צריך רק משהו באמת גדול כדי לגרום להחתמה הגדולה ביותר של חלון ההעברות, ועוד בדקה ה-90, ליפול אל הכותרות המישניות. עד כמה גדול? במונחים של הפורום שלנו, הת'רד של הסיטי עומד בשבוע הראשון של ספטמבר על 44 עמודים. אותו דיון בגרסת השנה הקודמת עמד בתום כל העונה הקודמת על פחות מפי-שתיים!! הכניסה של קבוצת הרוכשים מאבו-דאבי מעוררת גלים לא רק במנצ'סטר אלא בעולם כולו. הכוח הכלכלי של הבעלים החדשים מתואר כבלתי-מוגבל גם בענפים גדולים מכדורגל, ורכבת השמות כבר גומעת את הקילומטרים הראשונים. ההתפוצצות הזו של מנצ'סטר מסמלת אמנם גם דברים אחרים, כמו לדוגמא המעבר מהכדורגל הישן לכדורגל החדש. לא עוד קבוצה שמתבססת על הנוער ועל גרעין מקומי, אלא כדורגל נוסח "מנה-חמה" שחומרי גלם הופך ל"גורמה בפלסטיק" תוך בדיוק חמש דקות. אם אפילו אברמוביץ' של צ'לסי נראה כחולם, כבעל חזון ונכונות לשפוך כספים למען הקבוצה ולשבת בקביעות לראות את משחקיה, הרי שמאל-פאחים לא מצפים לשמוע שירה ביציע, אלא רק בבנק. אבל אל תתנו לרקע להסיט את תשומת-הלב משאר הדיון, שכן הנושא כאן הוא היכולת של קבוצות חדשות לשבור במשך השנתיים הקרובות (סיכוי קטן שאפילו השנה), את המונח שמלווה אותנו מאז הגיע רומן לצ'לסי. ארבע הגדולות. ההיסטוריה מלמדת, שמאז נכנס אברמוביץ' לכדורגל האנגלי, ב-2002, הקפידו לסיים 4 הגדולות (היונייטד, ארסנל, צ'לסי וליברפול) ב-5 המקומות הראשונים בכל עונה, כשרק ליברפול מפנה מקום ברביעיה הראשונה פעמיים- אחת לאברטון ואחת לניוקאסל. הפעם האחרונה בה העזה קבוצה לגנוב את המקום השני היתה בכלל בעונת 96/7, לפני 12 שנים, כשניוקאסל הצליחה לחטוף את המקום השני מידי ונגר בעונתו הראשונה אצל התותחנים. אבל גולת הכותרת היתה לפני 15 שנים, כאשר בלקבורן סימנה את עצמה כקבוצה הראשונה, והיחידה בתולדות הפרימיירליג, שקטפה אליפות מתחת לאף של מנצ'סטר, ארסנל וצ'לסי (גם ליברפול, חברה קבועה בטופ, לא זכתה בשום אליפות מאז קום הפרימיירליג במבנה הנוכחי שלה). ל-ADUG, הקבוצה שרכשה את הסיטי, יש כוונות לערער את המבנה היציב הזה. לא עוד הבלחה מקרית נוסח ניוקאסל, בלקבורן או אברטון. לא עוד עונת זהב בחסד. שליטה. ועכשיו. על זה מדברים בסביבתו של סולימאן באבו-דאבי. הבעלים החדש של הסיטי מבקש להפוך את המאבק המוכר של הטופ-4 למחומש. המשמעות של מהלך כזה? מצד אחד מדובר כאן בהרחקת הצמרת מהליגה. עוד קבוצה של כוכבים שתשיג מספר רב של נקודות אומר עוד פגיעה בכמות הנקודות שעד כה התחלקה בין קבוצות המשנה בפרימיירליג. אם