוכבים: יש בכלל ספק? כבר במשך שנים שנבחרת קמרון היא במידה מסויימת אטו ועוד 22. גם שמות מוכרים כמו קאמני, סונג, מאקון וג'וב לא משתווים לסופרסטאר של ברצלונה והמנהיג הבלתי מעורער של נבחרת האריות.

    קמרון היא אחד מסימני השאלה הגדולים של הטורניר המתקרב, וזה כבר מפתיע בפני עצמו כי מדובר באחת הפייבוריטיות הקבועות לזכייה כבר יותר מעשר שנה, נבחרת שזכתה בשתי גביעי אפריקה רצופים בתחילת העשור, נבחרת שמורכבת ב-99% מלגיונרים בליגות הבכירות של אירופה ושבשורותיה משחק אחד מהמועמדים לתואר החלוץ הטוב בעולם. ובכל זאת, סימן שאלה, כי העתיד של קמרון נראה מאוד לא ברור. ניתן להתווכח כי ההדחה ממוקדמות המונדיאל הייתה תקלה, אחרי הכל אם הפנדל של פייר וומה היה הולך עשרה סנטימטרים ימינה, רוב חוסר הודאות סביב קמרון הייתה מתעופפת כלא הייתה. אבל לטענה הזו אפשר להציג גם טענה נגדית, שקמרון הפסידה באמת את העלייה כאשר לא הוציאה את הנקודה הביתית שהייתה מספיקה לה מול חוף השנהב. אפשר גם להמשיך ולהתווכח על כך שגם ההדחה ברבע גמר גביע אפריקה לפני שנתיים, לאותה חוף השנהב, בסה"כ הגיעה בתום של דו קרב פנדלים בן 24 בעיטות, ודאי לא סיבה להדליק נורות אדומות. אך למרות כל ההסברים המשכנעים האלה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שקמרון כבר לא נהנית מעליונות ברורה מהיבשת כמו בתחילת העשור, שהסגלים (ולאחרונה, גם ההישגים) של 3-4 נבחרות ביבשת פשוט נראים מרשימים יותר, ולמען האמת אם מוציאים את סמואל אטו מאותם 23 שחקניו של אוטו פפיסטר מקבלים רשימה שנוטה הרבה יותר לקבוצת הדירוג של מאלי, גינאה, זמביה ודרום אפריקה - מוכשרות, אבל לא מפילות מהכיסא.

    http://news.bbc.co.uk/media/images/38058000/Xxx/_38058728_cam_etoo300.Xxx
    יהלום בים עופרת, סמואל אטו.

    כל הטיעונים האלה כמובן, לא סותרים את האפשרות שקמרון תתן טורניר גדול ותסתום לכותב שורות אלה את הפה, והמזל שיחק לטובת האריות לפחות מבחינת ההגרלה. אין ספק שמצרים היא החלשה מבין קבוצות הדירוג הראשון (כשהאלטרנטיבות הן תוניסיה, גאנה וחוף השנהב), לא מן הנמנע שזמביה תתגלה כחלשה בדירוג השלישי (הכולל גם את מאלי, גינאה ודרום אפריקה) ורק סודן האלמונית אולי יכולה למכור מעט יותר מנמיביה, אנגולה ובנין. זו הפעם השנייה ברציפות שקמרון מקבלת את הבית הנוח מבין הארבעה בשלב הבתים של גביע אפריקה וההגרלה הזאת אמורה להספיק לרבע גמר שלישי ברציפות. מה שכן, בשני הביקורים האחרונים ברבע הגמר קמרון גם לא עברה את השלב הזה, ניגריה הדיחה אותה ב-2004 וחוף השנהב כאמור ב-2006, הדחה שלישית ברציפות כבר תיראה מגמתית. חשוב לזכור יחד עם זאת שהסגל הקמרוני הנוכחי עדיין מורכב ברובו מהאלופה האולימפית בסידני 2000, גם אם רוב השחקנים לא התקדמו מעבר לקבוצות מהדרג השני והשלישי במדינותיהן, קמרון היא עדיין כוח שאין לזלזל בו ביבשת, השאלה היא רק האם היא עדיין יכולה להיחשב כפייבוריטית כשמתמודדות נוצצות - ומהרבה בחינות - מצליחות יותר, מתחרות כנגדה.


    http://www.flags.net/images/smallflags/ZAMB0001.Xxx זמביה

    http://www.gfdb.com/images%5Clogos%5Ccaf_zambia.Xxx

    כינוי: צ'יפולופולו

    איך העפילה: זמביה זכתה במקום הראשון בבית 11 לאחר מאבק צמוד עם דרום אפריקה. שתי הנבחרות סיימו עם 11 נק' אך שער זכות אחד בטבלה הפנימית הוציא את ידה של זמביה על העליונה. הנבחרות הנוספות בבית זה היו קונגו (7 נק') וצ'אד (2 נק').

    קורות חיים: סגנית אלופת אפריקה 1974 ו-1994. סמי-פינאליסטית 1982, 1990 ו-1996.

    סגל הנבחרת:

    מאמן: פטריק פירי

    שוערים: קנדי אמוונה (פרי סטייט סטארס, דרום אפריקה), קלילילו קקונייה (אמאזולו, דרום אפריקה), מייק פוטו (גרין בפאלוס, זמביה).

    הגנה: בילי מוואנזה (גולדן ארווס, דרום אפריקה), ג'וסף מוסונדה (גולדן ארווס, דרום אפריקה), קלייב האצ'ילנסה (ZESCO, זמביה), ווילי צ'יניאמה (ZESCO, זמביה), קנדי אנקטאני (זנאקו, זמביה), קמפאמבה צ'ינטו (פריי סטייט סטארס, דרום אפריקה).

    קישור: ריינפורד קלאבה (ZESCO, זמביה), אייזק צ'נסה (הלסינבורג, שבדיה), קליפורד מולנגה (מכבי פתח-תקווה, ישראל), וויליאם נייובו (לוסאקה דאימונדס, זמביה), איאן בקאלה (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), פרנסיס קאסונדה (פאוור דינאמוס, זמביה), פליקס קאטונגו (פרימיירו אגוסטו, אנגולה).

    התקפה: כריס קאטונגו (ברונדבי, דנמרק), ג'ייקוב מולנגה (שטראסבורג, צרפת), עמנואל מאיוקה (קאבווה ווריורס, זמביה), דובה פירי (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), ג'יימס צ'מנגה (מורוקה סוואלוס, דרום אפריקה), פליקס סונזו (קונקולה בליידס, זמביה).


    אבק כוכבים: עם כמה מהלגיונרים הבכירים של הצ'יפולופולו מחוץ לסגל בגלל פציעות, ההיצע של זמביה בתחום הזה נראה צנוע מהרגיל. השמות הבולטים בסגל החסר הזה הם האחים קאטונגו. האח הבכור, פליקס, קשר התקפי, נחשב לשחקן מוביל במדינה כבר שנים וכרגע משחק במדי אלופת אנגולה פרמיירו אגוסטו, בעוד שהשני, חלוץ בתפקידו, קרע רשתות בזמביה, דרום אפריקה ועכשיו בברונדבי שבדנמרק.


