אני אוהד סכנין מלידה, כמעת 99% מתושבי העיר אוהדים את הקבוצה, איך לא כשבעיר קטנה ומשעממת יש רק קבוצת כדורגל שמשחקת בליגת העל. בחול הסיפור שלי עם הכדורגל האיטלקי התחיל כשהייתי בגיל 8-9 (בסוף שנות ה90, הימים הטובים של הקאלצ'ו), וזה בסוף גרם שאני "אתמוך" בקייבו. אבל תמיד אצלי הקאלצ'ו מעל קייבו, אבל מעל כולן בני סכנין. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx סלע ולירן איפה בדיוק אתם גרים בגרמניה?
האמת שכולם יודעים איזה קבוצות אני אוהד : הפועל ת"א ומילאן. כשהן נפגשו ברבע גמר גביע אופ"א, הלב שלי היה חצוי. במשחק הראשון שמחתי בגול של הפועל, אך בסתר קיוויתי גם לשיוויון של מילאן. במשחק השני הייתי כולי הפועל, אבל קשה להיות שלם עם האהדה הזו כשלמולך מתגלה הסן-סירו, אותו איצטדיון שבתחילת אותה עונה שמעתי אוהד מתלחש מאחוריי בשער 7 : "אל תדאג, אנחנו נגיע מתישהו לסן-סירו". בא לי לנשק לו ת'רגליים... אם אפשר היה לגרור את המשחק הזה לפנדלים... וכמובן השבוע הגדול בחיי היה השנה : גביע להפועל וגביע האלופות למילאן. הדאבל הושלם... השנה הגדולה ביותר : 1999. הסקודטו של מילאן וגביע המדינה של הפועל.
אי אפשר להשוות בכלל בין שתי האהבות שלי, הפועל ת"א וריאל מדריד. את הפועל ת"א, אני מרגיש יותר מקרוב, אני הולך למשחקים, החבר'ה בסביבה מדברים ובכלל יש לי מנוי. את ריאל מדריד אני אוהד מרחוק, אבל אני משתדל לא להפסיד אף משחק של שתי הקבוצות. שני האלילים שלי היו ראול ושמעון גרשון. אחד נשאר והשני... לא. אני אישית לא יכול להחליט.
אני רואה שמעולם לא רשמתי פה תגובה.... שהייתי בן 7-6 היה לי חבר בגן חובה שאחיו הגדול ומשפחתו בכללי הם משכונת התקווה, אוהדי בני יהודה הכתומה. אני זוכר שאז שהייתי מעריץ של ספיידרמן, פיטר-פן ודונאלד דאק לא התהלבתי ממש מכדורגל, אבל הוא הדביק אותי במחלה הזאת. אני זוכר במיוחד תמונה אחת של משחק מארגנטינה בערוץ 5 הישן ותמונה של פאוואר ריינג'רס בערוץ 6. אני והוא רבנו כי לא ידענו מה לראות, אבל פתאום אני שומע את השדר הארחנטינאי צועק: "גוללללללאססססו!!!". נדמה לי שאז התוודעתי לדבר. שעליתי לכיתה א זכור לי השגעון של החברים לשחק אחרי הצהריים כדורגל, אהבתי את זה ותמיד התהלבתי כמו משוגע אחרי הדחקה לקיר שבין זוג האבנים {הקורות}. באפריל 1998 עוד בפסח, יצאתי בפעם הראשונה מגבולות ישראל וגיליתי את עיר האורות הפריזאית, שם הדודה של אבא שלי קנתה לי גלויה של Footix הקמע התרנגול של המונדיאל ועל הדרך גם ביקרתי ביורודיסני. בקיץ בישראל, אבא שלי קנה עיתון של סוף השבוע ואני לקחתי את לוח השידורים של המשחקים והקפתי את המשחקים שאני רוצה להקליט. לא הייתי חולה כרוני כמו היום, לא את כל המשחקים שהקלטתי ראיתי, ורק מתי שלא הייתי עסוק ראיתי. אבל זאת הייתה הדרך שלי להכיר תרבויות, חוץ מהסמלים, מהחולצות, מהדגלים, ככה הכרתי את העולם בגיל קטן, דרך כדור. הרבה רגעים זכורים לי, למשל מסיבת הסיום שהתחילה ממש בזמן שרוברטו באג'ו הבקיע את השני לאוסטריה, או הפצצה של סאנדיי אוליסיי לרשת של זוביזרטה אחר הצהריים של יום שבת כאשר כולם נחים. לפני המשחק של פאראגוואי מול צרפת שללתי את האפשרות שיכולה להיות הארכה, ובזמן שהייתי ביום הולדת של חבר אבא שלי סיפר שהייתה הארכה ולא הבנתי מה קרה לקלטת הוידאו יותר מאשר מה קרה באיצטדיון של לאנס....היו המון אפיזודות ומקרים שלא אשכח. אבל אני אוהד מילאן, ככה הכרתי את תרבות איטליה ואת תרבות אירופה מאז 1998 ואילך. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx בקשר לכדורגל ישראלי, בכיתה ב' נרשמתי לבית ספר של הפועל כפר סבא אבל שנאתי את הילדים שמה והבנתי כבר אז שלהיות כדורגלן זה לא בשבילי. למרות כל זה, נתנו לנו מנוי בהנחה למשחקים של הפועל....