פעם לקבוצה כמו אברטון היו רק 4 יריבות חזקות ממנה, מה שאומר שב-8 משחקים הספיקו 3-4 תוצאות טובות כדי להזדחל לרביעיה, הרי שהיום המועדון הזה, עושה רושם, נאטם עוד קצת ומגדיל את מספר ההברקות הנדרש כדי להתברג אליו. מצד שני, הצטרפות של חברה חמישית למאבק על הצ'מפיונס יחייב את כל ארבע הגדולות לתת גז. עד היום פישול מקרי השאיר אותך באופ"א לעונה של מחשבות. היום פישול שכזה עלול להוריד אותך מהסוס. לא היונייטד, לא צ'לסי, לא ארסנל, ובטח שלא ליברפול יכולות להרשות לעצמן לאבד באופן קבוע את היוקרה של ליגת האלופות. המסקנה- להתחמש, ומהר. לא לפספס את הרכבת. ומה עם שאר הקבוצות? אותן ה-15 שלא נהנות מעקביות בליגת האלופות ועוד לא הגרילו שוגר-דדי שיקנה להן תארים? ובכן טוטנהאם, שעד לשבוע האחרון של ספטמבר היתה אמורה להיות זו שתפקידה לדגדג את הרביעיה, עשתה התחזקות גדולה שעד כה לא מתחברת ותנסה לקוות שמכיוון שהעונה כבר התחילה ורוב השמות שנמצאים על הכוונת של הסיטי עוד מחויבים לקבוצותהים ולמפעלים האירופים, צריכה להבין שהשנה זה הצ'אנס האחרון. בשנה הבאה סיטי כבר תהיה כוח עולה באירופה ואם התרנגולים לא יגנבו מקום ברביעיה, הם עלולים להאלץ לחכות לרגע שבו שתיים מחמש הגדולות ישמטו איזו עונה. שעת כושר שעלולה לבוא רק בעוד הרבה זמן. ההוטספרס הם כרגע הקבוצה היחידה עם סיכוי מעשי להשתחל למועדון הסגור. לקבוצות כמו אברטון, בלקבורן ואפילו פורטסמות', נשאר כרגע רק לקוות שהרכישה של ADUG הרטיטה כמה עצבים אצל המתחרה דובאי ושהן יזכו להגריל את האוליגרך הבא. לאן צועדת הליגה? לאן תתפתח או אולי בעצם תעלם תופעת הרכישות? מה יקרה למועדון 4 הגדולות בשנים הקרובות? ומה יקרה לאלו שמחוץ לרביעיה, או אולי חמישיה הגדולה אחרי שזו תתבסס? דעות, תחזיות והמלצות לשינוי קריירה לטובת ייצוא ושיווק של פירות לצד הכביש- הנה בבקשה.
לי אישית הרכישה הזאת רעה כי מבחינת הוצאות וגודל מועדון היינו הפייבוריטים להיכנס לרביעייה אם בכלל. כעת זה הופך לחמש קבוצות וזה הופך את העסק לקשה יותר. אני מעריך שיהיו עוד רכישות גדולות של קבוצות ואז יהיה בלאגן גדול עוד יותר... כאוהד מין הצד כל הרכישה הזאת של סיטי נראית לי חשובה למועדון שלהם ולא משנה מה ולמה. כאוהד טוטנהאם אני מנסה לדמיין איך אני ארגיש אם זה יקרה אצלנו (וזה יכול להתרחש)ובא לי להקיא. גלאביות בליין ? איך אני מתמודד עם זה ? אין לי מושג. אם זה יקרה בטח נדע להתמודד עם זה. מה שבטוח בינואר הקרוב אני לא אמלא פול טנק כדי לא לחזק את סיטי ...