    בדומה למאלי וגינאה, מדובר בעוד נבחרת מהדרג השלישי שעם קצת מזל ומומנטום יכולה להפוך ללהיט. אין ספק שזמביה היא איום פוטנציאלי על המקום לרבע הגמר והצ'יפולופולו אמורים בהחלט להקשות את החיים על קמרון ומצרים. יחד עם זאת, חייבים לזכור את האופטימיות ששררה במחנה הזמבי גם לפני שנתיים כאשר בתום קמפיין מוקדמות מונדיאל מוצלח יחסית, במהלכו התמודדה הנבחרת על המקום בגרמניה עם טוגו וסנגל עד למחזורי הסיום, זמביה תחת פיקודו של אגדת העבר קאלושה בוואליה הוגרלה לאותו בית עם גינאה, תוניסיה ודרום אפריקה. זה הסתיים בצורה מאכזבת, ניצחון חסר חשיבות על דרום אפריקה במחזור האחרון במשחק לפרוטוקול בלבד היה כל ההספק של הנבחרת במצרים. בוואליה הספיק מאז להתפטר בעקבות הלחץ התקשורתי והתרכז בתפקידו כסגן נשיא ההתאחדות. מחליפו של בוואליה היה תחילה בן במפוצ'ילה ז"ל, שעזב את התפקיד כעבור זמן קצר בשביל התפקיד הראשי בנבחרת נמיביה. לאחר עזיבתו של במפוצ'ילה, פטריק פירי, שאימן את הנבחרת לפני בוואליה לקח את המושכות קודם באופן זמני ולאחר מכן גם באופן רשמי כמאמן הלאומי.

    http://es.fifa.com/mm/photo/afprograms/footballforhope/143_2_8216_sq_medium.Xxx
    נכשל בתוכניות הבנייה, בוואליה.

    פירי שפוטר מהתפקיד ב-2005, נאלץ לוותר על כמה מהלגיונרים הבכירים - קולינס אמבסומה, מוזס סיצ'ונה ואנדרו סינקאלה, בגלל פציעות, אבל לכוכב התורן של הנבחרת, בהיעדרם של האחרים - כריסטופר קאטונגו - אין ספק שהנבחרת יכולה להגיע רחוק. "למרות שהסגל הזה נבנה רק במהלך השלוש-ארבע שנים האחרונות, אין לי ספק שנצליח יותר מ-2006" אמר קטונגו, "שיחקנו וניצחנו כמה משחקים גם בלי הלגיונרים המובילים, יש לנו את השחקנים שמסוגלים להביא למדינה גאווה." החיסרון של הלגיונרים מדגיש עוד יותר את ההבדל המשמעותי בין זמביה לאותן מאלי וגינאה. בעוד ששחקני שתי האחרות משחקים בעיקר ברחבי אירופה, שחקני זמביה מרוויחים את לחמם בעיקר במולדת או בדרום אפריקה השכנה שקולטת שחקנים רבים מהמדינה. בנוסף לכך, כמו שאמר קאטונגו בעצמו, נבחרת זמביה עדיין בתהליכי בנייה והתקדמות איטית. ככל הנראה, גם בגאנה הנבחרת עדיין לא תהווה יותר ממוקש, אלא אם כן, כמו שנאמר בהתחלה - עם קצת מזל ומומנטום - מי יודע.



    http://www.flags.net/images/smallflags/SUDA0001.Xxx סודן


    http://content.answers.com/main/content/wp/en/thumb/9/9b/100px-Sudan_FA.Xxx

    כינוי: נשרי המדבר.

    איך העפילה: הסנסציה השנייה של המוקדמות, סודן סיימה בראש בית 4 עם 15 נק', שתיים יותר מתוניסיה השנייה כאשר נבחרות סיישל ומאוריציוס גירדו את התחתית עם 4 ו-2 נקודות בהתאמה.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1970. סגנית אלופת אפריקה 1959 ו-1963. סמי-פינאליסטית 1957. אירחה את גביע אפריקה 1957 ו-1970.


    סגל הנבחרת: טרם פורסם

    מאמן: מוחמד עבדאללה.

    שוערים: בהלדין עבדאללה (אל-מריק, סודן), אקרם אל-הדי סלים (אל-מריק, סודן), מחז'וב אל מועז (אל-הילאל, סודן).

    הגנה: מוחמד עלי אל-חידר (אל-הילאל, סודן), אחמד אל-באשה (אל-מריק, סודן), מוסא אל-טעיב (אל-מריק, סודן), עומר בחית (אל-הילאל, סודן), אמיר דאמר (אל-מריק, סודן), אלאלדין אחמד ג'יבריל (אל-הילאל, סודן), חאליד חסן עלי (אל-הילאל, סודן).

    קישור: יוסף אלאלדין (אל-הילאל, סודן), חאמודה באשיר (אל-הילאל, סודן), באדרלדין אל-דאוד (אל-מריק, סודן), סייפלדין עלי אידריס (אל-הילאל, סודן), חסן אייזק קורונגו (אל-הילאל, סודן), ריצ'רד גסטין לאדו (אל-הילאל, סודן), מוג'היד מוחמד (אל-מריק, סודן), חאטינאם מוסטפה (אל-הילאל, סודן), מוחמד טהיר (אל-הילאל, סודן).

    התקפה: עבד-אל-חמיד עמארי (אל-מריק, סודן), פייסל אגאב (אל-מריק, סודן), אלאלדין באביקר (אל-מריק, סודן), חייתאם טמבאל (אל-מריק, סודן).


    אבק כוכבים: אבק מה? לא בבית ספרינו. אפילו קולין בנג'מין מקומי לא יצא מסודן שמורכבת באופן מוחלט משחקנים רק משני מועדונים מקומיים - אל-הילאל, האלופה המקומית, ואל-מריק, מחזיקת הגביע והסגנית.

    למי שלא מתעדכן באירועים שמתרחשים מחוץ לרדיוס 50 הק"מ מביתו - החל משנת 2003 ממשלת סודן וארגון מיליטנתי שאנשיו מכונים ה"ג'נג'אווידים", המייצגים את האוכלוסייה הערבית בסודן, נלחמים בקבוצות המורדים המייצגות את האוכלוסייה האפריקאית של המדינה באיזור דארפור, חבל ארץ במערב סודן. בשנים האחרונות הסכסוך זוכה לתשומת לב מיוחדת מכיוון שרבים טוענים כי מדובר ברצח עם המתבצע על-ידי הממשלה והג'נג'אווידים אך כל נסיון לגבש החלטה באו"ם להתערב במתרחש נדחתה גם ע"י הממשלה המקומית וגם ע"י חברת מועצת הביטחון, סין, לה יש קשרים קרובים עם ממשלת סודן. גופים שונים מעריכים כי קרוב ל-400,000 איש כבר נהרגו במהלך העימות ורק בחודשים האחרונים חלה רגיעה מסויימת והצדדים הביעו לאחרונה הסכמה לנהל מו"מ הסטורי. ויש שם גם כדורגל. וכמה קיטשי יהיה זה לדמיין נבחרת אפריקאית שמגיעה לראשונה לטורניר כדורגל כאשר כדורגל זה אחד הדברים האחרונים שעולים באסוציאציה עם השם "סודן" בעולם כיום, כמה נדוש לפנטז שאולי הכדורגל יעשה את מה שהפוליטיקה לא מסוגלת ושדווקא משיא השפל תצמח לה הצלחה.

    http://homepage.mac.com/stazon/iblog/C1467510412/E20070502235239/Media/janjaweed_darfur.Xxx.Xxx
    כדורגל בצל רצח עם.