יש לי רק קבוצה אחת, וכל השאר זה קבוצות שחביבות עליי בליגה המקומית, ברגע שהן ייפגשו את יונייטד שלי אין לי בכלל ספק את מי אני אוהד. אני פשוט לא מבין איך אפשר לאהוד יותר מקבוצה אחת, זה או אהדה או כמו שאמרתי העדפה בליגה נתונה.
אני אוהד של בית"ר ואני לא אוהד עוד קבוצה מלבד בית"ר. רומא היא הקבוצה החביבה עליי בעולם, ואם היא ובית"ר יפגשו, אני בבירור יעדיף לראות את בית"ר קורעת את רומא עם כל הסימפטיה. מכל ליגה יש לי כמה קבוצות מועדפות, מאנגליה את ארסנל ומנצ'סטר הקבוצות שמשחקות את הכדורגל הכי יפה בעולם לדעתי ועוד כמה מכל העולם.
אני אוהד קצת יותר קבוצות מרוב האוהדי כדורגל הנורמלים (ראו כותרת משתמש [אוהד בדילמה]). מעל כולם יש את הפועל, האחים שלי הדביקו אותי מאז שהייתי קטן, יש לי תמונה אפילו שבה אני בן 3 עם צעיף וכובע צמר של הפועל. המשחק הראשון שראיתי היה הפועל ת"א נגד הפועל חיפה בענות הדאבל, אז הייתי בן 6, המשחק נגמר 3-1 לטובת הפועל (ת"א מן הסתם). באותה עונה חלומית אני גם הייתי גם במשחק הלפני אחרון של העונה בו הפועל ניצחו את מכבי הרצליה 2-0 מגולים של ראצ'וניצה ופישונט. השתי קבוצות אחרות שאני אוהד אלה בארסה וליברפול, אני לא מעדיף אף אחת יותר מהשנייה. שנה שעברה, שהיה בארסה-ליברפול בצ'מפיונס ליג, הלב שלי היה חצוי ושמחתי בכל גול של אחת הקבוצות. באיטליה אני "תומך" ביובה, אבל פחות מהשתיים האחרות בעולם, זה בגלל שאני לא כל כך מצליח להתחבר לכדורגל האיטלקי.
ברור שיש שוני... כל החיים שלי אני אוהד יובנטוס, אבל אני לא יכול ללכת לראות משחקים של יובה, לכן אי-אפשר להגיד שאני מעודד אותם כמו את בית"ר, למרות שאני אוהב את יובה באותה מידה ואף יותר...
אוניברסיטת פרידריך שילר ומכללה שזה ברמה של קולג' בגרמניה. ואם להיות יותר קונקרטים הרי שיינה מרוחקת שעתיים מברלין ( לכיוון הגבול הצ'כי) ושעה וחצי מדרזדן ( לכיוון ברלין).
אני במצב דומה שלך (בערך) עם רומא ומכבי תל אביב. את שתי הקבוצות אני אוהד מאז שאני הייתי ילד קטן מאוד, אבל האהדה שלי לרומא היא הרבה יותר גדולה. למשל - אני הרבה יותר עצבני אחרי הפסדים של רומא, ואם הדרבי התל אביבי יתנגש בדרבי הרומאי אני אראה את הדרבי תל אביב רק בטלוויזיה בשידור חוזר. בשנים האחרונות לא הלכתי כמעט למשחקים של מכבי מלבד דרבים ומשחקים באירופה למינהם, אבל השנה עשיתי כבר מנוי לשער 11 (יחד עם כל בני דודים שלי)
אני אוהד את הפועל חיפה מגיל 0. ואת מילאן בערך מגיל 10. אני הולך לכל המשחקים של הפועל ואילו עדיין לא הייתי במשחק של מילאן (אוטוטו, עוד פחות מחודש http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx). אני יותר מחובר לקהל ולאידיאולוגיה שמסמלת הפועל חיפה, גם בגלל שאני מרגיש מעין ייחוד שאני אוהד הפועל חיפה ושאני גאה לייצג את מה שהיא מסמלת. לעומת זאת, אני הרבה יותר שמח בהצלחות של מילאן ומשחקים שלה הרבה יותר מעניינים אותי. את מי אני אוהד יותר? אין לי מושג. כמה פעמים שמעתי את השאלה הזאת...
מן הסתם אתה יותר מתעניין במילאן. אני בטוח שכשחיפה באותה עונת אליפות עניינה אותך יותר.... אני למשל בעונה של לואיס פרננדז חשבתי שרומא מעניינת אותי יותר אבל האמת שאני מגלה שבית"ר היא האהדה היחידה שלי