אני כמובן במצב מוזר משהו כאן. קודם כל אני מקווה להנות סוף סוף מאיזהשהוא נחת מן הקבוצה בעתיד הקרוב. ביחד עם זה אני באמת חושב שהכדורגל בסכנה קיומית. היום בבוקר ישבתי בברכה ושקלתי בדיוק את העניין הזה. עכשיו נדמה לי ששמע כמו גארי קוק, ההוא שהבאנו מנייקי, שאמר הרבה דברים שלא אהבתי. קודם כל נדמה לי שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מהגבלות שכר, והגבלת זרים (אחרת הנבחרת אבודה לנצח) ואפילו יתחילו שיטה דומה ל DRAFT כמו בכדור סל האמריקאי. נשמע כמו חילול הקודש אני יודע. בינתיים אני מקווה להנות מן ההפקר
RS- אני נגד תקרת שכר, כי היא פוגעת בשחקן עצמו ולא ברוכשים (שדווקא נהנים ממו"מ קל יותר ומהוצאות פחותות בליגות שבהן יש תקרה כזו). אני כבר אמרתי מזמן שאני בעד הגבלת מחירי הכרטיסים והסכום המקסימלי שבו מותר לקבוצה לקנות שחקן. ככה לדוגמא הרווחים מכדורגל לא יהיו קיצוניים, הנפגע העיקרי לא יהיה האוהדים והכי חשוב, לכדורגל עצמו, אם מנצ'סטר סיטי תדע שעל שחקן כמו ריצ'ארדס היא יכולה לקבל גג 20 מליון- ספק אם היא תרצה לוותר עליו בשביל סכום כזה "פעוט". זה כמובן עובד גם בכיוון ההפוך- קבוצות, ואפילו הגדולות שבהן, יעדיפו לגדל שחקנים כי הן יגלו שפתאום נהיה קשה בהרבה לקנות שחקן טוב מקבוצה קטנה (כי יש לה מה להפסיד והיא לא רוצה למכור). דראפט אף פעם לא יהיה בליגה האגלית. למה? כי באנגליה אין רמות שונות. יש ליגות. בארה"ב יש רק ליגה אחת. אין יורדות ואין עולות. הדרך היחידה להגיע לליגה הזו היא אם נבחרת, ובדרך כלל לא חוזרים ממנה אחורה (אולי רק לאירופה, אבל לא לקולג'ים או לליגה למקומות עבודה זה בטוח). לכן צריך דראפט. הדרפט הוא כרטיס הכניסה. באנגליה יש מספיק קבוצות מקצועניות גם לשחקני משנה ולכן לא צריך דראפט ויותר מזה- אין גם מי שישלח את השחקנים שלו לדראפט כי מותר לשתף אותם גם בגיל מבוגר יותר.
http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.252.46254.html כתבה נהדרת בנושא, מאת כתב שלא ראיתי ממנו אף טור עד היום - דורון רייכר. שווה לקרוא.
למען האמת, אני חשבתי בעבר שמנצ'סטר סיטי יכולה לקרוא תיגר על 4 הגדולות גם בלי אבו דובאי, ככה שאני בטוח שאיתו המשימה אפשרית. אני לא יודע אם זה יכול לקרות כבר השנה, אבל הסיכויים שזה יקרה תוך שנתיים-שלוש טובים מאוד. בגדול, אני חושב שבהתחזקותה של מנצ'סטר סיטי, נרקמת לה האפשרות שבשנים הקרובות נוכל לראות את המשחק הגדול ביותר באנגליה, לפחות לפי דעתי - הדרבי של מנצ'סטר. ושלשתי הקבוצות תהיינה מטרות זהות, זה לבטח יהיה מרתק יותר.
הליגה בפרט והכדורגל העולמי בכלל צועד לעבר עידן חדש ולא מעודד של מחירי שחקנים גבוהים אפילו יותר מעכשיו.
אבל למה כולם מתעוררים עכשיו? לפני 15 שנה קאנטונה עלה כמה, 300 אלף פאונד? היום חלוץ בינוני כמו קין עולה 20 מיליון פאונד. אתם מדברים כאילו זה לא היה לפני רכישת סיטי ואפילו לפני רכשית אברמוביץ' (הרכישות בסכומים המוגזמים של ריאל ושל יונייטד היו לפני שהרוסי השתלט על השוק).