    קיטשי, נדוש, אבל יחד עם זה גם אפשרות ריאלית. לא רק בגלל הדוגמא שנתנה עיראק לעולם לפני חודשים ספורים בגביע אסיה, אלא גם בגלל שמעבר לסיפור ההומניטרי מסביב לסודן, מדובר במדינה שהכדורגל בה מתקדם בצורה יציבה ומוצלחת בשנים האחרונות. הראיה הראשונה לכך היא הדומיננטיות של סודן בגביע CECAFA, הטורניר הבינלאומי הותיק ביותר באפריקה שכולל נבחרות ממזרח ומרכז היבשת. סודן זכתה בשתי הטורנירים האחרונים ב-2006 ו-2007 עם נצחונות על זמביה ורוואנדה בהתאמה, אך מה שמרשים יותר היא העובדה שבפעם האחרונה זה נעשה ע"י נבחרת משנית למעשה. הראיה השנייה היא ההצלה הגוברת של המועדונים הסודנים במפעלים היבשתיים. השנה למשל, אל-הילאל כבר סיימה שלישית בליגת האלופות של אפריקה ואל-מריק הגיעה לגמר גביע הקונפדרציה של CAF (המקביל של גביע אופ"א) וגם לפני שנתיים שתי המועדונים הגיעו לשלב מכובד במפעלים הנ"ל. ולבסוף, טורניר המוקדמות המצויין של הנבחרת שהייתה ללא ספק ההפתעה הגדולה ביותר כאשר סיימה מעל תוניסיה בבית המוקדמות עם לא פחות מ-15 נק' מתוך 18 אפשריות. מבחינה מסויימת, סודן בגביע אפריקה הקרוב מזכירה קצת הנבחרות האפריקאיות בצעדיהן הראשונים במונדיאלים - אלמונית, מבוססת בעיקר על שחקנים מקומיים, אך גם יריב שאסור לזלזל בו, פן תיפגע.



    בית ד'

    1. http://www.ghanacan2008.com/flags/tunisia.Xxx תוניסיה
    2. http://www.ghanacan2008.com/flags/senegal.Xxx סנגל
    3. http://www.ghanacan2008.com/flags/safrica.Xxx דרום אפריקה
    4. http://www.ghanacan2008.com/flags/angola.Xxx אנגולה


    לוח משחקים:

    23.1 תוניסיה - סנגל (טמאלה), דרום אפריקה - אנגולה (טמאלה).
    27.1 סנגל - אנגולה (טמאלה), תוניסיה - דרום אפריקה (טמאלה).
    31.1 תוניסיה - אנגולה (טמאלה), סנגל - דרום אפריקה (באבה יארה, קומאסי).


    http://www.flags.net/images/smallflags/TUNS0001.Xxx תוניסיה

    http://www.parlonsfoot.com/album/img2/logo_ftf.Xxx

    כינוי: נשרי הקארת'אג

    איך העפילה: באופן מפתיע למדי התוניסאים מצאו את עצמם מעפילים לגביע אפריקה רק מהמקום השני לאחר שסיימו עם 13 נק' בבית 4, שתי נקודות פחות מסודן המפתיעה. איי סיישל ומאוריציוס לא היוו איום על מקומם של התוניאסים עם 4 ו-2 נקודות בהתאמה.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 2004. סגנית אלופת אפריקה 1965 ו-1996. סמי-פינאליסטית 1962, 1978 ו-2000. אירחה את גביעי אפריקה 1965, 1994 ו-2004. הופעות במונדיאל (1978 - שלב הבתים, 1998 - שלב הבתים, 2002 - שלב הבתים, 2006 - שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: רוז'ה למר

    שוערים: אדל נפזי (קלאב אפריקאן, תוניסיה), חמדי קסראווי (אספרנס, תוניסיה), איימן מתלותי (אטואל דו סהיל, תוניסיה).

    הגנה: וויסאם אל-עבדי (זמאלק, מצרים), מהדי מריה (אטואל דו סהיל, תוניסיה), ראדואן פלהי (אטואל דו סהיל, תוניסיה), סאבר בן פרז' (אטואל דו סהיל, תוניסיה), סאיף גזאל (אטואל דו סהיל, תוניסיה), וויסאם אל-בקרי (אספרנס, תוניסיה), קארים הגוי (לברקוזן, גרמניה), רדהי ז'אידי (בירמינגהאם, אנגליה), יאסין מיקארי (גראסהופרס, שוייץ).

    קישור: שאווקי בן סעדה (בסטיה, צרפת), שאקר זואגי (לוקומוטיב מוסקבה, רוסיה), מג'די טראוי (אטואל דו סהיל, תוניסיה), ז'אוואר מנארי (נירנברג, גרמניה), קאמל זאיים (אספרנס, תוניסיה), מהדי נפטי (בירמינגהאם, אנגליה).

    התקפה: מהדי בן דהיפללה (אטואל דו סהיל, תוניסיה), מוחמד אמין שרמיטי (אטואל דו סהיל, תוניסיה), יאסין שיקהוי (פ.צ. ציריך, שוייץ), פרנסילואדו דוס סאנטוס (טולוז, צרפת), עיסאם ג'ומאה (קון, צרפת).


    אבק כוכבים: גם אצל תוניסיה כמו אצל כמה נבחרות אחרות בטורניר, הכוכב הגדול בכלל עומד על הקוים. רוז'ה למר, המאמן היחידי בתולדות המשחק שזכה בשתי אליפויות יבשת ביבשות שונות, פגע במקצת במעמד הגיבור שהיה לו במדינה לאחר שויתר על שחקנים כמו חאמד נמושי וטיז'אני בלאיד כאשר פרסם את הסגל הסופי לקראת האליפות בגאנה. למר מאמן את נשרי הקארת'אג מאז נובמבר 2002 והוביל את הנבחרת לזכייה ביתית באליפות אפריקה 2004 והופעה במונדיאל 2006.

    נעים להכיר, הנבחרת היציבה ביבשת. עולמות מתהפכים, ניגריה וקמרון מפספסות מונדיאל, טוגו ואנגולה מופיעות בגרמניה, דרום אפריקה מתרסקת, סנגל לא פוגעת, ומה אצל התוניסאים? טוב, תודה, הכל בסדר. הנבחרת היחידה מהיבשת השחורה שהצליחה לעלות לשני המונדיאלים בעשור הנוכחי (ובעצם יצרה רצף של שלושה ברציפות כיוון שהייתה גם בצרפת 98'), הנבחרת בעלת הרקורד הטוב ביבשת מאז שנות ה-90', הנבחרת שלא החליפה מאמן כבר כמעט 6 שנים, מספר מדהים עבור כל התאחדות אפריקאית, מה יש לומר - היציבות בהתגלמותה. גם קמפיין מוקדמות לא שגרתי בלשון המעטה, בו סיימה תוניסיה בכלל במקום השני אחרי סודן המפתיעה ועלתה רק בזכות עדיפות בטבלה הפנימית של הסגניות, לא מערער את מעמדם של נשרי הקארת'אג כאחת הנבחרות המובילות ביבשת והמועמדת הראשית להעפיל לרבע הגמר מבית ד' הצפוף. לתוניסיה נבחרת איכותית ומנוסה, שזו אולי דרישה בסיסית אבל שילוב די נדיר בתקופה הזו ביבשת השחורה כאשר מי שנחשבו בשנים הקודמות לאריות היבשת (ניגריה, קמרון) מדשדשות במקום בזמן שפנים חדשות (חוף השנהב, גאנה) תופסות לאט לאט את מקומן.

    http://news.bbc.co.uk/media/images/39833000/Xxx/_39833931_tunisray.Xxx
    תוצאות, נסיון, כשרון, מה עוד צריך?

