אני מוצא את עצמי מסכים עם אוהדי טוטנהאם ויונייטד חופשי. לא נעים כמו שאמרו פה, לא נעים. עוד תמצאו שהדרך האנגלית יותר היא גם המצליחה יותר, מקווה שבעתיד נראה את זה
אהםם אני חושב שאולי אוהד אחד מכל האוהדים שלנו פה אוהד אותנו בגלל הקשר היהודי רודס לא כל שחקן אנגלי הוא גרוע אתה לא צריך לבוא בגישה של ביטול על כל בריטי הם לרטב עולים על השחקנים האפריקאים
וזה גם לא נכון שהם לא הפריעו, הן מאוד הפריעו וטוני אדאמס נגמל לחלוטין מהאלכוהוליזם שלו והפך להיות מטיף ואדוק מאוד ביחס שלו לאכוהול ומייחס את זה גם לזכותו של וונגר.
הוא נגמל מהאלכוהוליזם לפני שונגר הופיע בשערי הייבורי. העובדה שונגר תמך בו רק מוכיחה שעם קצת רצון והרבה תמיכה אנשים יכולים להשתנות. כבודו שמע על בעיות משמעת מצד ג'רמיין פנאנט בשנתיים האחרונות?
מתוך וויקיפדיה: "His recovery and rehabilitation were helped in no small part by the arrival of Arsene Wenger as Arsenal manager in September 1996, who reformed the club's dietary practices and the players' lifestyles. Wenger stuck by Adams following his confessions about his drink problem, and the improvements in the regime probably extended Adams's career by several years." לא, לא שמעתי, אבל בתקופה שלו בארסנל הוא הספיק לקבל צ'אנסים ולחרב אותם במו ידיו, הקש ששבר את גב הגמל היה העובדה שנעצר (שוב) על נהיגה בשכרות אחרי שהתנגש עם האוטו שלו בעמוד. אני ממש לא מתפלא שוונגר הרים ידיים.
לפי מה שאני יודע אדאמס נכנס ויצא מקליניקות לטיפול באלכוהוליזם עוד הרבה לפני שהפדופיל הגיע לפראנסנל. ועדיין, פנאנט היה בן 18 בזמן שהוא עשה את השטויות שלו. בדיוק כמו רוני כשהוא הסתבך בהימורים, בדיוק כמו גודיונסן כשהוא שתה והימר, בדיוק כמו ג'ון טרי כשהוא דפק מכות לפקיסטנים - בדיוק כמו כל ילד נטול ילדות שהופך פתאום לסלב.
לא אמרתי שוונגר הוא זה שגמל אותו מאלכוהול, אמרתי שהוא נותן לוונגר קרדיט רב על ההיגמלות שלו מאלכוהול. וונגר הנהיג בארסנל מדיניות של "אפס סובלנות" כלפיי אלכוהול ולכן הנושא הזה היה רגיש במיוחד גם בסוגיית פנאנט. הוא נפל פעם אחת, הזהירו אותו, הוא נפל פעם שניה- בעטו אותו. וגם, זה פנאנט שנזרק בגלל אלכוהול, לא מרדונה שנזרק בגלל קוק. בשביל שחקן סגל/מחליף בקבוצה זה נראה לי די והותר.
AW forever "כבר נשכחה האליפות החסרת תקדים בתולדות אנגליה, של עונה שלמה ללא הפסד? מה זה אם לא לשלוט ללא עוררין? וגם בעונה הזו, ובעונות לפניה, הצגנו כדורגל באמת לא מהעולם הזה, ואני זוכר את כל הפרשנים האנגלים מדסקסים על זה שאין דרך לעצור את ארסנל ושארסנל גדולה על הליגה. וזה שמלבד שתי העונות האחרונות ארסנל סיימה תמיד במקום 1/2, זה לא מראה שהשיטה עובדת?" א.זו לא שליטה ללא עוררין כי עם כל הכבוד לאליפות גדולה היא היתה חד פעמית ובעונה שלאחר מכן ונגר,ארסנל והשיטה לא הצליחו לשמור על הדומננטיות,על התואר,על להיות הטובים ביותר, קבוצה חזקה יותר מצליחה לעשות זאת טוב יותר,ליברפול היתה כזו,יונייטד עשתה זאת כמה פעמים ועכשיו גם צ'לסי, לכן ההבדל הוא גדול. ב.זה שארסנל התמודדה בצמרת עם כדורגל מצויין זה יפה וטוב וגם נכון אבל עדיין ברוב הפעמים חסר הגרוש ללירה וכשמדובר בת'כלס הגרוש הזה הופך להיות שווה הרבה הרבה יותר. ג.הפרשנים דיברו שאין דרך לעצור את ארסנל ושארסנל גדולה על הליגה....ובכן הם בלעו את המילים שלהם יותר מפעם אחת! ד.עוד לגבי שליטה ללא עוררין,ליברפול של שנות ה 80 היתה כזו,יונייטד של שנות ה 90 בווודאי ובוודאי, גם בשנות ה 2000 יונייטד עדיין מוכתרת לאלופה יותר מכולן,זו שליטה ללא עוררין,ככה רואים שהשיטה עובדת,לאורך זמן ולא רק נקודתית כשהשאר מספיק למקום 2 ואליפות כל כמה עונות כששוב לאחר מכן לא הצליחה לשמור על הבכורה.