קודם כל, הכניסה של האבו דאבים היא לא משהו מהפכני. היא מזרזת תהליך שהתחיל, וסביר להניח שנראה בשנים הקרובות עוד רכישות כאלה. מתישהו זה גם יצא מאנגליה ויעבור לליגות האחרות כנראה. מבחינת שיטי, קשה להגיד מה יקרה לפרוייקט כזה. מצד אחד קשה להיכשל בטווח הארוך כשיש כ"כ הרבה כסף. אבל דבר אחד שכן יכול להכשיל אותם זה חוסר מקצועיות. אם הבעלים יחליטו בשביל המאמן איזה שחקנים יהיו בקבוצה ואם זה גם יגיע יותר רחוק לאיזה שחקנים יעלו בהרכב, אם שחקן שלא מרשים בחצי שנה הראשונה יפסיק לקבל הזדמנויות כי יש כסף כבר להביא לו מחליף... זו לא הדרך שמועדון צריך להתנהל ובדרך הזו הם לא יגיעו למטרה הסופית - אליפות. יש כמובן את הנושא של שאר הליגה. אני אולי בדעט מיעוט אבל אני חושב שהטופ 4 לא רחוקות שנות אור משאר הליגה. הדבר היחיד שמשאיר אותן כטופ 4 זה המוניטין שלהם. העובדה ששחקנים כמו רובי קין וגארת' בארי מוכנים לנטוש מועדונים שהמטרה שלהם היא לשבור את הטופ 4 כדי לשחק באחת מהקבוצות האלה. מבחינה כספית לא ליברפול ובטח של ארסנל מוציאות סכומים שקבוצות כמו וילה, שיטי (גם של שינאווטרה) וטוטנהאם לא יכולות להשוות. עונה אחת של כניסה לליגת האלופות והתמונה יכולה להשתנות מאוד. המפתח להגעה למקום הרביעי מבחינת הקבוצות הוא שמירה על השחקנים החשובים. לטוטנהאם לדוגמא שאיבדה את ברבאטוב וקין יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשתחל לשם העונה. גם אם היא הביאה מחליפים ראויים, יקח להם זמן, ולא הגיוני שברגע שהמחליפים יוכיחו את עצמם, אחת מקבוצות הטופ 4 תקנה אותם. אצל הוילאנס בניגוד לספרס ששמרו על בארי ואשלי יאנג שנתנו עונה גדולה, הסיכוי להיכנס כבר העונה קיים. ולאן צועדת הליגה? אני לא רואה מצב ששיטי תהפוך את הטופ 4 לטופ 5. אבל ברגע שהטופ 4 של היום ישברו פעם-פעמיים, אני חושב שזה יהיה סימן לתחרות הפתוחה. שחקנים יראו שמעבר לליברפול לא מבטיח להם צ'מפיונס ליג בכל עונה ולא מבטיח להם משכורת יותר גבוהה, ואולי אפילו יותר נמוכה ממה שמציעות סיטי, ספרס וכו'... הם ישקלו מעבר כזה שנית. אבל כמובן שיש את המחיר של ההתרחקות משאר הליגה. מה הסיכוי של קבוצות כמו וויגאן, מידלסברו, ואפילו פורטסמות' ואברטון שמופיעות בגביע אופ"א להיות חלק מזה בלי מיליונר שירכוש אותן? קלוש עד אפסי. יותר סביר שאברטון ופומפי יאבדו את המקום שלהן באופ"א ויתקשו מאוד לחזור אליו. התקווה של קבוצות כאלה כמו שכבר נאמר, תהיה "לזכות בלוטו", ושהמיליונר הבא יחליט לרכוש דווקא אותן, כי עד אז העתיד שלהן הוא כנראה להישאר באפרוריות של מרכז הטבלה.
הכתבה הזאת קצת בלבלה אותי.. כתוב שם שאחרי שאותה קבוצת אנשים מזרוע ההשקעות של דובאי נכשלו בלהשתלט על ליברפול, הם בחנו עוד כמה קבוצות והלכו בסוף על מנ. סיטי. אבל היו פרסומים שאותו שייח (אני אפילו כבר לא זוכר איך קוראים לו) תמיד מוכן ומזומן לקנות את ליברפול כשיתאפשר. אבל השאלה היא- זה אותו שייח או מה?
אסור לשכוח שעל כל קנייה של שחקן בסכום מסויים, זה אומר שהסכום הזה נכנס לשוק ויוצא על שחקנים אחרים. הסיטי תוציא על רונאלדו 150 מיליון פאונד - יונייטד תחליף אותו ב4 שחקנים ברמה עולמית ותצא טובה יותר מכל העניין, ועד עכשיו אף שחקן לא הצליח לשמור על המעמד שלו במשך הרבה שנים כטוב בעולם, ככה שבאמת רכישת שחקנים בסכומים אסטרונומיים לא יכולה להיות תחליף לגדולה של מועדון, מאמן או מסורת. כדוגמא אפשר להביא את הרכישה של אסיין לצ'לסי, אמנם ליון הפסידה שחקן ברמה עולמית אבל במקומו הגיעו מקבוצות קטנות יותר כמה שחקנים פלוס השתפרות של שחקנים שכבר היו בסגל והיא לא הפסידה כמעט כלום בתור קבוצה.
דובאי הם אלה שרצו (עדיין רוצים) לרכוש את ליברפול. אבו-דאבי הם אלה שרכשו את סיטי. לא אותו דבר,אל תתבלבל.