    זו בהחלט מחמאה גדולה להיות פייבוריטית בבית מוקש שכזה. סנגל אמנם לא מצליחה לייצב את מעמדה באליטה היבשתית אך אין ויכוח על הכישרון הטמון בסגל האריות מטרנגה ודרום אפריקה ואנגולה הן סימני שאלה לא קטנים. כל נבחרת באפריקה תתקשה בבית כזה ותוניסיה כנראה לא תהיה יוצאת מהכלל. צריך לזכור שאפילו ב-2006, כשהוגרלה עם דרום אפריקה, גינאה וזמביה, תוניסיה סיימה רק במקום השני כאשר הגינאים המרשימים סיימו בראשות הבית עם מאזן מושלם. גם הרגליים הקרות שהנבחרת חוטפת כבר 12 שנה פעם אחר פעם כשהיא מגיעה למונדיאל אינה נתון מחמיא, אך נראה כי כשהרגליים של התוניסאים נמצאים על היבשת הביתית, הכל פשוט הולך טוב יותר. לתוניסיה אין כוכבים גדולים בסגל וההתקפה תמשיך להיות תלויה במידה רבה בברזילאי המתאזרח פרנסילאודו דוס סאנטוס. יחד עם זאת, גם ההופעה המכובדת של אטוהל דו סהיל מול עיניי העולם במונדיאל המועדונים בדצמבר, יחד עם ההתברגות הגוברת של השחקנים תוניסאים בליגות מהדרג השני והראשון באירופה בהחלט מסמנות על תהליך חיובי. למר, שכאמור סיכן את מעמדו הגבוה במדינה ע"י מספר הדחות מתוקשרות מהסגל, ככל הנראה מאמין מאוד בחבורה שלפניו, כדאי לו גם להיות צודק, כל דבר פחות מחצי גמר יותיר טעם רע מאוד בפיות התוניסאים בתום הטורניר.



    http://www.flags.net/images/smallflags/SENE0001.Xxx סנגל

    http://www.gfdb.com/images%5Clogos%5Ccaf_senegal.Xxx

    כינוי: האריות מטרנגה

    איך העפילה: סנגל זכתה בראשות בית 7 וסיימה עם 11 נק'. מוזמביק סיימה שנייה עם 9 נק' ומעט מאחוריה טנזניה עם 8. בורקינה-פאסו האחרונה הסתפקה ב-4 נק' בלבד.

    קורות חיים: סגנית אלופת אפריקה 2002. סמי-פינאליסטית 1965 ו-1990. אירחה את גביע אפריקה 1992. הופעות במונדיאל (2002 - רבע גמר).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: הנריק קאספרצ'ק

    שוערים: טוני סילבה (ליל, צרפת), שייק אנדייאה (קרטיי, צרפת), בונה קונדול (קולוראדו ראפידס, MLS).

    הגנה: איברהימה סונקו (רדינג, אנגליה), גיראן אנדאו (סושו, צרפת), מוחמד סאר (סטנדרט לייז', בלגיה), סוליימאן דיאוורה (בורדו, צרפת), איברהימה פאייה (טרואה, צרפת), לאמין דיאטה (בשיקטאש, טורקיה), עבדולאייה פאייה (ניוקאסל, אנגליה), חביב בייה (ניוקאסל, אנגליה).

    קישור: בבאקאר גוייה (מץ, צרפת), עוסמאן אנדוייה (אקדמיקה, פורטוגל), מוסטפה סאל (סנט-אטיין, צרפת), פאפא וואיגו (גנואה, איטליה), דיומאנסי קמארה (פולהאם, אנגליה), פרדריק מנדי (באסטיה, צרפת), פאפא בובה דיופ (פורטסמות', אנגליה), פאפא מאליק בה (באזל, שוייץ).

    התקפה: אנרי קמארה (ווסטהאם, אנגליה), ממאדו ניאנג (מארסיי, צרפת), אל חאדז'י דיוף (בולטון, אנגליה), מודו סוגו (לרייה, פורטוגל).


    אבק כוכבים: כוכבי הנבחרת שפעם הייתה מבוססת לחלוטין בליגה הצרפתית היגרו מעבר למפרץ לה מאן אל האי הבריטי. פאפה בובה דיופ, אל חאדז'י דיוף, אנרי קמארה ועוד כמה וכמה, כולם שחקני פרמיירשיפ מבוססים ומנוסים.

    איכשהו גם היום יש קושי מסויים בלסמן את סנגל כאחת מאריות היבשת. על פניו זה די טיפשי, מדובר בנבחרת עם כמות גבוהה של לגיונרים בליגות גדולות באירופה, בנבחרת שהשוויתה את השיא של כל היבשת כאשר הגיעה לרבע הגמר במונדיאל 2002, בנבחרת שכבר 8 שנים רצופות מעפילה לפחות לרבע הגמר בגביע אפריקה, מה עוד צריך? אולי תואר. מאז שנכנסה לתודעת הכדורגל העולמי בתחילת שנות ה-2000, לסנגל תמיד היה חסר גרוש ללירה כדי לבסס את מעמדה בטופ של אפריקה. אפילו באותו מונדיאל הסטורי ב-2002, האריות מטרנגה הדהימו כאשר הגיעו לרבע הגמר אך דווקא מול טורקיה, אולי היריבה הכי נוחה שסנגל פגשה עד כה, הציגו הסנגלים משחק פושר ונכנעו בהארכה. כמה חודשים לפני זה הגיע הפסד אכזרי בפנדלים לקמרון, שוב על סף ההסטוריה בגמר גביע אפריקה במאלי. מאז הסנגלים רשמו הדחה ברבע הגמר בתוניסיה ובחצי הגמר במצרים, פעמיים מול המארחות בהתאמה, ובנוסף לזה סנגל פספסה את הכרטיס למונדיאל 2006 לטוגו הנחותה בהרבה. אין ספק שמבחינת כל מה שאפשר לקרוא מהנייר על נבחרת מסויימת - כישרון, עומק, איזון וכו', סנגל הינה כוח מוביל ביבשת, אבל יהיה לה קשה לבסס את עצמה ככזה בלי המשכיות והישגים.

    http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/39803000/Xxx/_39803423_sen_v_ken203.Xxx
    פוטנציאל לא ממומש.

    למען האמת, מאז שפאפא בובה דיופ קיבל את הכדור בריקושט מעמנואל פטי ובישיבה נינוחה כאילו היה מדובר בפיקניק בבוקר יום ראשון הדהים את עולם הכדורגל עם שער לרשת של צרפת, או אולי מאז הריצה של אנרי קמארה מול שבדיה ששלחה את הסקנדינבים הביתה בשער זהב בשלב שמינית הגמר, סנגל די דשדשה במקום. השחקנים בעצמם התקדמו - אם למונדיאל 2002 סנגל הגיעה עם 22 שחקנים מהליגה הצרפתית כשרחוק מ-22 מהם היו שחקני הרכב, כיום לסנגל יש נציגים בתשע ליגות שונות, רובם שחקני הרכב פותח, חלקם, כמו ממאדו ניאנג ואל-חאדז'י דיוף, שחקני מפתח בקבוצותיהם. רק בנבחרת משום מה העסק לא התקדם וגרם לרבים לחשוב שאולי הנבחרת קפצה הרבה מעל ליכולת האמיתית שלה ב-2002. זה אמנם לא משנה את העובדה שסנגל פייבוריטית לעלות לרבע הגמר גם מבית הקשה שלה, לפחות מהמקום השני, שזו עדיין לא תהיה סנסציה אם סנגל אפילו תלך את כל הדרך עד לזכייה ושסנגל צפויה גם להילחם על הכרטיס למונדיאל בדרום אפריקה עד הרגע האחרון, השאלה רק האם הדור הנדיר, אולי אף החד-פעמי הזה שגדל במדינה מסוגל גם להביא לדקאר תואר הסטורי?


    http://www.flags.net/images/smallflags/SOAF0001.Xxx דרום אפריקה

    http://1800-worldcup.com/world-football/RSA.Xxx

    כינוי: בפאנה-בפאנה.