אין לי מה להגיב על זה, לדעתי זו הסתכלות לא מפרגנת מצידך. אתה קבעת פרמטר לשליטה: שתי אליפויות ברצף, ארסנל לא עומדת בפרמטר, מסקנה- השיטה של וונגר נכשלה. לדעתי אין בכלל ספק שארסנל החל מאמצע שנות התשעים ועד עכשיו קבוצה מאוד מאוד דומיננטית באנגליה עם הצלחות חסרות תקדים (שוב, האליפות ללא הפסד, שבירת רקורד המשחקים ללא ספיגה בליגת האלופות), הכלים באנגליה נטרפו שרומן והמיליונים נכנסו פנימה, גם יונייטד הייתה בשוק מזה עם 3 עונות ברצף בלי אליפות. לנסות ולבטל את ההישגים של השיטה של וונגר בגלל שלא לקחנו אליפות שנתיים ברצף זה לא רציני לדעתי.
לא כתבתי שהשיטה נכשלה אלא הכוונה ללא היתה טובה מספיק לאורך זמן,כי לו היא היתה כזו ארסנל היתה זוכה באליפויות לאורך תקופה רציפה יותר במשך השנים, עובדה שאחרות הצליחו בזאת וארסנל לא! הדברים שאתה מסתכל עליהם כמו עונה ללא הפסד או אי ספיגה בליגת האלופות(ומה זה קשור לליגה האנגלית?)אלו דברים נחמדים,פיקנטים אבל אלו יותר דברים שוליים יותר,כי בסופו של דבר אם ניקח את הדוגמא שלך לאי ספיגת השערים ברצף בליגת האלופות,זה אחלה,באמת,את הגביע בסופו של דבר לקחתם? לא!וזה מה שחשוב יותר.
בכל מקרה היו אנגלים מקומיים וגם לא מקומיים בעונות האלו- קול, קמפבל,פארלור וסימן(עד 2003), פנאנט היה שחקן סגל... היה משהו, וזו גם הסיבה אולי שזה עבד כל כך טוב והקבוצה שיחקה כל כך טוב, כמו שהשלד המקומי שיש ביונייטד ובצ'לסי מביא הצלחות ביחד עם חיזוק מבחוץ. במיוחד כי הזרים היו באמת טובים לפני כמה עונות, הרבה יותר מאשר היום, זה הפך את סיפור לדי אידיאלי ופחות פחות רלוונטי.
Fortyniner, אשלי קול וסול קמבל, שתי דוגמאות לנאמנות אנגלית לסמל ולמועדון, בלי פשרות... ריי פארלור, בעונת הבלתי מנוצחים אני זוכר איך וונגר צירף אותו בכוח למשחקים בסוף העונה כדי שגם הוא יקבל מדליה, לא היה פקטור בעונה הזו. גם סימאן היה בשלהי הקריירה. בקשר לפנאנט בסגל- תקרא את התגובות למעלה ותבין למה הוא לא התאים. סטראטפורד, שמע נתתי פה תגובה ארוכה ומנומקת על מה דעתי בנושא הזרים של ארסנל. שוב, אתה קבעת פרמטר מה לדעתך היה יכול להכניס טעם בשיטת הזרים של ארסנל- שתי אליפויות ברצף. אני חושב שהדומיננטיות של ארסנל בכדורגל האנגלי בעידן וונגר והחותם שהקבוצה השאירה על אירופה בשיא הפיקנטי הזה, מראה שיש מקום לשיטה הזו.