לא מסכים עם לא מעט ממה שכתבת. גם אם זה נכון, וההבדל בין הקבוצות הוא נטו "רפיוטיישן" - הסיכוי לשינוי בתחום הזה קלוש עד אפסי. אתה יודע מה, יותר מזה, אם זה באמת המצב, אז זה מאוד בעייתי כי יש צורך בהרבה יותר מאלפי או שניים ועוד 4 רומאנים כדי להוריד את המשיכה הטבעית של שחקנים מללכת למנצ'סטר יונייטד, לפראנסנל ולליברפול. עם מסורת והסטוריה אולי לא הולכים למכולת, אבל זה בהחלט שווה כסף... למרות השמירה הקנאית על השחקנים שלהם ולמרות החיזוקים האיכותיים בהגנה, אני לא בטוח שהסגל של אסטון וילה עולה בהרבה על זה של הפרגיות השרופות. זה שהעזיבה של קין וברבאטוב הורידה משהו מהעוצמה של הסגל זה נכון, אבל זה לא רלוונטי בהשוואה מול הוילנס כי למרטין אוניל, עדיין, אין בסגל שחקן כמו ברבאטוב. עם כל הכבוד לכסף, עובדתית, למרות שהן מתנהלות ברמות אחרות לחלוטין של השקעה - אין דבר כזה טופ 4. אולי יש טופ 2. כשגם זו נראית לי הגדרה שברירית מבחינת היכולת של שתי הקבוצות להחזיק את עצמן במעמד הזה. צריך לזכור שכל הליגה התחזקה מאוד בשנתיים האחרונות. הקבוצות הגדולות עובדות הרבה יותר קשה על כל נקודה. בטווח הארוך זה יביא לצימצוום פערים. גם אם הקבוצות בצמרת ישארו אותן קבוצות, הפערים יהיו הרבה יותר קטנים. זה גם יביא לכך שתהיה השפעה הרבה יותר גדולה למשברים תוך כדי עונה. בשורה התחתונה, לא משנה כמה כסף יש לך, אתה לא יכול לקנות מנטליות של מועדון מהיום להיום. זה לוקח זמן. אפשר לקפוץ על שלבים בדרך, אבל יש גם גבול שמעבר אליו אין קיצורי דרך. הנקודה שיש לי איתה הכי הרבה בעיות. גם בעונה שעברה למנצ'סטר סיטי היה פטרון שהעניק למנג'ר שלו צ'ק פתוח. זה לא הביא את הקבוצה להתנתק ממתחרות כמו וילה, פומפי ואברטון. למה שזה ישתנה עכשיו? לדייב ווילאן יש די והותר כסף, הבעייה שלו, כמו גם של מולטי מיליארדר שיקנה ממנו את הקבוצה - לשכנע שחקנים להגיע לJJB. פומפי עוברת לאיצטדיון חדש, מתנהלת למופת מבחינה כלכלית, בונה קבוצה יציבה, שוב, אני לא רואה את הסיטי בורחת להם כל כך מהר.
העשירים עושים אגו אחד עם השני על חשבון הכדורגל. אז נכון שנראה שחקנים איכותיים רבים בכמה קבוצות, אבל בחייאת, כל זה מסריח כל כך. הכדורגל איבד מהיופי והטוהר שלו לחלוטין והתהום הופכת עמוקה יותר מידי שנה. אין כבר לכדורגל משמעות, זה סחר בשחקנים והאהבה נשארת רק אצל האוהדים (בנתיים, כי עוד כמה שנים גם זה יפוג). תראו כמה יפה בצרפת או בגרמניה לראות כדורגל שיוויני וטהור כמו שהיה בעבר גם באנגליה וכמה חבל שרוצחים כך את הספורט.
בעלים שיציע לשחקן משכורת פי 2 ממה שהוא מרוויח כרגע, ומדובר על שחקנים של כמה מיליונים טובים בשנה, יסכימו לעבור למועדונים פחות גדולים ע"ע רוביניו. למנצ'סטר סיטי כרגע, אין דבר שנקרא תקציב. היא יכולה להביא כל שחקן בכל סכום, שום דבר לא ימנע מהם להכנס למאבקים על שחקנים ולנצח בכולם עם הצעות שיגברו בהרבה על של שאר המועדונים הגדולים.