    איך העפילה: דרום אפריקה היא אחת משלושת הנבחרות שנהנו מהיותן הסגניות העדיפות בטבלה הפנימית. הבפאנה-בפאנה סיימו במקום השני עם 11 נק' בגלל נחיתות במפגשים האישיים מול זמביה. קונגו השלישית (7 נק') וצ'אד הרביעית (2 נק') לא איימו על המאבק הצמוד בצמרת הבית.

    קורות חיים: אלופת אפריקה 1996. סגנית אלופת אפריקה 1998. סמי-פינאליסטית 2000. אירחה את גביע אפריקה 1996. הופעות במונדיאל (1998 - שלב הבתים, 2002 - שלב הבתים).

    סגל הנבחרת:

    מאמן: קרלוס אלברטו פאריירה

    שוערים: רוון פרננדז (בילפילד, גרמניה), מוהיב ג'וזפס (וויטס, דרום אפריקה), איטומלנג חונה (קייזר צ'יפס, דרום אפריקה).

    הגנה: ברט אוונס (אייקס קייפטאון, דרום אפריקה), בוון פרנסמן (מורוקה סוואלוס, דרום אפריקה), טספו מאסיללה (מכבי חיפה, ישראל), וויו מרה (מאמלודי סנדאונס, דרום אפריקה), בנסון מלונגו (מאמלודי סאנדאונס, דרום אפריקה), אהרון מוקואנה (בלקבורן, אנגליה), ברייס מון (אייקס קייפטאון, דרום אפריקה), נאסיף מוריס (פנאתנייקוס, יוון).

    קישור: לאנס דייוידס (דיורגודן, שבדיה), קגיסו דיקגקוי (גולדן ארווס, דרום אפריקה), טקו מודיסה (אורלנדו פיירטס, דרום אפריקה), סורפרייז מורירי (מאמלודי סנדאונס, דרום אפריקה), סטיבן פיינאר (אברטון, אנגליה), סיפיווה טשבאללה (קייזר צ'יפס, דרום אפריקה), אלריו ואן הירדן (קלאב ברוז', בלגיה).

    התקפה: לראטו צ'בנגו (מאמלודי סאנדאונס, דרום אפריקה), תמבינקוסי פנטאני (מכבי חיפה, ישראל), קטלגו אמפלה (סופרספורט, דרום אפריקה), אקסלנט וולאזה (אורלנדו פיירטס, דרום אפריקה), סיבוסיסו זומה (בילפילד, גרמניה).


    אבק כוכבים: בני מקארתי המסתכסך ומתפייס הקבוע עם ההתאחדות המקומית נשאר מחוץ לסגל שייסע לגאנה ואת מירב תשומת הלב ימשכו קשרה של אברטון סטיבן פיינאר והחלוץ סיבוסיסו זומה. הראשון השתלב מצויין בביתו החדש באנגליה והינו בורג חשוב בהצלחת הקבוצה העונה בעוד שהשני הינו הקפטן והחלוץ הבכיר של המדינה בהיעדרו של מקארתי.

    אם אין לכם נבחרת לאהוד, אם אתם לא מוצאים סיבה מיוחדת לראות את המשחקים, אם אתם מחפשים משהו שיתפוס את תשומת ליבכם - דרום אפריקה צריכה להיות הדבר הזה. המבחן הראשון של קרלוס פאריירה במשימת הצבת נבחרת ראויה במונדיאל הביתי ב-2010 מבטיח להיות קשה ומאתגר. לפני שנתיים בלבד, היה נראה כי הבפאנה בפאנה הגיעו לשיא השפל - כישלון בנסיון לעלות למונדיאל שלישי ברציפות, וזאת אחרי שההעפלה נראיתה כמעט מובטחת ורק הפסד ביתי 2-0 לגאנה טרף את הקלפים, וההשפלה הגדולה מכולן - 0 נקודות ו-0 שערי זכות באליפות אפריקה במצרים. בין לבין היו גם פרשיות חמורות סביב המאמן טד דומיטרו שהוחלף במהרה, דיווחים מלחיצים על ביטול האירוח ההסטורי בעקבות העיכובים השונים בבניית האיצטדיונים והתשתיות לקראת המונדיאל ב-2010 וכל זה במספר חודשים. שנתיים בלבד אחרי שאומה שלמה חגגה את הזכייה באירוח, העתיד נראה שחור מתמיד.

    http://african-safari-and-travel-advisor.com/images/fifa-world-cup-2010-schedule-mandela.Xxx
    מהטופ לתחתית, חגיגות האירוח התחלפו בפאניקה בכל החזיתות.

    היה (ולמען האמת - עדיין), זה נראה כי יש כאן את המועמדת הכי גדולה בתקופה המודרנית להפוך למארחת הכושלת (מקצועית) בתולדות המונדיאלים. עד כה, כל נבחרת שאירחה את המונדיאל הצליחה לעבור את שלב הבתים, ודרום אפריקה, כנראה הגיעה לשיא שלה קצת מוקדם מדי, בערך ב-12 שנה. אז החבורה הצעירה של מקארתי, ראדבה, פיש, בארטלט ואחרים, הייתה אחד הכוחות המרכזיים ביבשת, העפילה לשני מונדיאלים רצופים והייתה מועמדת ראויה על תואר אלופת היבשת בכל פעם שהגביע היה על הפרק. כיום, למרות שחקנים מוכרים יחסית לחובב הכדורגל הממוצע, דרום אפריקה היא חידה שתתחיל להיפתר בשבועות הקרובים בגאנה. חלק נכבד מהסגל מבוסס על שחקנים מקומיים מהליגה הדרום-אפריקאית, העשירה והאיכותית באפריקה התת-סהרית, ונשאר רק לחכות ולראות אם החבורה הזאת מספיק מוכשרת בשביל לייצג את המדינה בכבוד בעוד שנתיים וחצי, על אליפות בגאנה לא ממש בונים שם.



    http://www.flags.net/images/smallflags/AGLA0001.Xxx אנגולה

    http://www.footballshirt.info/gra/0_worldcup2006/association/logo_ang.Xxx

    כינוי: האימפלות השחורות

    איך העפילה: אנגולה הוגרלה לאחד הבתים היותר נוחים במוקדמות כאשר יריבותיה בית 6 היו אריתריה (9 נק'), קניה (7 נק') וסווזילנד (3 נק'). האנגולים סיימו במקום הראשון בבית עם 13 נק'.

    קורות חיים: אנגולה השתתפה בסה"כ בשני גביעי אפריקה עד כה (1996 ו-1998) ובשניהם לא עברה את שלב הבתים. אנגולה גם השתתפה במונדיאל 2006 וצברה שתי נקודות משלושה משחקים.

    סגל הנבחרת:


    מאמן: לואיס אוליברייה גונסאלבש

    שוערים: למה (פטרו אתלטיקו, אנגולה), מריו (אינטרקלובה, אנגולה), נונו (AS אביאקאו, אנגולה).

    הגנה: לוקו (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), ג'מבה (AS אביאקאו, אנגולה), יאמבה אשה (פטרו אתלטיקו, אנגולה), לואיס דלגאדו (מץ, צרפת), קאלי (פ.צ. סיון, שוייץ), משאדו (אנאדיה, פורטוגל), מארקו אירוסה (פאטימה, פורטוגל), רוי מארקש (לידס יונייטד, אנגליה).

    קישור: ג'ילברטו (אל-אהלי, מצרים), אנדרה מקנגה (אל-כווית, כווית), מאוריטו (אל-כווית, כווית), פיגרדו (אוסטרס, שבדיה), מנדונסה (בלננשש, פורטוגל), דדה (פאקוס פריירה, פורטוגל), אדסון (פאקוס פריירה, פורטוגל), זה קלנגה (בואבישטה, פורטוגל).

    התקפה: מטאוס (בואבישטה, פורטוגל), פלאביו (אל-אהלי, מצרים), לאב (פרימיירו אגוסטו, אנגולה), מנושו גונסלבש (מנצ'סטר יונייטד, אנגליה).


    אבק כוכבים: עם היעדרותו של הקפטן אקווה והלגיונר הבכיר מנטוראש, העיניים נישאות אל נציגים צנועים יותר של הנבחרת כמו מטאוס, מנדונסה וזה קלנגה - שלושתם שחקנים בליגה הפורטוגזית. כמו כן, יהיה מעניין לראות את הרכש הטרי של אלופת אנגליה מנצ'סטר יונייטד, מנושו גונסלבש שהרשים במבחנים את אלכס פרגוסון.

    כשלואיס אוליברה גונסלבש פירסם את סגל נבחרת אנגולה לגביע אפריקה 2008, אף אחד לא הופתע לשמוע שהסגל כולל לא פחות מ-16 שחקנים מהסגל שייצג את המדינה במונדיאל ההסטורי בגרמניה. מה שמפתיע יותר זה היעדרותם של שני השחקנים המוכרים ביותר של הכדורגל האנגולי - פדרו מנטוראש, שלמרות שיתופו הקבוע במשחקי בנפיקה והכבוד הרכב לו הוא זוכה בפורטוגל, מעולם לא זכה לקרדיט מהמאמן הלאומי ופבריס אקווה - הקפטן, הסמל והפרצוף הכי מוכר בכדורגל האנגולי. אם את היעדרותו של אקווה עוד אפשר להסביר בגילו (30), כושרו הרע (המעיט לכבוש בקבוצתו האנגולית ואף שוחרר ממנה לפני מספר חודשים) ופציעות שהחלו לרדוף את החלוץ, קצת קשה להבין מדוע גונסאלבש עד כדי כך מתעקש לא לתת למנטוראש להיות מה שהוא - החלוץ הבכיר של המדינה. לגונסאלבש ומנטוראש הסטוריה ארוכה של סכסוכים למרות שהשניים עבדו יחד מאז שמנטוראש עוד היה נער צעיר וגונסאלבש אימן את נבחרות הנערים השונות של המדינה. עם הוצאתו של חלוץ בנפיקה מהסגל, רבים יאמרו שאבדה נקודת האור היחידה בנבחרת אפרורית משהו.

    http://aevil.com.sapo.pt/mantorras.Xxx
    גונסאלבש לא סופר אותו, פדרו מנטוראש.

    עוד במוקדמות המונדיאל ניתן היה לראות כי אנגולה, בניגוד לסטיגמה על הנבחרות האפריקאיות, מתבססת בעיקר על משחק הגנה ולכן גם מציגה בד"כ מספרים נמוכים יותר הן בשערי הזכות והן בחובה. גם במונדיאל הטרנד היה ברור, אנגולה ספגה רק שני שערים, כבשה אחד והוציאה שתי נקודות מבית סביר עם פורטוגל, מקסיקו ואיראן. על כן, משחקי אנגולה היו גם מהמשמימים במונדיאל וחוסר היכולת ויותר מכך - הרצון, של הנבחרת להעז, ליצור, להלהיב ולעשות בעצם את כל הדברים שמקווים לראות מהסינדרלות התורניות בטורנירים גדולים היו המשך ישיר לקמפיין דומה בגביע אפריקה 2006 והבהירו שבמקרה של אנגולה ככל הנראה מדובר בהבלחה חד פעמית. זה קשה מאוד אם כך לראות את אנגולה מגיעה אל שמונת האחרונות בגאנה. תוניסיה וסנגל איכותיות בהרבה וגם דרום אפריקה, שאמנם נמצאת תחת סימן שאלה לא קטן, נראית על הנייר חזקה מהחבורה של גונסאלבש. תוסיפו לזה את העובדה שרק לפני שבועיים אנגולה הפסידה במשחק הכנה 2-0 לנבחרת האיים הקנרים, ששיחקה לראשונה מזה 5 שנים, וניתן להבין כי אין יותר מדי סיבות להמר על אנגולה להרשים בגאנה. לא מן הנמנע כי אנגולה תקלקל לשלושת הנבחרות הנ"ל ותשפיע על המאבק על הכרטיסים לרבע הגמר, אך זו תהיה הפתעה גדולה אם הנבחרת חסרת הברק הזו תצליח להתברג לשם בעצמה.
     
  5. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גאנה 2008: הסיפור שמאחורי הקווים\רועי רובינשטיין


    כמו רבים ברחבי העולם מיליוני אפריקנים יהיו דבוקים החל מהשבוע הבא למרקע ויצפו בשקיקה באליפות אפריקה שתיערך בגאנה. הרווחת,כאן אצלנו במערב, הינה כי יש באליפות הזאת את אותו קסם צעיר ולוהט שנמנע ממשחק כדורגל ממושמע וטקטי לו אנו רגילים באירופה, ייתכן וכך הורגלנו אליו בגיחותיו הקצרות לחיינו במונדיאלים בעבר. אך כמעט שישים שנה לאחר סיום הקולוניאליזם הדבר הכי בולט בכדורגל האפריקני בפתיחת הטורניר הנוכחי הינה כמות המאמנים הזרים שיעמדו על הקווים בגאנה. שלושה עשר מאמנים בינלאומיים ידריכו נבחרות שונות באליפות הקרובה, רק האלופה מצרים ונבחרות סודאן וזמביה ישלחו למערכה מאמנים מקומיים.

    ניתן לקשר בין תופעת השליטה של מאמנים הזרים על הנבחרות הגדולות של היבשת (בעיקר תשעת מאמנים שמגיעים מצרפת וגרמניה) לבין התפתחותה של אפריקה במבט היסטורי. שכן עד לשנות החמישים נמצאו מדינות רבות ביבשת בשליטתם של צרפת, בריטניה, גרמניה, אנגליה ואפילו בלגיה. אך מעבר לכך, נדמה כי מאז קבלת עצמאותן של מדינות אפריקה הבינו בכירי התאחדויות הכדורגל הגדולות של היבשת השחורה כי בכדי להתקדם במישור התחרויות הבינלאומיות מול מעצמות כדורגל אירופאיות או דרום אמריקניות, דיינו לתת קרב על במות המונדיאל הן תהיינה חייבות לשלם והרבה למאמנים זרים שינטעו טקטיקה במשחק של נבחרותיהם. בעבר היו לא מעט מאמנים אירופאים שהדריכו את הנבחרות המקומיות, יתרה מכך חלק מהמדינות שקיבלו עצמאות בשנות החמישים הביאו אליהן מאמנים זרים דוגמאת ג'ורג' איינסלי האנגלי שאימן את נבחרת גאנה הראשונה, אך עדיין מאמני הכדורגל שידריכו את הנבחרות הבכירות בגאנה 2008, יכלו בקלות להשיג כל משרה בקבוצה בכירה באחת מארבעת הליגות הגדולות בעולם.


    אז למה בעצם מאמנים בעלי שם עולמי נודדים לאפריקה? אצל חלקם מדובר בעניין של אתגר, קחו לדוגמא את זוכה גביע העולם קרלוס אלברטו פררה, שהחל לאמן את נבחרת דרום אפריקה בשנת 2007. הברזילאי שעד לפני שש שנים עוד צעק על כוכבים בסדר גודל של רונאלדו וריבאלדו בדרך לזכייה במונדיאל 2002 בדרום קוריאה ויפן הגיע לאפריקה בשביל לנהל את אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של הכדורגל האפריקני בשנים הקרובות, בניית נבחרת חזקה למארחת מונדיאל 2010 שישוחק בחצר האחורית של נלסון מנדלה. פררה שכבר אימן בעברו במדינות ככווית ואיחד האמרויות יקווה כי כבר עכשיו כמעט שנתיים לפני המאורע הגדול הוא יצליח להחדיר בשחקניו את שיטת המשחק שלו ובין לבין ישכיל לעשות את המלאכה בעולם קצת יותר מבולגאן ממה שהכיר עד כה.

    http://www.teamtalk.com/Images/CarlosAlbertoParreiraITV.Xxx
    מדריך פרוייקט לאומי, פאריירה.


    בעוד פררה המעוטר הובא לדרום אפריקה למען סוג של פרויקט לאומי, מאמנים אחרים מצאו את דרכם באפריקה בשל שלל סיבות שונות. הראשונה מביניהן היא איך לא? בריחה קלה מהכישלונות שרדפו אותם באירופה. לפחות שני מאמנים בכירים עד לא מזמן בכדורגל האירופאי אשר כשלו במשימה לאומית זו או אחרת מצאו באפריקה בית חם ואוהב. המוכר והזכור ביותר מביניהם הוא מאמן נבחרת טוניסיה, רוג'ר למאר שהגיע למדינה המוכרת לכולם יותר מכל בגלל המדבר סההרה בשנת 2002. למאר שארבע שנים קודם לכן קיבל לידיו את אחת הנבחרות הגדולות בתבל, נבחרת צרפת של זידאן וחבריו ברח לטוניסיה לאחר המפלה בגביע העולם של יפן ודרום קוריאה בקיץ של אותה שנה. מאז למאר הדריך את טוניסיה להצלחה אדירה בזירה הבינלאומית כשעמד בראש הקבוצה שזכתה בגביע אפריקה ב-2004 ואף העלה אותה למונדיאל האחרון. הצלחותיו הראשוניות במדינה עזרו ללמאר להחיות את הקריירה שלו הרחק מכלי התקשורת הצרפתיים שמיררו את חייו.

    בדומה ללמאר גם הגרמני ברטי פוגס שמאמן בימים אלו את נבחרת ניגריה ברוכת הכישרונות ודאי לא חשב בתחילת המילניום כי הוא יעמוד על הקווים של הנשרים בתחילת 2008. פוגס שהוליך את גרמניה במשך שמונה שנים לזכייה באליפות אירופה ב-96 ולסגנות באותה מסגרת ארבע שנים קודם לכן נחשב לאחר המאמנים המוערכים ביבשת. אך כמו כל אחד פוגס גם עבר משבר בקריירה שלו, לפני שנתיים נכשל הגרמני כישלון חרוץ בניסיון שלו להעפיל יחד עם נבחרת סקוטלנד למונדיאל בגרמניה ועזב את תפקידו. שנה מאוחר יותר קיבל פוגס פנייה מיו"ר ההתאחדות הניגרית שביקש ממנו להדריך את אחת הנבחרות המשפיעות יותר בעולם, פוגס לא פסח על ההזדמנות לשוב למשחק.

    http://www.zanzana.net/includes/images/artistes/1965.Xxxhttp://www.sunnewsonline.com/images/Berti%20Vogts.Xxx
    נמלטים מהעבר, למאר ופוגס.


    עבור רבים מהמאמנים האירופאים האחרים של נבחרות אפריקניות שונות מדובר ככל הנראה יותר מכל בסיפור אהבה עם המקום ודרכיו חלקם הגיעו ליבשת לפני שנים רבות ומאז מסתובבים בין כמה מדינות. הנרי מישל הצרפתי הינו אולי מאמן הכדורגל הכי מזוהה עם נבחרות מאפריקה, מישל שמאמן את נבחרת מרוקו בימים אלו החל את הרומן שלו עם אפריקה עוד בשנת 1994 כאשר אימן את נבחרת קמרון לשנה אחת, משם עבר מישל למרוקו בה העביר חמש שנים תמימות לפני עבד גם בחוף השנהב ומספר מועדונים מצריים בדרכו חזרה לנבחרת המרוקאית ב-2007. רבים וטובים אחרים ניהלו קריירות אימון מצליחות במדינות השונות ביבשת, קלוד לה רוי, מאמן נבחת גאנה אימן את נבחרות קמרון וסנגל אי שם בשנות השמונים, גם רוברט ניצרט היה אהוב הקהל בחוף השנהב בסוף שנות התשעים, אוטו פיסטר הגרמני (מאמן קמרון), וריינהאד פאביש (בנין) אף הם הגיעו לאפריקה בשנים האחרונות ועשו להם קריירת אימון יפה, אפילו הנריק קספרצ'ק הפולני מצא בית חם בסנגל.

    בניגוד למאמנים המוכשרים שברחו לאפריקה ולאלו שיכלו לאמן בכל מקום אחר אך בנו להם קריירה שלמה במדינות אפריקה השונות, בולטים שני הסיפורים של מאמני אנגולה ומאלי באליפות הקרובה. מאמן נבחרת מאלי ז'אן פרונסאה ג'ודר הגיע אל מעמדו כמקובל במדינות שונות בעולם, תחילה הוא אימן את הנבחרת הצעירה של מולדתו צרפת ולאור הצלחתה זכה לקבל פנייה מאיחוד האמרויות בכדי לאמן את הנבחרת הצעירה של מדינת המפרץ תמורת הרבה מאד כסף. הריצה אחר הכסף הגדול היא זו שהובילה אותו לקבלת תפקידו במאלי בה הוא נמצא כבר שנתיים תמימות.

    בניגוד לג'ודר, מאמן נבחרת אנגולה לואיס אוליברה הפורטוגזי נקלע למשרת המאמן די בטעות. אוליברה היה שחקן כדורגל לא מוצלח בליגה הפורטוגזית השנייה, בשנות התשעים המאוחרות קיבל הצעה מקבוצה מהליגה הראשונה באנגולה והחליט לענות לה בחיוב. הקריירה של אוליברה המריאה באנגולה ומיד עם סיום הקריירה שלו הוא קיבל את אימון הנבחרת הצעירה של המדינה. שיטת האימון המעט מופרעת שלו, הובילה את השחקנים הצעירים של המדינה לזכייה באליפות אפריקה עד גיל 20 ב-2002, יו"ר ההתחדות המקומית כל כ שמח עד שקבע כי אוליברה ידריך גם את הנבחרת הבוגת אליה עלו רוב שחקני הנבחרת שזכתה באליפות לצעירים.

    הגעתם של עשרות מאמנים זרים ליבשת אפריקה רק שיפרה את היכולות של מיליוני שחקנים צעירים שגדלים בה בכל שנה, אנו מציעים לאבי לוזון להביט מקרוב על הקרב על הקווים באליפות הקרובה, מי יודע אולי זה ייתן ליו"ר ההתאחדות שלנו רעיון או שניים?
     
  6. Clock End Stand משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/12/07
    הודעות:
    12,230
    לייקים שהתקבלו:
    5,337
    אחלה השקעה!
    כל הכבוד!

    אני הולך עם הניחוש שלי עד הסוף ivory coast.

    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5bomb.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/Eyecrazy.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/crying.Xxx (כתום לבן וירוק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx )
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏18/1/08
  7. Rosner VFB 1893 מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏29/5/05
    הודעות:
    21,635
    לייקים שהתקבלו:
    300
    מין:
    זכר
    יש לי פינה חמה בלב לנמיביה, לא, לא בגלל קולין בנג'מין ( האמתי שחקן לא רע), יותר בגלל שיצא לי להכיר את אחד האנשים הכי מדהימים בחיים שלי מנמיביה. למעשה הוא בן לאבא גרמני ולאמא צרפתית שעוד מימי השילטון הגרמני ביבשת השחורה נשארו לדור שם.
    בכל אופן הרבה סיכוי אין להם, אבל גם עירק לא חשבו שיקחו את אליפות אסיה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx

    גם לדרום אפריקה עם פנטיאני ומסיללה אני יחזיק את המפתחות, אבל דרא"פ היתה בעבר הרבה יותר טובה ממה שהיא היום וההיעדרות של מקארתי תיפגע בהם מאד.

    חוץ מזה יהיה נחמד לראות את הנשרים הירוקים של ברטי, את חוף השנהב המלהיבה וגם את גאנה ומאלי.
    גם קמרון נבחרת שתמיד תישאר חרוטה בליבי, בעיקר בזכות אחד, רוג'ר מילה קוראים לו, וכמו ששם המשפחה שלו אומר כל מילה מיותרת.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏18/1/08
  8. Don Joan Roman Member

    הצטרף ב:
    ‏1/12/06
    הודעות:
    12,161
    לייקים שהתקבלו:
    907
    ענק!!
    תודה רבה לך, סיקור יוצא מן הכלל, וגם עזרת לי מאוד עם הסגלים.


    באליפות הזאת אני עם סמואל אט'ו וקמרון.
     
  9. a.m Member

    הצטרף ב:
    ‏14/11/06
    הודעות:
    1,289
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בדר"כ כלל ההעדפה שלי היא ניגריה, אבל הנבחרת הזו נחלשה לא מעט עם השנים, בכל אופן אשמח לראות איגביני וחבריו מככבים. עכשיו יש גם זיקה לדרום אפריקה עם מסיללה ופאנטני. לחוף השנהב יש את הסגל החזק ביותר, במחינת הגנה, קישור והתקפה. אני חושב שגם המארחת גאנה פייבוריטית, עם קישור אימתני ומדינה שלמה מאחוריה, גאנה יכולה לקחת צעד ענק קדימה בכדורגל האפריקאי. אם גאנה תביא את הלחימה שהיא נתנה במונדיאל האחרון, היא תגיע הכי רחוק שאפשר, בכל מקרה אני מאמין שכמעט כולם חוזים גמר של חוף השנהב - גאנה.
     
  10. Obafemi משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/3/04
    הודעות:
    13,886
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא יכול לומר שיש לי העדפה בולטת לנבחרת מסויימת (אולי למאלי, אבל זה כי אני סתם מחפש אנדרדוג), אבל מבחינתי ממש חשוב לראות את דרום אפריקה. כמו שכתבתי, התסמינים המוקדמים מראים שאנחנו בדרך לראות את המארחת הגרועה בתולדות המונדיאלים, וזה המבחן הראשון שלהם (הם ישתתפו גם במוקדמות המונדיאל כי הם ישמשו גם כמוקדמות גביע אפריקה 2010, וזה יהיה המבחן השני).

    חוף השנהב וגאנה הן האיכותיות ביותר, אבל אין בטורנירים האלה גמרים צפויים, לפחות אחת מהן לא תגיע לגמר לדעתי. מי כן תהיה שם? תוניסיה\סנגל.
     
  11. JR-Riquelme Member

    הצטרף ב:
    ‏27/8/07
    הודעות:
    6,146
    לייקים שהתקבלו:
    285
    אני חושב גאנה תזכה, היא פשוט הכי חזקה.. גאנה התחזקה מאוד בשנים האחרונות ולא נשאר הרבה שהיא גם תהיה קבוצה לגיטמית בשלבי הנוקאווט של המונדיאל.
     
  12. Spanish Weapon Member

    הצטרף ב:
    ‏6/8/05
    הודעות:
    3,542
    לייקים שהתקבלו:
    0
    וואו וואו וואו
    אתם לא נורמלים , איזה סיקורים אדירים, אין מילים להביע כמה אני מעריך את העבודה של כל מי שאחראי
    על הפרוייקט הזה, כמובן שלא הספקתי לקרוא את הכל אבל זה נראה כל כך מרשים ואין ספק שבמהלך
    היומיים הקרובים אני אשלים מידע לגבי האליפות הזאת בזכותכם, שאפו.

    אם להיות עניינים , הבית המעניין והרותח יהיה בית ב' , שילוב של 3 נבחרות אדירות (ניגריה, חוף
    השנהב ומאלי) כשבאמת קשה לדעת מי מהן תעלה , במיוחד כשבארסנל של כל אחת מהן שחקנים
    מהטופ של הטופ של אירופה.

    יבשת אפריקה יכולה כולה להתגאות בכמות השחקנים שהיא ייצאה לאירופה, רק להציץ ברשימת
    השחקנים של הנבחרות ובקבוצות שלהם וכבר אפשר להבין שחצי אירופה תהיה "משותקת" עד
    שתיגמר האליפות, אות כבוד לכדורגל האפריקאי.

    אגב,אם אני צריך לבחור קבוצה שאני מהמר עליה עד הסוף היא חוף השנהב שהשנה מגיעה לאליפות
    כשהשחקנים שלה בכושר אדיר (דרוגבה, קולו טורה,יאיא טורה,אבואה, קאלו וכו')

    אני הולך השנה עם קמרון וחוף השנהב, במיוחד ובעיקר בגלל ששניים משחקי בארסה משחקים
    בנבחרות האלה, אני אשמח בשביל כל אחד מהם.

    תודה רבה שוב ושבת שלום http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
     
    נערך לאחרונה ב: ‏18/1/08
  13. Franco מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,773
    לייקים שהתקבלו:
    2,210
    כל הכבוד על העבודה המצוינת בהכנת הסיקורים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx

    אין לי מושג מי תזכה וגם אין לי פייבוריטית כרגע אבל אני בטוח שנראה כדורגל טוב ופתוח מצד רוב הנבחרות
     
  14. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כל הכבוד על הסיקור!!!!
    בטורניר הזה באמת קשה לדעת מי תיקח,אני אקח את ההימור שלי על ניגריה דווקא.

    הפעם יש לי בעיה,תמיד אני בעד דרום אפריקה,אבל הפעם יש לי אינטרס שהם יודחו כמה
    שיותר מוקדם בגלל חיפה.
     
  15. uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    15,993
    לייקים שהתקבלו:
    3,506
    מין:
    זכר
    אני כמובן לעולם לא מספספס את הטורניר הצבעוני והמאלף תרבותית הזה ולא מתכוון לחרוג גם הפעם. אולם אם נתעלם רגע מהמסביב ונתמקד במה שקורה על המגרש בלבד מדובר בטורניר די חלש. עוד מהגביע העולמי ב-98 אני סבור שאף נבחרת אפריקאית אינה מועמדת לזכיה בגביע העולמי ואני די בטוח שהסקה זו שלי תהיה תקיפה עוד כמה עשרות שנים. הכדורגלן האפריקאי הינו תוסף מתסיס לכדרגל האירופאי, אולם כפי שהתוסף לדלק לבדו אינו יכול להניע מכונית, כך גם הכדורגל האפריקאי הינו מספיק טוב כדי לזכות בתארים בינלאומיים. בכל הקשור לטורניר זה אני רואה כפייבוריט את נבחרת חוף השנהב, לא (רק) בגגל דרוגבה, אלא עצם העובדה שמאז טאריבו ווסט בניגריה היא הנבחרת היחידה שמציבה שחקני הגנה ברמה עולמית (טורה ואבואה). באופן יותר פשטני אומר לטעמי השנה תזכה בטורניר נבחרת שחורה (לא צפון אפריקאית) אולם כפי שהטורניר הזה צבעוני כך הוא גם בלתי צפוי. מעניין בכל מקרה יהיה, זה בטוח.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏18/1/08